 |
05-01-2012, 10:45
|
|
|
|
חבר מתאריך: 31.01.07
הודעות: 1,048
|
|
|
ברשותך, תוכן המאמר :
רון לאודר: ישראל צריכה עוד צוללות נגד איראן
במאמר ל"ניו-יורק פוסט", כותב נשיא הקונגרס היהודי ומקורבו של ראש הממשלה כי יש להרחיב את צי הצוללות שברשות חיל הים: "ישראל אינה בלתי מנוצחת, יש להחזיר את ההרתעה"
ynet
בזמן שהקרב על מצרי הורמוז מתלהט, מציע אחד המקורבים לראש הממשלה בנימין נתניהו להרחיב את צי הצוללות הישראלי. נשיא הקונגרס היהודי, רון לאודר, כתב בעיתון האמריקני "ניו יורק פוסט" כי הגדלת צי הדולפין של חיל הים תוביל להרתעה מול איראן גרעינית.
"זה הזמן לומר לישראלים 'לכו עמוק'. הגיע הזמן שהם יקחו את צי הצוללות שלהם וימציאו אותו מחדש ככוח אסטרטגי מרתיע מול איראן והפוטנציאל הגרעיני שלה ונגד השוליות הטרוריסטיות של טהרן". כך כותב איש העסקים היהודי-אמריקני לאודר, בפתיחת מאמרו, שכותרתו היא "איך הצוללות יצילו את ישראל".
הכי עמוק, הכי רחוק
תיעוד מצוללת דולפין / חנן גרינברג
מחצית מהזמן הם נמצאים בפעילות מבצעית, רחוקים מחוף מבטחים, ספונים במעמקים ללא כל פרטיות. הקרדיט לעולם לא יינתן להם בפומבי, אבל לאנשי הצוללות יש גאוות יחידה מיוחדת. ככה זה כשאתה מפעיל את אחד מאמצעים האסטרטגיים החשובים ביותר בצה"ל. תיעוד נדיר
לכתבה המלאה
לאודר מזכיר כי ישראל מעולם לא הייתה כוח ימי מוביל, "אבל המציאות השתנתה. אפילו בלי האיום הגרעיני, ישראל ניצבת מול עולם חדש. לאיראן יש את היכולת להתקיף תוך דקות ולהרוס בסיסי צבא ומרכזי שליטה. הישראלים אינם בלתי מנוצחים".
לאודר, בנה של איל הקוסמטיקה אסתי לאודר, מסביר כי "בגלל זה ישראל צריכה להשתמש בים התיכון ובאוקינוס ההודי כמבצר לצוללות הדיזל שלה. לישראל שלוש צוללות דולפין חדישות, שתיים נוספות הוזמנו ואמורות לעגון במספנה בסוף השנה".
מרחק הטיל - כמרחק מטהרן
במאמר, כותב לאודר כי אי אפשר להשוות את אח"י דולפין, אח"י לווייתן ואח"י תקומה לצוללות של ארצות-הברית, אבל אין גם צורך שהן יהיו כאלה. לפי הדיווחים, לישראל יש יכולת לשגר טילי הרפון, "דבר שמעניק למתכנני המלחמה האיראנים סיבות רבות לחשוב עליהן, לפני שהם יוצאים להחריב את מה שהם מכנים 'הישות הציונית'".
לפי פרסומים זרים, הצוללות הישראליות מצוידות בטילי הפרון. טווח הטיל עומד כיום על 320 ק"מ, אבל לאודר מצטט דיווחים לפיהם ישראל ביצעה ניסוי בירי מדומה באוקינוס ההודי למרחק של כמעט 1,600 ק"מ מצוללת שלה - המרחק בין תל-אביב לטהרן.
לאודר מדגיש במאמר ב"ניו יורק פוסט" כי חיל הים חייב להמשיך ולהרחיב את צי הצוללות שלו, על רקע דיווחים שישראל עשויה לקבל צוללת שישית מגרמניה: "לפחות שתי צוללות חייבות להיות בים כל הזמן, אחת מהן באוקינוס ההודי, כדי להבטיח הרתעה אמיתית, בזמן שהשאר עוברות טיפולי אחזקה, השבחה ותדלוק".
"הרחבת צי הצוללות תשלח מסר ברור לפונדמנטליסטים האיסלאמים - לישראל יש את האמצעים להתמודד עם איום גרעיני במזרח התיכון", כותב לאודר ומסכם. "באופו אירוני, צי צוללות כזה, עם ראשי נפץ עוצמתיים, ייצור מחדש את ההרתעה שראינו במלחמה הקרה, הרתעה שמנעה מלחמה בין ארצות-הברית לברית המועצות במשך יותר מ-40 שנה".
