מחקר שנערך באוניברסיטת בר אילן, בדק איך תורמת גישת ההורים לפתרון עימותים להתפתחות החברתית של פעוטות. המחקר נערך בקרב 162 משפחות ברמאללה ובערים מרכזיות בישראל

איסוף הנתונים למחקר על הסתגלות להורות והתפתחות חברתית של פעוטות, הושלם רגע לפני פרוץ האינתיפאדה. לולא כן, אומרת הפרופ' רות פלדמן מאוניברסיטת בר-אילן, ודאי לא היה המחקר בא לעולם. הסיבה: משתתפי המחקר היו משפחות ערביות מרמאללה ולצדן משפחות יהודיות מערים מרכזיות בישראל.

בכל המשפחות, 162 זוגות וילדם הראשון, שני בני הזוג עבדו והיו בעלי השכלה תיכונית לפחות. הם נבחנו זמן קצר לאחר שהאם חזרה לעבודה - בדרך כלל בתום חופשת לידה של שלושה חודשים. בחלקו השני של המחקר, כשמלאו לילדים שלוש שנים, התארחו החוקרים בבתיהם, בזמן ארוחת הערב וההשכבה, ועקבו אחר הדרכים שבהן נפתרו קונפליקטים במשפחה. כן התקיימה תצפית על יכולתו החברתית של הפעוט בגנון.

במחקר התברר כי ההורים הערבים - גם האבות וגם האמהות - הסתגלו טוב יותר לחזרה לעבודה מאשר היהודים. החוקרים, הפרופ' פלדמן והד"ר שפיק מסאלחה, מסבירים זאת קודם כל בכך שהערבים חיים במסגרת של משפחות מורחבות: בדרך כלל סבתות וקרובי משפחה אחרים חיו בקרבת מקום. למעשה, שני שלישים מהתינוקות הערבים שאמותיהם חזרו לעבודה טופלו בידי בנות משפחה. האמהות היו מרוצות מהטיפול בהם, מה שללא ספק הקל על שובן לעבודה.

נוסף על כך, אמהות ערביות נטו פחות לראות בקריירה שלהן אמצעי לצמיחה אישית והעדיפו להתייחס אליה כאל תרומה לכלכלת המשפחה. לפיכך הקונפליקט שלהן בעניין החזרה לעבודה היה קטן יותר.

חלקו השני של המחקר העיד על ההבדל בין המודלים המקובלים לפתרון עימותים בשתי התרבויות, המשתקף כבר מגיל פעוט. במשפחות היהודיות התאפיינו הפתרונות לקונפליקטים ("אמא, אני רוצה שוקולד"; "קודם תאכל ארוחת ערב" וכדומה) בדיאלוג ובפשרה, אומרת הפרופ' פלדמן. אצל הערבים כמעט שלא היתה התדיינות ועימותים הסתיימו בציות של הילד או בוויתור של ההורה. בהתאם לכך, אצל היהודים נדרש זמן ממושך יותר לעיסוק בפתרון כל "סכסוך".

כישוריהם החברתיים של פעוטות משני העמים היו דומים, אולם גורמים שונים תרמו להם. פעוטות יהודים שקשריהם עם הוריהם בינקותם התאפיינו בהדדיות ובביטויים רגשיים מצד ההורה, והעימותים במשפחתם נפתרו בדרך כלל בדיאלוג ופשרה - הסתגלו היטב למסגרת הגן. אצל הפעוטות הערבים, מגע פיסי שקיבלו מהוריהם בינקותם וצירוף של חום וגבולות ברורים - הניבו כישורים חברתיים טובים בגן.

בנוגע לשוני בגישה לפתרון עימותים, פרופ' פלדמן מציינת כי חשוב להכיר בו, ולא רק למען התפתחותם של תינוקות ומשפחות.

http://news.walla.co.il/?w=/0/623318