בהסכם שביתת הנשק עם ירדן נחתם מאפריל 1949 קיבלה ישראל בין השאר את ישובי ואדי ערה, המשולש וכפר קאסם.
אזורים אלה היו עתירי אוכלוסיה ערבית ולא נכבשו על ידי צה"ל במלחמה.
למה ישראל היתה מעונינת בעוד אוכלוסיה ערבית (שלא יכלה לגרש), למה ירדן הסכימה לוותר עליהם, ומה היה אמצעי הלחץ של ישראל על ירדן לצורך הויתורים?
האם לא עדיף היה לבן גוריון לקבל שטחים ריקים מאוכלוסיה? כמה היה חשוב לו להרחיב את "המותניים הצרות" ולשלוט בכביש ואדי ערה?

אז מה

הותרת האוכלוסיה הערבית במשולש ובואדי ערה במקום הייתה תנאי של עבדאללה

כביש נחל עירון היה דרוש לב.ג כנתיב תחבורה.

אני מניח שהמספר אז לא נראה כה משמעותי מבחינה דמוגרפית כהיום.

הסכמי שביתת הנשק נתפסו במדינות ערב כהפוגה לצורך "לקיחת אוויר" והתארגנות ל-"סיבוב שני" נגד ישראל.
בישראל היו כאלה שראו ב-1949-50 פוטנציאל לשלום אפשרי אבל הירצחו של עבדאללה סתם את הגולל על התהליך ובהמשך קרס משטר שביתת הנשק והחלו פיגועי הפדאיון.
אני מניח שעבדאללה התפשר ברודוס כיוון שהניח שבמוקדם או במאוחר תתלקח שוב מלחמה במזה"ת ואז כל הגדה המירבית תיפול לידיו כפרי בשל.

כנראה הצורך להרחיב את המותניים הצרות של ישראל + הדרך האיסטרטגית (עוד מזמן תוחמיתס השלישי) של וואדי ערה היו יותר חשובים לבן גוריון מאשר הצורך להחזיק בשיפוליים המערביים של הר חברון.(אזור אשר "נכבש בטעות" * בעת המשא ומתן ברודוס בין משה דיין ועבדאללה אל תל ולכן נעשתה עיסקת החליפין)

* מבואות דהריה

להלן תיאורו של מר משה מאירי על השתלשלות העיניינים

.....במלחמת השחרור נכבש אזור הספר של דרום הר חברון לקראת סופה ע"י חט' אלכסנדרוני.במסגרת מבצע "יצוב הקו",תפסו כוחות צה"ל את כל האזור הריק שמדרום לכפרים קוביבה (מושב לכיש)ודווימה (אמציה),דרומה עד תל חוליפה (קיבוץ להב) ומזרחה עד "הקו הירוק".בשלב שני הם יצאו צפונה לאורך כביש באר שבע-חברון,תפסו את הגשר החשוב על נחל חברון,והגיעו עד אזור ד'הריה.בהמשך נשלחה פלוגה של החט' לסייע לרס"ן שמריהו גוטמן לתפוס את מרחב עין גדי במסגרת מבצע "עובדה",אחרי שהצליח לשכנע את יגאל אלון מפקד חזית הדרום, בחשיבות של סיפוח עין גדי ומצדה למדינת ישראל.
בשלב האחרון פינתה ישראל את כוחותיה מהרצועה שבין ד'הריה לרכס לציפר-סמוע ושם נקבע "הקו הירוק".
דבר זה נעשה במסגרת מהלך חשאי מיוחד עם עבדאללה שליט עבר הירדן:אחרי שהכוח העירקי ששלט על אזור ואדי ערה,החליט להפסיק את הלחימה (בלי לחתום שום הסכם עם ישראל עד היום)-הם נתנו לצבא הירדני את השליטה בכל צפון השומרון.ישראל דרשה מירדן בשיחות שביתות-הנשק,סיפוח ודי ערה משני צדדיו לישראל.הירדנים התנגדו וישראל התחילה לרכז כוח גדול לכיבוש האזור.במו"מ החשאי הסכים עבדאללה לחילופי שטחים:תמורת הרצועה המדברית שמדרום לד'הריה,הוא יעביר את אזור ואדי ערה לישראל.
הישוב הקטן אשכולות-יושב על אחת הגבעות שנכבשו אז ע"י חט' אלכנדרוני......

