http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=889009

האם לפנינו אסטרטגיית מו"מ מבריקה לפיה תומכים מקדמית בכל דרישות הצד השני טרם הצד שמנגד גמר לגבשן?

האם אסטרטגיה זו משתלבת ביכולות הניווט המהוללות של מופז בעזרתן הוא מנסה לאגף את נתניהו מימין ע"י הליכה שמאלה?

האם טרם למד אדון 'כשאני אהיה ראש ממשלה' ממורתו ה-נ-פ-ל-א-ה צפורה שעליו להפגין נאמנות גדולה יותר כלפי אזרחי ישראל מאשר כלפי בראנ'זת אובאמה בוושינגטון?

האם הרעיון להודיע שאתה תומך בכל דרישות זה שמודיע כי הוא מעונין לכסח את נשמתך משתלב במתמטיקה בעזרתה יצליח מופז גם לסבסד דלק ושכר סבבה לכל פועל וגם לשלוח חבילות סיוע לסורים המסכנים מבלי לפגוע באיזון התקציבי?

האם במקביל להוולדו של מנהיג חברתי חדש אשר ספק אם ניתן למצוא התבטאויות ותובנות כלכליות וחברתיות שלו בעשור האחרון בקע לאוויר העולם גם יון מדיני המאיים על תקציביהם של גוגלהיימר וביילין?

ובאם תוכניתו המדינית והכלכלית של בובת הארדלר התורנית לא תצלח האם יקבלו אזרחי ישראל לתיבות הדואר מכתב האומר כי 'בית לא עוזבים ותחפשו אותי בסבוב'?

נו, אז מופז רוצה לתת לערבים 100% מכל דרישותיהם. למה אתה מתפלא?
מופז הוא איש שמאל, אשר כבר אמר בעבר כי ינהל משא ומתן עם ארגון הטרור חמאס. קדימה בראשותו תעקוף את העבודה משמאל ותהפוך למרצ ב'.
כמובן שהערבים מבינים זאת היטב.
איך YNET אומר על מופז והערבים: "המגזר שלו"!

אבל ככה זה פוליטיקאים, כולם קשקשנים, ביבי,ברק,מופז וליבני,
אבל זה המקצוע שלהם , מה לעשות

הדומיין שלי נמכר!

טוב מה אתה מצפה ממופז אבי המופזית, "ההתנקות תתרום לביטחון תושבי ישראל" (אלו שגרים בחו"ל) שלא יבין את מצוקות ודרישות הפלסטינים ? אני לעומתך לא מבין דבר אחד, למה אדלר & ארד לא מעמידים עצמם לבחירה במקום להשתמש על פעם במוקיון אחר ?

זה ששאול "בית לא עוזבים" מופז טוען שהוא יתן לפלסטינאים כל מה שהם רוצים לא אומר שהוא
יעשה את זה במציאות. חוץ מזה שאני חושב שאין סיכוי שמופז והמפלגה שלו יגיעו למקום שממנו
הם יוכלו להיות אלו שמחליטים לגבי דברים כאלה.

הציטוט הזה לא הוגן.
כמי ששמע את מופז מדבר "לייב", אני יכול להעיד שהאדם לא מסוגל לסיים משפט שהוא בעצמו מתחיל (גם כשיש לו טקסט כתוב, מה שעוד יותר מדאיג).
לכן, סביר להניח שאין קשר אמיתי בין שני חלקי המשפט

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

אבל התלבט והתחבט באשר לבגד כפת בראש מילה ובסוגיית השווא הנח במשפט 'כנסו פנימה גם אם זה אומר להרוג 100 מחבלים - יש לנו חיל ישראלי להציל ולעזאזל דחלאן והטינופות שלו' ולכן לא הצליח לסיים את מתן ההוראה בקשר?

לא.
הוא התחיל לפקוד על חילוץ מדחת יוסף בכל מחיר, עבר באמצע להסבר בנוגע לשיעור שכר משרתי הקבע מכלל תקציב צה"ל וסיים בהמלצה להתרחק ממניות דוט.קום ("לא להיכנס בשום פנים ואופן!").
האשמה תלויה רק בפקודים שלא השכילו להבין אותו.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

האומנם על שאול המופזי הזה נאמר "חיפש את המלוכה והתברר שהוא אתון'?

האם גם לתביעה הזאת הוא יסכים?

הבנאדם הזה לא ראוי להתייחסות אחרי פרשת מדחת יוסוף.
(כן, גם ברק וגנץ מעורבים, אבל גנץ {לדעתי} נענש בכך שהוא 'רמטכ"ל ברירה', ואהוד כבר סיים את החיים הפוליטיים למעשה)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי metooshelah (כן, גם ברק וגנץ מעורבים, אבל גנץ {לדעתי} נענש בכך שהוא 'רמטכ"ל ברירה',

איך אמר טוביה, כשהחתן שלו הסביר לו ש"כסף זה מחלה"?
"אז שאלוהים יעשה אותי חולה, ושאני אף פעם לא אבריא!"

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

ובכן, אתה צודק, אבל זה גם משהו

המטרה שלו היא שהערבים ידרשו בתמורה 150% וככה יקבלו את השטוזה .כמאמר הדיאלוג המפורסם:
-"כדאי לך לעבור לטקסטיל, עושים שם מליונים"
-"מה מליונים?! אלפים!"
ועל אותו משקל-"מה זאת אומרת ירושליים, כל הגדה וזכות שיבה? אנחנו דורשים גם זכות יציאה של הערבים מתוך תחומי ישראל לצמיתות!"

אני אומר לכם, הוא הרבה יותר פיקח ממה שנידמה לכם.

ותודה לליכוד על גאון נוסף שהכניס לפוליטיקה הישראלית.

ושני שליש מהזמן במפלגת השלום המוסר והשפיות של השמאל הידועה כקדימה [יחד עם בכירים במחנה השלום כצחי הנגבי, בכירים במחנה המוסר כהירשזון ובכירים במחנה השפיות כעזרא] ואפילו שהבחור מנסה לאגף את מרצ מהחצר האחורית של אחמד טיבי - יוצא שאתם מגלגלים עלינו בימין את אשמת התגשמותו של המופז.



בלוגיקה של השמאל תכף יאמרו ארדלר שבגלל שביבי הוא מהליכוד והליכוד הוליד את מופז הרי שביבי אשם בעמדותיו של מופז והדרך היחידה להעניש את ביבי על כך היא להצביע לתקווה הלבנה החדשה של קדימה הידועה כמופז.....

ובקיצור כבוד השופט - אנו בליכוד מודים חלקית בעובדות אך לא באשמה.

אבל זה בסדר, זכות הראשונים על כמה גנראלים גאונים אחרים נתונה למפלגת העבודה...החל מזה שהצליח כשר המשטרה להתהפך ברכב שבו נהג בלי רשיון וכלה בזה שפילח באופן מעניין את הקב"אות של מתגייסי צה"ל...

