ניסיתי לסכם בצורה קצרה וברורה נושאים מורכבים. מקווה שהצליח לי:

http://wp.me/p1K6uX-Hn

* מה זה ל"דעת" משהו?

* איפה עובר הגבול בין אמונה שטענה מסוימת נכונה לבין ידיעה?

* האם להיות צודק פירושו לדעת?

אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה ולחוות דעתכם.

"שני התנאים הבסיסיים לכך שאני יודע משהו הם כי אני מאמין שמשהו נכון + המשהו הזה באמת נכון." הקושי שלי הוא לגבי התנאי השני, שאמנם הוא מקובל בקרב פילוסופים וסמנטיקאים, אבל אין לו כל קשר לשימוש היומיומי שלנו בשפה ובעצם לתפישת המציאות שלנו. תנאי האמת שלנו תלויים בהנחות שאנחנו מניחים לגבי העולם. אנחנו מודדים "ידיעה" לא ביחס לאיזו אמת מטאפיזית או אבסולוטית, אלא ביחס למודל הקיים בזמן נתון. היוונים בעולם העתיק ידעו שהארץ שטוחה, אבל היום לא נשתמש במילה ידעו בהקשר זה, אלא בחשבו או בהאמינו. גם הידע המדעי שלנו משתנה כל הזמן, ומשהו שאנחנו "יודעים" היום יכול להפוך לאמונה בעתיד. הדוקטרינה המדעית למעשה מקבלת כמובן מאליו את הזמניות של הידיעה, משום שהמדע הוא מטבעו תהליך. ה"ידיעה" בהקשר המדעי תלויה בנתונים, בכלי המדידה ובתאוריות שיש לנו ברגע מסויים, וכל אלה יכולים להשתנות עם הזמן.

לרלטיביזם אקדיש פוסט נפרד בעתיד.
אני מסכים - יש תחומים בהם קשה יותר להגדיר מה נכון ומה לא, ויש תחומים בהם קל למדי.
התאמה למציאות אינה כה חמקמקה כפי שמנסים לעשות ממנה אחדים.
אתה מוזמן לקרוא דוגמאות רבות בבלוג שלי בהן אני בוחן אם דברים מתאימים למציאות או לא. אולי תאמר שאלה המקרים הקלים, אבל עדיין, עשרות אחוזים מהאנושות חושבת שהם נכונים, בזמן שהם לא, מה שעושה את בחינתם לחשובה ומעניינת מספיק לטעמי.

אין ידיעה בשום דבר: יש הגדרות, אקסיומות ומערכת לוגית להסקה דדוקטיבית ואינדטקטיבית.
המציאות ? אין מציאות בלתי תלויה יש רק תצפיות ומדידות. אם אתה מביט בחלון ורואה גשם אתה לא יודע שיורד גשם אלא רק מתאים את התצפית שלך לתצפיות קודמות ולהגדרות של מה זה גשם. אבל כמו שמפיקי סרטים יודעים אפשר לצור אשליה של גשם גם כשלא יורד גשם...

כל הכבוד על המאמץ, אבל הרמה בינונית. חסר לך חומר רקע בסיסי באפיסטמולוגיה, ואתה מתיימר להציג את הפרשנות האישית שלך בנושאים פילוסופיים כמסקנות, או "ידיעה" (בעוד שעדיין יש מחלוקות בין פילוסופים על נושאים אלו).

אתה כותב כמה מסקנות שלא ממש ברור איך הגעת אליהם. לדוגמא:
"יסודות הכימיה, הביולוגיה והפיזיקה מבוססים היטב, במידה שקשה לתאר במילים"

"מעבר לכך, ככל שטענה יוצאת דופן יותר (כלומר, ככל שההסתברות שהיא נכונה קטנה יותר, בהינתן כל הידע שרכשנו עד כה) " (מניין לך לקבוע את ההסתברות שטענה מסויימת "נכונה"?)

"עצם העובדה שקיומה של מפלצת הספגטי המעופפת לא הופרך, לא אומר שיש הצדקה להאמין בקיומה." - משפט תמוה ביותר

"תפישת עולם כזו מותירה אותנו ללא יכולת לדעת דבר – מצב לא פרודוקטיבי במיוחד." (באמת???)

"אני כותב על מה שאני יודע, וגם על מה שאני לא יודע."
את כל הנכתב יש לקחת בערבון מוגבל.

