22-12-2011, 23:20
|
|
|
|
חבר מתאריך: 16.06.06
הודעות: 7,595
|
|
"הכלב היהודי" (אשר קרביץ) - המלצת ספר חמה מאוד!
אז כמה אהבתי את הספר הזה? בואו נגיד את זה ככה: אתמול קראתי 100 עמודים ממנו והיום סיימתי את ה-119 שנותרו. ספר מדהים.
הסיפור מסופר דרך עיניו של כלב שנולד למשפחה יהודית בגרמניה, זמן מה לפני שהחלו לרדוף את היהודים. בשפה יפיפייה, משעשעת, מרגשת ומלאת הבחנות ותובנות אנחנו מלווים את מסלול החיים של אותו כלב מדהים שהמציאות הקשה של אותם ימים (ימי השואה שליוו את מלחמת העולם השנייה) מטלטלת אותו בין מגוון אירועים וחוויות שחלקן קשות מאוד וחלקן נעימות מאוד. נדיר שספר שומר על רמה כ"כ גבוהה מההתחלה ועד הסוף.
כמה קטעים מהספר:
"לא רק את מעלותיו של האדם למדתי להכיר, כי גם את מגבלותיו. כאשר הקיש מאן דהו על הדלת הייתה שושנה מצווה על ילדיה, "לכו פתחו וראו מי זה ומה מבוקשו!" - האין ביכולתם להריח את העומד מחוץ לדלת??? - שאלתי את עצמי - הייתכן כי אפם הננסי הנו חסר תועלת עד כדי כך?"
"אתה סומך עליו? אתה בטוח שהוא לא יחליט לרוץ פתאום אחרי פרפרים בשדה? אתה בטוח שהוא ירוץ ישר אליך?"
יהושוע גיחך, כמעט בבוז, "אני מוכן להמר על כך בחיים שלי"
"אתה מהמר על כך בחיים של כולנו!"
"משהו בי דרוך תמידית. גם אם לרגע ארשה לעצמי להתמסר לליטוף, לעולם אהיה מוכן לפורענות האורבת מעבר לפינה. הדריכות המאוימת שלי חשוכת מרפא. ההכרה בנוכחותו המתמדת של הארעי היא מאושיות הזהות היהודית שלי".
"במהלך טקס הענקת המדליה ביקש ראלף רשות להדגים להטוט חדש שלימד אותי לאחרונה. כולם התבוננו וראלף לחש, "טוב, בליצי, אל תעשה לי בושות..."
ישבתי מולו זקוף וגאה.
"הייל היטלר" קרא ראלף וזקף את ידו. השבתי לו בנביחה וביישור רגלי הימנית כלפי מעלה. כל הצופים פרצו בצחוק והאוויר רטט מחמת מחיאות הכפיים הסוערות".
אם תקראו ספר אחד במהלך השנה הקרובה אז שזה יהיה "הכלב היהודי"!
_____________________________________
|