|
במקור נכתב על ידי ציבי
כיוון שאיני מכיר את הטכניקה של הוצאת קטעים וצביעתם, ביצעתי מהלך של מורה. מקווה שלא אהיה לטורח רב מדי
אתה מצייר תמונה אוטופית של העבר כאשר בתוך התמונה הזו משמשים בתי הספר המקצועיים 'מפלט' לתלמידים הפחות טובים ומאפשרים לתלמידים היותר טובים ללמוד ברמה גבוהה יותר בבתי הספר העיוניים. אתה רואה ברצון לאינטגרציה עדתית ובנטיה לחסכון תקציבי סיבות מרכזיות לצמצום החינוך המקצועי וכתוצאה מכך לפגיעה בחינוך העיוני. -
התייחסתי רק לנושא ההתייחסות ללמודים ורמתם. שתי הסיבות שהבאתי והיחס לבתי הספר המקצועיים הוא לא פירוש בלעדי שלי אלא פירוש והסבר המקובל על ידי מרבית חברי לחדר המורים ולמקצוע.
[1] העבר 'החינוכי' לא היה אוטופי. בכל אופן לא למי שנבצר ממנו ללמוד ב'בתי חינוך לילדי עובדים' ב'אליאנס' וב'תיכון חדש' ובשאר מקומות שהצריכו הון או שיוך פוליטי. רבים מאוד לא זכו ללמוד מעבר לגיל חינוך חובה ונדחקו לשוק העבודה בגיל צעיר. עד סוף שנות השבעים חינוך חובה חינם היה רק עד כתה ט' ['חסכון גחלת' למי שזוכר בעזרתו חסכו ההורים שיכלו כדי שילדיהם ילמדו מעבר ל9 שנים].
אתה צודק, אבל זה לא רלוונטי לירידת הרמה היום. אולי דווקא הצורך לשלם עבור החינוך גרם להעלאת יוקרתו. עתה, משהו ניתן חינם איבד אותה, מבחינת"רופא חינם שווה חינם".
מעיון בספרי לימוד גאוגרפיה וטבע ישנים בהם נתקלתי משנות ה40-50 או שזכורים לי מראשית שנות השבעים - רמת הלימוד הייתה נמוכה משמעותית מזו של היום. יתכן שבעמק יזרעאל יצאו מורים מיתולוגים לטבע והקריאו מהתנ"ך או הדגימו לתלמידיהם את כיצד חוצב החצב. אבל בשנים בהם הסמינר למורים בירושלים שימש כמוסד הכמעט יחיד להכשרת מורים בארץ ספק אם כוונות טובות יכלו להחליף את ספרי הלימוד, הפרשנות, האפשרויות להעשרה של המורה והתלמיד וכו'.
לא בטוח בכך, אך ראה את הדרישות לקבלת עובד בכיר בשנות ה-40 וה-50. הם הסתפקו בבוגר תיכון. היום לאותה פוזיציה ( פקיד בנק למשל ) דורשים בוגר אונ'.
מהשוואה אישית של לימודי מתמטיקה/מדעים מימי ילדותי לימי הלימוד של ילדי - החומר קשה יותר. רמת ההוראה גבוהה יותר. בבית הספר היסודי שלי שנחשב לטוב הייתה לשם דוגמא מורה למלאכה ותיקה וגרועה שבקול תרועה נפוצו שמועות כי נרשמה ללימודי תנ"ך באוניברסיטה. חיש קל היא שובצה ללימוד תנ"ך, היסטוריה, גאוגרפיה, מתמטיקה ושאר מרעין בישין לכיתות ז'-ח' והתעמרה היטב בתלמידיה ובידיעותיהם. [לשמחתי בעיקר בכתה המקבילה ]
בעניין הרמה, קרא את דבריהם של מקבלי פרסי הנובל האחרונים. הם טוענים שיש ירידה ברמת הלימודים.
