במקום צחצוח החרבות שלא נגמר, הגיע הזמן להסיר את העמימות הגרעינית ולומר לאיראנים במפורש: אם לא תנקו את אדמתכם לאלתר מאורניום מועשר ישראל תנחית מכה גרעינית טקטית על המתקן בפורדו



בעוד כחודשיים, כך מסתמן, עומדת ישראל לפתוח במלחמת גוג ומגוג עם איראן. אין ברירה: הסנקציות הנרחבות על איראן רק הגבירו את נחישותו של משטר האייתולות להאיץ את תוכנית הגרעין; האמריקאים, בניגוד אלינו, מוכנים לקבל את אירן כמדינת סף גרעינית האוגרת עוד ועוד אורניום בריכוז גבוה; ואילו אותנו איראן "לא סופרת" כלל, במילותיו של רון בן ישי: מנהיגי אירן "הגיעו למסקנה ש'האופצייה הצבאית' שישראל והמערב הניחו על שולחנם היא אקדח ריק מכדורים".



תרחישי התקיפה כוללים בסבירות גבוהה את היגררות ארה"ב למלחמה כמו גם חזית כוללת מול החיזבאללה בלבנון ואולי גם מול החמאס וסוריה. גם בתרחישים האופטימיים ביותר נערכת ישראל לנפילת עשרות אלפי טילים בעורף הישראלי, לפגיעה חסרת תקדים בתשתיות ובמרכזי האוכלוסייה ולנזק כלכלי של מיליארדים רבים. אלפי אזרחים וחיילים עלולים למצוא את מותם בתוך ומחוץ לגבולות ישראל.



וכמו בכל טרגדיה יוונית, גם הסוף כבר ידוע: בתום הקזת דם הדדית ללא מנצחים, פיתוח הפצצה האיראנית יידחה ב...שנה אחת (ואולי דווקא יואץ). ישראל ואירן ייפתחו "חשבון דמים" לעוד מאה שנה. המלחמה תקפיץ את מחירי הנפט לשיאים חדשים ותעמיק מאד את המשבר הכלכלי העולמי. כולם יאשימו את ישראל בתוקפנות וישנאו עוד יותר את עצם קיומה.



האם אין דרך טובה יותר לנהל את המשבר? יש ויש. על ראש הממשלה לסיים רשמית את עידן העמימות הגרעינית ולומר לאיראנים במפורש: אם לא תנקו את אדמתכם לאלתר מאורניום מועשר ישראל תנחית מכה גרעינית טקטית על המתקן בפורדו.



ישראל כבר מזמן איבדה את העמימות סביב הנשק הגרעיני שברשותה. גם הטענה שלא נהיה הראשונים להכניס נשק גרעיני למזרח התיכון מעולם לא כיוונה לכך שעלינו לחכות שתיפול עלינו פצצה גרעינית על הראש לפני שנגיב. הבא להרגך השכם להרגו, ואיראן פועלת להרגנו במלוא המרץ, לאור היום ובריש גלי – בקריאותיה הפומביות להשמדת ישראל, בנחישותה הסהרורית לפתח נשק גרעיני וטילים ארוכי טווח ובחימוש המתמשך והמאסיבי של מדינות וארגוני טרור סביב מדינת ישראל לקראת יום הפקודה. רק אידיוט יחכה שחרב האויב תונח על צווארו.



בעוד שנשק גרעיני בידי איראן עלול לעודד מדינות כמו סעודיה ומצריים לפתח פצצה משלהן, אובדן העמימות הישראלית לא יגרום למרוץ חימוש גרעיני באזור. ישראל ידועה זה מכבר כמעצמה גרעינית, ומדינות שרצו לפתח נשק גרעיני – כמו איראן, עיראק וסוריה – לא התרשמו ממילא מהכחשותיה של ישראל. נהפוך הוא: נחישותה של ישראל להשמיד נשק שכזה בידי אויביה באיבו ובכל מחיר רק תוציא סופית את החשק לכל אלה שמהרהרים בכיוון. איום ואפילו שימוש טקטי בנשק גרעיני עדיפים לישראל לאין שיעור על פני דוקטרינות הכלה נוסח "הרס הדדי מוחלט".



האיום בנשק גרעיני יבהיר גם לאמריקאים שישראל הגיעה לקצה הדרך באמת ובתמים, ושהיא מסוגלת להגן על עצמה בהצלחה כבר היום – לבדה, אם לא תיוותר בידה הברירה – למרות שאין ברשותה פצצות חודרות הרים ומטוסים חמקנים לשאתן, ולמרות ההדלפות המבצעיות המכוונות לקצץ את כנפיה. העובדה המצערת היא שאיומי ישראל לא הרשימו עד כה את האמריקאים יותר משהרשימו את האיראנים; האיום בנשק גרעיני, לעומת זאת, ידרבן את ארה"ב לפעול לאלתר – ארה"ב תעדיף להתערב בכל עוצמתה כדי לפתור את הקונפליקט באמצעים קונבנציונאליים.



וגם אם יכלו כל הקיצין, להריסת המתקן התת-קרקעי בפורדו באמצעות נשק גרעיני מספר יתרונות בולטים:

· הריסת המתקן תחסל למעשה את יכולתה של אירן לייצר פצצה גרעינית.

· ישראל תשיג את מטרתה לפרז את איראן מנשק גרעיני מבלי לאבד חייל אחד.

· הפעולה תלמד את איראן והחיזבאללה שהיהודים הם עוד יותר "מג'נונים" ממה שחשבו אחרי ההרס הנרחב ברובע דאחיה בבירות. (במילים אחרות, שהיהודים נחושים להגן על עצמם, שישראל באמת חזקה משמעותית מאויביה – כן, דווקא בשל הנשק הגרעיני שברשותה – ובשורה התחתונה, שלא כדאי להתעסק איתה.)

· איראן תאבד ממעמדה כמעצמה אזורית עולה המקדמת את השיעה הקיצונית ברחבי העולם הערבי.

· החיזבאללה יאבד את יוקרת פטרונו ויבין שלמרות ארסנל הטילים המרשים שברשותו, הוא אינו מהווה עוד חלק מאיום אסטרטגי על ישראל.

· הפעלה כירורגית של נשק גרעיני טקטי שיגרום להרס נקודתי בפורדו כמעט ללא שפיכות דמים עשויה להכניס את הנהגת איראן להלם שיניא אותה מלהגיב כלל במלחמה קונבנציונאלית. לאחר אובדן היהלום שבכתר ללא קרב, ספק אם איראן תשאף לקומם עליה את העולם ולהסתבך במלחמה חסרת תוחלת שתגבה ממנה מחיר כבד. העם באיראן לא יבין זאת, ועשוי אף לקום על מנהיגיו.

· גם אם ניגרר למלחמה עם איראן והחיזבאללה בעקבות הפעולה, הרי שישראל תימצא בנקודת פתיחה טובה בהרבה אם במקום להקריב את מיטב משאבי צה"ל במאמץ סיזיפי לעקור את יכולותיה הגרעיניות של איראן באמצעות נשק קונבנציונאלי, תשמר את מלוא כוחו של צה"ל להגנה על המדינה במלחמה שאחרי.

· ואחרון, מדינות העולם יצאו כרגיל מגדרם להוקיע את ישראל על האיום ו/או השימוש בנשק גרעיני, אך רובן תקבלנה בברכה, מי בסתר ומי בגלוי, את הסרת האיום הגרעיני האיראני במינימום פגיעה בנפש, ברכוש, בתפוקת הנפט ובכלכלה העולמית.



איני מקל ראש בקושי שבקבלת ההחלטה להסיר את העמימות הגרעינית מעל ישראל ואולי גם להיות המדינה הראשונה לפעול בניגוד לקונסנזוס הבינלאומי שנשמר באדיקות מאז הירושימה ונגסאקי (הגם שאין מדובר כאן בכל מקרה בהפצצת אוכלוסייה אזרחית – פשע מלחמה המבוצע רוטינית וללא הנד עפעף בידי אויבינו). מה שמטה את הכף היא ההתפכחות משלוש אשליות: האחת, שעם אויב הנחוש להשמידנו כמו איראן, חיזבאללה או החמאס ניתן לדון על הכלה, דו-קיום או פירוז האזור מנשק להשמדה המונית (בל נשכח שגם ארה"ב השלימה עם הכלת בריה"מ גרעינית רק בלית ברירה, כשהאחרונה כבר פיתחה פצצת אטום משל עצמה). השנייה, שסנקציות חריפות יניאו את מנהיגי איראן מלפתח פצצה גרעינית. ההיסטוריה מלמדת שסנקציות יעילות כנגד דמוקרטיות, לא נגד דיקטטורים האטומים לסבלם של אזרחיהם (ע"ע עיראק, קוריאה הצפונית וסוריה). והשלישית, שאיראן גרעינית מהווה בעיה כלל עולמית. איראן מציבה איום קיומי רק בפני ישראל; העולם, כולל ארה"ב, עלול להסכין בסופו של דבר לאיראן גרעינית כפי שהסכין לפקיסטאן גרעינית וצפון-קוריאה גרעינית. עבורנו, כשמדובר בלהיות או לא להיות, אין כאן שאלה בכלל.


[font='Arial','sans-serif']ד"ר היילפרין הוא פסיכולוג קליני ופובליציסט[/font]