12-05-2012, 10:59
|
|
|
|
חבר מתאריך: 25.08.07
הודעות: 1,097
|
|
|
שעריים או לא
ההנחה שזו היא שעריים מתבססת רק על עובדה אחת: שיש לה שני שערים, והארכיאולוגים טוענים שלמרבית הערים בתקופה ההיא, בגודל הזה (עיר קטנה/מבצר גדול) היה רק שער אחד. אבל זה נחמד, וזה מסתדר לא רע עם התיאור התנ"כי של מנוסת הצבא הפלישתי בדרך שעריים. כשעומדים שם, ומזהים את מקום הקרב בו גלית ניגף, ומזהים את "ארץ פלשתים", קל להניח שהצבא הפלשתי אכן עבר דרך העיר/מבצר הזאת במנוסתו.
ןאכן, זה מותיר אותנו עם סוגייה כרונולוגית: האם שעריים היתה כבר בתקופת שאול, לעת הקרב בין דוד לגליית, או שהוקמה ע"י דוד כחלק ממבצע ממלכתי עתיר הון ושלטון. אם ניקח את כל מה שכתוב בתנ"ך כעובדה היסטורית ומדוייקת מבחינה כרונולוגית, זה קצת דופק את התיאוריה שמדובר בעיר יהודאית. הרי כשהפלשתים ברחו לשעריים עוד לא היתה ממלכתיות יהודאית, ולפיכך זו בכלל עיר כנענית. וזה הרי מה שהתל אביבים טוענים.
המוצא המתבקש היא שכותב התנ"ך, בסיפור הזה, כתב את הסיפור כמה מאות שנים אחר כך. הוא זכר את מיקום שעריים (שהוקמה לפני זמנו) אבל לא זכר מי ומתי בדיוק בנה אותה. הטיעון שלו, לפיכך, שמנוסת הפלשתים היתה דרך שעריים היא נכונה מבחינה גיאוגרפית, אבל לא היסטורית. זה פירוש די סביר, דומה לדרך שבה אנחנו מתארים היום את "המשלטים ליד קרית גת" בלי להתייחס לעובדה שקרית גת הוקמה מאוחר יותר.
ובכל זאת - יהודאי או לא? אני מקווה שתהיינה עוד חפירות, שם ובאתרים סמוכים, כדי שתינתן תשובה משכנעת יותר. כרגע כל הקשור לשייון הלאומי של התל הזה הוא הרבה יותר ניחוש מאשר עובדות.
ובהיבט הזה - יש פה משהו קצת מצחיק: כשהתל אביבים טענו שדוד היה שליט-זעיר ולא מייסד ממלכה, הם נשענו על העובדה ש"לא מצאו". על זה הם ביססו תיאוריות. הירושלמים והחיפאים השיבו להם במקהלה: "לא מצאתם? חפשו שוב!".
אז הנה, בא ירושלמי וצועק "אאוריקה". הוא אפילו העלה לרשת מצגת שכותרתה היא "תיאוריית הכרונולוגיה המאוחרת מתה ונקברה". וראו עכשיו על מה הוא מבסס חלק מנימוקיו - על "לא מצאתי". הכוונה, כמובן, לצלמיות. וכתל אביבי (בהיבט הפיזי) אענה לו תשובה ירושלמית: לא מצאת? חפש שוב!
וסיפור אחרון: בח' קייפא התיישבו רק פעמיים: הישוב היהודאי (?) ואחר כך מחנה צבאי של חילות אלכסנדר מוקדון. הראשונים הותירו אחריהם אוסטרקון בכתב כנעני/עברי/פניקי מאד קדום, שקשה לפענח. המוקדונים השאירו אחריהם אוצר מטבעות מדהים לחלוטין, שמעיד שזה ממש היה הצבא של אלכסנדר. לא מאוחר יותר, ולא מוקדם יותר. וזה אולי שופך קצת אור על הסוגייה ההיסטורית אם מוקדון הגיע לירושלים (כנטען במקורותינו) או לא (כנטען במקורותיו). השקט סביב שני הגילויים הללו קצת מבלבל אותי. |
ראשי
צ'אט
). מצד שני, ההתעלמות שלך מהמאפיינים הארכיטקטוניים של העיר כרמזים לזהות היושבים בה לא מאפשרת שום זיהוי בכלל - גם (כפי שציינת) של מגידו, גזר, באר שבע, ערד - כישובים יהודאיים (אני זורק שמות מהזיכרון).
מצב כלאיים