[2] בתי הספר המקצועיים בהווסדם לא נועדו לשמש 'מפלט לתלמידים חלשים'. הם נועדו להכשיר תלמידים למקצועות שאז נחשבו לכאלה המאפשרים לאדם לפרנס את עצמו בכבוד. חקלאות, חרטות, מכניקה עדינה וכבדה, מסגרות ונגרות היו הלוז של משק העבודה בימים ההם. זו הסיבה בגינה הורים ערכיים לילדים טובים נאבקו בכדי להכניס ילדיהם למוסדות אלו ושילמו על כך לא מעט. לא כל אחד יכל ממן לימוד שם ורבים הביטו בקנאה מהצד.
בתי הספר הוקמו למטרה שציינת, אבל בכל תקופה בעבר היו גם בתי ספר עיוניים, אליהם הייתה הכניסה קשה יותר.
השנים חלפו ושוק העבודה השתנה. מקצועות חופשיים הפכו למכניסים יותר. התעשיה הכבדה נסוגה ומרגע שהוסרו חומות המכס המגנות על סקטורים יחודיים ששלטו בתעשיה זו - קרסו מפעלים, מתפרות וסדנאות רבות. גם ציוד העבודה התייקר ולאדם העוסק במלאכת כפיים זו לא הייתה יכולת לרכוש ציוד אומן ולפרנס עצמו מבלי להיות שכיר ותכופות שכיר מנוצל. תפקידי הקצה במקצועות הטכניים הפכו לכאלה שברמת מהנדס ולא רמת טכנאי ואליהם לא ניתן היה בד"כ להגיע במסלול עבודת הכפיים. החקלאות אף היא שינתה פניה ובעוד ההתמכנות צימצמה את היתרון שבהכשרה התיכונית הפכה רמת הידע הנדרשת לתכנון חקלאי לכזו הנרכשת באוניברסיטאות ושאליה מגיעים דווקא מהכיוון העיוני.
ובכל זאת עדיין נדרשים הרבה ידיים עובדות ואין בנמצא - מביאים מחו"ל.
בית הספר המקצועי בתצורתו הישנה הפך במובנים רבים לחסר תועלת לעתידו של התלמיד. הביקוש ירד ולתוכו נכנסו לפי מדרג הציונים תלמידים משכבות סוציואקונומיות נמוכות. אבל אם נקודת המוצא היא שבית הספר המקצועי אינו 'עונש' ואינו 'בייביסיטינ' לילדים בעלי השגי למידה נמוכים יותר - הרי שגם לתלמידים אלו לא נועד המוסד בתצורתו הישנה. נהפוך הוא. תלמיד מתקשה בבית ספר שאינו מעניק כלים לחיים זהו שילוב חסר תוחלת. גם התלמידים שנקלעו למוסדות אלה ידעו זאת והמוטיבציה שלהם ללמידה ירדה עוד יותר. בית הספר המקצועי היה חייב להשתנות.
אכן נכון, אבל יש כאן בעייה תרבותית. בעייה דומה קוראת עתה בגרמניה, בה לבתי הספר המקצועיים היה מעמד חשוב. כיוון שבתי ספר אלו מתמלאים בהדרגה בבניהם של מהגרי עבודה, מעמדם ירד והתלמידים ( האם מותר לי לכתוב שמרביתם מוסלמים באסיה ואפריקה ) טוענים שבית הספר הוא גטו למיעוטים, וגרמנים משתדלים להדיר רגליהם משם.
[3] בתי הספר המקצועיים שינו לכן פניהם. הטכנולוגיה המתקדמת עולה ותופסת מקום לימודי מתמטיקה ומדעים מתוגברים יותר ולכן גם סף הקבלה עולה. תלמידים חלשים אינם יכולים למצוא שם את מקומם אך מקומם גם אינו בסדנאות מלאכה שאבד עליהן הכלח שיובילו אותם למבוי סתום.
וכדברי הגשש - לאן ילכו?
[4] הפתרון הינו לפתוח בתי ספר עיוניים ברמה נמוכה יותר וגם לקלוט תלמידים חלשים מהמקובל לבתי הספר העיוניים 'הטובים'. כשזה נעשה במידה - זה יכול להועיל לתלמיד הגבולי. יש לו מוטיבציה להשאר בבית הספר האיכותי ויש קבוצת איכות שמושכת אותו מעלה. זהו פתרון הרבה יותר טוב מאשר לחרוץ את גורלו להיות שוליית מוסכניקים כבר בגיל 15. בשלב תגבור המקצועות יבחרו כמובן התלמידים החלשים יותר בכיתות קלות יותר כסוציולוגיה ומשפט עברי מב"ר וכו'. יהיה קשה יותר ללמד בכיתות הללו אך לא מדובר הרי באויבי הציבור אלא בנערים שצריך ללמדם ונוכחותם לא תמוטט בית ספר כתיכון חדש או גמנסיה הרצליה.
