היי,
אני חייל משוחרר ואני רוצה לעשות טיול אחרי צבא אבל אין ממש עם מי,
רציתי לדעת אם יש דבר כזה טיול מאורגן לצעירים, או מקומות למצוא שותפים לטיול?

יש דבר שנקרא HOSTEL . אתה ישן שם בחדרים של 4,6,8 אנשים בחדר לפעמים יותר.. בנים בנות, כולם צעירים, מכל העולם.. אתה מכיר אנשים, מטייל איתם.. חוויה אדירה!

אם אתה חושש להכיר אנשים מחו"ל אז לדעתי פשוט קח את הדברים וטוס לדרום אמריקה , תתנחל באיזה הוסטל אני בטוח שתוך פחות מיום תפגוש איזה כמה ישראלים ותצטרף אלייהם

אבל אם אתה ממש פוחד לטוס לבד.. יש פורום שנקרא למטייל ויש שם אופציה כזאת של אנשים שמחפשים שותפים לטיול, תציע את עצמך או שתמצא כאלה שמחפשים ..

תהנה !

לנסוע לבד זה בטח לא כיף

אני לא נתקלתי עדיין בטיולים מאורגנים לצעירים, בטח לא כאלה שהם ארוכים... טיולים מאורגנים הם בדרך כלל שבוע עד עשרה ימים.

יש אופציה מעניינת שאולי שווה לך לחשוב עליה גם כאמצעי חסכוני וגם כאמצעי לא להיות לבד גם כשאתה טס לבד: קאוץ'-סרפינג. יש אתרים שלמים שאתה יכול למצוא בהם אנשים שמוכנים לארח ואפילו להיות לך לחברה... אם תגיע לצפון קליפורניה, אפילו אצלי תמצא מיטה

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

לטוס לבד זה כיף ומאתגר...

-----------------------------
S e g m a n y

שמע, כל אחד ומה שמתאים לו. זה יכול להיות ממש כיף להיות לבד... וזה יכול להיות ממש גרוע, אם אתה מוצא את עצמך תקוע באיזו עיירה נידחת באמצע שום מקום באיזושהי בעיה ואין לך למי לפנות.

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

שאם אתה תקוע באיזו עיירה נידחת באמצע שום מקום באיזושהי בעיה ואין לך למי לפנות - לא ממש יעזור לך אם יהיה איתך עוד מישהו, כי גם הוא בעיירה נידחת באמצע שום מקום ואין לו למי לפנות, בדיוק כמוך

-----------------------------
S e g m a n y

פה אתה טועה לדעתי. אם אתה יכול לפנות למישהו, מצבך כבר יותר טוב, ולו רק מבחינה נפשית

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

חרשתי את אירופה לבד, כל פעם פגשתי אנשים למקטע קצר ונפרדנו, כך שהיתה לי בחירה מוחלטת מה לעשות. בהוסטלים הללו ניתן למצוא הרבה מאוד שותפים לטיול שלפחות אחד מהם יזרום איתך.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

נו, מה אגיד, נראה שדעת הרוב נוגדת את דעתי... ולכן אשנה את דבריי ל"לנסוע לבד זה לא כיף עבורי". I

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

אני טס לבד לניוזילנד לכמה חודשים ואין לי שום בעיה עם זה. אתה לא מבין אפילו כמה זה פשוט וקל להתחבר עם אנשים על הדרך. המון טסים לבד.

לא זוכר בדיוק שמות אבל מניח שחיפוש של מילות מפתח מתאימות בגוגל יביא אותך לפורומים
נכונים. חפש ביטויים כמו: "מחפש שותף לטיול, פורום".

יש המון אנשים שמחפשים מישהו לטוס איתו. זה כמובן מובן כי יש חשש מנטלי גדול מאוד
בלהיזרק אל הלא נודע לבד. כמובן שיש גם רבים שטסים לבד, וזה מאוד נפוץ.

...שאני אהבתי הכי בעולם לטייל לבד. הקטע הוא - שכשאתה טס לבד אתה בד"כ לבד רק אם אתה בוחר להיות לבד. בד"כ קל מאוד למצוא עם מי להיות, ברגע שכבר מגיעים, ולעומת זאת אם בא לך להיות דווקא לבד, או בא לך לחתוך ממקום שלא בא לך עליו יותר - אתה לוקח הרגליים והולך.

עם זאת, אני מבינה את הפחד שבלטוס לבד בפעם הראשונה, ואם אתה מחליט שאתה רוצה שותפים לטיול - זו לא בעיה גדולה. מעבר לזה שבמקומות כמו חנות "למטייל" בסנטר בת"א יש לוח מודעות שמיועד לדברים כאלו, יש גם כמה אתרים טובים כמו, לדוגמא, שוב "למטייל" שיש להם פונקציה טובה של חיפוש שותפים.

