14-06-2012, 13:30
|
|
|
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
|
|
בשביל כאלה שאלות חובר הקטע המוכר בשם "מותו של קומון סנס"
אנו מתאבלים על פטירתו של ידיד ותיק ואהוב, קומון-סנס, שליווה אותנו שנים רבות. אף אחד לא יודע לבטח בן כמה היה, מאחר שרישומי לידתו אבדו זה מכבר בתוך התסבוכת הביורוקרטית.
קומון-סנס ייזכר כמי שטיפח לקחים רבי-ערך כגון לדעת להיכנס הביתה כשיורד גשם, לקום מוקדם, החיים אינם הוגנים לפעמים; ואולי זה לא היה באשמתי.
קומון-סנס חי על יסודות כלכליים בריאים (אל תבזבזו יותר ממה שאתם משתכרים) ואסטרטגיות אמינות (מבוגרים, לא ילדים, מחליטים).
בריאותו החלה מידרדרת במהירות כשנקבעו תקנות בעלות כוונות טובות אבל תוצאות גרועות. דיווחים על ילד בן שש, שהואשם בהטרדה מינית, כי נישק חבר לכתה; על בני-נוער, שהושעו מבית-הספר מפני שהשתמשו במי שטיפת פה לאחר ארוחת-הצהריים; ועל מורה, שפוטר משום שנזף בתלמיד מתפרע, הרעו את מצבו של קומון-סנס.
קומון-סנס נחלש עוד יותר כשהורים התנפלו על מורים משום שהללו ניסו לבצע את המלאכה, שההורים התרשלו בה בהטלת משמעת על ילדיהם הסוררים.
מצבו הורע כשבתי-הספר נדרשו לקבל הסכמת ההורים לפני מתן אספירין לתלמיד, אבל נאסר עליהם ליידע את ההורים כשתלמידה נכנסה להריון, וביקשה לבצע הפלה.
קומון-סנס איבד את הרצון לחיות כשכנסיות הפכו לעסקים, וכשפושעים קיבלו יחס טוב יותר מקרבנותיהם. המצב החמיר כשהתברר, שאינך יכול להגן על עצמך מפני פורץ בביתך מבלי שהפורץ יגיש נגדך תביעה על אלימות.
קומון-סנס איבד סופית את רצונו לחיות לאחר שאשה, שלא הצליחה להבין שספל קפה מהביל הוא חם, שפכה מעט ממנו בחיקה, וקיבלה מיד מבית-הקפה סכום פיצויים עצום.
קדמו למותו פטירתם של הוריו, אמת ואמונה, של רעייתו, תבונה, של בתו, אחריות, ושל בנו, היגיון. הותיר אחריו ארבעה אחים חורגים: אני מכיר את זכויותיי; אני רוצה זאת עכשיו; מישהו אחר אשם; ואני קרבן.
לא רבים השתתפו בלוויתו מפני שמעטים כל כך שמו לב שהסתלק מעמנו. אם אתם עדיין זוכרים אותו, העבירו זאת הלאה. אם לא – הצטרפו אל הרוב, ואל תעשו דבר.
|