כמו הילדה הזו, או הילד הזה?

לא!!!
עד גיל 18 מקומו או מקומה בבית הספר,אבל אחרי גיל 18 זה זכותו או זכותה לעשות את זה.

will you marry me nesli barda? Operating system: Linux The day Microsoft & apple makes a product that does not suck will be the day they start making vacuum cleaners. say no to Apple&Facebook&MS&Samsung IL&Nokia&Hot&Yes,but say yes to Google

לא היית מרשה כי מקומם בביה"ס, או כי היית חוטף התקפי חרדה מלווים בזיעה קרה, פאניקה והיסטריה מעצם המחשבה על הילד שלך עושה משהו כל כך מסוכן?

בוודאי שכן.

(ילדים שלי אם אתם קוראים את זה -
- צאו עכשיו
- אמרתי לצאת עכשיו.
- לא זה לא נתון לויכוח, אמרתי להפסיק לקרוא ולצאת עכשיו)

לעולם יש הרבה יותר מה להציע מאשר ישיבה עם עוד 30-40 ילדים שמפריעים לך ללמוד מול מורה שלא מצליחה ללמד את החומר שנבחר ע"י צוות פדגוגי המונע מאנטרסים כלכליים.

אם יש אפשרות כלכלית לעשות דברים כאלה ומספיק אינטואיציה לדאוג שהילד ילמד א. את חומר הלימוד. ב. אינטרקציות חברתיות
הייתי ממליץ בחום

כמובן שכל זה תלוי ברצון של הילד, בלי דחיפה יותר מידי של ההורים.

שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק

החיים נורא מסוכנים. דווקא הדברים היומיומיים הם אלה המסוכנים הרבה יותר ממה שמתכוננים אליו פיזית ונפשית לאורך זמן.
מעבר לזה, אני מעדיף שהבנות שלי יעשו את זה, מאשר שיעברו חיים פשוטים ומשמימים ללא שום אתגרים.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

...מדובר פה בילדים, לא בנו כמבוגרים. הם ילדים, שיקול הדעת שלהם הוא בהכרח שונה, הנטייה שלהם לקחת סיכונים שונה, ואנחנו, ההורים שלהם, אמורים להוות את שיקול הדעת שלהם עד לשלב מסויים בהתבגרותם. אנחנו אחראים להם, לטובתם ולבטחונם, גם במקרים שבהם הרצון שלהם מתנגש ברצון שלנו.

זו בטוח חוויה מדהימה, אבל - להפליג מסביב לעולם לבד בגיל 14, זה גם מאוד-מאוד-מאוד מסוכן, בכל מיני רמות. יש דרכים אחרות לחוות חוויות מדהימות - לדוגמא: יחד, כמשפחה.

לא?

(אני לא יודעת מה דעתי בנושא. מצד אחד ברור לי שזה משהו מאוד מיוחד, מצד שני ברור לי שזה משהו מאוד מסוכן. לא יודעת מה הייתי מחליטה).

זהו, שהרצון שלך הוא אגואיסטי לגמרי - הוא לא תורם להתפתחות של הילד שלך. חלק מתהליך ההתבגרות הוא להתמודד עם סיכונים, וללמוד מהנסיון הזה. היום יש מעט דברים שבאמת מאתגרים את האדם, ולכן מחפשים דברים שנראים יותר קיצוניים.
אצל רוב האנשים בארץ, הדבר הכי מסוכן שהם יעשו הוא שירות צבאי. אצל חבר'ה בחו"ל, יש נטיה לחפש פורקן אחר. חלק עושים צניחה חופשית, חלק בנג'י, רפטינג... ויש כאלה שמטפסים ע
אני חושב שאנחנו יכולים לסייע הרבה יותר בניהול סיכונים ובתכנון, מאשר בהתעסקות אם לעשות משהו או לא.

...וכן, כמובן יש גבול לסיכון.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

כן.
גם לחצות את הכביש מול הבית נראה לי נורא מסוכן.
גם לתת לילד ללכת בחושך ברחוב נראה לי מסוכן.
גם לשלוח את הילד לצבא נראה לי מסוכן.

נראה לי מאד מאתגר, ילד לומד על היכולות שהוא לא יודע שיש לו. זה יכול רק להקפיץ אותו בחיים.
אני לא חושב שהוא יגיע לפסיכולוג בגיל 30 וישאל את עצמו איך ההורים שלו עשו לו את זה.