בהחלט יש גם טיולים מאורגנים לצעירים, אני בטוחה שב"איסתא" תוכל למצוא כמה וכמה כאלו, אבל חייבת לומר שטיול מאורגן הוא רחוק מאוד, בעיקר ברוחו, מטיול "אחרי צבא" קלאסי. חלק גדול מהטיול "אחרי צבא" קסמו הוא ביכולתך לעשות מה שבא לך, איך שבא לך ומתי שבא לך (כאן גם הרווח הגדול שבלטייל לבד) ובטיול מאורגן זה לא קיים.

החלק הכי קשה הוא לאזור את האומץ, לקום ולנסע. השאר כבר לרוב בא לבד...

אני טסתי לבד וברור שזאת חוויה אחרת, אבל בטח ובטח שזה לא נורא כל כך כמו שאתה חושב.
חבר קרוב שלי ברגע זה נמצא בדרום אמריקה אחרי שגם הוא טס לבד בדצמבר, אני בקשר של בערך פעם בשבוע-שבועיים איתו וממש אין בעיה למצוא שם ישראלים.
ספציפית לדרום אמריקה - במטוס אתה כבר יכול להכיר חבר'ה ישראלים ולטייל איתם.

לדוגמא חבר שלי, טס עם שני החברים הכי טובים שלו לדרום אמריקה , הכי טובים, אחים. חברי ילדות.
אחרי פחות מחודש של ויכוחים ומריבות הם התפצלו. הם לא הסתדרו כי כל אחד משך ורצה לכיוון אחר. ותתפלא לשמוע עד כמה זה שכיח בטיולים גדולים כאלה עם חברים.

עוד סיבה מרכזית למה אני טס לבד. כי לא מדובר פה על קפיצה קטנה לאמסטרדם עם החבר'ה, הטיול הגדול זה פשוט כמשמעו - טיול גדול. חודשים שלמים שבהם תהייה בחו"ל ותצטרך להחליט כל יום מחדש לאן מכאן..
שיש לך חבר איתך מהבית ולא איזה שותף שמצאת על הדרך ואתה יכול להיפרד ממנו בקלות, זו לרוב ב-ע-י-ה. אתם מכירים אחד את השני טוב ולכן מרגישים גם חופשי להתווכח על כל שטות ולמשוך לכיוון אחר. מעבר לכך, קשה לך להרגיש חופשי ומשוחרר עם אנשים חדשים שהכרת בטיול כי יש לידך מישהו שמכיר אותך טוב, טוב מדי ... או סתם לדוגמא תכיר בחורה חמודה שנדלקת עליה ותרצה לעשות איתה איזה שבועיים וכמה טרקים, עם חבר לידך תהייה מאוד מוגבל. הריי מה? תנפנף את החבר שלך?
כך שלסיכום לטוס עם חבר קרוב ולא משנה כמה הוא קרוב, עלול להיות טעות רצינית.

מכמה פידבקים ששמעתי (בנשנות התשעים אבל אני לא בטוח שהיה שינוי גדול) לגבי טיולים כאלה (לא קבוצות "הומוגניות", אלא "קבוצות בהרשמה" - דהיינו קבוצות שמאגדות בודדים המחפשים "טיול מאורגן") הבנתי שחלק לא קטן מהמשתתפים הם אנשים שפוחדים לצאת לבד לחו"ל, או שיש להם מגבלות ובעיות אחרות. חלק מהמשתתפים הרגישו "לבד" בתוך הקבוצה פשוט משום שמבחינתם לא מעטים היו אנשים שלא היו שם משום סיבה פרט לכך שזו הדרך היחידה שלהם לצאת לחו"ל. זה לא היה כמו "סאמר סקול" ברמה אלא יותר כמו "טיול פנויים פנויות" (או כמו שכונה בצדק "טיול פנוי פנויות") רק לאנשים שמחפשים חברה.

מצד שני ישנן חברות (כמו דיזנהאוז) אשר מפרסמות באתר שלהם מידע על טיולי קבוצות הכוללים מפרט של אופי הקבוצה. לפעמים זו תהיה קבוצה "הומוגנית" שמבקשת להוסיף עוד משתתפים כדי להוזיל עלויות טיול. במקרים אחרים יהיה מין "סף" רישום של אנשים העומדים בדרישות. אולי שם תמצא מבוקשך?

בכל מקרה קח בחשבון שעולם ה"טיולים המאורגנים" נטו מתקיים בעיקר הודות לגמלאים, ישראלים ש"לא מסתדרים בחו"ל" או יעדים שבהם טיול עצמאי הוא מסובך. לא תמיד יהיה "טיול מאורגן" כייפי לאדם צעיר שכל ה"מגבלה" שלו היא שבמקרה אין לו שותף...

תודה לכולכם, תגובות מעניינות ומשמחות. ממחיש כמה חיי האזרחות מלאים באופציות

אני חושב לטוס לבד לפיליפינים. אבל הבנתי שמסוכן לטוס למקום כזה לבד. אחפש פה ושם שותף לפחות עד שאגיע שם לאזור מבוקשי.
מה דעתכם טיול של אחרי צבא לפיליפינים לבד?