טוב, אז בין אם שמתם לב או לא, נעלמתי לי לשבועיים למסע במערב ארה"ב. ההורים שלי הגיעו לבקר באמריקה הרחוקה אז משפחת רוג יצאה לטיול ארוך. בשעה טובה ומצול"שת שבנו אל המנוחה והנחלה והרי לפניכם יומן המסע...
היום הראשון – מגראס וואלי למינרל עם אגם אלמנור
יצאנו מגראס וואלי (Grass Valley) הנמצאת בצפון-מרכז קליפורניה לעת בוקר ושמנו פנינו על הכביש הבינמדינתי מספר 80 דרומה אל סקרמנטו, בירת המדינה שם אספנו רכב שכור (דודג' אוונג'ר) במקום שניסע עם רכב של המשפחה. מסקרמנטו עלינו על הכביש הבינמדינתי מספר חמש ויצאנו צפונה כמאה ושישים קילומטרים, עד לעיירה רד-בלאף (Red Bluff), בה תדלקנו (ותזכרו את הנקודה הזו) והמשכנו הלאה, כמאה ועשרים קילומטרים, אל העיירה מינרל (Mineral) הנמצאת על גבול השמורה הוולקנית הפארק הלאומי לאסן (Lassen National Park). מינרל עצמה היא מה שגברת רוג קוראת לו בחיוך "עיירת מצמוץ" – כי אם ממצמצים, מחמיצים אותה. העיירה כולה בת 90 תושבים בסה"כ ונראה שהעסק היחידי בה היה המלון, שכלל בתוכו גם את הצרכנייה של העיר, המסעדה היחידה בה והבאר היחיד בה. מאחר וזמננו עוד היה בידנו, ירדנו ממינרל לכיוון העיירה צ'סטר היושבת לחופי אגם אלמנור (Lake Almanor) היפיפה. לאחר סיבוב מסביב לחופי אגם אלמנור, עלינו חזרה אל מינרל. למרבה הצער, הסתבר שתחנת הדלק היחידה במינרל סגורה זה שנתיים. אכלנו במסעדה של המלון ארוחת ערב טובה וקראנו לזה יום.
נוף הפרא האופייני לאיזור שמדרום מערב ללאסן
בחדר המלון במינרל - הפתעה! מי בא דמקה?
אגם אלמאנור במבט מדרום מזרח. ברקע פסגת לאסן (Lassen Peak) הגבוהה מפסגות הפארק הלאומי לאסן.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי MS_Rogue שמתחילה ב "טיול 12 יום בחוף המערבי של ארה"ב (עם הרבה תמונות)"
היום השני – ממינרל דרך לאסן והר שאסטה אל צ'מולט, אורגון
קמנו בבוקר ושמנו פעמינו אל השמורה הוולקנית. לאסן היא שרשרת הרים וגבעות בחלק הדרומי של שרשרת הרי הקסקייד (The Cascades) שהולכת צפונה לכל אורך מדינות אורגון וושינגטון. השמורה משתרעת על מאות קילומטרים מסביב לפסגת הר לאסן (Lassen Peak).
בשמורה עצמה עצרנו ועלינו ברגל בשביל באורך של כשני קילומטרים וקצת אל "הגהינום של באמפאס" (Bumpass' Hell), איזור גופרתי עתיר מעשנות (פומארולות) ובורות ביעבוע שריח הביצים הסרוחות החזק שבו מעיד על כמות הגופרית הנכבדה. הגהינום של באמפאס נקרא כך על שם אדם בשם באמפאס שרצה להשיג חזקה על המקום ולנצל אותו. בעודו צופה על המקום, הכריז באמפאס שהמקום מריח כמו הגהינום. זמן קצר לאחר מכן, בעודו צועד על האדמה, התבקעה זו מתחתיו ורגלו טבלה במי הרותחין של המקום. את הרגל הוא איבד, אך זכה לחיות לנצח בשם המקום...
