ארבעים וחמש שנים מלאו היום ל Monterey pop festival
ארבעים וחמש שנים מלאו היום ל Monterey pop festival
"אבי פסטיבלי הרוק" ואירוע מוסיקאלי שמהווה סוג של התחלה לכמה וכמה מאבני הייסוד של עולם הרוק.
פסטיבל הפופ של מונטריי התקיים ב 16-18 ליוני 1967 והיווה את שיאו של "קיץ האהבה" – summer of love – תקופה שסימלה את תחילת השיא של תופעת ילדי הפרחים, ובמיוחד באזור סן פרנסיסקו ואזור הייט-אשברי. לא חסרים מקורות לקריאה אודות הפסטיבל, אולם כמה פרטים בתיקצור לטובת מי שרוצה לדעת מה חשוב באירוע...
· פסטיבל הפופ של מונטריי היה מראשוני הפסטיבלים של מוסיקת רוק (וויקיפדיה טוענת כי קדם לו רק פסטיבל אחד) – זאת אומרת שהיה אירוע רציף שבו שורת הופעות של אומנים מן השורה הראשונה התיימו ברצף.
· פסטיבל הפופ של מונטריי היה מראשוני אירועי הרוק שהופק בצורה מתוכננת ומקצועית, תוך שימוש במערכות הגברה משוכללות: במילים פשוטות... אחרי הקונצרטים המוגבלים בגדלם ואיכות השמע בהם של שנות החמישים ותחילת השישים, באו סיבובי ההופעות ההיסטריים של להקות ה"פלישה הבריטית" ב 1964-6 אשר, לצד ההיסטריה רבתי, הוכיחו כי מוסיקת הרוק של אותו הזמן יכולה "לעבור" הופעות חיות בפני קהל גדול רק ע"י ביצוע מקצועי וציוד הגברה משוכלל. רק עשרה חודשים טרם הפסטיבל, בסוף קיץ 1966, נתנו הביטלס את המופע החי המסחרי האחרון שלהם אי פעם, באיצטדיון קנדלסטיק בסן פרנסיסקו גם כן, כשהם מעונבים, צמודים לפלייליסט (רשימת שירים) מוקפד, מבצעים בהתאם לגרסא האולפנית (ללא אלתורים) ובפני קהל צווח ענק המאזין בקושי לרביעיה המוגנת במעגלים של שוטרים, מבעד למערכות הגברה עלובות. במונטריי, פחות משנה מאוחר יותר, זה כבר "עולם אחר". ביצועים חיים מעולים שמתעלים על המקור ואיכות סאונד מעולה בשביל מופע חי.
· פסטיבל הפופ של מונטריי תועד ע"י צוות צילום והקלטה מקצועי, בכמה מצלמות וע"י ציוד חדיש (לזמנו) שאיפשר הקלטה איכותית של הסאונד וכמובן הסרט בצבע. החומר הערוך הופק כסרט קולנוע שקצר הצלחה כשהוקרן ברחבי ארה"ב ולא רק שחשף את הצופים לקטעים וביצועים מתוך הפסטיבל, שבו צפו בין חמישים לתשעים אלף איש כקהל, אלא גם יצר תאבון ענק בקרב הקהל לפסטיבלים דומים – שאכן בתוך זמן קצר צצו כפטריות לאחר הגשם. וודסטוק – כשנתיים לאחר מונטריי, ופסטיבל האי וייט באנגליה – כשלוש שנים אחריו – היוו את נקודות השיא. באופן מקרי לא מעט מאלו שהתפרסמו בארה"ב כשנחשפו לקהל במונטריי – היו מכוכבי שני הפסטיבלים הענקיים שהוזכרו. ההסרטה של הפסטיבל ע"י צוותים מקצועיים גם איפשרה עריכה "אומנותית" של החומר המצולם עבור הסרט – בשונה מאוד מההסרטה הבנאלית של אירועים מוסקליים דוקם לכן, שכמו נערכה בשביל יומני חדשות ולא בשביל הצופים בעתיד.
· בפסטיבל מונטריי, פחות או יותר לראשונה, הושם דגש על הקשר בין מוסיקה ובין אמירות פוליטיות וחברתיות. התנועה לעצירת המלחמה בוויאטנם וכן השתתפות בולטת של מוזיקאים שחורים כשווים בפני קהל לבן, כמו גם מוסיקאים המייצגים ז'אנרים מוסיקאליים אקזוטיים (ראווי שנקר) או רוק מתקדם.
בין האמנים המוכרים שהופיעו בפסטיבל:
ג'ימי הנדריקס והג'ימי הנדריקס אקפיריאנס: נגן הגיטרה האמריקאי האגדי "נאלץ" לנדוד לבריטניה כדי לבנות קריירה ובפסטיבל מונטריי רשם את הופעתו הראשונה ככוכב על אדמת המולדת אחרי שחזר מאנגליה, מתוגבר בבאסיסט נואל רדינג והמתופף מיטש מיטשל (שניהם אנגלים). הופעתו בפסטיבל הפכה אותו לכוכב על, לא מעט בשל הצילומים והסרט שחשפו לצופים שלא נכחו בפסטיבל את סגנון הנגינה הייחודי שלו, וכמובן אקט שריפת ושבירת הגיטרה שלו בסוף ההופעה. הנדריקס כבש את לב הקהל, בין השאר בסגנון דיבורו הלא רשמי. האגדה טוענת כי אקט שריפת הגיטרה נועד להתעלות על מופע הרס כלי הנגינה שסיים את רוב ההופעות של "המי", שנועדו להופיע קרוב אליו בזמן, ושאותם הכיר מאנגליה. הטלת מטבע בין פיט טאונסנד (המנהיג והגיטריסט של המי) ובין הנדריקס קבעה כי האחרון יופיע אחרון, מה שאומר שהוא זכה להיות האחרון בפסטיבל ששבר גיטרה...
"המי" – The Who – להקת הרוק פאנק הבריטית שפרצה גן היא לתודעה האמריקאית בפסטיבל זה – גם לא מעט בשל סגנון הופעתה הפרוע וכמובן מופע האיימים של הרס כלי הנגינה וציוד ההגרה בתום הופעתה – מעשה שהותיר קהל המום אולם הסרטתו הכניסה אותו לנצח לפנתאון של קטעי הופעות רוק לא נשכחים. המי נותרו מאז, ועד היום, להקה בריטית שאומצה דווקא ע"י הקהל האמריקאי.
ג'ניס גופלין – גם היא התפרסמה לא מעט בשל הופעתה בפסטיבל זה, וכן בשל התנהגותה על הבמה – אך חודשים מספר לאחר תום העידן שבו אמנים הופיעו כשהם מעונבים, ואף מצולמים "מהמותניים ומעלה".
האמהות והאבות – The mamas and papas – שהיוו את מופע הסגירה של נהפסטיבל – גם הם התפרסמו בעיקר בעקבותיו וכללו גם כמה קטעי דיבור כריזמטיים בין השירים , בין השאר אודות פוליטיקה.
החיות The animals – שבעקבות הפסטיבל אף יצאו עם שיר אודות הפסטיבל
סיימון וגרפונקל
הגרייטפול דד
ועוד...
לא חסר חומר לקראו ברשת, ובוויקיפדיה. "אנחנו" בדיוק היינו עסוקים בלהרגע ממלחמת ששת הימים... לא בושה להשלים השכלה כמה עשורים אחרי...
קטע מתוך סרט תעודה בריטי אודות הרוק הבריטי (מעולה, אגב) אודות הפסטיבל וכולל צילומים מתוך ההופעה של הרכב הרוק המתקדם "קאנטרי ג'ו אנד דה פיש" ואחריו דקה מתוך אקט הסיום המדובר של The who המרסקים את ציוד הבמה (זה היה מתוכנן, אגב... לא אקט ספונטני של זעם כפי שחשבו בזמנו) בעוד פועלי הבמה האמריקאים מנסים להציל כמה שיותר ממנו.
השיר "מונטריי" של החיות, כולל צילומים רבים מתוך הפסטיבל
ראשי
צ'אט
15-06-2012, 22:33
מצב כלאיים