כשסבתא שלי עזבה בגיל 17 את השטעטל והלכה לייבש ביצות זה גם היה חסר אחריות בעיני ההורים.
אבל רק בגיל צעיר כשעדיין יש ברק בעינים ועדיין לא לימדו אותך שאי אפשר לעשות כל דבר, אפשר לעשות דברים משוגעים.

שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק

בצד הלוגי של הדברים. גם אני עברתי לגור לבד בגיל 16.

אבל בצד הלא-לוגי, אני חושבת על ילדה קטנה בת 14, יושבת לבד בסירה קטנה באמצע שום דבר, קילומטרים של מים מסביב, עייפה, אולי קצת לא מרגישה טוב, אולי סתם בודדה, ולא יעזור כמה היא גיבורה ואמיצה - רוצה את אבא ואמא.

יש איזה גבול (מבחינת גיל) לכמה מוקדם אפשר לשחרר את הילדים עד כדי כך? מאיזה גיל זו כבר הרפתקה לגיטימית?

ילדה בגיל 14 היא לא ממש קטנה.
עד לפני 100-150 שנה ילדה בגיל הזה כבר הייתה עם לפחות ילד אחד.

בגיל ההתבגרות ההתמודדויות של הילד מול הממסד מאד גדולות, לנתב אותם למשהו עם ערך כמו מסע לגילוי עצמי זה יכול להיות נהדר.
בשבטים היה מקובל שילד יוצא לאיזה מסע צייד או משהו כזה כדי להיהפך לבוגר.

זה רק חברת השפע והנוחות שלנו הפכה אותנו לבטטות כורסא.

שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק

אני חושבת שילדה בת 14 היא עוד ילדה קטנה.

אני מאוד בעד לנתב את הילדים למסע לגילוי ערך עצמי, אבל האם אין דרכים יותר בטוחות לעשות את זה?

תלוי בילדה. אם בגיל 11 היא כבר הפליגה בין יבשות, אולי להפליג בגיל 14 מסביב לעולם זה בסדר...

במשך כמה ימים אני יושב וחושב מה היא תשובתי בנושא.

לאחר חיבוטים עלה בדעתי שהשאלה היא שאלה גרועה כיוון שהיא מתחילה מפרספקטיבה משוחדת. אפשר לחשוב שטיפוס על הרים או שיט מסביב לעולם מסוכן יותר לילד מאיזשהו ספורט (על אוסף הפציעות והשברים שמתלוים אליו) או אפילו מבית הספר 0שהוא אחד המקומות האלימים והאכזריים ביותר בחברה האנושית. כמות הילדים שסופגים התעללות, נפגעים ומודחים לפעולות מסוכנות (כמו סמים ומעשי קונדס לא חוקיים) גבוהה... וילד שכל מעייניו עסוקים בהכנה לאתגר גדול שכזה, הרי שבסבירות גבוהה יותר ימנע מגורמים שליליים בבית הספר, ואם יחמיץ שבועות - או אפילו חודשים - במערכת החינוך הישראלית, הפסיד בסך הכל עוד כמה שיעורים באיך להיות בינוני. אם לילד יש חלום שהוא רוצה להגשים, אם מטאפורית הוא רוצה לפרוש את כנפיו ולעוף אל השמש, אז הגם שאבא דדאלוס חושש שימסו הכנפיים, הרי שהדבר הנכון לעשות יהיה לספק לו את השעווה והנוצות והיכן שצריך גם לעזור לו להרכיב אותן.

עדיף לנו שילדינו יכוונו גבוה ויחטיאו משיכוונו נמוך ויפגעו

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

שייט לבד לגמרי מסביב לעולם? טיפוס על האוורסט? אלו סיכונים גדולים, וסיכונים נמנעים. והאם זה לא מתפקידנו כהורים למנוע כמה שאפשר סיכונים מהילדים שלנו, לפחות כל עוד אנחנו יכולים? האם לא תשלח אותם לבית הספר הטוב ביותר האפשרי מבחינתך כדי למנוע את הסיכונים עליהם דיברת?