ועוד לתת לך שי לחג בדמותו של גידעון לוי (במקור עוזרו של שימון פרסקי)

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

הבחירות שבהן העוזר השני ישראל פלג הזמין את פרס לבמה כ"נקסט פריים מיניסטר אוף יזראל", מייד אחרי פרסום המדגם
אלה הבחירות שאחרי פרסום המדגם, פרס ורבין התנשקו מרוב שמחה. ובאמצע הלילה הסתבר ששוב הם הפסידו, ובגין שאל בתמימות מה יהא על הנשיקה המבוזבזת...

וגם מחוצה לה
בחירות שבהן רמות העימות בין הצדדים שברו שיאים, שסוקרים כשלו קשות ובדרנים איבדו את עולמם לחמש דקות. ומה שכן שווה דיון-יכולת של הליכוד כמעט לאבד את השילטון למרות הישגים נכבדים לכל הדיעות-כולל ובעיקר הסכם השלום עם מצרים.

אני לא מדבר רק על ההסכם עם המצרים, שכיום אנו רואים עד כמה הוא היה נבוב וחלוש, אלא גם על חוסר היכולת של בגין לנהל את המערכת בצורה טובה ("ה"קלקולים").
בגין כשל בכל מה שנוגע לניעור המנגנונים המפא"יניקים הרקובים, ובהפיכתם לסיריל סרוויס מקצועי ונטול פניות (או לפחות לסיוויל סרוויס שיידע לשרת גם ממשלה ימנית...), והתוצאה הייתה שהסיאוב נותר בעינו - וליכודניקים שרצו חתיכת שלטון, קיבלו במקום זאת כל מיני ג'ובים רווחיים (ומשחיתים) עם מעט השפעה.
התוצאה הייתה שגם הליכוד הושחת, וגם המערכת נותרה מפאיניקית...

הדברים הטובים היחידים שעשה בגין (למעט תקיפת אוסיראק), היו ברמת התיאוריה: ההפנמה שאפשר להחליף ממשלה, הרעיון ששיקום שכונות הוא חשוב, ההבנה ששוק חופשי מחייב החלשת גופים דורסניים כמו ההסתדרות.

כל אלה היו נכונים ברמת האידיאה - היישום של בגין היה גרוע בכל שלושת המקומות: דמוקרטיה לא נוצרה, כיוון שבגין היה אחוז חרדה מלמשול באמת, שיקום השכונות הפך לפרוייקט ענקי, בזבזני וכושל, והרפורמות הכלכליות בוצעו בצורה כ"כ כושלת שהם הביאו לשטפון אינפלציוני.

בגין היה אדם גדול (כנראה הבנאדם הכי טוב שכיהן בראש ממשלה בישראל, ובעל מניות בהקמתה ובסילוק הבריטים) - אבל ראש ממשלה בינוני מאוד.

גם אם ההסכם עם מצרים היה "נבוב וחלוש", עדיין לא יהיה זה מופרך להגיד שמצבנו איתו היה עדיף ממצבנו בלעדיו - עדיף 30 שנה של שקט בגבול המצרי מ-30 שנה של מלחמה...

הכישלון העיקרי (ואולי היחיד) לדעתי בהסכם עם מצרים הוא ההסכמה הישראלית למסור את כל סיני חזרה למצרים, מה שמעודד את 'שיטת מצליח' הערבית שבזכותה אנחנו רואים עד היום תוקפנות כלפי ישראל. באופן מביך, בגין התנגד להסכמים הראשוניים עם מצרים שכללו נסיגות חלקיות, אבל בסופו של דבר היה הוא שמסר להם את כל חצי האי...

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

ההסכם עם מצרים לא ייצר שקט - התבוסה שלהם ביוה"כ ייצרה את השקט.

בהסכם עם מצרים היו שני דברים טובים, שהם-לבדם הסיבה לכך ששרד עד כה:
1. הערבות האמריקנית (ששווה לקליפת השום ברגע שיש לך ממשל כמו של אובמה).
2. הפירוז של חצי האי (שהולך ומתמסמס).

העניין התקדימי שהזכרת הוא אחד מהכשלים הגדולים בהסכם, אבל היו בו כשלים נוספים (עניין העקירה, עצם אזכור הפלסטינים בהסכם עם גורם אחר, אי הסכמה על הרצועה באותה מסגרת ועוד ועוד).

אלא שהא בהא תליא!

גבול רמת הגולן באמת שקט בגלל התבוסה הסורית, או במילים פשוטות כי "הם לא
רוצים להתעסק איתנו". אלא שבלי שלום (בלי קשר להסכם!) עם מצרים, הייתה להם
יותר מוטיבציה להתעסק איתנו; אילו היו תוקפים אותנו יחד עם המצרים. כשהם עומדים
מולנו לבד, הם יושבים בשקט. אילו הם היו חלק מקבוצה גדולה יותר, אין ודאות שזה
היה המצב.

אי-אפשר לדעת מה היה קורה אילו לאחר מלחמת יום הכיפורים לא היו נעשים המהלכים
מול המצרים שהובילו להסכם השלום עימם. ניתן להניח שהיחסים דה-פאקטו עם הירדנים
היו ממשיכים, אבל אי-אפשר לדעת מה היה קורה עם סוריה ומצרים. אולי היה נשמר שקט
באותה מידה, וההבדל היחיד היה שאי-אפשר היה לנפוש בסיני, ואולי לא. מה שכן אפשר
להגיד בוודאות הוא שבלי השלום עם מצרים, הסיכוי לעימות עם מצרים וסוריה היה גובר
משמעותית.

עם שתי הנקודות שלך אני מסכים בעיקרון, אבל פחות עם ההערות בסוגריים:

