מיליונים הושקעו במנועים של טנק מרכבה 4 המיוצרים בגרמניה. לישראל דיפנס נודע כי בשל תקלות במנועים חלק ממערך הכוח של חטיבת המילואים של השיריון הושבת. במקביל מנועים חדשים שהוזמנו לטנקים חדשים יגיעו לישראל רק ב-2013, כך שהטנקים לא יוכלו להיכנס בינתיים לפעילות. חשיפה

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

א: מדוע לפרסם מידע כזה לשכינינו הטובים
ב: 200 מנועים במחיר 800K USD ליחידה! ??. למה?
ג: מבין את הצורך ב1500 כ"ס אבל למה לא להזמין בכל זאת מנועי 1200 שעובדים ועולים שליש בכמות קטנה רק לטנקים המושבתים שלפחות יהיו כשירים במידת הצורך- והאם לא ניתן לשפר אותם סביב 1300-1400 כ"ס (נכון שזה יהיה על חשבון אורך חיים)

מצד אחד לדעתי אין שום דבר טוב בפירסום מידע כזה לציבור ולשכנינו ומצד שני מאוד מדאיג שכך מיתנהלים הדברים החשובים .

שגרומים בטחוניים עלומים מדליפים מידע מסוג זה לאתר כזה אני נוטה לשאול את עצמי כמה הלוביסטים של חברת המנועיים החלופיים כביכול (L3) מעורבים בנושא.
אגב זכור לי אשכול לפני שנה בערך בה עלתה השאלה ההפוכה , למה לא מתקנים בנמ"ר את חטיבת הכח החדשה של המרכבה.

Aאלתי זאת בשירשור 90M ולצערי אין תשובה
ועכשיו ששוב נושא חטיבת הכוח של המרכבה והאמינות עלתה לדיון אשאל שוב:
"
רציתי לדעת האם יש פיתוחים חדשים בתחום הסיכה של מנועים לכלים כבדים כמו לרק"מ שמקטינים את השחיקה ומעריכים חיים? אני בטוח שבחלקים כאלה רמות השחיקה גבוהות וחומרי סיכה צריכים לעמוד במאמצי גזירה גבוהיים מאוד מאשר במנועים של תעשיית הרכב וכו'

בתחום הרכב כל הזמן רואים שיפורים וחידושים להקטנת הבלאי,שיפור ביצועים והערכת אורך חיים.

מה קורה בתחום הצבאי?"

תודה מראש!

מנועי MTU (מה שהיה פעם מייבאך) מניעים שלל רכבות וכלי שייט אזרחיים. אני לא רואה שום סיבה שאת הטכנולוגיות שהם מיישמים במנועים שלהם הם לא יכניסו גם למנועי הרק"מ שהם מייצרים.
אם כבר - להיפך. בדרך כלל הדרישות מציוד צבאי גבוהות יותר, והמחירים שהצרכן מוכן לשלם גבוהים יותר. התחרות בתחום הצבאי היא על ביצועים ועמידות יותר מאשר על מחיר (או לפחות כך אמור להיות).

מנועי MTU מאד אמינים בד"כ, ומותקנים בהמון כלים צבאיים בעולם כולל ספינות חיל הים.
השאלה היא ממה נובע הכשל והאם זה באמת כשל משבית (גם במקרה חירום).
כי אם הכשל מאפשר X שעות מנוע בין שיפוצים במקום Y שהתחייב היצרן זה משהו אחד.
אם המנוע מתפרק אחרי מספר שעות פעולה רציפה, זה תקלה מסוג אחר שקשה לי להאמין שחברה כמו MTU תגיע למצב כזה (בטח אם התקלה מוכרת כבר מ-2003).
מישהו מכיר את דגם המנוע ואם הוא ספציפית מותקן בכלים אחרים? והאם הם גם נתקלו בבעיה דומה?
נראה לי שהכתבה קצת מגזימה ומגמתית:
"למרות שבנגמ"שי מרכבה יש מנועים מתוצרת חברת L3 האמריקאית, שעלותם נאמדת רק בכשליש ואין להם תקלות חוזרות ונשנות" - משפט מאד בעייתי.

למה זכרתי שהמנוע של MTU מייוצר עבור המרכבות ע"י קטרפילר ברישיון? האמריקאים שכחו לייצר מנועים?