הנה שוב יצרת מובלעות של חלשים וחסרי יכולת ללמוד - כמה זמן יקח עד שגם בתי ספר אלו יקבלו סטיגמה ויזוהו עדתית. מפנה אותך לבית הספר "רביבים" בחולון, שם נעשה נסיון התואם את הצעתך.
[5] לענין העדתי - אכן נזעקתי מעצם העלאתו. אני מניח כי ברור לך שהשיוך לקבוצה הסוציואקונומית הנמוכה ולקשיי עליה וקריסת תאים משפחתיים הוא שעמד בבסיס הפער הלימודי שנפתח עם קום המדינה. מי שלא יכלו לממן לעצמם לימודי תיכון בשנות החמישים ברור שיקשה עליהם להעשיר את ילדיהם בשנות השבעים. אתה מיצבת זאת סביב העדתיות ולא סביב הרקע החברתי שהוליך לכך וזו נקודה שגויה שחשוב לעמוד עליה. נעשו שגיאות בראשית ימי מדינתו ודווקא בתקופות 'הסוציאליסטיות' ביותר נעשתה אפליה בוטה במתן ההזדמנות לבנית עתיד בקבוצות החלשות. אין זה הוגן 'להעניש' תדמיתית את הקבוצות הללו ולקטלגן בדרך בה עשית. זה ממש לא ענין של PC אלא ענין של ראיה הוגנת. כאשר אתה מייחס את הורדת רמת התיכונים העיוניים לכניסת עדות המזרח ללא חידוד של ההגדרה: 'קבוצות ממעמד סוציואקונומי נמוך' אתה מלכתחילה מסמן את כל מי שאינו תואם להגדרתך את התלמיד הטוב כמי שמפריע למהלך הלמידה. אתה עושה זאת למרות שבעצמך ציינת כי 'בני עדות אשכנז התקלקלו בלמידתם' [וגם בכך אני חולק עליך]. ההסתיגות שצרפת לגבי זאת שאין מדובר בכולם ויש גם אחרים היא רפה מאוד. ציבי - יוצאי עדות המזרח הם כמחצית מאוכלוסי ארצך. חלפו שנות החמישים ולמרות הקשיים ודרך חתחתים לא קלה הם נתח משמעותי מהמעמד הבינוני הבינוני גבוה. הם רואי חשבון, רוקחים, רופאים, עורכי דין, סוחרים מצליחים, בנקאים, מהנדסים וגם מורים והם ממש ישמחו אם מורים בתיכון לא יגבשו דעה קדומה אודות ילדיהם על סמך קבוצות מוצא עדתיות. עצם ההתיחסות החוזרת שלך לקבוצה עדתית מוגדרת הינה לעניות דעתי קטלוג שכזה.
שני חתני הם מזרחיים, שאינם תואמים את הגדרתי. הוריהם דאגו שהם ילמדו ואכן הם עשו חיל. האחד סיים רפואה יחד עם רעייתו ( בתי ) והשני מסיים עתה הנדסה. האם הם מייצגים את רוב בני עדתם? הלוואי וכך.
לא התכוונתי לעקוץ אותך באמירה אודות 'התלמידה המזרחית'. צר לי אם נפגעת. אבל ציבי - אם הייתי אב של תלמידה מזרחית בבית ספרך הקורא את דבריך כאן הייתי הרי נפגע הרבה יותר ממה שאתה נפגעת.
מדוע צרפתי את משל 'התלמידה המזרחית'? כי בעיני ילד יוצא לדרך הלימודית כשבמיכל הדלק שלו נמצאים כתוסף הציפיות שלו מעצמו והציפיות של הוריו ומוריו ממנו. אם נצפה פחות ממישהו בעל מוצא או חזות מסויימת - הוא יצפה מעצמו לפחות ויגיע לפחות עוד יותר.