1. תמיכה (או אפילו הימנעות מגרימת נזק) של טיפוס כמו אובאמה בכל מצב חוץ
   מהברור ביותר היא דבר שאין לסמוך עליו. ודאי. אלא שאני מתקשה להאמין שאילו
   מחר מצרים הייתה פותחת במתקפה צבאית על ישראל (בניגוד לזה שהם לא
   רודפים מספיק חזק אחר מחבלים, או שומרים על תשתיות אנרגיה שמשמשות
   את ישראל כמו שצריך, וכו') אובאמה היה ממשיך לספק להם את הסיוע הכספי,
   ואפילו מגדיל אותו כדי לממן את הוצאות המלחמה...
   (וזה לא כי הוא לא חלאה, לא שונא ישראלים, לא מוסלמי בתחפושת, לא סוכן
   סעודי, לא נולד בטיזינבי, או משהו כזה; אלא כי מהלך הזוי עד כדי כך הציבור
   האמריקאי לא היה מחבב במיוחד. בניגוד לכך, ההתנהלות שלו לגבי איראן,
   לדוגמה, בעוד שהיא מושפעת מאותה חלאתיות מתועבת, מספיק מקובלת,
   במיוחד אחרי עשור של שתי מלחמות אחרות במרחב המוסלמי וכל הסיפורים
   הנלווים (אבו-גריב, בתי כלא סודיים, extraordinary rendition, נשק להשמדה המונית שלא נמצא,
   "התבוססות בבוץ העיראקי", וכו').)
2. מרוצה מכניסת עוד ועוד כוחות מצרים לסיני איננה משהו להיות מרוצה ממנו,
   אבל למצרים יש קייס סביר פה - אם אנחנו רוצים שהם יטפלו בכנופיות הבדווים
   שם (אלה שצרו על תחנת משטרה מצרית, וכו'), אולי הם באמת צריכים יותר
   מ-2000 שוטרים או וואטבר (אין לי כח לבדוק מה אומר הנספח להסכם השלום).
   מה שאותה מטריד יותר הוא דווקא שאין מקום מסודר שבו מצויים כל האישורים
   הישראלים להכנסת כוחות נוספים (שנדרשים לפי ההסכם) כדי שהציבור יוכל
   לראות מה בדיוק עושים.

עצם אזכור הפלסטינים הוא בהחלט טעות גדולה שאולי משתווה לנושא הויתור על סיני.

"עניין העקירה" דווקא לא, שהרי אפילו אתה תומך בעקירה ואפילו העלית מפות שציינו
בדיוק מה אתה מוכן לעקור ומה לא. גם אתה לא מתומכי ארץ-ישראל השלמה (ושארם
ממילא איננה חלק מא"י), כך שלא ברור לי למה אתה מתלונן על עקירה. לא מדובר
ביישובים עם משמעות יהודית היסטורית.

זה שלא הייתה הסכמה לגבי הרצועה זה אולי לא טוב, אבל גם לא נורא. הוסכם שהגבול
המצרי הוא עד הרצועה, וזה מספיק. מה רצית שיעשו? שמצרים תכיר בכך שרצועת עזה
היא חלק מישראל? (מעבר לכך שזה לא היה קורה,) אפילו תכיר בכך מצרים עד מחר,
למי זה יעזור כל עוד שאר העולם (כולל האמריקאים המציקים) לא שוקל דבר כזה אפילו?

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

באמת אי אפשר לדעת כיצד הייתה נוהגת סוריה במקרה של מלחמה עם מצרים - אבל אחרי 1973 אני חושב שהאופציה הצבאית המצרית הושעלמה לדי הרבה שנים. שוב, זה עניין תיאורטי ואין דרך לדעת מה היה קורה.

אני מסכים שאובמה היה מפסיק את התמיכה במצרים במקרה של מתקפה מצידם - אבל זו לא הערבות האמריקנית. היא מקיפה בהרבה - וכוללת נוכחות צבאית (גם אם מינורית בסיני) שתכליתה היא להבהיר למצרים שיש כוח בינ"ל, אמריקני ברובו, שייפגע במקרה כזה, ודיר בלק. אני סבור שאובמה יותר מועד להרחקת הכוח והפסקת הסיוע למצרים - מאשר לתגובר הכוח והבהרה למצרים שיש השלכות צבאיות ישירות לכזו הפרה רצינית. גם נשיאים אחרים לא ירוצו למלחמה עם מצרים - אבל אובמה ירוץ בדיוק לכיוון ההפוך.

הקייס המצרי באשר לחולשתם מול המיליציות בסיני, לא באמת מחזיקה מים. הכוח שלהם בסיני הוא לא מבוטל כפי שהוצג, אלא שהוא פשוט לא מאסיבי. מדובר בעיקר בכוח שיכולתו היא בתחום השיטור. הצמיחה של המיליציות בסיני היא לא בגללחולשת המצרים - אלא בגלל עצימת עין מכוונת מצידם. הנשק שזרם לרצועה לא הגיע לסיני משומקום - אלא עבר בתוך אלף ק"מ של שטח מצרי, שרובם המכריע הם לא בסיני ואין חלים עליהם סעיפי דילול הכוחות. למעשה, הכניסה לסיני מכיוון מצרים היא מאוד קלה לפיקוח (יש מנהרה אחת ומספר מצומצם של גשרים) ובכ"ז שיירות נשק מלוב וסדאן עשו דרכן לסיני בלא הפרעה במשך שנים.
אני לא חושב ש7 גדודים משנים את מאזן הכוחות באופן מהותי - אבל הכרסום בעקרון הפירוז, הוא בעל פוטנציאל שכזה, כיוון שמתישהו נגיע לאותה מצבת-כוחות משנה איזון, ואיש לא יקבל בהבנה את זעקות ה"זאב זאב" שלנו באותה עת. מבחינות רבות, שחיקה הדרגתית של עקרון הפירוז, היא רעה לנו יותר מהפרה בוטה וישירה בידי המצרים. היום אנחנו מאשרים 7 גדודים (שלא ייצאו), ומחרתיים נאשר עוד 10 גדודים, והופ, יש לנו דיוויזיה במזרח סיני, ואח"כ עוד אחת "כדי לאבטח את המעברים מפני זרימת נשק לאל קאעדה ולעזה", ושלישית "כדי לשמור על תיירי שארם ונואיבה", ותוך שנה אתה עומד במצב שבו באישורך הגיע סיני לסד"כ מצרי גדול פי כמה וכל מה שיש בצד שלנו של הגבולות...

אני לא תומך בעקירה לשם עקירה, אל בעקירה לשם יצירת בידול אתני מהם - שלא נשב בתוך ריכוזים שלהם. רוב היישובים בסיני לא היו בלב שטח ערבי צפוף, וההגנה עליהם ועל הרכים אליהם לא הייתה מסובכת. הם נעקרו בשם עקרון פוליטי ולא ביטחוני של "להחזיר הכל" (תקדים גרוע כפי שציינת).
באיו"ש אני בעד העתקה של יישובים מלב-לבו של גב ההר, מערבה או מזרחה - ואת המפות שלי ראית, ואין מה להרחיב...

לא רציתי שמצרים תכיר בכך שהרצועה היא חלק מישראל, אלא שתקבל בעצמה ת'אחריות לרצועה...
אותו זמן כמעט לא היו בה יישובים ישראליים (היישוב הגדול ברצועה, נווה דקלים, נבנה ע"י עקורי סיני; והיישוב השני בגודלו, ניסנית, אוזרח רק ב1984 אחרי ששימש כהאחזות נח"ל במשך 4 שנים - כולן אחרי ההסכם עם מצרים), ומסירתה למצרים לא הייתה כרוכה באותה טרגדיה של העקירה ב2005.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ori באמת אי אפשר לדעת כיצד הייתה נוהגת סוריה במקרה של מלחמה עם מצרים - אבל אחרי 1973 אני חושב שהאופציה הצבאית המצרית הושעלמה לדי הרבה שנים. שוב, זה עניין תיאורטי ואין דרך לדעת מה היה קורה.

