13-05-2012, 20:11
|
|
|
חבר מתאריך: 11.09.06
הודעות: 10,199
|
|
דיון מעניין, שיש לי מספר הערות אליו:
א. הגנה אקטיבית: מעל גודל מסוים של מתקן, זול יותר להקצות "כיפת ברזל" להגנת נקודה במקום לקבור הכל 5 מ' באדמה.
ב. מעל רמה מסוימת של דיוק, אפשר לכוון על פתח גישה/צומת תקשורת/פתח איוורור, מה שמקשה מאוד על מיגון, ומאפשר להגן רק על "מגה-מתקנים לאומיים" כמו באיראן.
.ג. במקום למגן, אפשר לפזר. נעשה לגבי אספקה, והצעתי באשכול יישום גם לימ"ח: פלוגה מגיעה להאנגר באזור תעשיה שמחובר לרשת המבצעית הצה"לית, פקיד פלוגתי רושם אותם ומדווח לשליש, הסמ"פ מפקח על התחיילות שלהם וזיווד הכלים, נערכים לפעילות, ולפי פקודה נעים לשטח כינוס גדודי. במקום 10 (נניח) ימ"חים חטיבתיים שאפשר לנטרל יחסית בקלות עם קצת שכל, יש כ-200 ימ"חים פלוגתיים שקשה לאתר וקשה יותר לנטרל. סירפד טען שם שזה לא ישים.
ד. פעילות ממושכת: לא בטוח שהמתקנים הממוגנים מסוגלים להכיל לאורך זמן את כל כ"א שנדרש להפעלה, כולל פונקציות שנוספו במשך השנים, אורחים בכירים לא-קרואים, מילואימניקים שבאים ליתר ביטחון, אנשי מינהלה וכו'. ב-2003, כשארה"ב תקפה את עיראק, שירתתי בקריה. מפקדת חה"א הפעילה תוכנית מגירה כלשהיא לספיגה, נידבתי את עצמי לתורנות מיוחדת של "מפקד כיתת כוננות", ובמשך שבוע וחצי פיקדתי על עוד שני קצינים ו-15 חיילות שעשו 6:12. הסתבר שקשה למצוא מיטות פנויות בקריה. מה הועילו חכמים בתקנתם אם, נניח, בזמן שמשמרת אחת עובדת במתקן ממוגן, טיל יחריב במיקרה ביניין סמוך בו ישנים באותה עת מפעילים של שתי משמרות אחרות? המתקן ייפעל, אך יירד ל-1/3 מהתפוקה שלו.
|