23-02-2012, 14:18
|
 |
בעל תואר שני ביהדות, בהתמחות בהיסטוריה של עם ישראל והגות יהודית.
|
|
חבר מתאריך: 15.02.09
הודעות: 4,513
|
|
|
סיפור אמיתי לפורים (יד הגורל)
הקדמה: בבית הספר שבו אני מלמד המורים החליטו שמכיוון שהשנה היא שנת הבריאות והספורט, כל המורים מתחפשים השנה לרופאים/אחיות/פירמידת המזון וכו...
ועכשיו לסיפור:
הכל התחיל כשהבן שלי החליט שהוא רוצה תחפושת של יובל המבולבל. אשתי ואני נסענו הבוקר לקניות. החלטנו להיפגש בחנות צעצועים
נסעתי למס' חנויות באשדוד כדי לקנות את התחפושת. לא היה במידה שלו ב2 חנויות הראשונות (לא עושה פירסומת. תנסו לדמיין חנות צעצועים שאפשר לקנות בה גם תחפושות לפורים).
תוך כדי שיטוט באחת החנויות עיני נתקלו בתחפושות למבוגרים (אתם מכירים, תחפשת של בע"ח שלם כולל הראש, כאלה שמוצאים בהצגות וכו)
הייתי חייב לקנות כזה לעצמי (בידיעה צלולה שאשתי תגמוז אותי). לא הסתפקתי ברכישת התחפושת (של ארנבת ורודה דרך אגב), אלא הייתי חייב גם ללבוש אותה.
וכך הסתובבתי לי היום במרכז הקניות מחופש לארנבת.
נכנסתי לחנות צעצועים נוספת. מסתכל על תחפושות (אגב, מצאתי שם את התחפושת של יובל המבולבל שמתאימה לבן שלי). עוברת לידי אשה עם עגלת תינוק ואומרת לי שהיא זכתה מקום רביעי בתחרות תחפושות עם התחפשות הזאת של הארנבת. אמרתי לה שחבל שהיום מבוגרים לא מעריכים מספיק את פורים, ואת כל הקטע של תחפשות למבוגרים וזה. תוך כדי היא אומרת לי שהיא רצתה להתחפש עם בעלה לשוטר ואסירה (או שוטרת ואסיר, זה לא משנה) אבל היא לא מוצאת מדי אסיר. אמרתי לה שיש לי בבית מדי אסיר (הכתום הזה, ואל תשאלו איך השגתי לי דבר כזה, כף רגלי מעולם לא דרכה בבית כלא, חוץ מכלא עכו אבל זה היה בסיור תלמידים בנושא עולי הגרדום וזה לא נחשב) איפה הייתי? אה, כן, חנות צעצועים, אקיצר, תוך כדי שאנחנו מדברים אשתי הגיעה והצטרפה לשיחה המעניינת.
בקיצור,יש לי מדי אסיר כתום ואמרתי לה שאני יכול להשאיל לה את המדים. דיברנו קצת ואז מסתבר שהיא אחות בבית חולים ואז אמרתי לה שאני צריך תחפושת של רופא/אח לבית הספר שבו אני עובד. הסכמנו להחליף תחפושות בהשאלה.
נתתי לה ת'טלפון שלי ובעזרת השם יהיה לי תחפושת של רופא כמו שרציתי.
כולם יצאו מרוצים. האשה הזאת. הבן שלי. אני . (ורק אשתי כועסת על זה שקניתי תחפושת של ארנבת) |
ראשי
צ'אט
)
מצב כלאיים
