סולח

עוד לילה של קופסא שחורה,
אני טורק דלת ואחרת נפתחת
לובש איזה צל ויוצא אל הלילה,
ומשהו אומר לי ששם במרחק

יש דמויות בלי מבט פה הלילה,
הן בוהות בי ותועות, וטועות
אני עוצם עיניים לכמה רגעים,
טועם אויר של לילה, משתכר


ואני רץ לנצח,
זורק מחשבות אל הלילה האפל,
הלילה אני שוכח, ובורח, ובורח

אז אני רץ אל לנצח,
הרוח נושאת ואור הירח שומר,
אני רץ אל הנצח, וסולח, וסולח


ושמעתי כבר על ההוא והירח,
על איך שבסוף הוא גם התרסק
ואני לא פעם ניסיתי בו לגעת,
ניסיתי וניסיתי ועכשיו רק מתפלל

אני מעביר לשיר של דילן מפעם,
והמחשבות נרדמות בראש הכבד
אני מביט שוב למעלה לאור הירח
ולרגע מודה על מה שכבר אין


ואני רץ לנצח,
זורק מחשבות אל הלילה האפל,
הלילה אני שוכח, ובורח, ובורח

אז אני רץ אל לנצח,
הרוח נושאת ואור הירח שומר,
אני רץ אל הנצח, וסולח, וסולח


ולרגע נדמה חיוך בצילו של ירח..
ואני חושב אולי לבקר..

אהבתי מאוד מאוד, השיר מאוד מלונכולי, דרמטי, מסתורי, פשוט שילוב של ז'אנרים האהובים עלי. והסוף גם בא בהפתעה לקורא.

יש כמה שגיאות בשימוש של מילים, אבל השעה מאוחרת, אז אולי מחר, אציין את השגיאות.

אבל ממש אהבתי,חבל שנעלמת לתקופה, אבל נפלא שחזרתה.

לילה טוב,
אמיל.

אני שמח שאהבת ואני אפילו יותר שמח לחזור
אחרי מחסום כתיבה ארוך בגלל הצבא סוף סוף יוצא לי לכתוב

אני אשמח לשמוע תיקונים שמצאת.

יום טוב,
ניר