11-06-2012, 15:10
|
|
|
חבר מתאריך: 12.05.12
הודעות: 260
|
|
אני לא רואה ארץ נהדרת מבחירה עוד מתחילתה גם שאז עוד לא הייתה לי "זהות פוליטית" אלא ערפול של מחשבות. פשוט לא מתחבר לזה.
ציטוט:
"לו היינו פה אנגליה, והיו לנו דמויות כמו דניאל האנן (חבר הפרלמנט האירופי מטעם המפלגה השמרנית, ליבריטריאני רהוט להפליא ואפילו ידיד ישראל) אז הבלוגים שלהם כבר היו מפוצצים את הבלון של ארץ נהדרת."
|
אני לא משוכנע בכך, לדעתי אלו שקוראים בלוגים פוליטים הם גם כבר בעלי שיוך פוליטי נבחר, כלומר לרוב אחת מהשנים יתקיים:
1. הם כבר מזדהים עם הרעיונות בבלוג
2. הם סגורים באופן יחסי לרעיונות של הצד שכנגד, ולכן לא יתנגדו לקליטת הרעיונות ולא ימשיכו בקריאה.
ובין כה וכה ההרגשה מסביבתי הקרובה היא כי מיעוט בלבלד קורא בלוגים, ובמיוחד פוליטיים.
ובכלל לא ברור לי אם ניתן אכן לגרום לשינוי הדיווח בתקשורת השמאל באופן עיקבי. כדוגמא:
למרות שמכבסת המילים של העיתונות קיבלה ביקורת פחות או יותר מקיר אל קיר, בין אם בבלוגים, סרטונים, פורומים טוקבקים ואף תוכנית במיין-סטרים (איזו תוכנית בערוץ 10 או 2) הרקטות עדיין נוחתות או מתפוצצות מעצמן ברחבי הדרום.
דוגמא נוספת זהו היחס למסתננים. גם אם לתקופה מוגבלת הדיווח היה ניטרלי ואף אולי מוטה נגדם כמעה באופן לא מפתיעה התקשורת חזרה לסורה.
להבנתי הבעיה של מדינת ישראל בכלל והימין בפרט בתחום ההסברה היא שקל לצעוק כיבוש, רצח עם, אפרתהיד, ואף לתמוך עם תמונות של חיילי צה"ל אל מול אזרחים וילדים הרוגים. אבל הסבר השהייה של צה"ל והמתישבים/מתנחלים ביו"ש מכריח ידע היסטורי של הסכסוך לאורך עשרות שנים וידע פרטני על המתרחש בשני העשורים האחרונים. כמו גם דיון ארוך.
אולי הפתרון היעיל היחיד הוא לעוות את ההסטוריה וליצור נרטיב קל יותר להסברה, גם אם שקרי.
האם המטרה מקדשת את האמצעים?
ציטוט:
"תראה את הפארסה של "אם תרצו" והקמפיין ההוא נגד ה NIF - עלו על הגל ואז פשוט פישלו. טעויות של כיתה א' ובעיקר הצמדות לפשטני והלא מורכב. יש לי הזנה של הפוסטים שלהם בפייסבוק, ואיזה פעם ביום אני קורא ופשוט מניע את הראש מצד לצד ושואל את עצמי "מה יהיה אם זה המקסימום שהימין החילוני מסוגל להפיק?"."
|
לא יודע, לא בטוח ש"דרך הישר" אי פעם תעבוד. לדעתי אחת הסיבות שהקמפינים של אם תרצו אינם יעלים מספיק ואולי לעולם לא יהיו היא כי הם מנסים להצמד לאמת, לא להסית, לא להתלהם (ואולי איני מכיר את הפעילות שלהם מספיק). תראה את העלונים וספרי ההסברה שהם מחלקים אל מול הססמאות הקצרות והיצריות של השמאל. איך הם יכולים לנצח בקרבות ההסברה?
בכלליות אני רואה שני דרכים "לגעת" באדם. או דרך נפח פעילות גדול, אבל זוהי אופרציה ארוכה ומורכבת, שאפשרית רק אם יש לצד כלשהו דומיננטיות בתקשורת. או דרך היצר, ההסתה "להדליק" ע"י מידע מוטה משמעותית.
אני רואה בסביבתי איך הימנים נדרשים להסביר שלא, ההתנחלויות לא גונבות את כל הכסף, ולא המתישבים בבית אל לא התכוונו לגנוב אדמות, ולא רוב הישובים ביו"ש אינם בנוים על קרקע "גנובה", ולא שלום לא יפרוץ רק אם ניסוג מיו"ש (בעבר גם סוריה - גולן), וכו'.
הרי כבר נאמר מזמן שההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה, בשביל הצלחה של ההסברה יש להפוך את המצב, שהשמאל יסביר שלא מועברים מיליארדים לטיפול רפואי במסתננים ופלסטינים בישראל, שהאופוזיציה וארגונים לא פועלים כזרוע מבצעת של מדינות ערב לסיום החלום הציוני וכו'
שוב מגיעה השאלה האם המטרה מקדשת את האמצעים?
|