המערכת מפתחת ציפיות על סמך התצפיות והנסיון. אני מסכים איתך ש'תיק הכלים' עמו מגיע תלמיד משכבה סוציו אקונומית נמוכה אינו מסייע לו. אך מתברר שיש מתאם בין תיק הכלים הגרוע ורצונו של הילד לשפר עצמו, למרות שמושקעים בו אמצעים רבים נוספים.
[6] אמרת כי: "כל עוד האשכנזים דבקו במורשת המרכז אירופית שעמדה על השכלה, היו האשכנזים תלמידים מובילים". עליך לזכור כי האשכנזים המרכז הארופאים שחיו בישראל של שנות החמישים לא היו בעלי רק מורשת לימודית טבועה בחותם. הם היו ברובם בנים למשפחות המבוססות יותר והמשכילות יותר שהצליחו להמלט ממרכז אירופה טרם המלחמה. הם ומשפחותיהם גם הבינו חשיבותה של השכלה אך גם יכלו לממן את השגתה. זה מחזיר אותנו לענין השגוי הגדרת הקבוצות לפי מעמד סוציאקונומי ולא לפי מוצא.
דווקא ניצולי השואה דחפו את ילדיהם יותר מהוותיקים. הם היו ממש אובססיביים בעניין זה. ואם נבדוק, הם לא היו מבוססים ובמחלק גדול מהמקרים גם לא בעלי השכלה. הם היו עסוקים בלהינצל במקום ללמוד. אבל, הם דאגו שלילדיהם יהיו כל התנאים ללמוד ולהתקדם, כולל שעורי מוזיקה, בלט ועוד.
האם לאיכר היהודי האוקראיני או הפולני שלא היה ת"ח הייתה מורשת למידה טובה יותר משל הסוחר הזעיר היהודי מתוניס? ודאי שלא. אם התמזל מזלו עמדו לו בראשית שנות הלמידה רווחה גדולה יותר ואולי גם משאבים כלכליים או קצת פחות מחסומי גזענות/שייכות פוליטית שיאפשרו לו לממן את לימוד בניו במסגרת ראויה. אם לאו - נקלעה גם משפחתו לאותו סחרור כלכלי וחינוכי.
זה לענין השכלה. לענין החינוך - ציינת דוווקא את זה המרכז ארופאי ואני מניח שכוונתך לחינוך הייקי הקפדני. האם חשבת כי מה שאתה רואה כקלקול הוא בחלקו תגובת נגד של הדור הצעיר לאותה קפדנות יתרה?
בחלקו האחר אני מניח הקילקולים בחלקם מקורם באורח חיים משתנה בעולם המערבי ובחדירת השפעות אמריקאיות ורדודת לחיינו, באובדן המעורבות ההורית ובאובדן יכולת הענישה של המורה [אין הכוונה לענישה גופנית חלילה!] ולא בכך שתלמיד עם ממוצע 75 ביסודי שמקורו בשכונת התקווה ישב במסגרת האינטגרציה ליד תלמיד עם ממוצע 85 מרמת אביב.
[7] אני כל הזמן מוכיח אותך על כך שהשתמשת בהגדרים עדתיים ולא סוציואקונמיים אבל חוטא באמירתי זו וחייב ולא לשם הPC להסתייג גם מהגדרה זו. אמרו חז"ל 'הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה'. החוכמה לראייתי היא לא להזהר ביחיד 'הנבחר' שנלקח לבוייאר בירושלים וגודל כפרפרט יחודי - אלא בבני העניים הרבים המצויים תחת ידינו ואשר השיגרה לא העניקה להם הזדמנות עד כה למצוי יכולותיהם.
בשל כך קבעה המדינה חינוך חינם של 12 שנים, כדי להקל על בני העניים לרכוש השכלה.
לסכום ביניים של השקפתי אני: התזה שהעלת לפיה מערכת החינוך התדרדרה בגין צמצום בתי הספר המקצועיים והעברת אוכלוסיה חלשה לבתי ספר עיוניים מתוך שיקולי ערבוב עדתי - הינה שגויה ביסודה.
