02-07-2012, 10:35
|
|
|
|
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
|
|
|
אפלטוניות זה כמו לדעת לנגן בצורה וירטואוזית על גיטרה
יכולת שאם יש לך אפשרות לממש אותה - אשריך. לרובינו אין...
לטעמי, ומנסיוני, חברות (שונא את המונח "ידידות") אפלטונית מתקיימת לאורך זמן בזכות "תמיכת" גורמים שאין בינם ובין טוהר המחשבה כמעט שום דבר...
* מחסומים של מוסר, פחד, בושה וכו'
* ריסון עצמי קיצוני
* חוסר משיכה
* אחד/שני הצדדים אינם בעלי עוררות מינית גבוהה.
כל הנ"ל יחד, או רק חלק...
בעולם של פתיחות מינית, ובעולם בו שיחות חולין מהר מאוד מגיעות לעניינים של אינטימיות ורומנטיקה קשה מאוד לשמור על חברות אפלטונית - גם אם אפשרי: שוב, בעזרת החסמים הנ"ל... מה הכוונה? הכוונה היא שגם רצף של 99.99% אחוז ממשך הקשר יכול להשמר כאפלטוני, אבל זה לא ממש משנה כי "נפילה" רגעית אחת שוברת את הרצף. ישנם אינספור רגעים שבהם שבירת הסכמה האפלטונית היא רק עניין של 1+1, ולכן צריך לקחת בחשבון, עם כל החששות שזה מעורר, שגם חברות אפלטונית תמיד תהיה בסיכון. בדיוק כפי שהורות היא סיכון, בדיוק כפי שמשרה חלומית במקום עבודה חלומי יכולה תמיד להסתיים.
אישית לא הצלחתי מעולם לשמור על קשר אפלטוני שהחל כקשר כזה, בלי שהאפלטוניות "תודלקה" בחוסר משיכה (וזה קרה מעט מאוד מכורח הנסיבות). ריסון עצמי, או הידיעה כי גלישה לאזור האינטימי "תהרוס הכל" מחזיקים אותך, אבל הם תמיד משתחררים בסוף ואתה מסתער קדימה. אחד הצדדים נמצא באיזה משבר, או פרידה, ואז נוצר רגע של "קליק" שבו נראה שאינטימיות היא הקירבה האולטימטיבית, או שסתם ישנה האווירה הנכונה... הרבה פעמים גם צד אחד "נחשק" יותר באופן כללי, ואז הצד השני עמוק בפנים תמיד מדחיק איזה דחף... המון סיבות בעד, בקיצר, ומעט נגד.
האם אני מצטער? ממש לא. במבט אחורה, עשר שנים ויותר על "אותם ימים" אני פשוט מבין שזו הדינמיקה של הדברים. דברים קרו כי היו צריכים לקרות, וכי תאמו את האופי של הצדדים. בשניה אחת הצד השני רץ ריצת אמוק לכוון מסויים, וחודש אחרי זה הטיח בך בדמעות ש"דווקא ממך לא ציפיתי שיקרה דבר כזה". אלו החיים. הדברים ברי הקיימה ביותר הם אלה שמחזיקים מעמד למרות איסורים/גבולות - לא ההיפך. אתה חייב להלחם בכל מיני דחפים, אבל קח בחשבון שאת הבריאים שבהם יהיה קשה להכניע ותמיד גבולות יפרצו.
המקרה היחיד שהותיר בי אי אילו משקעים מרירים הוא של בחורה שבערך עשר שנים אחרי שנפרדנו, חידשתי אתה קשר במקרה הודות לרשת חברתית, ואחרי כמה שבועות של התכתבות היא סיפרה לי שהגלישה מאפלטוניות אל מערכת יחסים אינטנסיבית של חודש בערך, ובעקבותיה הבריחה שלה מכל העניין, גרמה לה למשבר גדול ולחיים בתחושה של "אהבה אמיתית של תחזור ולא תתממש" מאותו הרגע... אמנם העניין בזמנו היה בשליטתה, ויוזמתה, אבל אני מודה שהרבה פעמים הרצתי בראש מין תסריטים של "מה היה קורה אילו לא נסחפנו".
מצד שני סוג מסויים של בחורות, לא מתוך רוע, תמיד משתמשות בקלישאות האלה של "חשבתי שאתה האחד ושברתה לי את הלב". זה סוג של חור שחור בלב שצריך לחיות אתו.
ויותר בקיצור: קח בחשבון שאפלטוניות היא "שאיפה", לא קרום בתולין. |
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
