לאחרונה חזרתי לעסוק בסיפור שלי (שעדיין לא סיימתי) ובעבודה על פרק גדול שהתחלתי לשכתב נתקלי בבעיה מאוד מציקה, כאשר אני משכתב פרק, אני תמיד מתחיל עם תיקון שגיאות - לאחר מכן קריאה של כול הפרק, ואז שכיתוב איטי ועם מחשבה, לפעמים אני משאיר את התוכן עצמו ורק מתקן שגיאות ומוסיף משפטים ולפעמים אני עורך פיסקאות שלמות.
הבעיה היא כאשר אני משכתב חלקים גדולים, לפעמים לפי העלילה אני צריך להיגרר לכתיבה קיצ'ית. לדברים בנאלים שכול אחד מכיר כמעט, ולרגע הם נראים מעולים ואז במחשבה שניה הכול נהרס.

לדוגמה: הפרק שאני משכתב נקרא "אשתי השוטה" (למי שעדיין זוכר), במקור הדמות הראשית והאישה הולכים למסעדה ומזמינים תה ומשוחחים, בעריכה ראיתי שזה מאוד מוזר ולא אופיני לדמות וגם לא למצב, לכן החלטתי שהם ילכו לבר ויזמינו אלכוהול (עד כאן אני מרוצה מהעריכה).
הבהרה לקשר בין הדמויות: הדמות הראשית והאישה נפגשו לפני מספר שעות ולא הכירו אחד את השני מעולם.
כעת האישה שהיא במצב נפשי רעוע, חצי שיכורה צריכה להיפרד, אבל הגיבור לא מוכן לזרוק אותה ולה אין לאיפה ללכת, לכן היא הולכת איתו לחדר במלון (הרעוע) שהוא גר בו.

עכשיו המפגש עצמו וכול מה שמסביב הוא מקורי וגם השיחה מאתגרת, אבל החלק הזה שמוביל לשאר הפרק נראה מעיק, להשאיר אותו כמו מקודם לא בא בחשבון, אבל גם עם השינוי אני לא שלם במיוחד.

לסיכום, השאלה שלי: איך אני יכול להוציא את עצמי ממצבים בהם הכתיבה הופכת לקאצ'ית? האם לחפש בכוח התגלגלות אירועים אחרת? או פשוט להרים ידים ולהגיד: "פה יצא לי קצת לא מקורי, וזה בסדר"?

תודה על העצות !
אמיל.

אני חושב שאם אתה לא שלם עם איך שהעלילה התפתחה, תעצור רגע ותחשוב איך כן היית רוצה שזה יהיה.
לפעמים זה קשה להעביר לכתב תיאור של סצינה שאתה מצליח לראות בדמיון.

אני חשוב שהשינוי שדיברת עליו דווקא מתאים יותר לעלילה.
עכשיו תחשוב עוד קצת על הקישור.
דרך אגב - במקרה הגרוע ביותר אפשר לעשות קפיצה

חשבתי על זה הרבה, ובסוף יצאתי עם הברקה, במקום לכתוב משהו לא ריאלסטי שיחליף את המצב הקאצ'י, החלטתי לחשוף את המחשבות הציניות/ אינוכיות של הגיבור !!
(בצורה הזאת אני זורק אור חדש על המצב והופך אותו למעניין)

תודה עמית עזרתה לי מאוד !!
ואגב מתגעגעים פה ליצירות שלך

גם אני מתגעגע אליהן, כשתעבור תקופת המבחנים - אפשר יהיה לשבת לכתוב משהו

בהצלחה במבחנים וכתיבה פורה