------------------------------------------------------------------------------------------------
לדעתי מדובר ברעיון עיוועים.
בכל תסריט אפשרי, איני רואה צורך בצוללות. ובטח לא בצוללות חמושות בראשים גרעינייים שספק גדול בכל הפרסומים האלו מה יש ומה אין.
כפי שכבר כתבתי כאן, לישראל אין ממש אופציה למכה שניה / תגמול.
MAD לא עובדת מול איראן כי שום רכיב שלה לא מובטח וקיים בשני הצדדים.
אם לישראל יש נשק גרעיני, יש לו תכלית אחת: להרתיע פני מלחמה ואיום קיומי על המדינה.
הוא כמו נרות חנוכה: לראותם בלבד. לבטח לא להשתמש בהם.
לדעתי, אם אי פעם ישראל תשקול שימוש בנשק כזה - זה יהיה למכה ראשונה שתחסל את הארסנל , ההנהגה, התעשיה הצבאית, הצבא וכו' של האויב. ולא נגד ערים בהכרח.
פשוט משום שהאופציה הישראלית לספוג מכה ראשונה , להגיב המכת תגמול, ואז לספוג את כל הארסנל שנותר לאויב - היא מחרידה ומטומטמת למדי.
לדעתי, אם ישראל תגיע למסקנה שהיא עומדת להיות מותקפת - היא צריכה לאיים במכת מנע בכל האמצעים שעומדים לרשותה - במאות ראשי קרב על מנת להרוס כליל את הצד התוקפן.
רק היום כזה אולי ירתיע את התוקפן מלהכות מכה ראשונה תחילה או לתכן כזאת.
שכן כל אפשרות של מכה שניה / תגמול היא בעצם קיבוע התבוסה והשואה, ואף החרפתה לממדים בלתי נתפסים.
לדעתי, אם ישראל תגיע למסקנה שהיא לא יכולה להשמיד את הארסנל או למנוע את המכה הראשונה מצד האויב - היא תכריז על כניעה ותבקש הגנת האו"ם או המעצמות תוך פירוק מנשקה ותבקש חסות - כדי לא לספוג שואה נוספת.
אנשים פה מעיפים ראשי חץ תרמו גרעיניים לכל עבר מבלי להבין מה פירוש הדבר לגבי מדינה קטנה כמו ישראל:
אם יש משהו שלמדנו באמת מהשואה ומתולדות עם ישראל הוא שצריך לשרוד - גם אם בהשפלה - ולא להיות מושמדים גאים. כי הצד התוקפן בדרך כלל מפסיד לבסוף. אבל אם בדרך הוא גורף אותנו - אנו לא יהיה פה ליהנות מהתבוסה שלו.
לכן הדיבורים על מכת תגמול מגוחכים.
זה או מכת מנע ישראלית עם כל הארסנל הקיים ובכל אמצעי השיגור שתביא להשמדה ודאית של האויב ולפירוק כל יכולת שלו להגיב במכת תגמול - או כניעה ישראלית מראש.
כי עצם האיום במכת מנע עם כל הכלים די בו - לדעתי - למנוע את המכה הראשונה של האויב ולהרתיעו.
זו ורסיה של MAD . זו בעצם השמדה מובטחת מראש - ולא השמדה הדדית מובטחת. כללי המשחק שהאויב צריך להפנים הם: לא מאיימים על קיום המדינה היהודית - נקודה. לא במתקפה קונבנציונלית - ולא במתקפה גרעינית או כימית ביולוגית. שכן עצם האיום - אם הצד הישראלי יתפוס אותו כאמין - עלול לגרום למכת מנע ישראלית בכל הכלים שעומדים לרשות המדינה היהודית על כל המטרות האפשריות. דבר שיביא לחורבנו של הצד הזומם. ובכדי שזה לא יקרה- נדרש הצד העוין לשלוט במירוץ החימוש שלו, ולא לגרום לישראל לחשוד אפילו חשד קל שהוא זומם משהו. הוא נדרש לרסן מאד את עצמו.
וזה לא MAD...זה רחוק מאד מ- MAD.
אין אפשרות אחרת. כל אפשרות אחרת היא נקמה שתיגמר רע מאד.
מחריד אותי לחשוב שצוללת כזאת תיפגע או תטבע עם רש"קים גרעיניים עליה.
או שתהיה תאונה כזאת או אחרת באחסון או באיזה תרגיל..
או סתם ירי שגוי על ידי צוללת שאיבדה את הקשר.
שלא לדבר על אפשרות מעקב והטבעת צוללת כזאת.
אנחנו מדינת ליליפוט - וחושבים כמו מעצמת על. זה מגוחך.
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