מהגהינום של באמפאס המשכנו לאורך שמורת לאסן, על כביש המתפתל בין הרים וגאיות. יצאנו מהשמורה והמשכנו צפון-מזרחה, מחפשים לנו לא רק את הדרך קדימה אלא גם תחנת דלק. זוכרים שאמרתי לזכור את התדלוק? באיזור זה של צפון קליפורניה תחנות הדלק מועטות למדי ולבסוף הגענו אל תחנת הדלק (כנראה) הכי יקרה בקליפורניה בישוב הנקרא "התחנה הישנה" (Old Station), השוכנת לפחות מאה וחמישים קילומטרים מכל תחנה אחרת ולכן אין לאנשים ברירה אלא לשלם את מחיר השחיטה עבור הדלק. משם המשכנו אל הר שאסטה (Mount Shasta) אחד ההרים הכי גבוהים בארה"ב (גובהו למעלה מ4000 מטרים, אם זכרוני אינו מטעני). הר שאסטה נחשב למרכז רוחני בעל חשיבות דתית לשבטי האינדיאנים של האיזור, זאת בגלל שגובהו המתנשא גורם לו להיראות ממרחק והוא חולש על שטח עצום. למרגלות ההר עצמו, בעיירה הנקראת על שמו (עיירת "הר שאסטה") תדלקנו שנית ופנינו צפונה, מרחק של מאתיים+ קילומטרים, אל מדינת אורגון. הגענו לעיירה הקטנה צ'מולט (Chemult) שבאורגון לעת שקיעה.
בכניסה לפארק לאסן קידמה פנינו איילה קלילה
מראה ראשון על פארק לאסן מן הכניסה הדרומית
חלק מן הנוף המדהים של פארק לאסן
אגם הלן השוכן למרגלות פסגת לאסן
אגם הלן על רקע פסגת לאסן
יורה רותחת בגהינום של באמפס
עשן תמידי וריח ביצים סרוחות עולה מן המעשנות בגהינום של באמפס
לא מומלץ להשתכשך - הביצה שלפניכם מכילה חומצה גופרתית רותחת
מבט על הגהינום של באמפס
ועוד מבט. הירידה מגשר העץ אל האדמה אסורה כיוון שהאדמה דקה ופריכה ומתחתיה מבעבעות ביצות גפרית רותחות. כל שנה מאבדים אנשים את רגליהם (בדומה למר באמפס האומלל) כשהם יורדים מגשר העץ
מבט וידאו חובבני שצילמתי על הגהינום של באמפס
הר שאסטה מתנשא לו בדד מעל צפון קליפורניה. את ההר עטור השלג ניתן לראות ממרחק מאות קילומטרים צפונה
_____________________________________
מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים
נערך לאחרונה ע"י MS_Rogue בתאריך 13-08-2012 בשעה 23:13.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי MS_Rogue שמתחילה ב "טיול 12 יום בחוף המערבי של ארה"ב (עם הרבה תמונות)"
היום השלישי – אגם המכתש (Crater Lake)
מצ'מולט הפסטורלית שכל כולה רחוב וחצי יצאנו דרום, אל אחת השמורות הכי מפורסמות בארה"ב – אגם המכתש. אגם המכתש הינו קלדרה (Caldera), לוע של הר געש אשר קרס לתוך עצמו בעקבות התפרצות עצומה. עומקו העצום של האגם נותן לו צבע יחודי ומדהים מאין כמותו. השמורה עצמה יפיפייה והסיבוב סביב האגם כולל אין ספור נקודות עצירה ואף הפתעות מהממות כגון קניון המלא אלומות וולקניות. באנגלית שם המקום הוא The Pinnacles, מילה אשר קשה לתרגם אותה לעברית, ואני בחרתי, בהומור לא מוסתר, לקרוא להן "זקופיות" על שום המראה הפאלי למדי. בגרסת הPG-13 תמיד אפשר לקרוא להן "חַדוּדִיוֹת" ולגמור עניין. בשל המיקום הצפוני והגובה הרב, באגם המכתש אפשר למצוא שלג כל השנה (להזכירכם, הגענו לשם באוגוסט) וחלק מן השמורה סגור במשך שמונה חודשים מכל שנה מפאת השלג הרב.
