15-06-2012, 16:11
|
|
|
|
חבר מתאריך: 23.06.09
הודעות: 85
|
|
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי StaMiluimnik שמתחילה ב "חשיפת תמלילי חקירת רוצחי משפחת פוגל: חיפשו "הרפתקה" להתפאר בה"
והנה שוב גם היום חוזר אתר "הארץ" עם כותרת ראשית וכתבה ומורחבת.
קישור לכתבה:
http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1731973
הפעם, למקרה שהקוראים לא קלטו בפעם הקודמת מדגיש "הארץ" בכותרת בצבע אדום:
"האקראיות שבזוועה".
כן, כן. זה קרה ממש במקרה. אקראי לחלוטין!
זה הרי לא יכול היה לקרות אם היחסים של אמג'ד עם משפחתו היו יותר נעימים, ואם לחכים היו הרפתקאות אלטרנטיביות בחיים.
אכן יד המקרה היא ששני אלו נפגשו ודנו ב"הרפתקה" חדשה ומסעירה – טבח ביהודים!
ושוב בגוף הכתבה, מנסה עורך הכתבה להתמודד עם הפער שבין התכנון הקפדני מראש של הפיגוע ובין הפרשנות שלו לגבי ה"אקראיות":
ציטוט:
"מקריאת התיק עולה כי יש פער עצום בין "הצלחת" המעשה - החדירה ליישוב, רצח חמישה בני אדם, גניבת שני רובים והימלטות ללא פגע - לבין אקראיות הביצוע ."
|
על סמך מה בעצם קובע "הארץ" כי הביצוע היה "אקראי"?
"הארץ" בעצם מסתמך על עדויותיהם של שני מרצחים שפלים. או כפי שבכותרת המשנה מופיע:
ציטוט:
|
"התמלילים מציגים שני נערים משועממים, שחיפשו לטענתם "הרפתקה" שיוכלו להתפאר בה"
|
רק שעדויותיהם של המרצחים רבי סתירות פנימיות. גם כאן בכתבה המורחבת מתגלה למשל סתירה נוספת, בעדותו של אמג'ד עוואד, לגבי טיב יחסיו עם משפחתו והרצון להתאבד:
בתחילה טוען אמג'ד כי היו לו בעיות עם המשפחה:
ציטוט:
|
"רציתי לבצע פיגוע כי רציתי להתפטר מהחיים האלה. היו בעיות ביני ובין המשפחה. לפני שנתיים אבא שלי היה שואל אותי על הלימודים, ולמה אני מעשן , ומתערב בעניינים הפרטיים שלי באופן קבוע, ולכן חשבתי להתאבד"
|
אולם, בהמשך כאשר הוא מתאר את הימים שלאחר הטבח, פלא פלאים, חיים רגילים, יחסים תקינים עם המשפחה, ושום רצון להתאבד:
ציטוט:
|
"אבא שלי שאל אותי איפה הייתי. עניתי שהייתי עם חכים ברפידיה (בית החולים בשכם) כי סבתא שלו היתה חולה וביקרנו אותה. הוא האמין לי. לא עשיתי שום דבר, חיים רגילים. הלכתי לעבודה, לאוניברסיטה, עשיתי את המבחנים שלי . המשכתי את התפילה שלי והחיים הרגילים שלי רגיל. יענו טבעי".
|
אז שעורך הארץ יסביר בבקשה לקוראים את הפער שבין הרצון להתאבד לפני ביצוע הפיגוע, לבין החיים הרגילים והשלווים שלאחר הפיגוע, יעני "טבעי".
מה בעצם נשתנה בלילה ההוא בחייו של אמג'ד שהרצון להתאבד חלף עם הרוח ועם הטבח?
כך גם קיימות סתירות רבות נוספות, אך הזמן מועט והמלאכה מרובה מכדי שארחיב.
רק שחשוב לזכור, כאשר חשוד נחקר באזהרה, הוא תמיד תמיד ישקול את המילים שהוא אומר כדי להפחית מחומרת העונש שייגזר עליו.
ולכן אין להסתמך כלל וכלל על עדויותיהם של השפלים שבמחבלים, ולתת להם את ההנחה הזאת של 2 נערים משועממים שבאים כאילו מאיזה רקע של בעיות בחיים ולבדל אותם משאר הטרוריסטים הפלסטינאים.
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
