בסכימה המצורפת של אלטרנטור המותקן ברכב תוצרת KIA נאמר לי שאחת מדיודות היישור מקוצרת (דיודה מספר 4).
השאלה מה יקרה בפועל במידה והדיודה מקוצרת ?
האם הדיודה תשרף וייגרם נתק ? האלטרנטור ימשיך לספק מתח וזרם כרגיל ?
כמה זרם יכול לזרום דרך הדיודה כאשר הרכב לא מונע במידה והדיודה מקוצרת ?

1. כאשר דיודה 4 מקוצרת, סליל 3 יהיה מקוצר בחצי מחזור וגם יגרום לריתוק החיבור המשותף של הסלילים לאדמה באותו חצי מחזור. בחצי המחזור הזה המטען יפיק חצי מהמתח שהוא היה מוציא אילו הדיודה לא היתה מקוצרת.
2. הדיודה לא תישרף - היא כבר שרופה. בהנחה שהתנגדותה בקצר נמוכה מאוד, גם לא יתפתח עליה הספק - כל ההספק המבוזבז יתפתח על סליל 3.
3. האלטרנטור ימשיך לספק זרם, אך לא כרגיל. הטעינה תהיה משהו בין 50 ל 100 אחוז מטעינה רגילה (זה תלוי באופן פעולת מעגל בקרת הטעינה שדוחף את סליל ה FIELD - הוא יכול לפצות על הירידה בטעינה בגלל הקצר בדיודה ע"י הגדלת זרם סליל ה-FIELD.
4. בכל מקרה, דיודה מקוצרת תגרום להורדת נצילות של האלטרנטור - בגלל שחלק מההספק יתפזר באלטרנטור עצמו בצורת חום (סליל 3 שמקוצר חצי מחזור).
5. כשהרכב לא מונע לא יזרום כלל זרם בדיודה המקוצרת.

Elim

לא ציפיתי להסבר כה מאלף.

במידה והדיודה שממול לדיודה מספר 4 מקוצרת כלומר הדיודה המחוברת לצד הפלוס של המצבר מה אז עלול לקרות ?
האם בזמן שהרכב מכובה והמפתח מחוץ לסווי'צ עלול לזרום זרם פרזיטי דרך הדיודה שעלול לרוקן את המצבר ?

1. אם אחת מהדיודות שמחוברות לפלוס תהיה מקוצרת (כאשר 4 תקינה), אז תתקבל אותה תקלה כמו שתואר
קודם בזמן שהמנוע עובד (רק בחצי המחזור השני).
2. כשהמנוע לא מונע, יש הבדל נוסף - הפלוס של המצבר מחובר קבוע (דרך הסלילים) לכניסת חישת מתח הסלילים של מעגל בקרת הטעינה - וזה יכול לגרום לצריכת זרם שתפרוק את המצבר (במצב תקין כשהרכב לא מונע - אין מתח בכניסה זו).

Elim

רבותי,
שימו לב ש"רכיב" מספר 4, זה בעצם כל הדיודות ביחד ( כל הגשר ישור, 6 הדיודות ישור).
אז ש ELIM אמר דיודה 4, הוא התכוון לדיודה ספציפית מכל הגשר. (השמאלית תחתונה)
ושאליהו אמר דיודה מספר 4 , יתכן והכוונה לכל הגשר..

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Elim 1. אם אחת מהדיודות שמחוברות לפלוס תהיה מקוצרת (כאשר 4 תקינה), אז תתקבל אותה תקלה כמו שתואר קודם בזמן שהמנוע עובד (רק בחצי המחזור השני). 2. כשהמנוע לא מונע, יש הבדל נוסף - הפלוס של המצבר מחובר קבוע (דרך הסלילים) לכניסת חישת מתח הסלילים של מעגל בקרת הטעינה - וזה יכול לגרום לצריכת זרם שתפרוק את המצבר (במצב תקין כשהרכב לא מונע - אין מתח בכניסה זו).

בהמשך לתשובה מספר 2.
אפשר לחשב או לתת ההערכה גסה לגבי הזרם הנצרך מהמצבר במקרה והמנוע לא מונע ? באיזה רכיבים ופרמטרים תלוייה צריכת הזרם במקרה שרק הדיודה של צד הפלוס מקוצרת ?

בעיתי בלי לדעת מה המבנה הפנימי (דפי נתונים או סכימה) של מעגל הבקרה.
הערכה שלי שמדובר במיליאמפרים עד עשרות מיליאמפרים בלבד אם הכניסה משמשת רק לחישת מתח ויותר אם היא גם משמשת להזנה של חלק ממעגל הבקרה.

אם יש גישה - הכי פשוט למדוד כשהרכב כבוי את הזרם בחיבור בנקודה B.

Elim

אינני יכול לדעת איזה ווסת מתח מותקן מכיוון שהיחידה סגורה הרמטית.
אבל בחיפושי באינטרנט מצאתי דף נתונים של ווסת מתח 'דומה' הנקרא L9407F.
האם על סמך המידע הזה ניתן להסיק לגבי צריכת הזרם ?
יותר מעניין אותי כיצד המעגל עובד או במילים אחרות איך הזרם הפרזיטי זורם כאשר דיודה אחת מקוצרת.


https://2012-uploaded.fresh.co.il/2...24/25556417.pdf

לפי דפי הנתונים, צריכת הזרם בכניסת הפאזה היא עד 8 מיליאמפר. בהנחה שרכיב הבקרה שלך זהה או דומה, זה זרם נמוך שלא יפרוק את המצבר באופן משמעותי.

מסלול פריקת הזרם כשאחת מדיודות הפלוס מקוצרת: מהפלוס של המצבר, דרך הדיודה המקוצרת לסלילים (בכל חיבורי הסלילים יופיע מתח המצבר), דרך כניסת הפאזה (כניסת חישת המתח שמתחברת במרכז רכיב הבקרה) ולאדמה.

גם אם הרכיב סגור הרמטית, צריך רק לבדוק את הזרם בנקודה B כדי לדעת כמה זרם בדיוק נפרק ע"י וסת הטעינה ואם הוא אכן הגורם לפריקת המצבר.
לחילופין, יתכן שבקר הטעינה פשוט לא טוען מספיק (או לא טוען בכלל) את המצבר כך שבכל נסיעה סך הצריכה גדול מסך הטעינה - וכך המצבר נפרק.

Elim

תודה רבה על העזרה.