 |
17-03-2012, 16:16
|
|
|
|
חבר מתאריך: 07.07.06
הודעות: 15,705
|
|
|
לטובת החוששים להכנס לאתרו של ח"כ הדאחקות אריה-ביבי רצ"ב לשון החוק המוצע:
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי .ישראלה היפהפיה שמתחילה ב "נהנתם מחוק הספרות? קבלו את הצעת 'חוק השירה' מאת חה"כ אריה ביבי -[מיוחד לשרוקי]"
[הדגשתי משפטים מבדחים במיוחד]
הכנסת השמונה-עשרה
יוזם: חבר הכנסת אריה ביבי
הצעת חוק השירה, התשע"ב-2012
מטרה
1.
מטרת חוק זה לקדם את השירה בישראל ואת משורריה, להביא להנגשתה ולפיתוחה בכל חלקי הארץ ולהקים לשם כך את המועצה הלאומית לשירה.
הגדרות
2.
בחוק זה –
"כתב עת" – כתב עת שלפחות שליש מתוכנו עוסק בשירה במישרין או בעקיפין;
"המועצה להשכלה גבוהה" – כהגדרתה בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958[1];
"חוק יסודות התקציב" – חוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985[2];
"משורר" – אחד מאלה:
(1) מי ששלושים או יותר משיריו פורסמו;
(2) מי שעמד בכללים להכרה במשוררים שקבע השר;
"ספר שירה" – ספר שלפחות שליש מתוכנו עוסק בשירה במישרין או בעקיפין;
"המשרד" – משרד התרבות והספורט;
"השר" – שר התרבות והספורט.
מינוי מועצה לשירה ומטרותיה
3.
(א) הממשלה תמנה את המועצה הלאומית לשירה (בחוק זה – המועצה), על פי הצעת השר; המועצה תייעץ לממשלה ולשר בתחום השירה ותמלא את התפקידים המוטלים עליה לפי הוראות חוק זה.
(ב) המועצה תפעל לשם עידוד השירה והתמיכה בה, תוך הבטחת חופש היצירה ומתן ביטוי למגוון התרבותי של החברה בישראל, להשקפות השונות הרווחות בה ולערכיה.
תפקידי המועצה
4.
אלה תפקידי המועצה:
(1) לייעץ לשר בכל נושא הנוגע למדיניות בתחום השירה ובכל עניין הנוגע לביצוע חוק זה;
(2) להציע לשר תכנית רב שנתית למדיניות בתחום השירה;
(3) להציע לשר יוזמות, פעולות, מפעלים והקמה של גופים חדשים בתחום השירה;
(4) ליזום מחקרים בענייני שירה וקיום כנסים, ימי עיון ודיונים ציבוריים;
(5) לייעץ לשר לעניין קביעת מבחנים לתמיכה במוסדות ציבור כאמור בסעיף 3א לחוק יסודות התקציב, לשם קידום המטרות המפורטות להלן, ובהתחשב בין היתר, בסוגי מוסדות הציבור, בשיקולים חברתיים-כלכליים, שיקולי העדפה מתקנת של אוכלוסיות מוחלשות ובמגמות ובתמורות המתרחשות מעת לעת בתחום השירה:
(א) קיום פעולות, תוכניות ומיזמים לפיתוח השירה ולטיפוחה, לרבות כתיבת שירה והפצתה, בכל דרך שתיראה למועצה;
(ב) תכנון השירה בישראל וארגונה;
(ג) מציאת דרכים להגדלת המשאבים והמקורות לפיתוח השירה ולטיפוחה, לרבות כתיבת שירה והפצתה, בין השאר באמצעות המגזר העסקי ובאמצעות תרומות,
(ד) קידום, סיוע ועידוד השירה בת זמננו;
(ה) עידוד וסיוע בהקמת גופי וארגוני שירה חדשים בישראל, לרבות סדנאות שירה חדשות, ולרבות מוסדות חדשים בהם תתקיים פעילות המתייחסת לשירה;