אולי זו הזדמנות לתיכנון מחדש, re-engineering. אולי זו הזדמנות לעבור למנוע חשמלי למרכבות, עם גנרטור דיזל? (מנוע קטן יותר, בלי מערכת הילוכים, תחזוקה קלה יותר, חסכוני יותר בדלק).

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

בהנחה שההצעה שלך רצינית , אייפה אתה חושב להתקין את כל הסוללות שינעו את הטנק , הרי גם אם יש לך גנרטור דיזל תחשוב כמה הספק אתה צריך להניע טנק כבד כזה ומכאן כמות הסוללות הרבה.
בחישוב פשוט , עם ניצולת של מנוע חשמלית טובה ב 30 אחוז ממנוע רגיל עדיין אתה צריך בערך 250 סוללות של משאית.
נניח ותשתמש בסוללות טובות יותר עדיין הכמות היא גדולה מאוד

לא חייבים מערך סוללות רציני.
מערכת היברידית שבה גנרטור מניע ישירות (או כמעט ישירות) מנועים חשמליים קיימת בהרבה מאוד קטרי רכבת ובמשאיות הרכינה הענקיות שמשמשות במכרות פתוחים. היתרונות של מערכת כזו הן שאין צורך בתמסורת, שהמנוע יכול תמיד לעבוד בסל"ד אופטימלי ושיש גמישות רבה יותר במיקום הגנרטור והמנועים. כמו כן - למנועים חשמליים יש יתרון ענק שהוא מומנט מקסימלי החל מסל"ד אפס.

בכל מקרה, עד שיאמצו טכנולוגיות לא מסורתיות ברק"מ ייקח הרבה זמן. בכלים קרביים קיים חשש סביר והגיוני ממהפכות.

כי למעבר כזה תהיינה מחלות ילדות חמורות פי כמה מלמנוע המדובר? כי מעבר כזה יחייב תהליך פיתוח ארוך יחסית (אין כיום רק"מ היברידי- מתוכנן רק בתוכנית GCV האמריקאית), וכמובן תכנון מחדש של התובה? בעוד כמה שנים, אחרי שהזקן של ה- GCV ייצמח קצת, אפשר יהיה להתגלח עליו. בינתיים, הסיכון לא נראה לי כדאי- בפרט כשבינתיים טנקים מושבתים.

@קרן אור
לא שאני קובע או משהו, אבל שווה לדעתי, להקצות תובות לטובת פיתוח. בין היתר, פיתוח של מנועים חלופיים, עתידיים.

@Cu1
העולם התקדם מסוללות עופרת-תחמוצת גופרתית. (כמו של משאיות). יש סוללות ליתיום מתקדמות יותר, ובעתיד הקרוב יופיעו סוללות טובות עוד יותר. כמו כן, יש פיתוח מהיר של קבלי-על שיוכלו להחליף את הצורך בסוללות.

מבחינת לוגיסטיקה, מנועים חשמליים טובים יותר, מפני שאפשר להטעין אותם מכל מקום חשמל זמין, כולל מעמדות בשטח. לכן, הן צורכים פחות דיזל. לכן המשקל הכולל של הטנק יפחת (בלי צורך במערכת הילוכים, מנוע גדול ומיכל דלק עצום), ואז שוב הטנק יהיה יעיל יותר אנרגטית (או לחליפין: משוריין וחמוש יותר).

מבחינת תו"ל, המלחמות האחרונות הן מלחמות סטאטיות, הטנקים תופסים עמדות שולטות מסביב לעיר ומכוונים פנימה. מנועים חשמליים עדיפים על מנועים קיימים כאשר כוחות שיריון לא נדרשים לתימרונים ארוכים ומהירים.

העובדה של הטנקים יהפכו להיברידים ואח"כ חשמליים לגמרי היא עובדה כמעט מוגמרת. השאלה היא רק מתי. (ובאיזה שלב ישראל תשתלב לתוך המגמה).

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

אולי אפשר לשלב חלק מהסוללות בתוך שריון, בדומה ל BAE's Body Armor וחלק נוסף במסדרון אחורי.