אני מסכים שכנראה שלא הייתה פורצת מלחמה נוספת יומיים אחרי יום כיפור. כנראה שסוג של
שקט דה-פאקטו היה נשמר למשך שנים, אבל אפילו כך כנראה שהיינו סובלים יותר מחדירות וכו'
מאזור מצרים. תאר לעצמך שדברים בסגנון הפיגוע בכביש 12 מהשנה היו מתרחשים פעם בחודש.
אמנם זו לא מלחמה כוללת, אבל גם זה לא נעים...

אני מזכיר בהקשר הזה משהו ששכחתי לציין בתגובה הקודמת: בעוד שסוריה שמרה על שקט
ברמת הגולן, לא הייתה בעיה לכוחות סורים להילחם על כוחות ישראלים בלבנון, ובטח שאין לה
בעיה לתמוך במחבלים (החל מהחמאס שעזב רק לא מזמן את דמשק וכלה בהעברת נשק
לחזבאללה), כך שסביר להניח שממצרים היינו מקבלים לא יותר מאשר "שקט" בעל אופי דומה,
וכאמור - אני מעריך שקצת פחות (כי אז הייתה להם תחושה של "2 על 1").

מצד שני, ודאי שאני מסכים שבהתחשב בכך שיכלנו להשיג שקט מסוים גם בלי ההסכם בצורתו
הקיימת, אפשר וצריך היה להתמקח ולהגיע להישגים במו"מ. זה לא שמצרים הייתה בעמדת
עליונות...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ori אני מסכים שאובמה היה מפסיק את התמיכה במצרים במקרה של מתקפה מצידם - אבל זו לא הערבות האמריקנית. היא מקיפה בהרבה - וכוללת נוכחות צבאית (גם אם מינורית בסיני) שתכליתה היא להבהיר למצרים שיש כוח בינ"ל, אמריקני ברובו, שייפגע במקרה כזה, ודיר בלק. אני סבור שאובמה יותר מועד להרחקת הכוח והפסקת הסיוע למצרים - מאשר לתגובר הכוח והבהרה למצרים שיש השלכות צבאיות ישירות לכזו הפרה רצינית. גם נשיאים אחרים לא ירוצו למלחמה עם מצרים - אבל אובמה ירוץ בדיוק לכיוון ההפוך.

המטרה של שימוש באמריקאים ולא בכוח או"ם כושל היא לשים תג מחיר גבוה על תקיפה מצרית:
המצרים אולי לא היו חוששים לתקוף מתנדבים שבדים מסכנים עם קסדות כחולות, אבל אנשים לא
ששים להיכנס למלחמה עם אמריקה (אא"כ זה 'העכבר ששאג').
אני לא רוצה להתנבא, אבל מניח שאם המצרים היו תוקפים את הכוחות האמריקאים, אפילו אובאמה
לא היה עובר על זה בשתיקה. מנגד, אם היו דורשים מהם להתפנות כמו שעשו עם UNEF, אני לא
יכול להבטיח שאובאמה לא היה מסכים, ובמובן הזה מפקיר אותנו, אבל במקרה הזה לפחות הייתה
לנו התראה מראש, ומשם אפשר לדון על הצעד העדיף (מכה מקדימה, בכי למועה"ב, וכו').

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ori הקייס המצרי באשר לחולשתם מול המיליציות בסיני, לא באמת מחזיקה מים. הכוח שלהם בסיני הוא לא מבוטל כפי שהוצג, אלא שהוא פשוט לא מאסיבי. מדובר בעיקר בכוח שיכולתו היא בתחום השיטור. הצמיחה של המיליציות בסיני היא לא בגללחולשת המצרים - אלא בגלל עצימת עין מכוונת מצידם. הנשק שזרם לרצועה לא הגיע לסיני משומקום - אלא עבר בתוך אלף ק"מ של שטח מצרי, שרובם המכריע הם לא בסיני ואין חלים עליהם סעיפי דילול הכוחות. למעשה, הכניסה לסיני מכיוון מצרים היא מאוד קלה לפיקוח (יש מנהרה אחת ומספר מצומצם של גשרים) ובכ"ז שיירות נשק מלוב וסדאן עשו דרכן לסיני בלא הפרעה במשך שנים. אני לא חושב ש7 גדודים משנים את מאזן הכוחות באופן מהותי - אבל הכרסום בעקרון הפירוז, הוא בעל פוטנציאל שכזה, כיוון שמתישהו נגיע לאותה מצבת-כוחות משנה איזון, ואיש לא יקבל בהבנה את זעקות ה"זאב זאב" שלנו באותה עת. מבחינות רבות, שחיקה הדרגתית של עקרון הפירוז, היא רעה לנו יותר מהפרה בוטה וישירה בידי המצרים. היום אנחנו מאשרים 7 גדודים (שלא ייצאו), ומחרתיים נאשר עוד 10 גדודים, והופ, יש לנו דיוויזיה במזרח סיני, ואח"כ עוד אחת "כדי לאבטח את המעברים מפני זרימת נשק לאל קאעדה ולעזה", ושלישית "כדי לשמור על תיירי שארם ונואיבה", ותוך שנה אתה עומד במצב שבו באישורך הגיע סיני לסד"כ מצרי גדול פי כמה וכל מה שיש בצד שלנו של הגבולות...

בשחיקה של עיקרון הפירוז אתה יכול להאשים לפחות באותה מידה את הצד הישראלי שמאשר
את הכנסת הכוחות כמו את הצד המצרי שמבקש את האישור. זכור שבלי ההסכם, אולי לא הייתה
מלחמה, אבל לא הייתה לך שום זכות לדרוש שמצרים תעשה כך או אחרת בשטח שנתון תחת
שליטתה (ואני מניח שלא היינו שומרים את כל סיני כולל התעלה...).

אני לא יודע עד כמה מדובר בעצימת עין מכוונת ולא בכישלון שנובע מבירוקרטיה ושיקולים לא
ענייניים. זה כמו שתגיד שחדירת האפריקאים לישראל נובעת מעצימת עין מכוונת "של ישראל",
וכנ"ל לגבי בניית התנחלויות והריסת התנחלויות. יד אחת בונה ויד אחת הורסת. יש עצימת
עין מכוונת, אבל של שתי העיניים, וכל עין עצומה ביחס למשהו אחר...

