08-01-2012, 02:57
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 03.03.10
הודעות: 17,061
|
|
|
אקו (הד)
אקו
במרדף ללא סוף
במרדף חסר תכלית
אחרייך אני רץ
במנהרה הלילית
וקולך העצוב קורא
"היש מישהו כאן?"
ואני רק ההד
שזועק "כאן, כאן!"
וקולך השבור אשר
שוב לא יצחק
מאנפף בזילזולו
של פרח גאוותן
ואני שבר כלי
לאלים זועק
"הבו מראה לגבוהת הלב"
ומלותיי נשפכות
בגשם של כאב.
ואני לך זועק
בלי מילים
רק ההד
וקולך כעוס עתה
את אומרת "עצור!"
"אל עולם החיים עליך לחזור!"
במרדף ללא סוף
במרדף חסר תכלית
אחרייך אני רץ
במנהרה הלילית
את פונה ונעלמת
ואני הוא ההד
שבוכה לך
"חזור".
(הבהרה - הכיתוב הבא נכתב בבלוג שלי ב2005 אחרי פרידה קשה. לא להיבהל  )
את השיר הזה כתבתי לפני ארבע וחצי שנים, בהשראת סיפורה של הנימפה המיתולוגית אקו (הד). הוא נכון וחזק היום לא פחות מאשר אז. שוב אני רץ בתוך המנהרה, הקירות סוגרים עליי. הפחד מכווץ את הבטן, הקור מקשה עליי לנשום. קטן יותר ויותר, המרחב שיש לי ועדיין אני רץ. מאוחר מכדי לפנות לאחור, וכנראה שאין לי את הזמן להגיע אל הקצה השני של המנהרה אז כל שנשאר הוא לרוץ ולהתפלל שבניגוד לכל היגיון, האור המתקרב הוא היציאה החוצה ולא רכבת דוהרת. הבל הבלים, אמר קהלת, הכל הבל. אין חדש תחת השמש. חכם, כל כך חכם. אנשים מנסים לשנות את העולם בלי להבין שעולם כמנהגו נוהג. אין חדש תחת השמש. אף פעם. אין טעם לנסות עוד פעם - כישלון אחר כישלון, ובסוף נמאס לך להתאכזב ולהיפגע. אין טעם לא לנסות - זה כבר לא דרישה חברתית. זו ביולוגיה פשוטה. אין טעם לכלום. הקירות סוגרים במהירות. הדבר היחידי שיותר מהיר מהם עכשיו זה הצניחה בטמפרטורות. קר. כל כך קר.
_____________________________________
 מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
