לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה שנה טובה וגמר חתימה טובה לכל החברים ובני משפחותיהם !!! :-) חג שמח !!! חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חברה וקהילה > מה שבלב
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 18-04-2012, 20:44
  משתמשת נקבה סנופ האדומה סנופ האדומה אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 15.08.11
הודעות: 208
אני יודעת שזה יום השואה אבל גם לי מותר להתלונן..

היי קודם כל לכל הותיקים שנטשתי- מה שלומכם וזה?

אני פשוט מרגישה שהגיעו מיים עד נפש, ואני חייבת לפרוק, אז הינה זה מגיע:
כבר חצי שנה אני משרתת ביקר ולא במפקדהץ למי שלא יודע יקר זה משרד של ר"מ 2 אבל בשם היותר מתייפיף שלו.

הספקתי לעבור כבר שלושה מקומות בחצי השנה+ האלו ואף להחליף מפקדות רבות( שלא באשמתי אלא כתוצאה מן הנסיבות הקיימות- כמו מפקדת שיצאה לחופשת לידה וכו')

מבחינת מיקום- קרוב לבית- ונוחות, היחידה בה אני משרתת טובה לי מאוד.
גם האנשים מקסימים(אני אמנם מתגעגעת נואשות ליחברות שלי ולמפקדת שלי שיום אחד אמרה לי ששוקולד זה יותר טוב מסקס- כאילו איפה עוד תמצאו כאלה מפקדות??) ויחסית לבית החולים הקודם ששירתתי בו , אחרי שעזבתי את תל השומר, באמת שאני נמצאת בחממה של ממש.

אבל מבחינת ת"ש אני נדפקת לחלוטין. לאף אד ביחידה שלי לא אכפת אם אני חולה, מתהף, או על כיסא גלגלים העיקר שאני מגיעה כל יום בשעה שמונהאפס אפס בבוקר ועוזבת בחמש אפס אפס בערב.
לצורך העניין פעם הקודמת שהייתי חולה והתקשרתי לקבוע תור למרפאה(שנמצאת שתי שניות ממני) נתנו לי תור לעוד שבועיים.

שתבינו, זו ניראית לכם תלונה קטנונית ומטומטמת, אבל לרכזות ר"מ 2 אין טיפה של אויר לנשום. בניגוד לתפיסה הרווחת שאנחנו מזכירות נטו, אנחנו עם המון אחריות על הכתפיים(והיא למנוע מהחיילים לדעת שהצבא חושב שהם בזבוז של כסף, ועל כן לבלות כל רגע ורגע בלהחתים אנשים על טפסים שיעקבו אחרי הכסף, ומילוי דוחות ותיעודים שנועדו למנוע בזבוז של כסף ותביעות מהצבא, אבל לא שמעתם את זה ממני...מממני שמעתם שמה שאני עושה זה מלווה את החייל בכל מהלך תקופת האישפוז והשיקום שלו ודואגת שיקבל את הטיפול הרפואי הטוב ביותר- מין משקית רפואה נירקא לזה..)

===> כן טוב לרכזות רמ 2 בקיצור אין זמן לעצמן, וכאשר אני מעיזה להתלונן יוצאים עלי.
אני נמצאת כל היום בתוך סיר לחץ שלא משחרר קיטור- אני חוטפת מהורים וחיילים השפלות, צעקות, קללות ואפילו הטרדות.

אני נמצאת במצב כל כך לחוץ שכבר בדרך קבע יש לי כאבי ראש מרוב שאני מכווצת את המצח מעצבים, ובול נשכח את דפיקות הלב המואצות וכאבי הלב הרבים שאני סובלת מכל אותן ההשפלות, מאחר ואני 'נותנת שירות' ואסור לי להחזיר או לענות בחוצפה בשום אופן.

אני צריכה במשך יום שלם לענות לטפונים ולחיילים מעצבנים ובנוסף לספוג השפלות ובנוסף כאשר זה באמת מגיע לשיא לענות בשלווה בנימוס כמו רובוט כאילו אין לי בכלל דעה משלי.
רגע באמת אין לי דעה משלי, אני בצבא!

וזה עוד כלום,
כי אז אני חוזרת הביתה לאמא שלא מבינה אותי ושכשאני שואלת אם יש משהו לאכול היא מסננת תכיני לעצמך, ולחדר ומבולגן שאינלי זמן וכוח לסדר כי זה כרוך בלכבס לעצמי את הבגדים ואני מותשת מכדי לבצע את זה, ולכן מצתבר לי עוד ועוד בלאגן בחדר, ואמא שלי מתקרצצת עלי שאני לא משתפת אתה במה שעובר עלי ומתפלאת על כך למרות שהיא פשוט לא מבינה שלחטט לי בחפצים וביומן ובחיים שלי ולנסות לסחוט ממני מידע בכח זה לא נחשב להתעניין ואז מתפלאת למה אני לא אוהבת להיות בבית וחופרת על זה שהיא אף פעם לא רואה אותי בבית.

ובל נדבר על העובדה שכשאני צריכה בגדים אמא שלי טורחת להגיד לי קודם לסדר את החדר, ואז מה שאני עושה זה לקנות מהאשראי כשבכלל אין לי כסף באמת(וזה לא שחסר לה כסף היא סתם מעצבנת!) ואם כלללל זה לא מספיק

אחי היקר שגם הוא חטטן ומעצבן מוצא דרכים להציק לי ולעצבן אותי בכוונה וזה באמת בכוונה כי הוא מנסה למצוא דרך שאני אתיחס אליו- הפסקתי לדבר איתו!- ואז הוא באמת מעצבן אותי ואני צועקת ואמא שלי צועקת עלי שאני צועקת וגם אבא שלי ואז אחי אומר לי שאני ילדה קטנה וצריכה להתבגרואחי השני מתערב ואחוצתי צורחת עלי לסתום כבר את הפה,
ואני רוצה להירם טלפון למתן אבל הוא לא מדבר איתי כבר שנה וחצי ואני רוצה להרים טלפון לליאור או למוריה או ליפעת או ללילוש אבל הן לא מדברות איתי, כולן.