בכל-מקרה, אשמח אם תפרט על ההברחות לתוך סיני (והאם זה בלתי אפשרי להבריח דרך
הים במקום דרך אותם גשרים?)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ori אני לא תומך בעקירה לשם עקירה, אל בעקירה לשם יצירת בידול אתני מהם - שלא נשב בתוך ריכוזים שלהם. רוב היישובים בסיני לא היו בלב שטח ערבי צפוף, וההגנה עליהם ועל הרכים אליהם לא הייתה מסובכת. הם נעקרו בשם עקרון פוליטי ולא ביטחוני של "להחזיר הכל" (תקדים גרוע כפי שציינת). באיו"ש אני בעד העתקה של יישובים מלב-לבו של גב ההר, מערבה או מזרחה - ואת המפות שלי ראית, ואין מה להרחיב...

גם שם זו לא הייתה עקירה למען עקירה כמו שלהוטים לעשות ביניש, גוגלהיימר ו"המכנים עצמם",
אלא כדי להעביר את השטח לרשות המצרים. כזכור, גם אתה התנגדת להשארת התנחלויות
בשטח המדינה הפלסטינית העתידית. הבעיה היא אכן העיקרון הפוליטי של "להחזיר הכל", אבל
בהינתן שמחזירים חלק, הימנעות מהריסת יישובים צריכה להיות שיקול אחד מיני רבים ולא שיקול
אבסולוטי. בטח ובטח כשמדובר במקומות שאין להם קשר חזק (או בכלל) לישראל.

מנגד, אתה השארת את אלון מורה מחוץ לגבול שלך, וכן את שילה ועלי, אפילו שלפי המפה שלך
אין מניעה דמוגרפית מלחבר אותן כמו שעשית עבור בית-אל ועופרה או עבור אריאל וקדומים.
אני מדגיש ששילה היא אתר מקראי חשוב, ובעוד שקבר יוסף בשכם מוקף בהמוני ערבים, אין זה
המצב לגבי שילה, וכן אין מחלוקת על זיהוי האתר.
בנוסף, טרחת להשאיר את קרית-ארבע וחמישית מחברון בצד 'שלנו' (ואפילו התייחסת לשאלה
לגבי זה), אבל לא הייתה לך בעיה לחסוך עוד מילימטר במפה (וקילומטר במציאות) ולהכניס גם
את מערכת המכפלה. אבל לא עשית את זה. מצד שני, אולי זה לא כל-כך קיצוני כאשר אסור
ליהודים להראות כאילו הם ממלמלים על הר הבית...

הכללת האתרים הללו לא תיצור הבדל במאזן הדמוגרפי שאתה מדבר עליו רבות, אבל היא
משמעותית מאוד מבחינת זכותנו על הארץ וכו'.

בצדק נאמר (גם על-ידי בני-דודינו מהחמא"ס) ש"ברגע שיוותרו היהודים על אל קודס הם גמורים"
(ציטוט בתרגום חופשי מהזיכרון). הויתור על מערכת המכפלה ועל שילה אמנם איננו גרוע כל-כך,
אבל הוא נמצא מדרגה אחת מתחת לאלה שטוענים שהם ציונים, אבל ציון עצמה צריכה להיות
בידי הערבים...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ori לא רציתי שמצרים תכיר בכך שהרצועה היא חלק מישראל, אלא שתקבל בעצמה ת'אחריות לרצועה... אותו זמן כמעט לא היו בה יישובים ישראליים (היישוב הגדול ברצועה, נווה דקלים, נבנה ע"י עקורי סיני; והיישוב השני בגודלו, ניסנית, אוזרח רק ב1984 אחרי ששימש כהאחזות נח"ל במשך 4 שנים - כולן אחרי ההסכם עם מצרים), ומסירתה למצרים לא הייתה כרוכה באותה טרגדיה של העקירה ב2005.

למה שתעשה את זה? זה מעבר לגבול הבינלאומי. באיזו זכות ובאיזו סמכות תיששל זכותם של הפלסטינים להגדרה עצמית וכו'?

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

לגבי שילה ועלי עשיתי בשעתו תיקון במפה, לפי הצעה של מאיר, וכללתי אותן בשטחנו (הן חוברו מזרחה לבקעה - דבר שלדעתי יהפוך אותן לערי רפאים, בהתחשב בכך שהעבודה של יושביהן היא ברובה בגוש דן).
זה מופיע בהמשך אותו אשכול

חיבור אלון מורה לבקעה, מבלי לעבור ביישובים ערביים, הוא פרוייקט ענקי (אזור מבותר למדי והררי).


רצועת עזה היא לא מעבר לגבול בינ"ל. הגבול עם הרצועה היה קו שביתת נשק ולא גבול בינ"ל. לא אמרתי שאתערב במה שיוחלט לגבי גורל הפלסטינים, אלא שהמצרים יהיו אחראים לגורלם. ירצו - יתנו להם מדינה. ירצו - יספחו.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ori לגבי שילה ועלי עשיתי בשעתו תיקון במפה, לפי הצעה של מאיר, וכללתי אותן בשטחנו (הן חוברו מזרחה לבקעה - דבר שלדעתי יהפוך אותן לערי רפאים, בהתחשב בכך שהעבודה של יושביהן היא ברובה בגוש דן). זה מופיע בהמשך אותו אשכול חיבור אלון מורה לבקעה, מבלי לעבור ביישובים ערביים, הוא פרוייקט ענקי (אזור מבותר למדי והררי).

צודק. לא זכרתי את השינוי הזה, והסתכלתי רק על המפה המקורית.
אבל שמתי לב שלא התייחסת למערכת המכפלה, שלדעתי היא המשמעותית ביותר מכל האתרים שהזכרתי. אם אתה נותן לי גם את מערת המכפלה, אין לי בעיה עם הויתור על אלון מורה ומעלה לבונה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ori רצועת עזה היא לא מעבר לגבול בינ"ל. הגבול עם הרצועה היה קו שביתת נשק ולא גבול בינ"ל. לא אמרתי שאתערב במה שיוחלט לגבי גורל הפלסטינים, אלא שהמצרים יהיו אחראים לגורלם. ירצו - יתנו להם מדינה. ירצו - יספחו.

אני מדבר לא על שביתת נשק ישראלית, אלא על הגבול בין הטורקים לבריטים. זה גבול בינלאומי. עליו נבנה ההסכם, ועליו, לדוגמה, התבססה הבוררות בנוגע לטאבה. מהבחינה הזו, עזה היא בצד שלנו של הגבול.

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

חברון היא עניין עקרוני. לא רואה איך אפשר לוותר שם (אגב, גם ב"ג לא ראה, וטען שהיא "יותר יהודית מירושלים").