• מי שראה פעם מה קורה לסוללת ליתיום שנזרקה למדורה (ואל תנסו את זה בשום אופן!!!) - לא יציע סוללות כאלה ברק"מ, ולבטח שלא כחלק מהמיגון שלו!!
• משקל נמוך יותר? נכון, במערכת הנעה חשמלית אין מערכת תמסורת. מאידך יש כמה וכמה מנועים חשמליים (עד כדי מנוע לכל גלגל) גם מסיבות של חלוקת עומסים וגם מסיבות של יתירות ברכב שמועד לפגיעות, וכן מערכת סוללות. לא בהכרח מערכת הנעה קלה יותר.
• מחיר: גם אם נניח שיש פתרון טוב לעניין הסוללות (משקל, מחיר, מהירות טעינה ובטיחות) - עדיין יהיה יקר עד מאד לצייד צי גדול של כלי רכב במנועים חשמליים. להזכירכם - מחיר הסמריום (מתכת נדירה הדרושה לצורך ייצור המגנטים במנועים החשמליים) עלה בשנים האחרונות פי 20 וזו רק ההתחלה. 95% מהמתכת נמצאת ומיוצרת בסין.

בקיצור - נראה לי שהפתרון, לפחות בשנים הקרובות יהיה פשוט בתכלית: או תחקיר יסודי של גורמי הכשל ותיקון מתאים (מה שאני בטוח שנעשה), או, במקרה הקיצוני - החלפת המנוע במנוע אחר שווה ערך. יקר יותר, כרוך בפיתוח והתאמות, אך כבר היו דברים מעולם.

DZZ, אפשר לפתח את הדיון עד אינסוף במקום אחר. אבל על רגל אחת אני חולק עליך במספר נקודות.

* ייתכן תחליף לליתיום. למשל, קבלי-על עשויים מאירוג'ל פחמני. הם יכולים להיבנות לתוך השילדה. ייתרון: זמן טעינה של דקות ושניות. חיסרון: נכון להיום: יחס קיבולת-משקל נמוך יחסית לצרכים. בשימוש ניסיוני היום: אוטובוסים עירוניים בסין.

* אומנם זה מגוחך שאני "מחלק משימות" ממרומי המקלדת שלי, למהנדסי פיתוח שגילם כפול מגילי, אבל זהו תחום פיתוח חשוב שמתאים לישראל להשתלב בו מההתחלה והמשמעויות האסטרטגיות שלו גדולות מאוד. הרי זה צפוי להיות עתיד התחבורה בעוד עשרים שנה.

* עם התקדמות הפיתוח, עם הופעה של טכנולוגיות חדשות (שלפי העיתונים, ממש מעבר לפינה) המחירים יצנחו.

* אפשר לבנות מנועים חשמליים ללא מתכות נדירות. הם אפילו לא מנועים חדשים, אלא פטנט של ניקולה טסלה עצמו. מנועים כאלו בשימוש, בין היתר במכונית ה"טסלה רואדסטאר" (Tesla roadstar).

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

טוב נו, מה זה חשוב. תמיד אפשר לחשוב על איזה מנוע מיוקרד שעובד על גלוקוז.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Gilgamesh מבחינת תו"ל, המלחמות האחרונות הן מלחמות סטאטיות, הטנקים תופסים עמדות שולטות מסביב לעיר ומכוונים פנימה.).

מבחינת תו"ל, חיילי חי"ר הפכו מזמן לז'נדרמים באיו"ש. אולי נוותר על הכשרתם לטובת מלחמות עתידיות?

איך יראו לדעתך, מלחמות העתיד? כמו עירק ואפגניסטן (א) או כמו מלחמת יום הכיפורים (ב) ?

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Gilgamesh איך יראו לדעתך, מלחמות העתיד? כמו עירק ואפגניסטן (א) או כמו מלחמת יום הכיפורים (ב) ?

נראה לי כי על פי פועלך בפורום אתה יודע על העתיד הרב יותר ממני.

האם שטף טנקי אברהמס מצרים בסיני ומסיני נראה היום סביר יותר או פחות מאשר לפני שנתיים?

לדעתי, סביר פחות. ממצריים יצאו בקרוב שטף של מחבלים מתאבדים וחוליות טרור. אבל הכל תלוי בנו. שגיאות מצידנו יכולים להוביל אפילו להתקפת פתע מצרית מלאה. אבל התסריט, בשלב זה נראה לי מאוד לא סביר. אני יכול לפתח אם יש לך את הסבלנות.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

כלי היברידי לא יהיה "עמדת תצפית ניידת"; הוא יכול להיות קרוב מאוד לביצועים של רק"מ קיים, עם היתרונות של צריכת דלק ממוצעת קטנה יותר ויכולת אספקת חשמל משופרת. הרי הכלים המאוישים של ה- FCS ואחד ההצעות ל- GCV (ולא כל התוכנית, כפי שכתבתי קודם בטעות) הם היברידיים. אני מניח שארה"ב לא מתכננת אותם רק ל-"עיראק ואפגניסטאן". אני יכול לחשוב על תרחיש בו "שטף טנקי האברמס בסיני" נתקע בלי דלק, ומכותר ע"י טנקים היברידיים, שמהירותם המירבית קטנה יותר אך הם חסכוניים יותר בדלק.

