19-02-2012, 21:09
|
|
|
חבר מתאריך: 28.05.05
הודעות: 1,292
|
|
בטח.
בעולם האידאלי שלי אין דתות, אין לאומים, אין דגלים ואין המנונים, בעולם הזה כל אחד נמדד לפי מה שהוא שווה ומסוגל, זה נראה לי לא הוגן שבנאדם שנולד במקום הנכון ומתנהג כמו בהמה זולה חי חיים טובים בגלל העובדה שהוא נולד במדינה X ולא במדינה Y ואילו האיש במדינה Y יחיה בצורה עלובה למרות שהוא בכמה רמות בנאדם טוב יותר מהוולגרי שחי במדינה X, אני לא אוהב שיטות או סמלים שמבדילים בין בני אדם ולכן בעולם אוטופי הייתי מתנגד לציונות וליהדות. שאני רואה אנשים שרים ת'תקווה, עומדים מול הדגל, ומקיימים טקס לאומי אני מחייך, זה מצחיק אותי מעט כי זה אומר שאם עכשיו אני שורף את הדגל ומשתין עליו אז אני נחשב עוכר ישראל למרות שהנאמנות שלי היא באלף אחוז לטובת מדינת היהודים והעם שיושב בה. לכן בעיני זה סוג של פולחן מצחיק. עד כאן החלום, משם למציאות.
בעולם האמיתי, כאילו כדור הארץ, אני שמח שהיהודים כאן מתבדלים מאחרים סביב נושאים משותפים, אני שמח שיש קונצנזוסים שמאחדים כאן את העם, באזור הזה שבו הברבריות והפרימיטיביות היא מנת חלקם של עמי ודתות האזור נמצאת בדרגת שיא בחייתיות שלה חוסר באחדות סביב טקסים ופולחנים מסויימים בקרב יהודי המדינה יכולים להוביל לאסון, ולכן אני ציוני ולאומי בגלל סיבות פרקטיות, לא בא לי לחיות כמו אבות אבותיי שחיו במדינות שלהיות בהן מיעוט היה פחד תמידי הסביבה ולא בא לי שהיהודי יעבור טבח נוסף נוסח מה שהיה באירופה ובחלק ממדינות ערב. אלו הן גם עיקר הטענות שלי כלפי הציונות, היא לא השכילה להבין שרמת הפיתוח, והעושר הכלכלי לא יעשו רושם על הערבי ו/או המוסלמי שיושב כאן והוא ידרוש את הכבוד הלאומי שלו, היא לא השכילה לסלק מיהודים איומים שיכולה הייתה לסלק במהירות וביד קשה שלשם סילוקם היא בעצם הוקמה. זה על יד אחת מה שיש לי לטעון כנגדה.
|