02-03-2012, 19:37
|
 |
אדמין לשעבר
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
|
|
|
אין צורך לפסול דברים על רקע של שמאלנות יתר, אלא על רקע חברות אישית...
העובדה שבתוך השמאל יש כתמיד דיעה אחת מונוליטית, ובימין יש שתי דיעות, לא מלמדת שהשמאל צודק והימין טועה, אלא שהשמאל אינו פלורליסטי, והימין כן (קל מאוד לקחת עובדה אחת ולתת לה פרשנות הפוכה...).
אלה בימין שמפגינים לארג'יות כלפי אי-שירת התקווה מצידו של בכיר ביותר בממסד הממלכתי הישראלי, מתחלקים לשניים, שלצורך נוחות אכנה אותם בשם "הריבלינים" ו"היעלונים". הריבלינים הם עסקנצ'יקים קלאסיים, ורובי ריבלין, שמנהל קמפיין היסטרי לנשיאות מזה שנתיים, שכל-כולו חיזור אחרי הערבים (מתוך הנחה שמעמדו כמועמד המחנה הלאומי מובטח), הוא מייצג קלאסי של זה. יעלון נותן את הנימוק הענייני, אך השגוי שכל אחד ממגיניו של ג'בראן השתמש בו (גם באשכול הזה וגם בכל מקום אחר), שאי אפשר לצפות מערבי לשיר המנון שכל-כולו שיר לאומי יהודי. הדבר נכון לגבי כל ערבי ש-א-י-נ-ו עובד מקצועי בכיר בממסד המדינתי של ישראל. ההמנון הזה הוא הביטוי המובהק ביותר של מהותה של ישראל כמדינת העם היהודי - המהות שמהווה את הבסיס המוסרי לקיומה של ישראל. אי הכרה בהמנון מבטאת אי-הכרה במדינת ישראל במתכונתה כמדינה יהודית, ואדם שלא מכיר בישראל באופן זה, לא יכול לכהן כשופט עליון מטעמה, ללא קשר לזהותו האתנית, למינו, לגילו או לכל מאפיין אחר בזהותו.
ההמנון הוא בדיוק כמו הדגל - סמל שמבטא את זהות המדינה. ההתנהלות של ג'בראן ב2012 היא תוצאה של השחיקה ההיסטרית שחלה באמונה בצדקת הדרך בתוך המחנה שמינה את ג'בראן לעליון (השמאל הציוני). גם העובדה שאין אפילו קול מסתייג אחד בכל השמאל הציוני, מלמדת על ההתדרדרות שגורמת לאדם מסוגו של ג'בראן (שנזהר מלהיות שנוי במחלוקת לכל אורך הקריירה שלו) לנהוג כפי שנהג. ההשתלטות של שיח הPC על השמאל הציוני (ועל חלק מהימין, כמובן, כפי שציינתי למעלה), היא בדיוק הסיבה להזדעק כנגד ההתנהלות הזו. בייניש, שהיום היא גיבורת-על של השמאל, היא אותה בייניש שהשופט שמגר מנע את מינוייה עד לפרישתו, והמשיך בכך ראה"מ רבין ז"ל (לא סתם היא מונתה רק אחרי רצח רבין). השיח של שמאל קיצוני שהשתלט על השמאל הציוני, לא צריך לבלבל אותנו: בלי קשר לעניין של גבולות המדינה, השאלה של זהות המדינה בתוך כל גבולות שלא נקבע - מתחילה בדגל ובהמנון. שופט עליון שלא שר את ההמנון בטקס החשוב ביותר של מערכת המשפט, מעביר מסר ברור מאוד לגבי מקומו של ההמנון והמסר שהוא מבטא. לולא הייתה ישראל תחת התקפה מאסיבית על עצם זכותה לקיים מדינה יהודית, ולולא העובדה שהזהות היהודית של ישראל נשחקת באפקטיביות רבה בידי ביה"מ העליון - לא הייתה בעייה אמיתית במעשה המכוער של ג'בראן. מרגע שכל הדברים האלה כן קיימים, הרי שצריך לראות את מעשהו של ג'בראן בחומרה הנכונה: הפגנה פוליטית של מישהו שבעבר לא היה מעז לנהוג באופן הזה, ומעביר מסר שאינו מכיר במדינה שהוא מכהן כשופט עליון שלה. |
ראשי
צ'אט
(קרדיט למרשי)
הבעת מה שרבים חושבים ישראלה..
מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000
מצב כלאיים