מאגם המכתש חזרנו אל צ'מולט ללילה נוסף.
הערה לתמונות מאגם המכתש - בשמורה היפיפייה הזו צילמתי למעלה מ300 תמונות. היה קשה מאוד לצמצם את הבחירה ל14 שאתם רואים כאן
מבט מצפון מערב אל אגם המכתש. האי בתוך האגם נקרא "כובע המכשף" והוא בעצמו הר געש רדום. ברקע מרחוק נראה הר שאסטה
מבט נוסף אל לב האגם
בניגוד לצפוי באורגון (שהיא מעוננת וגשומה כל השנה) קיבלנו יום יפיפה לצילום האגם
צבעו המופלא של האגם כאשר השמש מעליו נחשף בתמונה זו, שלא עברה שום שינוי או שיפור
לצערי לא הייתה לי עדשה לצילום ממרחק, אך עדיין הצלחתי לתפוס את צלליתה של הסירה כפי שהשתקפה במים
השתקפות מרהיבה של קירות המכתש במי האגם
מבט ממזרח לאגם. ברקע ניתן לראות את הר קסקייד (Mt Cascade) השוכן מעל אגמי הקסקייד
הזקופיות (או חדודיות) (The Pinnacles)
כפי שניתן לראות, הקניון שבתוכו הן נמצאות נמשך עוד ועוד...
מדרום לאגם, שביל פריחה
הלוע הגעשי של "כובע המכשף"
מבט מדרום מערב לאחר סיבוב שלם סביב האגם, כשהשמש במערב
בתגובה להודעה מספר 4 שנכתבה על ידי High_Hopes שמתחילה ב "וואו, נראה מקום מדהים, מוזר..."
זהו אחד הפארקים הלאומיים הכי מפורסמים בארה"ב.... הפארק הזה קיבל את מעמדו כפארק לאומי מטדי רוזוולט, והוא בסה"כ השלישי שקיבל מעמד כזה (אחרי יוסמיטי [לינקולן] וילוסטון [גרנט])
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי MS_Rogue שמתחילה ב "טיול 12 יום בחוף המערבי של ארה"ב (עם הרבה תמונות)"
היום הרביעי – מצ'מולט לבּנד ושמורת ניוברי
בבוקר יצאנו צפונה מצ'מולט על הכביש המהיר מספר 97. עשינו עיקוף ארוך כדי ליהנות מארץ האגמים הידועה כ"אגמי הקסקייד" (Cascade Lakes), שם בעלי החיים והטבע נהנים משורת אגמים מדהימה. העיקוף הוביל אותנו לבסוף אל העיר בנד (Bend) באורגון, היושבת בעמק הוויליאמט (Williamette Valley), נקודת הסיום של דרך המהגרים לאורגון (The Oregon Trail). מבנד יצאנו חזרה דרומה על 97, אל שמורת ניוברי (Newberry National Park). בניוברי טיפסנו אל לועו של חרוט (קונוס) געשי, השקפנו אל הרי הקסקייד ומצאנו יער של עצים שאובנו בהתפרצות געשית. השטח הוא שפך געשי רב עוצמה וחדש יחסית (במונחי זמן גיאולוגיים) ולכן נראה כמו שממה של ממש. סיימנו במבט מהר פאולינה על הקלדרה של פאולינה ובשפך אובסידיאן (זכוכית געשית) שמתחתיו.
חזרנו אל בנד, שם עשינו את הלילה.