כאמור, זוהי הדעה המקובלת בין מרבית המורים שאני מכיר.
רמת הלימוד במקצועות המדעיים לפי הנשקף לנגד עיני אינה נופלת מבעבר ואף עולה על זו של פעם. תלמידים רבים מאוד מסיימים כשגרה בגרויות ריאליות של שלושים נקודות ויותר. חינוך למצוינות בקרב קבוצות איכות מצוי מכל עבר - מגמות יוקרה, מסלולים משולבים באוניברסיטה ועוד.
יש ירידה של ממש במספר התלמידים הלומדים 5 יח' מתימטיקה ( בסביבות 15% וממשיך לרדת ) מבחני הכניסה לחוגים לפיזיקה באונ' מסתכמים בתעודת לידה ובדיקת שתן - כל זאת משום מיעוט תלמידים.
רמת הלימוד ההומני אכן ירדה מבחינת דרישות משרד החינוך אך בהחלט ניתנת לפיצוי בעזרת שפע מקורות המידע העומדים לרשות המורה והתלמיד החפצים בכך.
התלמידים לא חפצים בכך. הם עושים את המינימום הדרוש ואף פחות מכך.
רמת החינוך והכבוד לזולת ולמבוגר ירדה בארצנו אך בטח שלא בשל האינטגרציה בבתי הספר אלא בשל הירידה בסמכויות המורה, במעורבות ההורית ובנסיבות חוץ בית ספריות.
גם כאן אני מסכים, אין לי כל בעייה עם אינטגרציה
בתי הספר המקצועיים צומצמו והשתנו מאחר והפכו ללא רלוונטים בתצורתם הקודמת. בתי הספר המקצועיים לא נועדו לשמש כאכסניית של תלמידים כושלים ומופרעים ואם הגיעו לידי מצב שכזה חובה היה לפרקם ולשנות דפוסי פעילותם. בתי הספר העיוניים הציבוריים לא אמורים לשמש רק אוכלוסיית עילית וחייבים להיות מסוגלים לספוג גם תלמידים בינוניים בהשגיהם ובהתנהגותם. זאת לצד הקמת בתי ספר עיוניים פחות איכותיים לשם יועברו התלמידים שלא מסתגלים בשום דרך למסגרת 'האיכותית' וגם שם ינתנו להם כלים והזדמנות לשנות כיוון.
מישהו יצטרך כמובן ללמד גם שם. זה אומנם לא יהיו חינוך למצוינות אבל זה בהחלט יהיה אתגר חשוב לא פחות.
ושוב תצוץ סטיגמה שלילית - זו דרכו של עולם.
הרמיזה לאבחנה של אוכלוסיות תלמידים טובות ולא טובות לפי עדות מזרח/אשכנז מוטב היה שלא תעשה כלל ובטח שלא מקדמית ע"י אנשי המערכת בעבר ובהווה. אוכלוסיה אלף אינה טובה בחינוכה מאוכלוסיה בית ולהפך וערבוב האוכלוסיות אינו קשור לירידה ברמת החינוך של התלמידים.
מסכים שזה לא טוב, אך זו דרכו של עולם. ראה מקרה התלמידים האתיופים בפתח-תקוה. ראה הגזענות החרדית כלפי תלמידים מזרחיים - עם מכסות של עד 30% ולא יותר. הורים מצביעים וימשיכו להצביע ברגליים ולהתרחק מבתי ספר עם סטיגמה שלילית. זה לא דמוקרטי, זה לא יהודי, אבל זה קיים בכל אשר תפנה. אזור מגורים, בית דירות, בית ספר, חוג לימודים ועוד ועוד ועוד.
בברכה
ציבי
|
ראשי
צ'אט
28-06-2012, 20:16
מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000
(קרדיט למרשי)
- אפשר מצדי לא לדעת על מידווי, סטלינגרד, קורסק, או כל קרב ספציפי אחר, בתנאי שיודעים פחות או יותר מי נלחם במי ולמה. זו בגרות בהיסטוריה ולא בהיסטוריה של אירופה במאה ה-20 או באסטרטגיה צבאית מודרנית.
מצב כלאיים