בדוק במפה שוב - חברון מאז ולתמיד

עזה היא אכן בצד שלנו של הגבול - ולכן לדעתי היא ניתנת למסירה. שוב, אלה דברים קטנים. העניין המרכזי הוא הפירוז והערבויות. הם היו ועודם התועלת הראשית בהסכם. בהעדרם - אני חושש שאנחנו בדרך ליצירת חזית דרומית חדשה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ori חברון היא עניין עקרוני. לא רואה איך אפשר לוותר שם (אגב, גם ב"ג לא ראה, וטען שהיא "יותר יהודית מירושלים&quot. בדוק במפה שוב - חברון מאז ולתמיד

זו כנראה בעיה במפה. השוויתי ל-Google Maps ונראה שבאמת מערת המכפלה אצלנו. במפה שלך משום מה כתוב Tomf of Patriarchs כתוב הרבה מצפון-מערב למיקום למערה עצמה, יותר בכיוון בית הקברות, שאותו נראה שהשארת בחוץ.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ori עזה היא אכן בצד שלנו של הגבול - ולכן לדעתי היא ניתנת למסירה. שוב, אלה דברים קטנים. העניין המרכזי הוא הפירוז והערבויות. הם היו ועודם התועלת הראשית בהסכם. בהעדרם - אני חושש שאנחנו בדרך ליצירת חזית דרומית חדשה.

אנחנו יכולים לנסות למסור, אבל בטח שהמצרים לא חייבים לקבל.

כמו שאמרתי: בשחיקת הפירוז אנחנו אשמים לפחות כמו המצרים, ובענין הערבויות: במקרה הטוב, אובאמה לא ימשוך את הכוחות מסיני; במקרה הרע, הכוחות יעזבו, אבל זה יספק התראה, לכל הפחות (בתקווה שמקבלי ההחלטות למדו מהעבר, אפילו שפי שאמר לידל-הארט: ההיסטוריה מלמדת אותנו שאיננו למדים מההיסטוריה, וזה תקף ביתר שאת לגבי ישראל).

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

נדמה לי שהם מחווירים בהשוואה למה שאנחנו חווים כיום. ובכל מקרה, הרי האלטרנטיווה הייתה לבחור שוב במערך ששילטונו שפע שחיתויות אך 4 שנים קודם לכן.
ואגב, אני כמובן חושב שחוזה השלום עם מצרים כן היטיב מאוד עם ישראל. חלפו מאז למעלה משלושים שנה ובסופו של דבר ישראל באותה תקופה הייתה פטורה ממי שהייתה אויבתה העיקרית באותו פרק זמן שקדם להסכם. לשם כך ישראל שילמה בשטח שמעולם לא נתפס כחלק מארץ ישראל ושממילא נכבש מהמצרים. לא שלא יכול היה להיות הסכם טוב יותר-היו בהסכם לפחות 2 אלמנטים בעיתיים מאוד לעתיד-ההכרה בפלסטינם ו"זכויותיהם הלגיטמיות" והנכונות להכיר בעיקרון של "עד הס"מ האחרון" כולל פינוי ישובים. לא יודע אם בגין היה יכול להשיג יותר מזה בהתחשב בעמדותיו של ידידנו קרטר ובהתחשב בלחצים מתוך ממשלתו-בעיקר של ויצמן שהפך עורו באותם שנים. אבל אתה ופסטן כבר דנם בזה ממושכות. ספק אם יש לי יותר מדי מה להוסיף.

הדרגות על הכתפיים היו תעודת הכניסה של מופז לפוליטיקה, בשלב זה איש כבר לא טרח לבדוק מה בקודקודו. אבל האיש עבר מאות ניפויים ומבחנים בקריירה הצבאית שלו על ידי מפקדים ופוליטיקאים, עד שהגיע לראש הפירמידה. אם רמת הערכים והחשיבה שמפגין מופז הפוליטיקאי מעידה על תפקודו כמפקד, זה מדאיג מאד...

אגדה נחלאית אורבנית מספרת כי עם כניסת האזרחים למקום התגוררה באחד הקרווונים משפחתו של קצין צנחנים מפורסם הלא הוא המופז. הבחור שסבל מעודף נפיחות כבר אז החל להציק לנחלווים בראיית העולם הצנפית שלו עד שגמרו אומר החבר'ה להבהיר לנער כי קיים מאזן אימה בין המעצמות. עמדת שמירה הוקמה מעל גג קרוונו וחילופי משמרות קולניים התקיימו תכופות ובשעות לא קונבנציונליות מעל חלומותיו של מופזינו שהרי בית לא עוזבים עד שפנה לעם בבקשה להפסקת אש ובא לציון גואל.

רק לזכירך, איציק מרדכי היה אלוף, קהלני היה תת אלוף, רפול היה רב אלוף (יש קונצנזוס די רחב ששני האחרונים היו מג"דים מעולים וככאלו היו צריכים להשאר...), וכו' וכו'

[ובקונצנזוס אני לא מתכוון לעשרה עיתונאים ועשרה אלופים בדימוס החיים בשמאל ומהשמאל ושיקצו כשיטה כל דבר שהריח ימין]

מספר מחקרים רציניים או אמירות מקצועיות של אנשי צבא א-פוליטיים?

ולגבי רפול - אני מניח כי התיחס מקצועית ללקויים בניהולה של של"ג ולא לקריירה של רפול כאוגדונר ביוה"כ או כאלוף פיקוד צפון בהשוואה לאוגדונרים ואלופי פיקוד אחרים.

שאלת קו המשווה היא האם רפול יוצא אצלו פחות טוב מדורי/דיין/רבין/דדו [והמהדרין יוסיפו גם את חלוץ, גור, בר לב] והאם ליפקין שחק למשל שהוא כל כולו 'משלנו' [יפה, עשיר, בא מחובר למקומות 'הנכונים' ומחזיק בדעות 'הנכונות'] לא הוכיח כשלון טקטי ואסטרטגי גדול משל כל רמטכ"לי המלחמות ובכל זאת לא בו פופולרי לבחור כדוגמא לאיש צבא 'בוק'.

אני חושב שהבחירה של קהלני ורפול היא לא אקראית אלא ניזונה מסטראוטיפים שנטוו במזיד ע"י התקשורת [כמו גם האלהת רמטכ"ל ששת הימים שנוכחותו בה שנויה במחלוקת וקשירת הכתרים ההזויה לגבי אשכנזי כאשר לפחות ספר רציני אחד עם עדויות שלא נסתרו מראה 'קשרים' מסוג אחר הנוגעים לבחור]

רק רציתי להזכיר בהזדמנות זו שהסכסוך הגדול ביותר בעקבותיו נפלט אל"מ ואלד מהצבא היה עם משה לוי [שלמרות שאין רע לומר עליו הרי שהקריירה שלו מעולם לא עמדה במבחנים מהסוג שהקריירה של קהלני ורפול עמדה בהם]

בשעתו יוחסה לו הדלפה זדונית שתכליתה מניעת מינוי דן שומרון לרמטכ"לות בתואנה שהוא הומו בארון, וניתן לסחיטה.

