http://www.news1.co.il/Archive/003-D-68449-00.html

היו שופטים עליונים שחשפו פנים פוליטיות או חיבה לעותרים אחר פרישתם. היו כאלה שבחשו פה ושם בועדות הכנסת בזמן כהונתם בענין מה שהם ראו כטובת המערכת המשפטית. לא זכורה לי הבעת עמדה כה חדה טרם כהונה ובנושא כה שנוי במחלוקת ע"י מועמד/נבחר לעליון. נושא שללא ספק יובא בפני ביהמ"ש בעתיד.

אבל מה לי לחשוש? הרי שופטי עליון עשויים משיש ומפלדה ואין להם דעות פוליטיות. בטח לא דעות מיעוט של 3%. אין לי ספק שכאשר אגודת קו לעובד תעתור בפני העליון - יפסול עצמו מהכרעה בעתירה כל מי ששבח עמותה זו טרם מינויו ואין לי ספק שבכל פניה עתידית בענין הזכות של פולשים סודנים בלתי חוקיים להשתקע בא"י ע"י הסתתרות מאחרי ילדיהם ישקלו שופטים כשרק הדין וסעיפי החוק הלא מובנים להדיוטות כמונו בפניהם.

רק תוהה אני באם לגברת ברק מותר להביע עמדות פוליטיות בשם החוק מדוע לא יוכלו הפוליטיקאים לתשאל אותה ואת עמיתיה בטרם מינויים לעליון? התנהלות המדינה כלפי פלישת השב"חים הסודנית היא בהחלט שאלה פוליטית שבבסיסה זכות הקיום של העם היהודי בא"י ושל היות ישראל מדינה יהודית וזכות האזרח הקטן שאינו משלושת האחוזים האיכותיים ללכת בשכונותיו מבלי שמתקיימים סביבו כיסים אקס-טרטוריאלים לחוק ומבלי שכספי מיסיו יממנו את מי שבסבירות גבוהה יהיו אויביהם של ילדיו או לכל הפחות אבן ריעיים דמוגרפית וכלכלית על צווארם.

זו לא עמדה פוליטית, אלא ניתוח משפטי.

אמנם ניתן להבין מניסוח המאמר שדעת הכותבת נוחה עם הפסיקה, אבל עדיין אין פה כניסה לפוליטיקה. כמובן שהפסיקה עצמה היא פוליטית, אבל בעצם הבעיה העקרונית (כמו באין ספור מקרים אחרים) היא כשלונה של מדינת ישראל לאכוף את חוקיה. הרי אם מהגרי עבודה חוקיים היו עוזבים את המדינה כאשר פג רשיונם, ואילו המדינה היתה אוכפת את העניין, לא היה כלל צורך בהגבלות מסוג זה.

בלי קשר לכך, אני חושב שראוי ורצוי שעמדותיהם הפוליטיות והמשפטיות של מועמדים לבית המשפט העליון כמו גם כישוריהם יתבררו בהליך פומבי מול המחוקק.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Sam Weller כמובן שהפסיקה עצמה היא פוליטית, .

זהו בסיס הבעיה ולא רק השטויות שעושה המדינה אשר ציינת. מרגע שהחליט העליון להגביר את התערבותו [יותר ברמזים רבי השפעה הגורמים ליועצים המשפטיים של הרשויות האחרות להגיב כאבני דומינו ופחות בפסיקה ממשית] - בהכרח משמעות הדבר 'פוליטיקה'. פוליטיקה זה הרי כבר מזמן לא 'ליכוד מול מערך'.

דרך ההתמודדות עם פולשים סודנים היא נושא שמשפיע על היום יום של הרבה אזרחים טובים בארצנו. הוא נושא המצוי במחלוקת ציבורית [מחלוקת=97% מעיזים שלא להסכים עם ה3% הידועים]. מי שעומד לשבת בעליון ולהכריע בנושאים דומים מוטב שיתרחק מהבעת עמדה מקדמית פומבית בנושאים שיעלו על שולחנו כל זמן שאין הליך המאפשר לנבחרי ציבור לשמוע את מכלול השקפותיו ולדרוש תשובות על שאלות עומק בכל נושא.