אני מסכים איתך, קרן אור. השאלה היא רק על איזה טווח זמנים אנחנו מדברים. אני מאמין שבתוך עשרים או שלושים שנה, יהיו מעט מאוד כלי רכב לא-חשמליים כלשהם בשימוש. אבל נכון ל-2012, הייתי מצפה לטנקים היברידיים, בעמדות תצפית ניידות.

בהזדמנות הזו, נזכרתי שיש התקדמות גם בתחום של שידור אנרגיה. כלומר, אנטנה תחליף הצורך בסוללות (גדולות). קליטת האנרגיה תהייה רציפה.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

יכול להיות שאתה מאוד צודק ,
ויכול להיות שאפילו כרגע יושבים צוות מהנדסים מצומצם באחת מהתעשיות הישראליות וחושבים איך מנוע כזה או רכב כזה יראה,
יכול להיות אפילו שמרכבה 7 או 8 יהיו עם מנוע חשמלי מוזן מקבלי על (שבנתיים כבר לא יצרכו קרור ויוכלו לאגור אנרגיה)
יכול להיות שהטעינה שלהם תעשה עם קרני אנרגיה או ניצול חשמל אלקטרוסטטי או אולי מיני כורים.
אבל את המנועים של היום צריכים היום , גג אולי עוד שנה שנתיים.
האם אתה חושב שאת ההצעות שלך אפשר ליישם בעוד שנה שנתיים (שזה נושא השירשור) ?

כן. קיימים כלי רכב היברידיים, ביניהם ספינות ורכבות. יש רק"מים היברידיים בשלבי פיתוח שונים.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

וואלה גילגמש , תוך שנה שנתיים כבר פיתחת מנוע, ויחדת אנרגיה הטמעת אותה בטנקים קיימים , ניסת אותם במעבדה ובשטח וציידת את כל הטנקים שצריכים ?
אפשר להזמין אצלך כמה פרוייקטים ? אני מכיר כמה חברות שישמחו לניהול פרוייקטים מוצלח כזה.
נראה לי שבתגובה שלך הצלחת לצרף אותי לרישמה ארוכה פה בפורום

שאלה לדעתי, אמרתי לך. לא תקבל - סע לשלום.
לשאלתך, יש כלי רכב צבאיים היברידיים "על המדף". ההנדסה שלהם פחות מורכבת ממה שאתה מדמיין. מנועים חשמליים קיימים כבר מאה שנה. לכן, בהינתן התקציב, יהיו כלי רכב כאלה בשטח (על בסיס כלים קיימים) תוך זמן יחסית קצר.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

ציטוט:

לכן, בהינתן התקציב, יהיו כלי רכב כאלה בשטח (על בסיס כלים קיימים) תוך זמן יחסית קצר.

עזוב "כלי רכב כאלה". מדובר כאן במפורש על:
- רכש סדרתי.
- של יחידות הנעה היברידיות.
- המתאימות להרכבה במקום חטיבת הכוח של מרכבה 4, כולל אספקת דלק, מתח, בקרה וחיישנים
- כולל תאימות למפרטים צבאיים, אישור בטיחות, אישור מערכת אבטחת איכות, הוכחת אמינות, הוכחת יכולת אחזקה נדרשת בשטח ובסדנא, התחייבות לאספקת חלפים ארוכת טווח וכו'
- בביצועים סבירים.
- בעלות סדרתית קרובה לעלות יחידת כוח קיימת
- ובעלות פיתוח שהיא בסדר גודל של עשרות יחידות כוח (התקולות כיום), או עלות פרופורציונית לשיפור הביצועים.

בקיצור, אם אין במיקרה מפעל שכבר פיתח יחידה כזו ויש לו כמה יחידות מוכנות להתחלת ניסויים- אין סיכוי שזה יתכנס תוך "שנה-שנתיים".

ואם מדובר על ארבע שנים? איפה הגבול?

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Cu1 נראה לי שבתגובה שלך הצלחת לצרף אותי לרישמה ארוכה פה בפורום WELCOME TO THE CLUB!