1) "יסודות הכימיה, הביולוגיה והפיזיקה מבוססים..." ביחס ליסודות ההומאופתיה למשל. אני צריך להסביר? אפשר לגשת לספריה המדעית הקרובה ולהתרשם.

2) "ככל שטענה יוצאת דופן יותר..." - הקדמתי ואמרתי שקשה לתת הגדרות סגורות או נוסחאות למדידת "הסתברות" "סבירות" וכד'. הכוונה היא, ככל שהטענה סותרת ידע קודם שבוסס בצורה טובה, הסבירות שהיא נכונה אבל כל מה שהיה לפניה לא, קטנה יותר.

3) "...מפלצת הספגטי..." - אנא הסבר מה לא מובן.
4) "...מצב לא פרודוקטיבי במיוחד" - אתה חושב אחרת? תוכל להסביר?

האם אתה לא מסכים למה שאני אומר, או רק טוען שאני אומר זאת בצורה לא ברורה או מנומקת מספיק? אם התשובה השניה נכונה, אשמח לקבל ממך הצעות לניסוחים טובים יותר.

ציטוט:

"יסודות הכימיה, הביולוגיה והפיזיקה מבוססים..." ביחס ליסודות ההומאופתיה למשל. אני צריך להסביר? אפשר לגשת לספריה המדעית הקרובה ולהתרשם.

תודה על העצה. ניגשתי והתרשמתי. בזמנו גם התרשמתי מהמודלים של בוהר ורתרפורד שהיו "מבוססים היטב", עד שהתברר שהם לא ממש. היה "ידוע" שהדרונים הם חלקיקים יסודיים. מה קרה?
אם יסודות הפיזיקה "מבוססים היטב", מדוע הם לא מצליחים להסביר אפקט כה בסיסי כמו כבידה?

ציטוט:

2) "ככל שטענה יוצאת דופן יותר..." - הקדמתי ואמרתי שקשה לתת הגדרות סגורות או נוסחאות למדידת "הסתברות" "סבירות" וכד'.

קשה, או בלתי אפשרי?

ציטוט:

הכוונה היא, ככל שהטענה סותרת ידע קודם שבוסס בצורה טובה, הסבירות שהיא נכונה אבל כל מה שהיה לפניה לא, קטנה יותר.

משפט סתמי. אתה לא יודע מה זה "ידע", "לבסס" ו"סבירות".

ציטוט:

3) "...מפלצת הספגטי..." - אנא הסבר מה לא מובן.

לא הבנתי מה אתה מנסה להגיד במשפט הזה. נראה שלא אמרת כלום. כמו: "רעיונות ירוקים חסרי-צבע ישנים בזעם"

ציטוט:

4) "...מצב לא פרודוקטיבי במיוחד" - אתה חושב אחרת? תוכל להסביר?

כמובן שאני חושב אחרת. ספקנות היא מקור האנרגיה של החדשנות. המחדשים הגדולים בהיסטוריה (בין אם מנהיגים, ממציאים, מדענים) הבינו שהם "לא יודעים כלום", ורק כך התאפשר להם לפרוץ את המוסכמות באותה עת. זה לא שאתה לא "לא יודע כלום", אתה פשוט משלה את עצמך שאתה כן "יודע" משהו וע"י כל מגביל את החשיבה שלך ב"מידה שקשה לתאר במילים".

ציטוט:

האם אתה לא מסכים למה שאני אומר, או רק טוען שאני אומר זאת בצורה לא ברורה או מנומקת מספיק? אם התשובה השניה נכונה, אשמח לקבל ממך הצעות לניסוחים טובים יותר.

אוכל לענות על השאלה שלך לאחר שתגדיר את שם הפועל "להסכים".

"אני כותב על מה שאני יודע, וגם על מה שאני לא יודע."
את כל הנכתב יש לקחת בערבון מוגבל.

האמת שלי יש קושי עם התנאי הראשון שלו. ידיעה אינה מחייבת לדעתי אמונה בדבר, לפעמים גם כאשר יודעים שמשהו נכון, עדיין לא מאמינים בו.
דוגמא קלאסית היא הסיפור/אגדה על היפאסוס, תלמידו של פיתגורס, שמצא הוכחה לקיומם של מספרים אי־רציונליים (ספציפית השורש הריבועי של 2), ומורו למרות שידע זאת לנכון, סרב להאמין בכך.

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.