אין לי ספק שאם סולברג היה מפרסם ניתוח משפטי אוהד של פסיקה כלשהי אודות עיכוב הרס בית יהודי בשומרון ומחמיא תוך כך לעמותת חננו - הייתה הביצה התקשורתית גועשת.

http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed

אתה משחק לידיים 'שלהם', בכך שאתה אומר ששורש הבעיה בפסיקה הספציפית הזאת הוא בכך
שהיא פוליטית; כאילו שפסיקו אחרות אינן פוליטיות, כאילו שיש דיכוטומיה בין משפט לפוליטיקה.

פוליטיקה היא החיים הציבוריים במדינה. כמו שהחלטות וועדות הכנסת הן פוליטיקה וכמו שחקיקה
על-ידי מליאת הכנסת היא פוליטיקה, וכמו שהחלטות הממשלה הן פוליטיקה, וכמו שהחלטות בתוך
משרדי הממשלה הן פוליטיקה, כך גם החלטות בתי-המשפט הן פוליטיקה.

גם החלטה של בית משפט לענייני תעבורה על ביטול דו"ח לנהג היא החלטה פוליטית, אלא שהיא
לא מעניינת כמעט אף-אחד, כמו שהחלטה של פקיד רישום במנהל האוכלוסין היא החלטה פוליטית,
שגם לא מעניינת כמעט אף-אחד (אא"כ מגישים עליה בג"ץ...).

הבעת הפתעה או הסתייגות מכך שהחלטה מסוימת של בית המשפט היא פוליטית משמעה שאתה
מקבל שככלל "יש פוליטיקה, אבל בית המשפט הוא מעל לפוליטיקה" וזו שטות שמכרו לציבור,
שנתמכת על-ידי הסיכוטומיה הפיקטיבית השנייה: "יש החלטות מקצועיות ויש החלטות פוליטיות".

כל פעם שהחלטה לא מוצאת חן בעיני מישהו הוא מכנה אותה "החלטה פוליטית", וכל פעם שהיא
כן מוצאת חן בעיניו הוא טוען ש"מדובר בהחלטה מקצועית אמיצה שלא הושפעה על-ידי פוליטיקה",
אבל זו שטות גמורה.

החלטה פוליטית יכולה להיות מקצועית, והחלטה מקצועית יכולה להיות פוליטית. אין שום סתירה בין
הדברים. אם המקצוע שלי הוא טכנאי מזגנים, כנראה שהחלטות מקצועיות שאבצע לא יהיו פוליטיות,
ואילו אם המקצוע שלי הוא כלכלן ותפקידי הוא מנכ"ל משרד האוצר ההחלטות שאני מקבל במסגרת
תפקידי הן עדיין מקצועיות (בתקווה שאני כלכלן אמיתי ולא מאוניברסיטת לטביה), והן גם החלטות
פוליטיות.

ההחלטות של בית-המשפט - כל בית משפט - הן תמיד פוליטיות. אפשר לקבל את זה, ולנסות לווסת
אותן על-ידי איזונים ובלמים (מושג בלתי-מובן לאבירי שלטון החוק בישראל שמכנים אותו "הרס הפרדת
הרשויות"), או שאפשר לשחק במשחק האורווליאני ולטעון ש"אלה בכלל לא החלטות פוליטיות; אלה הן
החלטות משפטיות..."

אל תשחק את המשחק שלהם. בית-המשפט הוא אחת מרשויות השלטון, וכמו כל החלטה של כל רשות
שלטונית - מדובר בהחלטה פוליטית. זה לא אומר שהיא טובה או רעה, מוצדקת או מוטעית; זה עניין
אחר לגמרי.

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.