הגעתי לשלב הזה בחיים שאני לא מצליח להחליט מה ללמוד. יש כמה מקצועות שמעניינים אותי אבל לא פרקטיים מי יודע מה, לעומתם אני יכול ללמוד מקצועות שלא מעניינים אותי מי יודע מה אבל הם פרקטיים.

לדוגמא אני יכול ללמוד פילוסופיה, להנות מכל רגע בלימודים, לסיים את התואר ולחשוב מחשבות עמוקות על אבטלה. מצד שני אני יכול לעשות תואר בהנדסת שקרכלשהו, לסבול כל הלימודים מהמתמטיקה והפיזיקה הקשה, לסיים את התואר ולהתפרנס לא רע בכלל, אבל להצטער כל החיים שלא הלכתי ללמוד את מה שבאמת רציתי...

משהו שגם מעניין וגם פרקטי? לא ממש מצליח למצוא משהו כזה...

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i22.photobucket.com/albums/b326/Swinger7714/Swinger-1.png?t=1268825224]


בין אם אתה חושב שאתה יכול או לא יכול, בכל מקרה אתה צודק.

הבלוג של הכלב של פבלוב

כמו שאתה מציג את זה אין לך ממש אופציה לא? חוץ מזה שאפשר להתחיל ללמוד
משהו פרקטי ואחרי שביססת את עצמך ללכת ללמוד את מה שתמיד רצית.

חשבתי על זה, אבל זה לא נראה לי מציאותי. אם אני כבר אסיים לימודים במשהו מבוקש, אני אחטף לעבודה וכבר לא יהיה לי זמן לעשות תואר ראשון נוסף.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i22.photobucket.com/albums/b326/Swinger7714/Swinger-1.png?t=1268825224]


בין אם אתה חושב שאתה יכול או לא יכול, בכל מקרה אתה צודק.

הבלוג של הכלב של פבלוב

אתה יכול לעשות תואר נוסף בגיל 40 או 50 אם תירצה. יש לי ידידה שאבא שלה עשה דוקטורט בפילוסופיה בגיל 55.
אופציה נוספת שחשבתי עליה היא שאתה יכול ללמוד את מה שמעניין אותך אם תלך על קריירה אקדמאית או קריירה
של מחקר למשל.

היית הולך לאוניברסיטה ללמוד משהו כיפי אם היית יכול להשיג עבודה טובה בלי תואר בכלל?
או שאולי אתה רוצה תואר בעיקר כדי להשיג עבודה טובה?

אם זה בשביל הכיף - בכיף.
אם זה בשביל עבודה - לא בטוח שמדד הכיף משחק תפקיד בלעדי.

יש לי הרגשה שרוב הסטודנטים לא נמצאים בלימודים כי הם נהנים מהלימודים (למעט עיצוב, פילוסופיה, היסטוריה, שפות, לעתים מדעי החברה, כל אחד וטעמו).

יהיה משהו, כי יש משהו

אילו הייתי יכול להשיג עבודה טובה בלי תואר בכלל, סביר להניח שלא הייתי הולך לאוניברסיטה בכלל.

אני רוצה השכלה גבוהה כי אני רוצה להתפרנס בכבוד ולא לחיות מהיד לפה, אבל אני מפחד ללמוד משהו שלא יעניין אותי ולסבול.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i22.photobucket.com/albums/b326/Swinger7714/Swinger-1.png?t=1268825224]


בין אם אתה חושב שאתה יכול או לא יכול, בכל מקרה אתה צודק.

הבלוג של הכלב של פבלוב

אולי אני תמימה, אבל אני מאמינה שאי אפשר ללמוד במשך 4-5 שנים משהו שלא מעניין אותך. כשאתה תיתקע מול הספרים בהתכוננות לאיזה מבחן קשה ותשאל את עצמך "למה לעזאזל הלכתי ללמוד את זה?!" סיבה של "כי אני רוצה להרוויח כסף." לא תהווה מוטיבציה מספקת.
פילוסופיה זה באמת מקצוע שאין לי מושג מה עושים איתו, תנסה לחשוב על עוד דברים שמעניינים אותך ולחשוב איזה דברים אחרים אתה יכול ללמוד שיהיו קשורים בזה.
חוץ מזה, בן כמה אתה? אני אהמר שאתה עוד יחסית צעיר, ואם יש סיכוי שתעשה טעות בבחירת התואר, עדיף שתעשה אותה עכשיו כל עוד אתה יכול ליפול על ההורים במידה שיקרה משהו, ואין לך צרות כלכליות רציניות על הראש.