(ו) תמיכה במשוררים;
(ז) קידום ועידוד יצירה, הוצאה לאור והפצה של שירה, לרבות סבסוד הוצאת ספרי שירה וכתבי עת;
(ח) עידוד אירועי שירה, הפקתם, ומתן תמיכה כספית או אחרת בקיומם;
(ט) קידום, סיוע ועידוד תרגום של שירה;
(י) עידוד שיתוף פעולה בינלאומי ופיתוח קשרים בינלאומיים בתחום השירה, לרבות הזמנת משוררים זרים לאירועים בישראל ושליחת משוררים אזרחי ישראל לאירועים בחוץ לארץ;
(יא) העמקת הכרת השירה העברית, השירה הישראלית והשירה היהודית בישראל ובעולם;
(יב) תרגום שירה עברית לשפות זרות;
(יג) הענקת פרסים למשוררים ולעוסקים בתחום השירה, והענקת מלגות לסטודנטים על סמך כתיבת שירה;
(יד) תמיכה בהוראת שירה במוסדות להשכלה גבוהה ותמיכה בתלמידי שירה במוסדות להשכלה גבוהה;
(טו) טיפוח חקר השירה והוראתה, ותמיכה בחוקרי שירה;
(טז) פיתוח אתר אינטרנט אשר ירכז חומרים ומידע בנושא שירה, ותחזוקתו;
(יז) קידום, סיוע ועידוד האיסוף, התיעוד והקטלוג של השירה שבכתב ושל השירה שבעל פה – לרבות פעילויות שירה;
(6) להמליץ בכל עניין הנוגע למתן תמיכות לפי המבחנים שנקבעו לפי סעיף 13.
הרכב המועצה
5.
(א) המועצה תהיה בת 21 חברים שימנה השר.
(ב) ואלה חברי המועצה:
(1) שבעה משוררים המייצגים מגזרי אוכלוסייה שונים;
(2) עובד המשרד לפי המלצת השר;
(3) עובד משרד החינוך, לפי המלצת שר החינוך;
(4) עובד משרד האוצר, לפי המלצת שר האוצר;
(5) שני נציגים מטעם המוסדות המוכרים להשכלה גבוהה, בהמלצת המועצה להשכלה גבוהה, ובלבד שאחד מהם הוא איש סגל אקדמי בכיר המומחה בתחום הספרות עברית;
(6) נציג אחד מארגוני המורים המורים;
(7) נציג אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל;
(8) נציג אגודה, איגוד או התאחדות סופרים, אשר אינה אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל;
(9) נציג האקדמיה ללשון העברית;
(10) נציג אקו"ם – אגודת קומפוזיטורים, מחברים ומו"לים למוסיקה בישראל;
(11) ארבעה חברים המעורים בתחום השירה, שאינם עובדי המדינה ואינם קשורים לאף ארגון או קבוצת שירה.
(ג) השר ימנה את יושב ראש המועצה מבין חברים שאינם עובדי המדינה.
(ד) מינוי חברי המועצה כאמור בסעיף קטן (ב)(11) יהיה לאחר התייעצות עם גופים ציבוריים מתחום הספרות, ובמידת האפשר עם ציבור המשוררים, כפי שקבע השר.
(ה) הודעה על מינוי המועצה, על מינוי יושב ראש המועצה ועל כל שינוי בהרכבה תפורסם ברשומות.
(ו) לא ימונה לחבר המועצה מי שהורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר המועצה.
תקופת כהונה
6.
(א) חברי המועצה יתמנו לתקופה של ארבע שנים.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי השר להאריך את תקופת כהונתם של שנים עשר מחברי המועצה שהתמנתה לראשונה, בשנתיים נוספות, ובלבד שלא יאריך יותר ממחצית החברים המשתייכים לקבוצה המנויה בסעיף 5(ב)(11).
פקיעת כהונה
7.
חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה:
(1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
(2) חדל להתקיים בו התנאי שבסעיף 5(ב) שמכוחו מונה;
(3) הורשע בעבירה כאמור בסעיף 5(ו).
העברה מכהונה
8.
השר רשאי להעביר חבר מועצה מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה:
(1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
(2) נעדר ללא סיבה מוצדקת מארבע ישיבות רצופות של המועצה או מיותר משליש מהישיבות שקיימה המועצה בשנה אחת.
תוקף פעילות
9.
קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חברה בה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.
ניגוד עניינים
10.
לא יכהן כחבר במועצה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים, בין תפקידו כחבר המועצה לבין עניין אישי או תפקיד אחר משלו, לרבות השתייכות לארגון או לקבוצת שירה המתוקצבים מכספי ציבור.
דרכי פעולה
11.
המועצה תקבע את סדרי הדיון בישיבותיה ובישיבות הוועדות שמינתה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
תקציב השירה
12.
תקציב שנתי לתמיכה בשירה העברית (להלן – תקציב השירה) ייקבע בתכנית נפרדת, במסגרת ההקצאה לתחום פעולה – תרבות, בסעיף תקציב משרד התרבות והספורט בחוק התקציב השנתי (להלן – תחום תרבות); לעניין זה, "תכנית", "תחום פעולה" ו"סעיף תקציב" – כהגדרתם בחוק יסודות התקציב.
מתן תמיכות
13.
מתן תמיכות מתוך תקציב השירה ייעשה על פי מבחנים לתמיכה במוסדות ציבור, כאמור בסעיף 3(2), שקבע השר לאחר התייעצות עם המועצה.
חוק הספריות הציבוריות
14.
בחוק הספריות הציבוריות, התשל"ה–1975[3], בסעיף 9, בסופו יבוא:
"(6) חובת רכישה של כתבי עת ושל ספרי שירה כהגדרתם בחוק השירה, התשע"ב–2012, והקצאת שטח ייעודי לכתבים ולספרים כאמור בספריות ציבוריות."
ביצוע ותקנות
15.
השר ממונה על חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם המועצה ובאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו, ובכלל זה סדרי דיון לעבודת המועצה.
תחילה
16.
תחילתו של חוק זה _________* מיום פרסומו.
דברי הסבר
מטרת החוק המוצע, היא לשפר את מצב השירה ואת מצב המשוררים במדינת ישראל.
השירה, שהובילה בימים עברו את העם ואת תרבותו, נדחקה ברבות השנים לשולי התרבות וההשפעה. מעמדם המיוחד של המשוררים, אשר נהנו בעבר מיוקרה, אינו טריוויאלי עוד, וקולם נחלש משהו. הוצאת ספרי שירה שלא על חשבון המחבר, הפכה לחזון.
הספרות הרנטבילית היא של משוררים ידועים מאוד - אשר בדרך כלל אינם בין החיים, וכן ספרות מחקרית הדרושה למוסדות הלימוד, לתלמידים ולחוקרים. ספרי שירה שנכתבים בימינו נמכרים בכמויות קטנות בלבד - הן לחנויות והן לספריות, ולהוצאות הספרים אין אפשרות להרוויח ממכירתם. מסיבה זו, אין ספרי השירה יוצאים כספרים אלקטרוניים. לעתים קרובות, יכולת התשלום של המשורר להוצאה או לבית הדפוס, היא לבדה שתקבע האם הספר יראה אור. ספרים רבים מודפסים אף ללא עריכה ראויה. סיכומו של דבר, אין בקרה על איכות הספרים, והקורא נאלץ לספוג ספרים אשר עלולים לפגוע בתדמיתה של השירה. ספר שיצא, אפילו זכה לביקורות טובות, עלול להימכר בפרוטות, להיות מחולק חינם, לשכב במחסנים או אף להיגרס. כתבי העת חולקים גורל דומה, ופועלים רק בזכות תקציבים ציבוריים; חלק גדול מהם סובל מתדמית פוליטית־מפלגתית, ואינו זוכה להגיע לציבור הרחב.
