א) אני לא בטוח שמדויק להגיד שהשמאל המצרי יזכה במקרה שמוסא ינצח. אין לשמאל המצרי הרבה בסיסי כוח היום (אולי - איגודי העובדים?). מעשית, הוא יצטרך לעשות את מה שהצבא אומר בהרבה עניינים. זה גם לא נכון להגיד שהוא יזכה ע"פ הסקרים הנ"ל - הבחירות שם הם בסגנון הצרפתי אאל"ט - לא סביר שהוא יקבל רוב בסיבוב הראשון ובסיבוב השני יתכן והאיסלמיסטים יתאחדו סביב המועמד האחר.
ב) מכל מקום, פניה מסוימת כנגד ישראל סבירה למדי ללא קשר למי יזכה בנשיאות. זו תהיה במידה רבה תוצאה של _חולשת_ השלטון והמדינה - יש שם בעיות כלכליות קשות וכנראה שאין להם פתרון מיידי, ובמידה אחרת תוצאת אידיאלוגיה. אבל אין דבר של ממש שאנו יכולים לעשות לחזק את השלטון או את מצרים.
ג) האיום העיקרי הוא מלחמה כוללת נוספת, והאיום המשני הוא פעילות טרור. קצת קשה לדבר על שני אלו בלי להזכיר את חמאס ורצועת עזה שיכולים לגרור אותנו לעימותים כאלו (וכאן אני רוצה להודות מקרב לב לכל אלו שארגנו את ההתנתקות ולאחר מכן לא ניקו את הרצועה ב"עופרת יצוקה". תמיד רציתי לחוות את מלחמות ששת-הימים ויוה"כ ממבט ראשון (ממש לא)), אבל זה כבר סוטה מהנושא, אז לא אזכיר אותם.
ד) אם כך, מה יש לעשות? אם קראת מאמרים בנושא הסיכויים לשימור השלום (
דוגמית) אולי שמת לב לדבר מוזר: רוב המאמרים בנושא לא נותנים למצרים יותר מדי סיבות חיוביות לשמור על השלום. מזכירים את הסיוע האמריקאי (קטן יחסית לתל"ג המצרי***, ובהתחשב בכך שהצבא בעל תעשיות רבות, אני לא יודע עד כמה הוא באמת צריך את זה), ולעתים נדירות מאוד את הQIZ (זניח לגמרי). בד"כ, הטיעון נשען על חולשת המצרים ועל הטענה שהצבא לא רוצה להילחם. למשל, האפשרות שהם יפסידו אם הם ילחמו בישראל, או הצרות הכלכליות של מצרים או על מריבות אפשריות עם מדינות אחרות במקור הנילוס.
אם נמשיך את הטיעון לתוצאתו ההגיונית, האינטרס שלנו הוא לשמור על חולשתם ולהסיח את דעתם במידת האפשר, אבל לא במידה כזו שנעצבן אותם יותר מדי, ובלי להחליש את הצבא אלא אולי במצב שבו הוא לא יכול להשפיע על השלטון גם כך.
זו אחת הסיבות שכן משנה מי יזכה בהתמודדות הפוליטית - כנגד שלטון צבאי שאולי רק רוצה להוציא קיטור נפעל פחות מאשר נגד שלטון סלפי/האחים. למה? כי אנחנו כנראה לא רוצים להפיל את השלטון הצבאי, אבל לא בהכרח אכפת לנו אם מפריעים לאחים במצב שבו הם משתלטים על מצרים. מכאן:
1) האם יש איזושהי מדינה במעלה הנילוס שרוצה לקבל הרבה נשק מיד-שניה?
2) האם יש איזושהי דרך להשפיע על הכלכלה של מצרים? לחזק זה קשה, אבל להחליש זה הרבה יותר קל... כרישי המוסד פנויים? הערת צד: מצרים הודיעה שהיא תמשיך לספק גז לירדן דרך צינור הגז הערבי (
ראה). אני חייב לציין שהצינור הזה עובר באזור כמעט אנרכי ובים מדרום לאילת. יהיה חבל אם איזה "גנב מתכות" או איזה "בדואי" משועמם יתחיל לגנוב חלקים מהצינור...
3) באשר לסיני - בט"ש ואפשר אולי יהיה להסתכן בפעילות בשטח לעתים נדירות.
4) יש להקים מחדש מסגרות בדרום.
ה) בכל מקרה, ההגיון כאן הוא של הסלמה - מצד המצרים (כדי להסיח את דעת העם, מסיבות אידיאלוגיות) ובסופו של דבר מצדנו גם אם לא נרצה (כדי להגיב על טרור, פעולה כנגד רצועת עזה, כדי לשמור על חולשתם אם נפעל ע"פ הטיעון הקודם). השאלה הקשה היא איך אפשר שבעתיד נרד מהעץ. [עריכה: אני מניח שהאמריקאים ינסו אבל זו עדיין שאלה קשה...] אפשרות אחת היא חזרה למצב הקודם - אינני יודע אם זה אפשרי בכלל אבל יכול להיות. אפשרות שניה היא התמוטטות כלכלית של מצרים ואנרכיה - ואז קשה מאוד לראות מה ימצא בקצה המנהרה שם. והאפשרות השלישית היא מלחמה. נחיה ונראה.
*** יש כל מיני דרכים להסתכל על התל"ג: תל"ג הכולל או תל"ג יחסית לשיוויון כוח הקנייה (PPP) וכד'. בכל מקרה התוצאה זהה אחרי שלוקחים בחשבון שהסיוע אליהם הוא "רק" כ1.3 מיליארד דולר.
השוואה בגוגל
https://www.cia.gov/library/publica...r/2001rank.html
ראשי
צ'אט
05-05-2012, 10:42
מצב כלאיים