אני באופן אישי מתייחסת ללימודים קודם כל כללמוד משהו שמעניין אותי ולהשכיל, ורק אח"כ ככלי להשגת עבודה וכסף.

Ze blog | KozlikArt

אני מסכים איתך מאד, אבל לצערנו הגישה שלך לא עומדת במבחן המציאות.

איזה מבחן מציאות?
יש הרבה יותר לגישה שלי מעבר לרק ללמוד מה שאוהבים.

Ze blog | KozlikArt

הגישה של קודם להשכיל ואז ללמוד משהו שיועיל כספית לא תעמוד במבחן המציאות אלא אם כן הוא מגיע ממשפחה שיכולה לתמוך בו או שהוא מוכן לחיות ברמה פחות גבוהה עד שיסיים ללמוד את מה שיכניס לו כסף.

ומה כ"כ לא מציאותי או לא הגיוני בלחיות ברמה פחות גבוהה כדי להשיג את מה שאתה רוצה?
נראה לי די מובן מאליו.

Ze blog | KozlikArt

זה תלוי מה ההגדרה שלך לרמה פחות גבוהה. בכל מקרה הכל ישתנה ברגע שתתחתני ויהיו לך
ילדים, אני מניח שאז תרצי את הכי טוב בשבילם ואם את חייה ברמה פחות גבוהה לא תוכלי לתת
להם את הכי טוב שיש.

ברור שאני ארצה לתת לילדים שלי את הטוב ביותר (במידה ויהיו לי) אבל לפי ראיית העולם שלי, מביאים ילדים רק אחרי שמתבססים כלכלית. אז אני לא מבינה איך זה סותר.

Ze blog | KozlikArt

זה סותר כי אם תתבססי כלכלית רק בגיל 50 כניראה שלהוליד ילדים כבר לא תוכלי. אני מניח
שזה לא מקרה שאת מדברת באופן כללי ולא מסבירה בדיוק מה זה להתבסס כלכלית מבחינתך,
או מה זה לחיות ברמה פחות גבוהה. אני חושב שכשמגיעים "למאני טיים" מגלים שלפעמים צריך
לעשות את מה שמשתלם ולאו דווקא את מה שרוצים. זה נכון גם לתחום הלימודים, זה נכון גם
לעבודה שבוחרים וזה נכון לעוד כמה דברים בחיים.

גיל 50, טוב שאתה לא מגזים. אני אומרת שלהכנסה מהמקצוע יש פחות חשיבות לעומת העניין וההנאה שמקבלים בחזרה, במיוחד בגיל צעיר. לא שצריך להתעלם לחלוטין מחשיבות ההכנסה ולהתמקד רק בהנאה לכל החיים.
אם אדם מבוגר היה שואל אותי את אותה שאלה, בהנחה והוא רוצה להביא ילדים או רוצה לפרנס משפחה, הייתי נותנת לו תשובה אחרת לחלוטין.

Ze blog | KozlikArt

אני אשמח אם תוכלי לענות לי על השאלה מה זה להתבסס כלכלית מבחינתך. לסיים להחזיר את המשכנתה?
להגיע למילון שקל בחיסכון?

לא זה ולא זה. אמא שלי למשל היא מישהי שאני מחשיבה כמבוססת כלכלית. היא רחוקה מלסיים לשלם את המשכנתה, ורחוקה מאוד ממיליון ש"ח בחיסכון.
מבחינתי אדם שמבוסס כלכלית הוא אדם שיכול להרשות לעצמו גם דברים הכרחיים וגם דברים שהם אקסטרה ואינו צריך לפחד מפשיטת רגל או מפינוי מהדירה כי לא יכל לעמוד בתשלומים.
למשל, אני אחשיב את עצמי כמבוססת כלכלית מהרגע שאוכל להרשות לעצמי או למשפחתי (במידה ותהיה לי אחת) לחיות בדירה הולמת (גם אם זה בשכירות), לשלם על דברים הכרחיים. לשלם על מותרות כגון חוגים או בגדים יפים מדי פעם כשאראה לנכון בלי שמשפחתי תהנה מפינוק. לטוס לחו"ל אחת לכמה זמן נניח.
פשוטו כמשמעו בטחון כלכלי.

לחיות ברמה פחות גבוהה בזמן לימודים מבחינתי זה אומר פשוט בלי מותרות כמו לחיות לבד כשאפשר לחיות עם הרבה שותפים או עם ההורים. להחזיק רכב. לחגוג. לקנות דברים שאינם הכרחיים.

Ze blog | KozlikArt

OK. אבל גם כדי להגיע למצב שאת מתארת צריך זמן, ולא מעט זמן. חוץ מזה שסביר
להניח שאם תלמדי מקצוע לא פרקטי יקח לך הרבה יותר זמן כדי להגיע למצב הזה.
בקיצור אם את רוצה להביא ילדים רק אחרי שתתבססי כלכלית, ואת מתכוונת ללמוד את
מה שמעניין אותך ולא את מה שפרקטי (בהנחה שזה לא אותו דבר כמובן), אז זה כן סותר
אחד את השני.....

צריך זמן נכון, אבל הרבה זמן זה מונח יחסי, כשם שגם מקצוע פרקטי זה די יחסי. הרבה אנשים מתחתנים ומביאים ילדים כבר בשנות העשרים המאוחרות, אפילו שהם ממש לא קרובים לעשירון העליון. אז במקרה הכי גרוע, מנסים כמה שנים להתעסק במה שאוהבים, רואים שזה ממש לא הולך ועושים הסבה למשהו פרקטי, או עושים משהו פרקטי במקביל, זה לא משהו שאמור ליצור עיכוב של 20 שנה. בדיוק כמו שיש אנשים שהולכים ללמוד משהו שנחשב מאוד פרקטי, מגלים יחסית מאוחר שהם גרועים בזה, וצריכים לחפש משהו אחר לעשות.

Ze blog | KozlikArt

1+

ציטוט:

במקור נכתב על ידי גולדה מאיר יהיה לנו שלום עם הערבים רק כשהם יאהבו את חתוליהם יותר משהם שונאים אותנו.

אני חושבת שכדאי לך לשלב בין שני הדברים.. אם זה באמת למצוא מקצוע שירתק אותך ואם זה
באמת להיות פרקטי ולדעת שאין מה לעשות - כדי לחיות טוב, צריך גם ללמוד דברים שפחות מתחברים
אליהם, וגם במקביל/מהצד להתחיל ללמוד את מה שמעניין אותך בשביל עצמך. ואולי בהמשך הדרך...
תמצא באמת דרך להתפרנס מזה, גם אם זה עבודה מהצד - זה יספק.
הכי טוב באמת שגם העבודה ש"לא מעניינת" שתבחר - תהיה כמה שיותר מעניינת שאתה יכול, אין רק 2
מקצועות בעולם שאפשר להתפרנס מהם בכבוד, יש לך מגוון רחב של מקצועות, ואולי אפילו תמצא שילוב
גם בעבודה למקצוע שמעניין אותך.. אי אפשר לדעת, תנסה להחשף לכמה שיותר מקצועות לימוד, עבודות
ודברים שיכולים לעניין אותך לפני שאתה מחליט משהו

ראש לשועלים ולא זנב לאריות.

תתחיל לקרוא פה:
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...197#post4195318

הדברים כמובן רלוונטים כל עוד המקצוע אמנם לא פרקטי אבל כן יש מה לעשות אתו בפועל, לא יודע אם זה בהכרח רלוונטי לפילוסופיה (פרט, כמובן, להישאר באקדמיה).

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

עולה השאלה - אם 70% מבעלי תואר אריות "מצליחים",
ו-10% מבעלי תואר שועלים "מצליחים",
האם אתה רוצה להמר על כך שאתה תהיה ה-10% העליונים בתואר השועלים?

שלב ב' -
נגיד שאתה באמת עילוי מסוג "ראש לשועלים",
מי אמר שפותח האשכול כמוך ויכול להמר ככה? לא יותר הגיוני שרוב האנשים לא יעשו כמוך?

