15-04-2012, 23:22
|
|
|
|
חבר מתאריך: 24.09.06
הודעות: 2,221
|
|
אתה צודק ומי שבמידה רבה נדפק מזה זה לאו דווקא חברות ההפקה (שהרבה פעמים מחלקות את הסיכונים עם המפיצים ברחבי העולם) אלא דווקא האמנים ובעלי המקצוע שאשכרה עושים את הסרט כי בהרבה חברות (לא יודע על ווטה ספציפית) אנשים מקבלים בונוסים שמחושבים כאחוז מרווחי הסרט לאחר נכוי עלויות ההפקה וההפצה (תלוי בתכנית הבונוס, לפעמים רק רווחי מסך גדול, לפעמים גם רווחים מהפצת וידאו או מדילים למרצ'נדייזינג).
הבעיה של פירטיות יותר מורכבת מסתם "אחוז" האנשים שנהנים מהמוצר מבלי לשלם. הסיבה היא שכיום השוק הבינ"ל הוא המרכיב היותר חשוב בסה"כ ההכנסות של סרט ושכלכלות עולות כמו הודו וסין מהוות קהל יעד חשוב יותר ויותר. הבעיה היא שמנטליות הפירטיות מושרשת עמוק כל כך בחברות הללו שקשה מאוד יהיה להפטר ממנה.
עובד איתי בחור הודי צעיר שלא מזמן סיים את התואר שלו במדעי המחשב. יום אחד, תוך שיחה אגבית, הוא גילה שאני ועוד בחור (אמריקאי) קונים את רוב הסרטים שאנחנו רואים. הוא הביע תדהמה (ממש כך, אני לא מגזים) ושאל למה לכל הרוחות ירצה מישהו לשלם על מה שניתן להשיג בקלות רבה כל כך בחינם. כשהצבעתי על כך שהוא כורת את הענף עליו כולנו יושבים והיזכרתי לו את הבונוסים שאנחנו מקבלים הוא אמנם הבין מיד את האבסורד אבל ניראה היה שהיתה זו הפעם הראשונה שהבעייתיות שבפירטיות עלתה בכלל על דעתו.
לא רק שמדובר בבחור משכיל (אגב, התואר מאוניברסיטה אמריקאית) ואינטילגנטי אלא שבמנטליות הזו אני נתקל כל הזמן עם סינים, קוראנים, טיוואנים והודים (שכממוצא, ובהכללה גסה, ההתרשמות שלי היא שכפרטים הם פיקחים מהאמריקאים והארופאים) שעובדים בתעשייה (תעשיית הקולנוע האמריקאית מלאה באנשים מהמדינות הללו).
יש אבל להודעה שלך גם צד שני והוא שכמו כולם גם חברות ההפקה האמריקניות נשכרות מזרימת המידע החופשיה של האינטרנט ואני יכול לספר לך שרובנו עושים שימוש יומי בגוגל למשל למציאת פתרונות לכל מיני בעיות טכניות שאנחנו נתקלים בהן. בצורה הזו הרשת דווקא חוסכת כסף (וזמן) לאולפנים.
_____________________________________
Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006
|
ראשי
צ'אט
:
מצב כלאיים