הר הרווק (Mt Bachelor) כפי שהוא נראה מאגם האיילים הקנדיים (Elks Lake), אחד מאגמי הקסקייד
אגם הניצוצות (Sparks Lake), אחד מאגמי הקסקייד
הלוע הגעשי בניוברי. אל הלוע עולים ברכב וניתן להקיף את הפסגה ברגל
מבט מן הלוע דרומה אל הר קסקייד. שימו לב לנתיב השפך הגעשי שמסביב ללוע
גזע עץ שאובן על ידי לבה
יש חיים אפילו בשממה, סנאי הקרקע הזה עוקב אחרינו בסקרנות
שפך האובסידיאן היפיפיה של ניוברי
שריפת ענק כפי שנראתה מפסגת פאולינה בניוברי. מיקום השריפה איננו במזרח אורגון אלא כבר במערב איידהו. התמונה צולמה ב1 באוגוסט. נכון לכתיבת שורות אלו (14 באוגוסט) השריפה עדיין בוערת וכילתה עד עתה כ130,000 דונמים
_____________________________________
מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים
נערך לאחרונה ע"י MS_Rogue בתאריך 15-08-2012 בשעה 00:54.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי MS_Rogue שמתחילה ב "טיול 12 יום בחוף המערבי של ארה"ב (עם הרבה תמונות)"
היום החמישי – מבנד להר הוּד ואל נהר קולומביה
יצאנו עם בוקר מבנד צפונה אל הר הוד (Mt Hood) היפיפה. עצרנו לארוחת בוקר באגם הצפרדעים (Frog Lake) הצופה אל ההר ומשם עלינו אל מלון קו העצים (Timberline Lodge), שכשמו כן הוא, יושב לו על קו התפר בין חלקו המיוער של ההר ופסגתו המושלגת כל השנה. אחרי תצפית נפלאה על האיזור ירדנו והמשכנו צפונה אל עמק נהר ההוד (Hood River Valley) היושב בתפר בין שני הרים רבי עוצמה – ההוד בדרום והר סנט הלנס (Mt St. Helens) המפורסם בצפון. לאחר תצפית מדהימה על נהר קולומביה, שהוא הקו המפריד בין מדינות אורגון וושינגטון, התמקמנו בעיר שנקראת הדַאלְס (The Dalles) על חוף הנהר לשנת לילה טובה.
תצפית מאגם הצפרדעים צפונה אל הר הוד
בוקר טוב עולם יש ברווזים באגם (הצפרדעים). אימא ברווזה שומרת בזמן שארבעת הקטנטנים מחפשים אוכל
תצפית ממלון קו העצים על הר הוד, דרומה לכיוון הר ג'פרסון
תצפית מאתר הסקי של הר הוד דרומה. בפינה התחתונה, מעל לעמוד הרכבל ניתן לראות את אגם הצפרדעים
הר הוד כפי שהוא נראה מצפון, מעמק נהר ההוד
הר סנט הלנס המפורסם, כפי שהוא נראה מדרום, מעמק נהר ההוד
תצפית צפונה אל נהר קולומביה. בצידו השני של הנהר זו כבר מדינת וושינגטון
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי MS_Rogue שמתחילה ב "טיול 12 יום בחוף המערבי של ארה"ב (עם הרבה תמונות)"
היום השישי – מהדאלס צפונה אל הר רנייר
בבוקר יצאנו שוב לדרכנו וחצינו את נהר קולומביה אל תוך מדינת וושינגטון. ירדנו אל עמק יאקימה (Yakima Valley) הפורה ועצרנו בעיר יאקימה עצמה כדי ליהנות מן הבניינים הקלאסיים שבה. המשכנו על הכביש העולה מיאקימה לכיוון הר רנייר (Mt Renier) האדיר. עצרנו לצהריים באגם נעלם ששמו אגם הקפיצות (Bumping Lake) וממנו נשקף נוף אדיר. המשכנו בדרכנו למעלה ולאחר שחצינו רכס נגלה בפנינו ההר בכל תפארתו. לאחר נסיעה ארוכה סביב חלקו הדרומי של ההר הגענו אל מרכז המבקרים בפרדייז (Paradise), המרכז הגדול ביותר (אך לא היחיד) בפארק הלאומי של הר רנייר. מפרדייז ירדנו אל העיירה אשפורד ללילה.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי MS_Rogue שמתחילה ב "טיול 12 יום בחוף המערבי של ארה"ב (עם הרבה תמונות)"
היום השמיני – מאשפורד לסנט הלנס ובחזרה לאורגון
לעת בוקר יצאנו מאשפורד דרומה-מערבה, לכיוון הר סנט הלנס (Mt St. Helens) שהתפרסם בעקבות התפרצותו הגעשית העצומה ב1980. בעלייה אל ההר ניתן לראות את סימני ההרס שהשאירה ההתפרצות בצורת גזעים נפולים. המראה הסוריאליסטי נמשך כשמגיעים אל נקודת הטיפוס העולה אל רכס המשקיף על ההר ועל אגם הרוחות (Spirit Lake) אשר מתחתיו. אגם הרוחות הוא סיפור מרתק בפני עצמו – בהתפרצות ירק ההר את כיפתו כולה הצידה וגלישת הקרקע העלתה את מפלס האגם (שהיה אז הומה חיים ועל חופו עמד מלון הקיט של הארי ר. טרומן) בלמעלה מ60 מטרים. האגם קבר את מלון הקיט (על בעליו הקשיש שסירב להתפנות ולנטוש את החתולים שלו) והפך לביצה שחורה, עשנה ורעילה. למרות זאת, בתוך 3 שנים בלבד כבר החלו חיים לבצבץ במי האגם וכיום החיים בחלקו הרדוד של האגם נפוצים ורבים יותר מאשר היו לפני ההתפרצות. מהר סנט הלנס ירדנו דרומה בחזרה אל נהר הקולומביה, אותו חצינו דרומה אל מדינת אורגון. המשכנו מערבה לאורך הנהר עד לשפכו המערבי. שם, על הקצה הצפון-מערבי של אורגון, שוכנת העיירה אסטוריה, שבה ישנו.
תוספת בעריכה: החלטתי לצרף וידאו של ההתפרצות המפורסמת של הר סנט הלנס. הוידאו כמובן איננו שלי. ההתפרצות עצמה מבערך דקה 1:18
פסגת הר סנט הלנס מצפון. בעבר היה המכתש השקוע שאתם רואים חלק מן הדופן של ההר. הפסגה עצמה הייתה גבוהה בכ-80 מטרים ומחודדת. ההתפרצות העזה ב1980 העיפה את הפסגה וגרמה לגלישת קרקע שיצרה את הצורה הזו
המראה הסוריאליסטי משהו של העצים הקרחים שעדיין עומדים מזכיר מאוד תיאורים של מה שקורה לאחר פצצה גרעינית. כל השטח הירוק בתמונה זו הוא שטח שננטע מחדש לאחר שהאיזור הקריח לחלוטין בהתפרצות של 1980
פסגת סנט הלנס מקרוב. ניתן לראות אחת ממספר המעשנות (פומארולה) מעלה עשן בסמוך לפסגה
אגם הרוחות. השכבה אפורה-חומה שמכסה את רובו היא שכבה של עצים מתים שהתדרדרו אל המים בעקבות ההתפרצות ב1980
רכס ג'ונסון, מצפון לסנט הלנס, משתקף היטב במימיו הצלולים של אגם הרוחות
למרות המרחק, ניתן לראות בקלות את הר רנייר מהר סנט הלנס
הר הגעש אדאמס (Mt Adams) ממזרח לסנט הלנס
מבט נוסף אל הר אדאמס במפתח רחב מאפשר לראות את מידת הנזק שגרמה ההתפרצות ב1980
עוצמת ההתפרצות הייתה כה עזה עד כי היא שיטחה לחלוטין את היער העבות שהיה שם. בחלקים נרחבים של האיזור לא נוקו העצים השוכבים והם שם כעדות אילמת לעוצמתו הבלתי נתפסת של הטבע
_____________________________________
מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים
נערך לאחרונה ע"י MS_Rogue בתאריך 21-08-2012 בשעה 01:30.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי MS_Rogue שמתחילה ב "טיול 12 יום בחוף המערבי של ארה"ב (עם הרבה תמונות)"
ציטוט:
במקור נכתב על ידי MS_Rogue
הקדמה
. . . עד לעיירה רד-בלאף ([/font]Red Bluff), בה תדלקנו (ותזכרו את הנקודה הזו) ... מינרל עצמה היא מה שגברת רוג קוראת לו בחיוך "עיירת מצמוץ" – כי אם ממצמצים, מחמיצים אותה. למרבה הצער, הסתבר שתחנת הדלק היחידה במינרל סגורה זה שנתיים. . .
נשמע מותח . . .
נערך לאחרונה ע"י Dror227 בתאריך 21-08-2012 בשעה 12:40.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי MS_Rogue שמתחילה ב "טיול 12 יום בחוף המערבי של ארה"ב (עם הרבה תמונות)"
היום התשיעי – מאסטוריה דרך פורט קלטסופ אל פלורנס
בבוקר עשינו טיול רגלי קצר באסטוריה, כדי להתרשם מיופיה של העיירה ובנייניה העתיקים (יחסית). עלינו על הכביש הפדרלי 101 (US-101) ההולך מוושינגטון בצפון ועד קליפורניה בדרום. באורגון הכביש יושב ממש על חוף הים היפיפה של המדינה לכל אורכו. ירדנו דרומה אל פורט קלטסופ (Fort Cltasop), המקום בו סיימה משלחת מגלי הארצות של לואיס וקלארק את מסעה מערבה. במקום אליו הגיעו לואיס, קלארק ואנשיהם כשהם עייפים, חולים ורטובים עד לשד עצמותיהם יש היום מוזיאון קטן, שחזור של המחנה שהקימו ותצוגות שונות הקשורות למסעותיהם ולאינדיאנים משבט הקלטסופ (Clatsop Indians) המקומיים שעל שמם קראו לואיס וקלארק את המחנה. מפורט קלטסופ המשכנו דרומה לאורך החוף אל חוף אקולה (Ecola Beach) אשר לו סלעי ענק המתנשאים מן הים. המשכנו עוד דרומה, דרך העיירה טילאמוק (Tilamook) והעיר ניופורט (Newport) ועד לפלורנס (Florence) היושבת על נהר.
בנייניה הישנים של אסטוריה.
בית העירייה
הרחוב הראשי של אסטוריה משלב בתוכו טכנולוגיה עדכנית עם מראה של שנות ה40
לא, זה לא הים. מבט מן הגדה הדרומית של נהר קולומביה אל הגדה הצפונית
פסל שמתאר את עליית לואיס וקלארק אל החוף בפורט קלטסופ
מפת המסע של לואיס וקלארק
כדי לשמור על מראה אותנטי, פורט קלטסופ שוחזר באותם האמצעים שהיו ללואיס וקלארק.
הצוות המקומי לא רק משתמש באמצעים מיושנים אלא מתלבש בהתאם
הדגמת ירי ברובה מנעל-צור (Flintlock Rifle)
בפארק אקולה סלעי ענק המתנשאים מתוך הים
האנשים על החוף - כן הנקודות הקטנות האלו - יתנו לכם מושג כמה ענק הסלע הזה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי MS_Rogue שמתחילה ב "טיול 12 יום בחוף המערבי של ארה"ב (עם הרבה תמונות)"
היום העשירי – מפלורנס אל קרסנט סיטי
לאחר ביקור בדיונות החול השחורות המפורסמות של אורגון, שילוב מדהים של יער ודיונות חוף, המשכנו דרומה על 101 לאורך חופה היפיפה של אורגון. ביקרנו במגדלור של פורט אורפורד (Port Orford), שהוא המגדלור הזקן ביותר בחוף המערבי. לאחר עצירות רבות לצילום חופה היפה של אורגון חצינו את הקו בחזרה אל קליפורניה שטופת השמש. עצרנו בקרסנט סיטי (Crescent City) ללילה.
השילוב המדהים בין חול ים, מים מתוקים ויער גשם בגבעות החול השחורות של אורגון
נמל קטן זה מותקף ברוחות כה עזות עד כי אין יכולת לעגון במים בבטחה. המנופים בתמונה מרימים את סירות הדיג אל הרציף בכל ערב
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי MS_Rogue שמתחילה ב "טיול 12 יום בחוף המערבי של ארה"ב (עם הרבה תמונות)"
היום האחד-עשר – מקרסנט סיטי דרך הרדוודס אל אפר-לייק
יצאנו בבוקר מקרסנט סיטי אל שמורת הטבע של עצי הסקוויה האדומים (Redwoods National Park), שהיא שמורת הרדוודס הגדולה מכולן (אף כי לא בהכרח היפה שבהן). באתר שנקרא עצי המסתורין (Trees of Mystery), לאחר שנתקלנו בפסל מדבר ענקי של פול בניאן (Paul Bunyan), דבר שעשוי להחריד כל אדם שקרא את ”זה" של סטיבן קינג, ביקרנו במוזיאון קטן אך מרשים לתרבות האינדיאנית. לאחר מכן עלינו ברכבל בין העצים לתצפית על השמורה, תחושה מדהימה מאין כמוה. המשכנו בשמורת הענק עד שמצאנו את העץ הגדול (Big Tree) אשר גובהו העצום מגמד את המתבונן. עצי הסקוויה האדומים הם גם חסינים לאש ומזיקים וגם מסוגלים לשרוד כמעט כל פגיעה, כפי שניתן לראות בתמונות. במקום קטן ממש ליד הכביש נתגלתה לנו תמונת פלא – עדר פראי של איילים קנדיים (Elk). העדר מנה שני זכרים וכעשרים נקבות ולא הודאג כלל מנוכחותם המוקסמת של בני אדם רק מטרים בודדים ממנו. המשכנו דרומה בכביש 101 למשך כמה מאות קילומטרים עד שהגענו אל העיירה אפר-לייק (Upper Lake) היושבת בלב מחוז האגמים בקליפורניה (Lake County).
פול בניאן.
המוזיאון האינדיאני
אמנם הערה טכנית אבל - אני מוכרח לציין שהSetting לצילום דרך זכוכית במצלמת האולימפוס שלי שירת אותי נאמנה
עלייה ברכבל בין העצים
עצי הרדווד כפי שבדרך כלל רק סנאים רואים אותם
מבט מערבה מן הרכבל אל האוקיינוס השקט
נקודת התצפית בקצה הרכבל
מבט נוסף על מבנה הרכבל
לצערי התמונות לא מעבירות את עוצמת המקום
במסעדה הזו יש תחושה תת-מימית של ממש...
אנוכי לצד עץ רדווד. לשם ההשוואה, מר רוג - 1.75 מטר
חתך הגזע של רדווד שנכרת (אך איננו מת) עם דוגמן אנושי לספק לכם פרספקטיבה
עץ רדווד שנשרף אחרי פגיעת ברק - אך הוא עדיין חי ומתאושש... ואני בתוכו
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי MS_Rogue שמתחילה ב "טיול 12 יום בחוף המערבי של ארה"ב (עם הרבה תמונות)"
לצערי לא ממש יש לי תמונות ששווה להראות מן היום האחרון...
היום האחרון – מאפר-לייק אל גראס וואלי
קינחנו את הטיול בנסיעה לחופו של האגם הצלול (Clear Lake) אשר למרות שמו הוא ירוק ומאכזב, בייחוד אחרי אגמי הפלא שראינו במהלך הטיול. נסענו לנו על כביש מהיר מספר עשרים אל גראס וואלי ובכך נסתיים טיולנו
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי MS_Rogue שמתחילה ב "טיול 12 יום בחוף המערבי של ארה"ב (עם הרבה תמונות)"
באמת נראה מקום מדהים.
אני חושב שהאשכול הזה הוא תשובה מעולה לכל אלו שאומרים "אין לי מה לעשות בארה"ב", ארה"ב מלאה במקומות מדהימים שהם לא ניו יורק או דיסנילנד, רק צריך להגדיר מה רוצים לראות ואפשר למצוא את זה.
ראשי
צ'אט
13-08-2012, 22:45
מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים 
) 
מצב כלאיים