(לגבי הפסד שיעורים - אין מי שיסכים יותר ממני שזה ממש לא פקטור. אני גם לא סיימתי תיכון, וגם לא אכפת לי בכלל אם הילדה שלי לא תסיים. זה ממש לא שיקול אצלי )

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Noa_A שייט לבד לגמרי מסביב לעולם? טיפוס על האוורסט? אלו סיכונים גדולים, וסיכונים נמנעים. והאם זה לא מתפקידנו כהורים למנוע כמה שאפשר סיכונים מהילדים שלנו, לפחות כל עוד אנחנו יכולים? האם לא תשלח אותם לבית הספר הטוב ביותר האפשרי מבחינתך כדי למנוע את הסיכונים עליהם דיברת? )

לא! התפקיד שלנו הוא לא לעטוף אותם בצמר גפן, אלא להכין אותם לחיים בצורה הטובה יותר. המנעות מסיכונים היא אולי הדבר הכי גרוע שאנחנו יכולים לעשות להם. מי שמוכן לעלות על האוורסט יהיה אותו טיפוס שיפתח את מייקרוסופט הבא, יהיה ז'ק קוסטו או האחים רייט.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

רק בגלל שקפאו בשק"ש בדרך לתחנה מספר 7 באוורסט אחרי שהנפאלי דפק להם ברז?

חשבת פעם כמה 'מדאם קירי' ו'אדוארד ג'נר' אבדו למין האנושי רק בגלל שטבעו בנסיון לעבור את מיצר מגלן על גבי חסקה?


חשבת כמה 'ביל גייטס' ו'מרק צוקרברג' נספו ונמוגו רק בגלל ש... הממ... רגע.. בעצם - קדימה! שילכו על זה!

אכן אבדו, אלא שללא תעוזה הם בכלל לא היו מתקיימים.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

Fortes fortuna adiuvat, ישראלה.

אתה חשבת פעם כמה יונה סאלקים ותומאס אדיסונים הוכו לכדי בינוניות על ידי חברה קטנת אמונה או משפחה אובר מגוננת?
אין שום דרך לגלות ארץ חדשה מבלי להשאיר את החוף מעבר לקו האופק. אם אנחנו לא נאמין בילדים שלנו, לא נעודד אותם לרדוף אחרי חלומותיהם, הרי שאנו כושלים במשימתנו כהורים לא פחות מאשר אם נרשה להם להסתכן באופן לא רציונלי (ואני חושב שכבר הבהרתי שלדעתי ההרפתקאות הנ"ל אינן סיכונים בלתי רציונליים).
אם תעטוף את הגוזלים בצמר גפן, אולי תרגיש טוב יותר מאשר אם תרשה להם לקפוץ מן הקן, אבל הם לעולם לא יפרשו כנפיים ולעולם לא יעופו.

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי MS_Rogue Fortes fortuna adiuvat, ואני חושב שכבר הבהרתי שלדעתי ההרפתקאות הנ"ל אינן סיכונים בלתי רציונליים.

אתה יודע, הם גבוהים ההרים הגבוהים הללו ודי קר שם...אם לפרגן לילד שלך טיפוס על שבעת ההרים הגבוהים זו פשרה רציונלית בעיניך אני מציע לגברת רוג להחביא את הצאצאים בממ"ד ולבקש מהכלב לשמור עליהם כשאבא בבית... מה עושים אצלכם שם בגבעת ברנר עם הילד בברית, מסע ארבע על ארבע ואילוף נחשים? ומשימת בר מצווה זה לחטוף את נסראללה?...

רבאק. עד היום חשבתי דברים חיוביים על התנועה הקיבוצית אבל לאור דבריך חוששני שאני הולך להתרווח בכורסא עם כוס תה ולהאזין לתקליטו של שלמה מעוז...

ואת פורטונה אגב אני מכיר מתקופת מגורי בשכונה דרומית כלשהי. הייתה זקנה אוטנטית שלמרות שמה לא האמינה במזל או באומץ והקפידה לנעול את דירתה בסורג כפול על הדלת.

http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed

ראשית כל, גבעת ברנר? o.O

הורות, כמו כל דבר אחר, גם היא רצופה פשרות. אסור לנו לתת לרצון העז להגן ולשמור על ילדינו, רצון שטבוע אצלנו בגנים (ביטיס יגבה אותי על זה, בוודאי), להפוך לאזיקים על רגליהם. אם אנו לא נאמין בהם ולא ניתן להם את הגב לרדוף אחרי חלומותיהם, מי כן?
הורות איננה עבודתו של סוהר אלא של גנן. תפקידנו הוא לספק להם דשן, מים, אור שמש וחום ולאפשר להם לצמוח.