לעניין ה"שטח שפונה" ליד דהריה (ראש א נקב – אכן המקום עליו יושב היישוב אשכולות כיום). הוא מופיע במפות כגון באטלס חרטא ומאחר וכולנו מכירים אותן, נוצר מצב לפיו אכן המחשבה היא כי צה"ל החזיק בידיו שטח משמעותי, התבצר בו ופינה אותו. לא כך הדבר לפי מה שהוסבר לי פעם ע"י היסטוריון (ואיש מפות) בן קיבוץ להב. נכון שלפי כל מיני סיכומים כל האזור שמזרחית לעמק שבין להב ודרום הר חברון (שבה עובר הקו הירוק) היה אמור להוותר בידי הלגיון, אולם לא היה כיבוש ממשי של האזור. כל העניין היה פרי מניפולציה של הצד הישראלי במו"מ המשולבת במידע מוטעה וחלקי שהגיע מן השטח. דיווחים לא מדוייקים מצד מפקדת אלכסנדרוני הציבו סיורים, או תצפיות בנקודות מזרחיות יותר מאשר היכן שהיו בפועל. נוצר מצג שווא כאילו כוחות צה"ל שולטים בקצה הדרום מערבי של הר חברון. זאת בעוד לכל היותר כמה תצפיות וסיורים החזיקו בכמה נקודות בשוליו באופן אקראי. באותה המידה, הרי, ניתן להגיד שצה"ל שלט בכפר אל מידיה (ליד מודיעין) שהרי רחבעם זאבי הי"ד וכמה מחבריו חצו אותו במהלך סיור ולא מצאו בו נפש חיה. לא בכל מקום הליגיון – שהיה מאוד מוגבל בכ"א ומפקדיו עשו פלאים בניוד כוחות מאזור חם לאזור חם – בכלל שלט בשטח במידה הדרושה כדי לאתר נוכחות של צה"ל. הצד הישראלי במו"מ קיבל דיווחים חלקיים כי צה"ל שולט במבואות דהרייה, הירדנים האמינו, וכך פיסת שטח שרובה כלל לא ראתה חייל ישראלי – הפכה לקלף מיקוח

לעניין הרצועה מכפר קאסם לכפר סאלם שעברה לידי ישראל: למיטב זכרוני, מעבר לכך שלישראל היה אינטרס להרחיב את ה"מותניים הצרים" היה פה עניין עקרוני – במקום שלטו כוחות של צבא עיראק. האחרונה סירבה לדון מול ישראל על הפסקת אש ופשוט התכוונה להשיג כוחותיה. מצב זה העמיד את ישראל בעמדת לחץ מול הירדנים מאחר ולכאורה כניסת הלגיון לשטח שפונה בידי העיראקים יכלה להחשב גם היא כהמשך הלחימה. מסתבר שהיה זמן שבו אנו הישראלים ידענו משהו על הלכות מו"מ במזה"ת והצד הישראלי פשוט התייחס לשטח זה לא כאל שטח של הלגיון/ירדן, אלא ככזה הפתוח למו"מ. הירדנים נאלצו להתפשר מאחר ולא היו בעמדת כוח. צה"ל הכין כבר מבצע שלם ללכידת שטחים שיפונו ע"י העיראקיים (היה אמור להיות המבצע האחרון של המלחמה) ולירדנים פשוט לא הייתה הרבה ברירה

עניין השארות האוכלוסיה היה למיטב זכרוני תנאי שהועלה במו"מ. ועדיין חלק מהאוכלוסיה עזב בנסיבות שונות. ובמיוחד שברצועה שהו המוני ערבים שנטשו כפרים שעוד קודם שוחררו ע"י צה"ל (כמו לדוגמא תושבי שלושת הכפרים בכרמל ממבצע שוטר שרובם הפכו אזרחי ישראל כתושבי ואדי ערה).

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

"ישראלה הנאה, אפילו יפה מזוויות מסויימות" ???

בהכנסי לדין משמעתי בעוון תדלוק נגמ"שינו בבנזין במקום סולר ואי שמירת מחסנית בטחון ברתק [איחוד תיקים].

לא זיהית אותי כנראה מאחר וכפי שכולם רואים הייתי מגולח באותו ארוע מתועד.

החינוך הבריטי הרס את יכולת המיקוח הטבעית של הקצינים הירדנים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ענקנמן החינוך הבריטי הרס את יכולת המיקוח הטבעית של הקצינים הירדנים.

לא ממש. העובדה שהם נותרו בלי תחמושת הרסה אותה יותר...

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il