אין לי מושג אם זה נכון, כמובן:
http://www.haaretz.co.il/misc/1.1559161

ואם כן אז כל שיש לי לומר הוא

גם רפול לטעמי שגה ביום הכיפורים, בראש ובראשונה בגלל שבנה קו הגנה לא גמיש אבל אני חושב שאתה צודק בקונקסט הכללי שכמעט כל שדרת הפיקוד בצה"ל שגתה וזה יותר קשור לכך שבצה"ל יש לך קורס קצינים ביזיוני שלא מכשיר קצינים כמו שצריך ולא בעובדה שיש לך בעיה אישית במפקד מסויים.

גם במקורות אחרים, כולל בספר "על בלימה" שיצא בשנים האחרונות (ומומלץ ביותר) יש ביקורת דומה. באופן כללי, אמירות כאלו ביחס לרפול שמעתי מלא מעט קצינים שהכירו אותי ולא היו דווקא משונאיו. לגבי קהלני-דומני שעצם אי קידומו אחרי מלחמת לבנון מלמדת על עצמה.
משה וחצי היה רמטכ"ל פשרה, שכמו גור לא עמד במבחנים אמיתיים מעבר לרמת מח"ט. שחק היה רמטכ"ל לא רע בכלל. בתקופתו צה"ל היה בשיא כוחו. רבין היה רמטכ"ל מצוין במבחן התוצאה. גם אם נניח שתפקודו בזמן המלחמה היה "שנוי במחלוקת", הרי שאין ויכוח על כך שהשגי צה"ל בזמנו היו הגבוהים בתולדותיו ושהוא עמד בראש המערכת בשנים שקדמו לאותו הישג. אם אנחנו מייחסים אחריות מערכתית לכישלונות, מו ההגינות לעשות זאת גם להצלחות. שרון, למרות עוינות התיקשורת השמאלנית כלפיו ולמרות דיעותיו הפוליטיות (שהיו כמובן מנוגדות מאוד לשלי) היה אולי המפקד הכיר המעולה ביותר שצמח בצבא היבשה הישראלי. הוא ועוד כמה אחרים הצטיינו במלחמת יום הכיפורים והוא באופן כללי זוכה להערכה גבוהה מאוד מולד. מפקדים בכירים אחרים כשלו קשות ושילמו את המחיר. זה כולל כמובן בראש ובראשונה את דדו וגורודיש.

לא אמרתי שרפול הוא פנומן. אמרתי שהוא לא יותר גרוע במאומה מעשרות האוגדונרים/אלופי פיקוד אחרים ושהבחירה בו ובקהלני כדוגמאות היא חלק מסטראוטיפ שלא אתה יצרת אלא רק נפלת בשביו ושנועד לבזות אנשים שלא צעדו בתלם המפאיניקי. לא בחרת בחופי [שאתה מכיר היטב את התאור על המצב בו נמצא החפ"ק שלו כשהגיע לשם בר לב] או בבר לב ודדו [שהיו אחראים לאי הכנת הצבא כיאות] כדוגמאות לגנרל הבוק למרות שאחריותם ליוה"כ הייתה גדולה יותר ומן הסתם לא פשפשנו עדיין בהסטוריית מאתיים תתי האלופים שהחזיקו בעמדות פיקוד בעשורים החופפים.


על אי לימוד כשלי ששת הימים בחסות ההצלחה של חיל האויר אני מניח שכבר דיברו חכמים ממני. למלחמה ההיא היו כשלים על היבשה שלחלקם אחראי גם המתכנן ואי הדיון בהם היא למעשה אחד מאבות מחדל יוה"כ. מעבר לכך זה לא ממש הוגן לטפוח בסחבקיות על כתפי הרמטכ"ל שלא תפקד גופא בששת הימים ולתת לו לנוח על זרי 'הכין את הצבא' ולבזות את האוגדונר שדרש תגבורת והכין כמיטב יכולתו הדלה את גזרתו למלחמה בגולן כנגד עמדות הדרג שמעליו ולהבדיל מרמטכ"ל ששת הימים תפקד גם כשפרצה האש.

לגבי 'שמעתי אמירות מלא מעט קצינים' תעשה לי טובה קגנס - אנחנו מאותו הכפר והכפר שלנו מלא בקצינים שבין אם נרצה או לא אנו שומעים אותם כל הזמן. זה נימוק שכל ישראלי יכול להשתמש בו גם לגבי דיון בנושא איכות הסביבה.

שחק היה סגן הרמטכ"ל שאחראי לכשלון האסטרטגי הבטחוני הטמון בהסכמים עם אש"ף [שיחות טאבה המשותפות לאלוף בגופיה ולנביל שעת] והרמטכ"ל שאחראי לישום הכשלון הזה ול'החלפת הדיסקט' ממנה אנו סובלים עד היום. ממובילי צבא לוחם הפכו גנרלים בימיו לחבורת פוליטיקאים ואופרטוניסטים המדברים על תמונה מנצחת והכלה ומצפים לתאום עם טרוריסטים ערבים כדי להשיג מראית עין של רגיעה זמנית מול טרוריסטים ערבים אחרים. מדחת יוסוף הופקר הרבה אחרי ימי שחק אבל הזרעים הם זרעי 'החלפת הדיסקט' של ימיו. בעוד כשלונותיהם [הבלתי נמנעים והנמנעים] של הרמטכ"לים האחרים עלו בדם חילים - שילמו על חטאי שחק האזרחים שבטחונם הופקר בהסכם שכל הבטיו הבטחוניים הופקד.

[חטא קטן בהרבה הוא כי שחק גם היה רמטכ"ל שאילו היה ימני היה נאשם בפוטש בדרך בה פעל כלפי רוה"מ מכהן בעודו במדים וללא כל ביסוס לאמירות קשות למעט דעותיו הפוליטיות שהיו ועודם למרבה צערו במיעוט.]

צה"ל התעצם בימי כהונת שחק-פרס / שחק-נתניהו? הכיצד ובמה? יותר דיביזיות? יותר אימונים? יותר מוכנות בעת ארועי המנהרה? יותר חשיבה והשגים בענבי זעם? פחות תקלות מבצעיות מהסוג של אסון המסוקים ושירת הצפצפה? כיצד לא זקפנו זאת לזכותו של ביבי עד כה?

שחק היה בודאי לוחם אמיץ קצין טוב מעבר לרמת המח"ט אבל דווקא מעת הגיעו לתפקידי אלוף הוא ראוי ללא מעט ביקורת - החל מיחסיו עם העיתונות כאלוף פיקוד, דרך הכנסו לתפקיד פוליטי-מדיני ורקימת הסכם מלא חורים בטחוניים, עבור דרך שנותיו כרמטכ"ל שלא ממש מכבד את הדרג הנבחר על ידי הציבור הבלתי נחשב וכלה במעבר החד לעסקים-פוליטיקה שלא זכה להרמות גבה כמו עסקיו של ברק למשל.

אני מוותר על הטענה כי שחק היה פחות טוב מרפול וקהלני ומסתפק בטענה כי לא היה טוב יותר מהם במאומה.