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

לעולם לא אתבלבל עוד בין גבעת ברנר לנען
לעולם לא אתבלבל עוד בין גבעת ברנר לנען
לעולם לא אתבלבל עוד בין גבעת ברנר לנען
לעולם לא אתבלבל עוד בין גבעת ברנר לנען
לעולם לא אתבלבל עוד בין גבעת ברנר לנען
לעולם לא אתבלבל עוד בין גבעת ברנר לנען
לעולם לא אתבלבל עוד בין גבעת ברנר לנען
לעולם לא אתבלבל עוד בין גבעת ברנר לנען
לעולם לא אתבלבל עוד בין גבעת ברנר לנען
לעולם לא אתבלבל עוד בין גבעת ברנר לנען
לעולם לא אתבלבל עוד בין גבעת ברנר לנען
לעולם לא אתבלבל עוד בין גבעת ברנר לנען
לעולם לא אתבלבל עוד בין גבעת ברנר לנען

ואפרופו 'גנן' אני מקווה שהנויניק שלכם בנען לא מנסה לשתול אמנון ותמר בשלג של האוורסט. יש דברים שגנן לא מעודד את הפלורה שלו לעשות.

ועל כך אתה מזכיר לי סיפור מצויין. דודי שיחיה נשוי לאישה פולניה מארץ הפולניות, אימא מגוננת אשר גוזליה, גם בגיל 40, עדיין זוכים למנת דאגה מרוכזת בכל פעם שהיא מדברת איתם. כמו כל המשפחה, גם בניו של דודי רצו להגיע לטיס... והשני שביניהם הצליח להתקבל לקורס. עת התקדם הבן, גאוות המשפחה כולה, בקורס טיס, החלה אימו הדואגת לחשוש מה יקרה - שכן מטוסים הם כידוע כלי משחית מוסכנים ויש להם הנטייה להתרסק מדי פעם. לחץ נורא עבר עליה ומיאנה להינחם, מה יקרה כשהבן יעלה על הצוקית בבית הספר לטיסה? מה יקרה עת יחל לטוס ללא מדריך? מה יקרה ומה יקרה...
כשסיים הבן את קורס הטיס הייתה מהולה גאוותה בדאגה, שכן עתה ילך הבן לטוס באופן מקצועי בחיל האוויר, ונחמתה היחידה הייתה שהגיע לא למטוסי הקרב אלא לטייסת התובלה, שכן לטעמה ההרקולס הזקן בן ארבעים השנים נראה גדול ובטוח.
שנים אחרי, היום הבן הוא מפקד טייסת הראמים (בואינג 707) ועדיין גאוות המשפחה ועדיין אימו דואגת לו....

ומה אני מנסה לומר - גם אם הבינוניות של חיינו כמבוגרים הספיקה למעוך מתוכנו כל זיכרון לחלומות שלנו, אין לנו הרשות, קל וחומר "החובה" לקצץ את כנפיהם של ילדינו.

עכשיו סלח לי על הגסות הבאה: ידוע שזונות הן בטוחות יותר מימאים. בתי בושות טובעים לעיתים נדירות ביותר, וכשבאים אליהם שודדי ים, הם משלמים כסף טוב כמו כל האחרים. האם עדיף שהבת היקרה תהיה יצאנית או ימאית?

גם אם קצצו כנפיך, אל תקצוץ כנפי ילדיך

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

שביל ישראל בתיכון יחד עם חברים, קורס טיס, פלס"ר צנחנים, מסע מוצ'ליארים של אחרי צבא - הם לא בגדר 'שבעת ההרים הגבוהים' וכאן אני יכול להסכים איתך.

נ.ב

מהדוגמא שהבאת תוך התעלמות מנוכחותה של הגברת רוג מאחרי כתפך - עולה כי להיות יצאנית על ספינה זהו אחד המקצועות הבעיתים ביותר ביקום. גם טובעים, גם שודדי ים גם בחילות ממחלת ים. בעסה.

אתה נתפס לשבעת ההרים בחיל ורעדה של אדם שנתקע לילה שלם בחרמון בחורף בלי חרמונית. בחייך, מעצם היות טיפוס הרים מקצועי מלאכה כה תובענית, חזקה על הילד שיתכונן כראוי (מה שממזער את הסיכונים למשהו הרבה יותר מתקבל על הדעת מטיול סמים, עמק המוות ושמורות קוקאין קולומביאניות (שזה מה שטיול מוצ'ילרים זה באמת) של אחרי הצבא. אני מתקשה להאמין שאתה מקל ראש בלשלוח את הילד לדפוק ראש בדרום אמריקה או הודו אחרי הצבא באותה הנשימה שבה אתה פוסל את רצונו לעמוד באתגר ספרטני של ממש.

