במסע צלב פרטי
צדה זיכרונות
ומעלה אותם
אחד אחד על המוקד.

הראשון בתור= אהבה שהלכה.
ולעולם לא תשוב יותר
אחריו בשקט מופתי,
עולים לגרדום,
חברות, ידידים, מכרים.
ואחרונה חביבה,
אותי.

צחוק רם ומתגלגל,
בערב של שכרות.
ימים של עצב וימים של שמחה.
ימים של שקט,
וימי תוכחה.

אט אט את כולם אשרוף
את כולם אכלה,
את ראשם אערוף.

תום גילי,
ימי הברכה.
כל אלו מתו
כאשר הסערה שככה.

ואני להם לא אוותר.
לחיים וקללה
אדון את כולם.

אחסל חשבונות,
אהפוך תעולם.

אפזר חטאים,
במקום של מצוות.

על יום של חורף
שבו לא הגעת ללוותני
על היום ההוא שהזדקקתי לך
על היום בו שתקתי.
על היום שבו בכיתי
על היום בו לא צחקתי
על היום בו ריפתי ידי
על היחום בו נחלתי אכזבה
על היום בו איבדתי כל שמץ של תקווה
על היום בו זעקתי לעצה טובה

את כולם אבזה
וארמוס ואשפיל
את כולם אהרוס
ותחנוניהם-ללא הועיל.

אך לו רק יכלתי למחוק
לו רק יכלתי למחות.
ובמקום זאת....

יושבת, ריקה אכולה ומעופשת,
מדמינת נקמות
והוזה
ולחושך לוחשת.

ואם אפגוש צדודיתם ברחוב.
לא אבחן בם יותר מכך.
כי אינם שוים אותי,
אם שכחו אותי כך.

"בתגובה לשרשור- במה חברי הפורום עובדים? חברה קדישא. הלקוחות לא מתלוננים שאני חופר."
(שחכתי את שמך, ולבטח תזכיר לי כשתתקל בחתימה הזו שוב..)

תמיד טוב לפתוח דף חדש..

אהבתי מאוד משאיר רושם חזק
העלה בי זכרונות ותחושות של לילות בהם הכל צף..