בתקופת שחק כבר הושלמו פרויקטים טכנולוגיים שונים שהחלו בשנים שקדמו לו והם העצימו מאוד את צה"ל. במקביל, הסד"כ הסדיר של צה"ל היה בשיאו והמילואים התאמנו באופן סדיר ושמרו על כשירות גבוהה. החל מתקופת מופז, החלה ההדרדרות המצב המילואים ואף במצב כשירות הסדיר עד שהגענו למצב העגום של קיץ 2006. יוצא מכך, שבאותה תקופה צה"ל היה בשיא כוחו. יכול להיות ששחק רק נהנה מתיזמון מוצלח, אבל היות ואצלנו ממהרים להאשים את הראש כל אימת שיש כישלון (גם אם זה היה קורה גם לכל אחד אחר בשל הנסיבות) הרי שבאותה מידה צריך לתת את הקרדיט.
לגבי החלפת דיסקט וכו'-היה זה הדרג המדיני שקבע את הסכם אוסלו לסוגיו.
לגבי אירועי המנהרה שהזכרת: מבחינה צבאית טהורה צה"ל התמודד בסך הכל בצורה טובה למדי עם הסיטואציה, למעט אירועי קבר יוסף (המקרה שקדם למדחת יוסף). חשוב מכך, אני יכול להעיד מהדרכות במילואים שהופקו לקחים והוגברה המוכנות להתפרצויות ברוח כזו בעתיד. יש לזכור שכשבאה ההתפרצות הבאה, בשנת 2000, צה"ל אכן היה מוכן לכך ובשלבים הראשונים היו לצה"ל מעט מאוד אבידות בכלל, ויחסית לאלו של הפלסטינים בפרט.
אין ספק ששחק נהנה מכך שלא הייתה בזמנו מלחמה ולכן גם לא יכל היה להפגין ליקויים באופן דומה לזה שהפגינו רפול וקהלני במלחמת לבנון. אבל אי אפשר להסיק גם להסיק מכך שהוא גם היה מפגין ליקויים כאלו. מה שכן-הנסיון הכושל והמגושם שלו להכנס לפוליטיקה מעמיד אותו בעיני בהחלט באותה קטיגוריה של אנשי צבא שהצלחתם במסגרת צה"ל לא מלמדת דבר על יכולת אישית מדינית, פוליטית או אפילו אתית.

כל מה שבאתי לכתוב הוא שלא כל מי שהגיע לדרגת תת אלוף ומעלה הוא בהכרח גאון הדור. בטח לא בצה"ל, ואני מסופק גם ביחס לצבאות אחרים. בחרתי במי שבחרתי מהטעם הפשוט שהאחרים שציינת לא הלכו לפוליטיקה או הלכו לפוליטיקה ולא עשו בושות מיוחדות (בר לב). צ'יץ, אם לציין איש ליכוד דווקא, הלך לפוליטיקה אחרי קריירה צבאית שבשיאה הסתכמה דומני בדרגת תת אלוף לפחות, והמשיך לקריירה ציבורית מפוארת למדי. קהלני הוא דוגמא למישהו שלא הצליח במיוחד בעולם הצבאי הבכיר (כל הזכויות שמורות לו כקצין זוטר ובינוני יוצא מגדר הרגיל) ובנוסף גם התגלה כבדיחה בתור פוליטיקאי. ונתתי דוגמא אחת לשטויות שלו. המשטרה עד היום בטראומה מימנו. ולא הבנתי מה בדיוק מייחד אותו כמישהו ש"לא הלך בתלם המפא"ינקי". האיש היה שנים רבות איש מפלגת העבודה, כולל כמה שנים כח"כ של המפלגה. הוא איכזב כבר אז.
ורפול? התדמית שלו כ"בוק" עוצבה הרבה לפני שהצטרף לפוליטיקה ואף לפני שהיה לרמטכ"ל. לגבי המידה שבה הכין רפול את גיזרתו למלחמה כבר נכתב רבות. מערך ההגנה של רמת הגולן לא היה ערוך כראוי גם בהינתן אותם כוחות שהיו בו. גם בלחימה עצמה יש לא מעט טענות (כמו למשל של אותו גדוד שריון במילואים שרפול כפה עליו לעלות לרמה בטרם הספיק להזדווד באופן מינימאלי ולתאם כוונות-ובמידה רבה הדבר הוביל לגורלו המר מייד כשהגיע לחזית). הטענות על רבין מגוכחות בעיני. ראשית, רמטכ"ל איננו מפקד כוחות. הוא ראש מטה. ככזה עיקר תפקדיו הוא להכין את הצבא, בכל המובנים, למלחמה. במהלך המלחמה הוא בעיקר מכריע בסוגיות אסטרטגיות, בשיתוף הדרג המדיני. הן מבחינה זו והן מבחינה זו רבין פעל טוב מאוד גם במבחן התוצאה וגם מבחינת העדויות הבנאליות ביותר. אני מקווה מאוד שאתה לא מסתמך על מילשטיין ועדויותיו האנונימיות שמנוגדות לכל הגיון של מישהו שמכיר קצת את תחום הפסיכיאטריה.
לגבי קהלני, הרי שמציאות הוכיחה עצמה מבחינת תפקודו כמפקד אוגדה. לגבי רפול-בוא נאמר ששמעתי את האמירה הנ"ל יותר מששמעתי שהוא היה גנראל דגול. תסכים איתי שלגביו לא שומעים הרבה מהשבחים המקצועיים ששומעים, בצדק או שלא בצדק, לגבי דמויות כמו אריאל שרון, מוסא פלד או אפילו ישראל טל. אבל כאמור, לא הייתי מזכיר אותו כלל אמלא הפיאסקו של "צומת" וחבורת הגאונים שהוא בחר לשתף באותה רשימה. אתה מן הסתם מודע לפחות כמוני, וסביר שהרבה יותר, לתוצאות של זה.

אבל כבר דאגתי משבוששת להגיב

ככה, בין נסיון נואש להשיל את פסולת המצות מהגוף ובין ביקור עם הבנות בין כל הדודות ("בחיים לא ראיתי דבר כזה. הם בכלל לא אוכלות!!!"), ההורים ("נו, מתי אתם חוזרים?"), האחיינים ("כבר השמעתי לכם את החדש של מירי מסיקה?"), בני הדודים ("אתם חייבים לראות את הדירה שלנו אפילו שאנחנו עוברים בעוד חודש") הגיסים ("אני קורא רק מקור ראשון!") ומקומות העבודה הפוטנציאלים ("לצערנו..."), נשאר מעט מאוד זמן לתחביבים. אפילו עכשיו קיבלתי פטור מביקור אצל הסבא רבא ("מי אני?") רק משום שאני חייב להכין הרצאה. כפי שניתן לראות, אני לא ממש עומד במשימה