ולא, אל תתעלם מנושא הקיצוץ, כי זה בדיוק מה שאתה עושה. למען שמירת הגוזל בביטחון תהפוך אותו לנכה?
ילד שחולם לעוף ימצא את הדרך לפרוש כנפיים. השאלה היא רק אם תהיה מכשול בדרכו או מקפצה (ובמידת האפשר, רשת ביטחון) עבורו.

ואל תחשוב שבזה שתפנה אל טוב ליבה האמהי של גברת רוג תשיג משהו. אתה מדבר על בחורה שבגיל שבו רוב חברותיה היו ילדות נוצריות טובות וחסודות שלא ידעו מחסור, צעדה לבדה לתוך עבודה התנדבותית בבית מחסה בריצ'מונד, קליפורניה - וזה, עבור אישה לבנה, יותר מסוכן מלהיות יהודיה מושכת ולבושה כפריצע בקסבה של עזה.

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

מעצם זה שאתה משלח את הולד להתכונן כמקצוען לטיפוס על שבעת ההרים הגבוהים - אתה מוציא את העוקץ מכל הויכוח. אם הוא מקצוען ומתכונן לכך שנים הרי כבר אינו ילד ומי אני שיבקשו ממנו כנפיים במצב שכזה. אנו דנים על משהו אחר לגמרי: משפחת רוג מטיילת יחד עם משפחת ביטיס בתאילנד. ליד אחד מגשרי העץ יושב תאינלנדי זקן ומחמם תם מקומי מגללי פילים [לא "על" גללי פילים אלא "מ"]. עשרה תיירים אמריקאים מחויכים שחלפו שם לפניכם סיימו זה עתה לבצע קפיצת בנג'י לעומק 150 מ' בעזרת חבל שנראה כאילו הורכב משירי מסטיקים שזה עתה הנ"ל סיים ללעוס.

רוג הצעיר רק בן 16 וביטיס ג'וניור מחמם אותו ושניהם משתוקקים 'להפליג על הימים ולטפס על שבעת ההרים הגבוהים' ובמילים אחרות לשלם 5 דולרים לתאילנדי הזקן בשביל הזכות לקפוץ ראש לנהר שצריך משקפת של שר בטחון חרש בכדי לראות אותו מכזה גובה.

האם 'תתן להם חבל' אם לאו? - זו השאלה!

וכן, אני בהחלט בונה על טוב ליבה האמהי של הגברת רוג. מישהו חייב להיות קצת יידישאי בבית הקטן שעל מדשאות נ-ע-ן

או - אם הגעת למצב בו הילד שלך מאמין שאתה לא עוסק בעצירה שלו כל הזמן, הוא יקשיב לך ויתדיין איתך. המטרה שלך היא לא לאסור עליו לעשות באנג'י, אלא לנסות להכווין אותו לבצע את זה בצורה בטוחה יותר.
אני אמנם נתלה באילנות גבוהים, אבל אני יכול לומר לך מנסיון אישי שזה עובד יופי. ההורים שלי הצליחו להמנע מ"מרד נעורים" פשוט כי הם לעיתים מאוד נדירות אסרו לחלוטין על משהו. במקום זה הם ניתבו אותי לחשוב בעצמי על סיכונים וסיכויים. מכיוון שהם בנו על כך שאני אינטלגנטי מספיק לעשות זאת, כל מה שהם עוררו הוא ספק. זה אולי לא מנע ממני ללכת לצוד צפעים בשדות, או ללכת לקרבי (למרות שלא הייתי צריך), אבל זה כן מנע ממני לעשות כמה דברים די מטופשים (עובדה שאני עדיין חי...) .
העניין היותר חשוב הוא לא מה הם עושים איתך, אלא מה הם עושים כשאתה לא נמצא שם, ולמה.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אני אתן להם חבל, כדי שלא יאלתרו חס וחלילה חבל סוג ב' או יגנבו ממישהו חבל...

