הנשיא אובמה, מזכיר ההגנה, הרמטכ"ל וסגן מזכיר ההגנה, הציגו בפנטגון בתאריך 03-01-2012 את אסטרטגית הבטחון החדשה של ארה"ב, אשר מסיטה את נקודת הכובד של האסטרטגיה האמריקאית, מעירק ואפגאניסטן למזרח אסיה ולמזרח התיכון. במסגרת אסטרטגיה זו, ארה"ב תתרחק מפעילות יבשתית כמו בעירק ואפגאניסטן, שדורשת נוכחות מאסיבית של צבא היבשה, ותתרכז באתגרים שמציבים בפניה סין ואיראן. על מנת להתמודד עם אתגרים אלה, ארה"ב תצטרך להפעיל כוחות אויר וים גדולים, והרבה פחות את זרוע היבשה וזרוע המארינס. דיבורים אלו מאשרים שחא"א וחיל הים יהיו הנהנים העיקריים משינוי האסטרטגיה האמריקאית. באחד המאמרים שנכתבו ב- Lexington Institute נאמרו הדברים הבאים:

השינוי באסטרטגיה של הממשל האמריקאי שמעביר את נקודת הכובד מעירק ואפגאניסטן למערב האוקינוס השקט, היא בשורה טובה ליצרני אוניות המלחמה, צוללות, מטוסי קרב, מפצציצים, כטב"מים למיניהם ויצרני מערכות "סייבר", ובשורה לא טובה ליצרני כלי הנשק לצבא היבשה. היכולת להשפיע על מה שקורה באיזור המערבי של האוקיאנוס השקט עוברת דרך הנוכחות של הצי האמריקאי באזור, ונוכחות זו בדרך כלל מיוצגת ע"י כוח משימה ימי שבנוי סביב נומ"ט עיקרית וכוחות סיוע. כח ימי זה חייב להיות זריז וגמיש דיו על מנת לענות לאתגרים באיזור זה של האוקיאנוס השקט, אבל חייב להיות מוגן בצורה יעילה כנגד טילי חוף/ים, צוללות, וח"א הסיני שינסו להטביעו במידה ותפרוץ מלחמה באיזור.

המחבר טוען שצוללות תקיפה שמונעות ע"י כור גרעיני כגון Virginia וספינות מלחמה נוספות, הן פתרון עדיף על נושאות מטוסים עם עשרות מטוסים, אלפי מלחים, ומחיר אסטרונומי, ואולי חשוב מכל, אובדן נומ"ט אחת תהיה מכה קשה ביותר לארה"ב.בנוסף, מכיוון שאין ארה"ב רוצה לראות כוחות יבשה פועלים באיזור זה, אזי גם ספינות אמפיביות, שבדרך כלל מחוברות לכוחות משימה של המארינס, לא יפעלו באיזורים אלו כדברי הנשיא. נתון זה משאיר למעשה רק צוללות וספינות שטח שחמושות במערכות הגנה מטילים כגון Aegis כאופציה יחידה שיכולה לפעול בצד המערבי של האוקיינוס השקט.

זה מעלה את השאלה (וזו דעתי בלבד) אם לא ניתן להפעיל כוחות מארינס בצד המערבי של האוקייאנוס השקט, אז בשביל מה אנו צריכים את זרוע המארינס? אולי עדיף לשייך אותם לצבא האמריקאי ולחסוך סכומי כסף רבים.

מזכיר ההגנה אמר במסיבת הכתבים בפנטגון, שארה"ב תשמור על כח צבאי "קטן יותר ורזה יותר" שירחיב את פעילותו באסיה וישמור על נוכחות צבאית חזקה במזרח התיכון. בהתאם לאסטרטגיה החדשה, ארה"ב תפעל במזרח התיכון בשיתוף עם בעלות בריתה במטרה להבטיח את הבטחון לארצות המפרץ הפרסי ולמנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני. עוד אמר מזכיר ההגנה, כי עם סיום הפעילות האמריקאית בעירק והקטנת הנוכחות הצבאית באפגאניסטן, הצבא האמריקאי והמארינס יקטינו את פעילותם, שתמכה במשך 10 השנים האחרונות בפעילות ארוכת טווח במדינות אלו. הרמטכ"ל האמריקאי מרטין דמפסי הוסיף בנושא זה ואמר כי הוא מסכים עם מזכיר ההגנה אבל, צריך לקחת בחשבון שאנו לוקחים סיכונים בהקטנת הצבא, ויתכן שלצבא יקח יותר זמן להגיב במצבים מסויימים ואולי יחסרו מקורות לביצוע פעולה זו או אחרת, אבל יש גם אילוצים כלכליים ויש לקחת זאת בחשבון.

דברי הרמטכ"ל נכונים ולכן, והיה ותפרוץ מלחמה במקום כלשהו, ארה"ב תצטרך לחזור ולפתוח קווי יצור שנסגרו ולייצר מערכות נשק. מצב זה נקרא Reversibility והכוונה היא שעל אף שמקטינים את הייצור החודשי של מטוסי הF-35, (דוגמה בלבד) עקב בעיות תקציביות, ישנו מצב נוסף שבו עקב בעיות ביטחוניות, (מלחמה קטנה) יהיה צורך להגביר את קצב הייצור והתעשייה תצטרך להתכונן לאפשרות זו מראש. לאחרונה ראינו שעל אף סגירת הייצור של מטוסי הF-22, עדיין משאירים חלק ממערך הייצור פעיל, למקרה שצריך יהיה לפתוח מחדש את קווי הייצור של ה-F-22

כידוע תקציב הבטחון של ארה"ב קוצץ בשנה שעברה בסך של 487 ביליון דולר, קיצוץ זה יכנס לתוקף בינואר 2013. בנוסף לקיצוץ הנ"ל, ישנו קיצוץ נוסף בדרך, על סך של כ-600 ביליון דולר שגם הוא יכנס לתוקף בינואר 2013. סה"כ כ-1 טרליון דולר שזהו קיצוץ של כ-100 ביליון דולר לשנה.

אחד מהיעדים הראשונים לקיצוץ הם מצבת כח האדם וההטבות שנלוות לשכר שלהם. התקציב השנתי המשוער של משרד ההגנה ב-2013 יעמוד על 472 ביליון דולר, ונכון לזמן הזה הפנטגון משלם 181 ביליון דולר על תשלומים לאנשי הצבא, זה כ-38% מהתקציב השנתי של משרד ההגנה, והפירוט נראה כך: 107ביליון דולר למשכורות והוצאות נלוות, 50 ביליון דולר לביטוח בריאות ו-24 ביליון דולר לפנסיה. כח האדם של הצבא עומד על 570,000 איש ושל המארינס על 202,000 איש. מחקר שנעשה מראה שאם הצבא יקוצץ ל-482,000 איש, והמארינס ל- 175,000 איש, שזה קיצוץ של 15%, החסכון יהיה 41 ביליון דולר, ואם כח האדם בצבא ירד ל-360,000 ובמארינס ל-145,000, הקיצוץ בתקציב יהיה 387 ביליון דולר.

לדברי הנשיא, לצבא האמריקאי אין יכולת להלחם בשני חזיתות בו זמנית, והמטרה תהיה להלחם בחזית אחת ולעצור את האוייב בחזית השנייה. לאחר הקיצוצים, ברור שכל פעילות צבאית מוגברת, תצטרך להיות מגובה בגיוס המשמר הלאומי ומילואים.

ישנם כמובן קיצוצים נוספים שמתייחסים להקטנת הייצור של ה-F-35 ב-5 השנים הקרובות, אבל הסכומים שיחסכו הינם לא משמעותיים יחסית לנזק שיגרם לעוצמת הצי וחא"א.

ניתן גם להקטין את כמות הבסיסים האמריקאים בעולם כולו, והיו אפילו דיבורים על סגירת בסיסי טילי ה"מיניטמן" במונטנה.

וישנם אין סוף אפשרויות לחסוך בכספי משרד ההגנה אם רק מישהו יקח את זה לתשומת לבו.

קישורים למספר מאמרים:

1. הנשיא מציג אסטרטגיה חדשה לבטחון ארה"ב:

http://www.defense.gov/news/Defense...ic_Guidance.pdf

2. מזכיר ההגנה מציג אסטרטגיה חדשה לבטחון ארה"ב:

http://defensesystems.com/articles/...y-briefing.aspx

3. הנשיא מציג צבא קטן וזריז:

http://www.defencetalk.com/obama-un...er-china-39343/

4. הקטנת הצבא והמונח Reversibility

http://www.lexingtoninstitute.org/r...down?a=1&c=1171

5. מזכיר ההגנה על הקטנת תקציב הבטחון:

http://www.nytimes.com/2012/01/03/u...l?_r=1&src=recg

6. מי מרוויח ומי מפסיד משינוי אסטרטגית הבטחון האמריקאית:

http://www.lexingtoninstitute.org/d...tegy?a=1&c=1171

http://www.nytimes.com/2012/01/03/u...l?_r=1&src=recg

7. שינויים בזרוע הטילים של ארה"ב:

http://www.lexingtoninstitute.org/p...rent?a=1&c=1171