רוב פעילויות השירה לסוגיהן, מתקיים ברשת אינטרנט, ורוב השירה החדשה נקרא כיום ממסכים ולא מניירות. ברשת האינטרנט ניתן למצוא קבוצות ודפים ברשתות החברתיות, אתרים אישיים, פורומים לכתיבה יוצרת ועוד. הפעילות הרשתית אינה זוכה לסיוע מכספי הציבור. נוסף לפעילות האינטרנטית, קיימות גם התארגנויות של קבוצות המתכנסות לשם קריאה, שיח, העברת סדנאות ועוד. בשנים האחרונות, חלה התעוררות ניכרת בפעילויות השירה הספונטאניות והבלתי ממוסדות; על צורך זה נדרש המחוקק הישראלי ליתן מענה.
העדרו של גוף ממלכתי גורם לבעיה הגדולה ביותר, והיא ריכוזיות קיצונית בעולם הפואטיקה הישראלי. בעיקר סובל עולם השירה, מחלוקה פנימית לא הוגנת של המשאבים הציבוריים; פעמים רבות, גם תורמים פרטיים מוטעים לחשוב כי הם מעניקים כספים לטובת הכלל - בעוד שבפועל מחולק כספם על בסיס לא ענייני. הכספים ניתנים לקבוצות פרטיות של משוררים, בהתאם לבקיאותן בנבכי הביורוקרטיה במקרה הטוב, בהתאם להשתייכותן הפוליטית־חברתית במקרה הבינוני, ובהתאם לקשריהן האישיים ולמרפקנותן במקרה הגרוע והשכיח ביותר. משורר שאינו שייך לקבוצה חזקה, שאינו מקושר בארגון פוליטי או חברתי, שאין לו הפנאי או הידע לפעול ביער הסבוך של הכסף הציבורי ושאינו בעל קשרים, נותר הרחק מאחור אפילו הוא ברוך כישרון. רוב התלונות מציבור המשוררים – קובלנות שבעטיין עולה הצעת החוק, עסק בנושא העדר הצדק החלוקתי, והשתלטותם של יחידים – לרבות קבוצות שירה בודדות וקטנות - על משאבים ציבוריים. לגבי הקבוצות, חשוב לציין כי מדובר בקבוצות פרטיות לגמרי, שעושות ככל שעולה על רוחן. התיאורים העובדתיים המוכחים היו קשים, והצביעו על כך שהמקושרים ברשויות המקומיות, בקרנות השונות ובמקורות התקציביים האחרים, מקבלים על חשבון כל השאר ולעתים אף מונעים – אקטיבית – מאחרים לקבל. הכספים, פעמים רבות, הולכים לטיפוח עצמי של חברי הקבוצה ולהטבה עם המקושרים אליהם; התרומה לכלל – עקיפה בלבד. כוונתו המפורשת של המחוקק היא, שהמשאבים הציבוריים המיועדים לשירה יחולקו בצורה שוויונית יותר, על בסיס כישרון ויכולת ושאר שיקולים ענייניים וכנים. החוק המוצע בא לשים סוף פסוק לתופעת הפרוטקציות, ולהקצאה לא נכונה ולא צודקת של משאבי הציבור.
הנדבך המרכזי בחוק המוצע, הוא המועצה הלאומית לשירה - גוף ממלכתי מרכזי, ייחודי לשירה, אשר יסייע לקידומה, לקביעת המדיניות לגביה ולניהול ענייניה. המועצה תורכב מאנשי ציבור ומאנשי מקצוע ומומחים בלתי תלויים. היא תפעל כמועצה ציבורית בלתי תלויה, תוך שיתוף פעולה עם כל אדם ועם כל גורם בעולם השירה הישראלי, ותדאג הן להגדלת המשאבים המוקצים לשירה, הן לחלוקה צודקת יותר שלהם. |
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