אגב, יש סיכוי גבוה יותר להיפגע במכונית מאשר בקפיצת באנג'י, רק שתדע... אתה מציע שאחטוף את גברת רוג ה-II וביטיס ג'וניור בו חשקה נפשה ואמנע מהם להיכנס למכוניות?

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

האמת היא שיש לי ג'וניוריות - אחת פרינססה והשניה ברוס לי...

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

טוב, אני והגברת מתכננים על ג'וניוריות גם כן (למרות שלך תדע מה ילד יום, פשוטו כמשמעו )....

תמיד נוכל לעשות מסיבת פיג'מות אצלנו בבית - מה יותר מסוכן מחבורת בנות מצחקקת בבית עשוי עץ?

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

וכן - אני בהחלט מתכוון לכך שתאמר לג'וניורית ש'על גופתך המתה' וש"אם סבתא ברוניה הייתה יודעת שהנכד שלה נוגע בחבל ממסטיקים" ובמקביל תציע לתאילנדי 10 דולר לנפש אם יואיל בטובו להסביר לצאצאים שהחבל מקולקל והנחל נסגר לצרכי תחזוקה.

...בדיוק את זה: איפה עובר הגבול בין לא לעטוף אותם בצמר גפן, בין לאפשר להם להתנסות ולאתגר את עצמם, ובין לשים את הגבולות במקומות מסוכנים מדי.

אני רואה הבדל בין לאפשר התנסות ואתגר שהם בטוחים מהבחינה הפיזית גם אם קשים, לבין לאפשר התנסות ואתגר שהם מסוכנים מהבחינה הפיזית, שהילדים מסכנים בהם את חייהם (בסיכון ממשי וברור, לא תיאורטי). איפה עובר הגבול בין חינוך לעצמאות לבין ההגנה המתחייבת מעצם תפקידנו כהורים שיודעים טוב יותר.

חלק מתהליך ההתבגרות הוא ללמוד לקחת "סיכונים מחושבים" - ללמוד לבחור את רמת הסיכון שמקובלת עליך כדי להשיג יעד כלשהו. כל עוד את מאפשרת לילדים לעשות אך ורק דברים שאין בהם שום סיכון, את לא מאפשרת להם לפתח את היכולת הזאת.

מתישהו - בגיל 18, או כשההורים ימותו... - הם יצטרכו לקחת סיכונים אמיתיים. כדאי שיהיה להם פחות קצת ניסיון לפני כן. לא?

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

ואומרת גם אני - בהחלט יש מקום לאפשר לילדים לקחת סיכונים ולאתגר את עצמם. זה חלק מתהליך הגדילה שלהם, אבל כמו שאתה אומר - עליהם להיות סיכונים מחושבים, ולא תמיד יודע הילד לעשות את החישוב, וכך בידנו נותרת האחריות לעשות אותו. עד כמה מותר לנו לתת להם לסכן את עצמם? האם לאפשר להם לסכן את חייהם ממש, נופל תחת ההגדרה הזו?

העניין הוא, שהם בכל זאת ילדים, ולא סתם אנחנו ההורים שלהם ואחראים לבטחונם עד גיל מסויים, מפני ששיקול הדעת של ילד (או נער צעיר) הוא לא תמיד נכון. ככל שיגדלו שיקול הדעת שלהם ישתנה ויתעצב, קירוטריונים נוספים יתווספו (או שלא, אבל זה כבר באמת מחוץ לשליטתנו). כל עוד שיקול הדעת הוא בידינו, האחריות היא עלינו, ולעיתים נעשה דברים שלא ימצאו חן בעיני הילדים או שלא יעמדו במבחן שיקול הדעת שלהם, ובכל זאת נעשה אותם כי לפעמים, מה לעשות, אנחנו יודעים טוב מילדינו. אנחנו עושים את זה בתחומים רבים בחייהם.

הגבול הוא היכן שלא ניתן יותר לנהל סיכונים

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אני אישית לא הייתי נותן לילדים שלי לעבור הרפתקאה מסוג זה. סביר להניח שבמקרים הספציפים האלו, הילד/ה עשו זאת לא רק עם הסכם של ההורים אלא במימון/ברכת/עידוד ההורים.

אני כן. אבל אישתי.....

שלום עושים עם אחים, מלחמה עושים עם אויבים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יחזקאל וקראתי עליו לכל הרי חרב נאם אדני אלןהים חרב איש באחיו תהיה

Oui nous irons nous faire casser la gueule en cœur, Mais nous reviendrons vainqueur