יהיה משהו, כי יש משהו

ציטוט:

במקור נכתב על ידי sheep עולה השאלה - אם 70% מבעלי תואר אריות "מצליחים", ו-10% מבעלי תואר שועלים "מצליחים", האם אתה רוצה להמר על כך שאתה תהיה ה-10% העליונים בתואר השועלים?

זה נורא תלוי מה ההגדרה שלך ל"מצליחים", זה עניין מאוד גמיש ולא אבסולוטי בעליל. בשבילך "להצליח" יהיה לקבל משכורת חודשית של 6 ספרות בעבודה שכל ייעודה לממן את תרבות הפנאי שלך ובשבילי להצליח יהיה לקבל משכורת מעל הממצוע בקריירה שממלאת אצלי תחושת שליחות ושאני נהנה לקום אליה כל בוקר.

ציטוט:

שלב ב' - נגיד שאתה באמת עילוי מסוג "ראש לשועלים", מי אמר שפותח האשכול כמוך ויכול להמר ככה? לא יותר הגיוני שרוב האנשים לא יעשו כמוך?

נו באמת, ומי אמר שפותח האשכול בכלל מסוגל להתמודד עם לימודי הנדסה? זה נורא נחמד להציע לכולם ללמוד מקצוע דו חוגי של פיזיקה גרעינית ואווירונאוטיקה בטכניון, כי זה המקצועות שמכניסים הכי הרבה, אבל זה לא אומר שמרבית האנשים באמת מסוגלים להתמודד עם המקצוע...

אני חווה את דעתי האישית מתוך מעט מאוד הניסיון שיש לי, מי שמרגיש שהעצה רלוונטית לגביו- מוזמן לקבלה ומי שלא-לא.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

עוד משהו שמפחיד אותי, הוא האופן שבו מקצוע כלשהו יכול להראות מעניין כאשר בוחנים אותו באופן שיטחי, אך כאשר מתעמקים, מגלים שלא רוצים להמשיך.

דוגמא לשני אנשים שאני מכיר: אחד כל החיים שלו התעסק עם מחשבים, תיקן, פירק, הרכיב, התקין, מחק, פרץ, תיכנת וכו... השני השתתפף בקביעות בתחרויות רובוטיקה, ואפילו הגיע למקום השני בתחרות ארצית. באופן טבעי הם הלכו ללמוד מדעי המחשב והנדסת מכונות בהתאמה, ושניהם קרסו תחת עול הלימודים בסופו של דבר, אפילו שהם שכביכול "התעניינו" במה שהם לומדים.

אני פשוט לא מוכן שזה יקרה לי. לא רוצה לקרוס באמצע הלימודים. אם אני נכנס למשהו, אני רוצה לסיים אותו עד בסוף. לא רוצה לברוח באמצע!

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i22.photobucket.com/albums/b326/Swinger7714/Swinger-1.png?t=1268825224]


בין אם אתה חושב שאתה יכול או לא יכול, בכל מקרה אתה צודק.

הבלוג של הכלב של פבלוב

לא משנה

זה כבר עניין אישי שתלוי הרבה בחוסן הפסיכולוגי שלך.

כבר עכשיו אתה צריך להכין את עצמך שבודאות חלק ניכר מהחומר שתלמד, אפילו במקצוע שאתה אוהב, לא יעניין אותך (ויותר מכך- שיהיו מרצים שיצליחו להשניא עלייך חומר שבסיטואציות אחרות היה מעניין אותך) אבל לא לפרוש, אפילו שקשה, זה כבר חלק מהחיים והיכולת להתמודד אתם.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...197#post4195572


and also

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=560199

אהבתי בעיקר את הקישור השני. נראה לי שהדילמה שלי נפתרה כעת!

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i22.photobucket.com/albums/b326/Swinger7714/Swinger-1.png?t=1268825224]


בין אם אתה חושב שאתה יכול או לא יכול, בכל מקרה אתה צודק.

הבלוג של הכלב של פבלוב

הייתי במצב שלך, בסופו דבר נושכים את השפתים ולומדים את המקצוע שמפרנס יותר טוב.

למזלי יש לי חיבה מסויימת לנושא שאני לומד, ולכן זה פחות נוראי ממה שחשבתי.
בכול זאת אני תמיד מצטער על כך שלא הלכתי ללמוד את המקצוע שאני באמת אוהב ומעניין אותי.