והקשר שלי עם החבר שלי בכלל לא טוב ואני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי כי אפילו לבכות אני כבר לא יכולה.
_____________________________________
"בתגובה לשרשור- במה חברי הפורום עובדים? חברה קדישא. הלקוחות לא מתלוננים שאני חופר."
(שחכתי את שמך, ולבטח תזכיר לי כשתתקל בחתימה הזו שוב..)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #3  
ישן 19-04-2012, 23:00
  משתמש זכר mt999 mt999 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 22.10.06
הודעות: 2,589
בתגובה להודעה מספר 2 שנכתבה על ידי סנופ האדומה שמתחילה ב "ו? מישהו?"

בקשר לבעיות בצבא, כל מה שאני יכול להגיד זה שמדובר בשלב שעובר. כולם מרגישים באיזשהו שלב תשישות פיזית ונפשית, אבל באמת שזה עובר. את האנשים לא צריך לקחת קשה, כל אחד חושב שהוא מרכז העולם (ובצדק, אם אין אני לי מי לי), ואת לפי יכולתך כנותנת שירות צריכה לתת לו את המענה הכי טוב שאת יכולה, אבל זה לא צריך לשפיע עלייך מבחינה מנטלית, אם כן אז כנראה שאת יוצאת מגדרך יותר מדי. אם את מרגישה מושפלת ומוטרדת (מינית?) כנראה שמשהו ממש לא תקין, ויש לאן לפנות בין אם זה למפקדים בכירים יותר, נציב תלונות חיילים או משטרה צבאית (במקרים של הטרדות מיניות). בקשר לבעיות בבית, אני מניח שלמרות שאת במצב יחסית חדש ולא פשוט מבחינתך, הסביבה הקרובה לא תופסת את השינוי. מבחינת ההורים עד עכשיו היית בבית הספר, סיימת יום לימודים וחזרת הביתה וראית טלוויזיה ויצאת לקניות ולבלות עם חברות, ועכשיו את עושה אותו דבר, אותה שגרה שהיו רגילים לה הרבה שנים, רק שאת עושה את זה על מדים... גם אפשרי שהלחץ שאת נתונה בו, גורם לך להקצין מצבים קיימים, יענו הדברים היו ככה אבל עכשיו את פשוט שמה לב לזה בעוצמה רבה יותר.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #4  
ישן 23-04-2012, 20:32
  Gilleh Gilleh אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 18.11.11
הודעות: 56
בתגובה להודעה מספר 2 שנכתבה על ידי סנופ האדומה שמתחילה ב "ו? מישהו?"

החיים שלך תותים. תנשמי עמוק ותעברי את זה. חוסר היכולת שלך להתמודד גורם לך ללחצים וכאבים מיותרים, רק אם תוכלי לשלוט בעצמך ובאיך שאת מגיבה לסביבה שלך - זה ישתנה. תזכרי שאת האחראית הבלעדית לאיך שאת מרגישה. לא אמא ולא המפקדת. את כבר ילדה גדולה.
רוצה שלא יחטטו לך ביומן? אפשר לנעול קבצי Word.
אמא שלך מתלוננת? כאלה הם הורים, תמיד יתלוננו. את לא יוצאת או את יוצאת יותר מדי. לא ממליץ לך לנסות לשנות אותה כי זה לא התפקיד שלך לחנך אותה.
מותשת יותר מדי? את מסיימת את היום שלך ב-5, זה נותן לך מספיק זמן כדי לסדר את החדר ולכבס.
מה תגידי כשיהיו לך ילדים? שהילד יאכיל את עצמו, אני מותשת? נו באמת
כשאת צריכה לקנות בגדים ואמא שלך אומרת לך לסדר את החדר - תסדרי את החדר.
אף אחד לא חייב לך שום דבר, לא בגדים חדשים כל שבוע ולא צלחת חמה של אוכל שתחכה לך על השולחן,
להבדיל מהאמונה הרווחת, ההורים שלך לא חיים כדי לשרת אותך, גם לא להיות הכספומט שלך
אם כל כך קשה לך לחיות במסגרת המשכורת הצבאית (שאת ועוד עשרות אלפי חיילים אחרים מקבלים, כן?) אז תעבדי.
בנוגע לבית אין מה לעשות, תחרקי שיניים עד שתעזבי אותו.
עד אז תפסיקי לצעוק (לתת תשומת לב) כשאדם מציק לך (מחפש תשומת לב), זה גם נותן לו את מה שהוא מחפש (מה שיגרום לו לחזור לעוד) וגם מעצבן אחרים (אם עברת את גיל 12 אין לך סיבה טובה להרים את הקול)
נתת פה אחלה דוגמאות לכך שאת לא מצליחה לשלוט על הרגשות שלך מהסביבה ולהשאר רגועה - גם בצבא וגם בבית
תפיקי מזה לקחים.
ואם את לא יכולה להרים טלפון לאנשים שלא מדברים איתך, תנסי להתחיל בלסמס.

אני לא חושב שההודעה שלי היא מה שרצית אבל אני בטוח שהיא מה שאת צריכה
איחלתי לחיילת בהצלחה
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 10:16

הדף נוצר ב 0.12 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2021 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר