http://www.calcalist.co.il/markets/...3562356,00.html


בכל שנייה גדל החוב של הסטודנטים בארה"ב ב־2,800 דולר והוא עומד כבר על טריליון דולר - יותר מהאשראי הצרכני. קווי הדמיון למה שהתרחש בשוק המשכנתאות בסוף העשור הקודם

ואתה יודע מה מצחיק? למרות האינסטינקט הראשוני- הבעיה היא שוב בסוציאליזם. לו המוסדות המלווים היו יודעים שאיש לא היה מחלץ אותם, הם היו נזהרים הרבה יותר. אבל כשהמדינה מעניקה ערבויות, אפשר לבזבז כמה שרוצים.
בוא נתערב ש-90 אחוז מהקוראים חושבים שמדובר ב"קפיטליזם חזירי"?

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

נכון לשנת 2012 - מה ההבדלים והדמיון בהבטי חופשיות שוק /רגולציה ביננו לבינם?

מעניקה ערבויות למלווי הכספים.

" בהרצאה בשם "הסאב־פריים הולך לקולג'" ("Subprime goes to college") הסביר אייזמן שבדומה למשכנתאות הסאב־פריים, גם פה מי שמעניק את ההלוואות (הסוכנויות הפרטיות) לוקח על עצמו סיכון קטן מאוד, ומגלגל את רוב הסיכון הלאה: אל הלווים, הממשלה ומשלם המסים. ספקית הלוואות הסטודנטים הגדולה בארה"ב, אגב, היא סאלי מיי, שמזכירה בשמה את אחותה מתחום המשכנתאות - פאני מיי - הזכורה לרעה ממשבר 2008. "

נכון שאם אני או אתה או אדם ממוצע אחר יודע שמותר לו להלוות כספים לכל אדם כי על זה הוא גוזר את העמלות שלו, ושתמיד יחלצו אותו, יעשה זאת? וידחוף הלוואות גם להומלסים?

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

הרי אפילו כאן החוק לא מחייב את בנק ישראל לערוב לכספי הבנקים ולחסכונות הלקוחות.

לא הבנתי כל כך.. אתה שואל מי ערב לקולג' או לחברת ההלוואות? לחברה אחראית הממשלה, לקולג'- לא ידוע לי שלקולג'ים למטרות רווח (בשונה מהציבוריים) יש ערבויות. לכן שכר הלימוד שם כה גבוה.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

אני לא חושב שיש פה ערבות ממשלתית כלשהי. הסיבה שבגללה הכותב טען שלמלווה אין סיכון, היא האפשרות למכור את החוב הלאה.הרעיון הוא, שאני מלווה לך כסף, מתוך הסתמכות על זה, שמישהו אחר יקנה ממני את החוב שלך- בעצם, מולי יפרע את חובך- והחוב שלך הפך להיות בעיה של מישהו אחר כרגע.

אז למה לא להלוות כסף לכל דרדק, ובתנאי אשראי לא סבירים? הרי אני לא צריך לגבות ממך את החוב שלך, כי מישהו אחר קנה אותו ממני. הדאגה שלי, כמלווה, היא לא כח ההחזר של הלווה- מה שכל בנקאי מתחיל אמור לברר לפני שהוא משחרר הלוואה- אלא מציאת קונה לחוב. מרגע שמכרתי, מבחינתי, כמלווה, העסקה נגמרה, והחוב הוא צרה של מישהו אחר. מכאן, שהמוטיבציה שלי כמלווה היא לא הדאגה לקבל מהלווה את ההלוואה, אלא מציאת רוכש בתנאים טובים לחוב. כך שלמלווה הראשוני אין עניין בכלל לבדוק את כח ההחזר של בעל החוב.

זה מה שקרה עם משבר משכנתאות הסאב פריים, וזה מה שקורה עכשיו עם שאר שוק האשראי האמריקאי.

בכתבה נטען שהממשלה מעניקה ערבויות לכך. בצורה ישירה או שהיא מעניקה ערבות לבנק מסחרי שרוכש את ההלוואה.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

ולמה שמישהו יקנה חוב כשלא בטוח שבעל החוב יוכל להחזיר אותו?

כי לא תמיד הרוכש השני/שלישי בתור ביצעו את האנליזה המתאימה. לעיתים הם מסתמכים רק על דירוג חברות הדירוג, או המילה של המלווה הראשון שמכר להם.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."