השאלה שלי היא עד כמה הצער הזה משפיע על איכות החיים? האם זה צער משביז שהורס לך את מצב הרוח, או שזה סתם "צער", כמו שאני מצטער שלא למדתי לנגן על תופים?

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i22.photobucket.com/albums/b326/Swinger7714/Swinger-1.png?t=1268825224]


בין אם אתה חושב שאתה יכול או לא יכול, בכל מקרה אתה צודק.

הבלוג של הכלב של פבלוב

אתה חותר איתי למידע אישי, אומנם אענה לך בקצרה. זה לא קל, לפעמים כשהכול קשה מדי, אני נותן יותר תשומת לעניין של למה בחרתי את זה במקום זה.

אבל אני מדבר עם ההורים / חברים, מתייחס לעניין בצורה בוגרת.
ומתגבר על הרגשות הזמניות.

פתרון לבעיה היה ליצור איזון, אחרי הכול זה דבר שאני אהבתי לעשות מאז גיל צעיר (13-14), לכן אני עד היום ממשיך לכתוב כשיש לי זמן חופשי,קורא ספרים וכו'..., וכמובן שהפכתי למנהל פה בפורום כתיבה וספרות.

אצלך יש שאלה כזאת: האם יש דבר שאתה אוהב באמת ורוצה ללמוד אותו , ומגיל צעיר התענינת בו?
או מה שזה רק עניין של בחירה נושא ללימוד בתחום המדעים המדויקים או מדעי הרוח?

התגובה שלי לא תהיה חביבה על רוב האנשים, אבל מה לעשות.
בנאדם שהוא עילוי, יידע להצליח גם במקצועות שהם לא פרקטיים.
א-מה-מה, אין יותר מדי כאלה.
ולכן רוב האנשים (כמותית מדובר בהרבה מאוד) שלומדים מקצועות חסרי שימוש גם נתקעים איתם.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי גולדה מאיר יהיה לנו שלום עם הערבים רק כשהם יאהבו את חתוליהם יותר משהם שונאים אותנו.

למה אתה קורא להצליח גם במקצועות שהם לא פרקטיים? להפוך למפורסם בתחומך (לאו דווקא מרוויח
הרבה כסף), או להפוך לאדם מבוסס שלא צריך לחשוב פעמיים לפני שהוא שולח את הילדים שלו לחוג
למשל?

נגיד עו"ד - יש בערמות, נכון?
כמה מהם נחשבים לעילית? רק המוכשרים באמת

ציטוט:

במקור נכתב על ידי גולדה מאיר יהיה לנו שלום עם הערבים רק כשהם יאהבו את חתוליהם יותר משהם שונאים אותנו.

נכון. אבל אם אתה טוב לפחות יש לך את הצ'אנס ליהיות מצליח (במילים אחרות לעשות כסף ממה שלמדת).
אם, לצורך הדוגמה, למדת ספרות השוואתית ואתה תותח על בתחומך סביר להניח שבכל זאת לא תעשה
יותר מידי כסף מזה. בגלל זה שאלתי אותך מה נחשב הצלחה מבחינתך.

אם תלמד משהו פרקטי שלא מעניין אותך זה אומר שגם תעבוד במקצוע פרקטי שלא מעניין אותך?

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

יכול ליהיות שכן ויכול ליהיות שלא. איך בכלל אפשר לדעת?

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i22.photobucket.com/albums/b326/Swinger7714/Swinger-1.png?t=1268825224]


בין אם אתה חושב שאתה יכול או לא יכול, בכל מקרה אתה צודק.

הבלוג של הכלב של פבלוב

יש אנשים שאתה יכול להתייעץ אצלם בנוגע לבחירת המקצוע.
יש לי חבר שעשה את זה לפני שהתחיל ללמוד והוא די מבסוט.

Leafter

~O.G~

בהרבה מהמקרים (במדעים) התואר הראשון משמש כיסוד לעבודה או למחקר. יסודות זה דבר משעמם, אבל חשוב מאוד ליכולת שלך להשתלב בתכל'ס. אם אין לך את ה"תחת" לעבור את זה, לא בטוח שתצליח לעבור את כל המכשולים והחלקים המשעממים, גם בתחומים המלהיבים ביותר.
אני עברתי בקושי את התואר הראשון, אבל עברתי. התוצר, כרגע, עושה אותי מאוד מבסוט.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -