13-01-2012, 02:00
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 09.11.11
הודעות: 142
|
|
|
התבגרות או שיגעון גדלות?
שלום לכולם, סתם רציתי לשתף בנושא מסויים שמעסיק אותי לאחרונה
ולשמוע דעות של אנשים. תמיד בעברי לאורך כל השנים שזה אומר ביה"ס,צופים וכיום
שנת שירות. הגעתי למקומות ששם פגשתי אנשים שעברם לא היה קל וחלק מהם גם ההוה הוא לא גן העדן עלי אדמות. סתם דוגמא: אח שכול, חבר שמתגייס לצבא והוא חייל בודד, חבר נוסף מתוסבך באיזה אופן שאני לא יודע להגדיר. והיום אני נחשף לעשרות סיפורים שוברי לב ומעוררי הערכה לגבי החיים שלי בצורה יחסית לאחרים במהלך שנת השירות שלי, אני לא יודע למה אבל לאחרונה המבט שלי לגבי העולם ניהיה קצת טראגי לא הכל נראה לי ורוד ומובן מאליו מבעבר
כל הבועה שהייתי חי בא התפוצצה לחלוטין אני חושב עשרות פעמים לפני שאני מחליט החלטות בשנה האחרונה רמת הרגישות שלי גדולה בהרבה ממה שחשבתי, מצד אחד זהו תהליך התבגרות מעולה ואני לומד דברים שאין ספק שאני אהיה מוכן במידה מסויימת לעתיד, אבל ללא ספק ישנם ימים שבא לי להתנתק מהמציאות לצחוק... ולהרגיש שאין כלום על כתפי, שאני קטן ושכל העולם הזה תמים וכולם רוצים בטובת האחר. וסתם שתדעו אני בן אדם מאוד שמח וציני וחי מלאי הנאות וצחוק אך אי אפשר להתעלם מהצד השני 
הייתי מאוד רוצה לשמוע את דעתכם בנושא, אם זה תהליך התבגרות נורמטיבי או איזה סרט שיחלוף עם הזמן.
_____________________________________
Wake up Homeland, sometimes we are tired of you
Beloved homeland, give us the strength to forgive
|
ראשי
צ'אט
מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים 
מנהל פורום 
מצב כלאיים
