22-08-2012, 16:36
|
|
|
|
חבר מתאריך: 12.05.06
הודעות: 13,563
|
|
אני יוצאת מתוך נקודת הנחה כי כבן הציבור החרדי לא שירתת בצה"ל. אי לכך ובהתאם לזאת, אני לא חושבת שיש בידך הכלים לדעת ו/או להבין מה טיב הקשר בין גברים ונשים בצבא, בטח ובטח ביחידות לא-מעורבות. אני בספק רב מאד אם אתה בכלל יכול להבין או לתפוס את מהותו של השירות במסגרת צבאית, בה מה לעשות, זה לא תכנית כבקשתך. לא-ף א-ח-ד. לא לחילוני, לא לדתי-לאומי, וכן, גם לא לבחור החרדי שיתגייס. יש התחשבות, יש הידברות, עם חיילים באופן פרטני ועם ציבורים (כמו הסדרניקים או הנח"ל החרדי או פרוייקט הגיוס לחיל אויר, או להבדיל, גרעיני נח"ל). עם כל ההתחשבות, ועם כל ההידברות, בסופו של דבר מה שקובע הוא חוק גיוס חובה וצרכי הצבא. אז הנה, בי התחשבו. הלכתי לגרעין נח"ל והגיוס שלי נדחה על מנת שאוכל לעשות של"ת לפני גיוס. מצד שני - חויילתי ל-23 חודשים (אז חודשיים יותר מכל חיילת אחרת), ושירתתי בתפקיד שלא ממש רציתי. היו לי חיילות עם צרכים מיוחדים יותר מאלו של האברך הממוצע. צה"ל ידע להתחשב, לתת להן מה שהיו צריכות, ועם זאת - הן שירתו את הצבא ולא הצבא שירת אותן.
יש כאן נקודה מסויימת שאתה מסרב להבין/לקבל. לא חייבים לכם דבר. בסופו של דבר, אם לא יהיה רצון טוב ותהיה גרירת רגליים והערמת קשיים - צה"ל יפסיק לשחק איתכם, ויגייס אתכם למסגרות הקיימות כמו שהן.
אתה מבין, אתם לא שווים יותר מאף חייל אחר. מה שצריך יינתן לכם (אבל לפי התגובות שלך באשכול, זה אף פעם לא יספיק), ומצד שני אתם ת-ש-ר-ת-ו את הצבא. תעשו מילואים (כמו שאני עשיתי עד לפני ארבעה חודשים במשך שנים ארוכות) - כן, גם זה חלק מהעניין. לאף אחד מילואים זה לא נוח (יש כאלה שנהנים מזה, ויכול להיות שגם בציבור החרדי יהיו כאלה) אבל העיתוי לא תמיד בא בטוב (סטודנטים עם תקופות מבחנים, אבות טריים, תקופה לחוצה בעבודה - כל מה שאתה רק יכול לחשוב עליו) ועדיין עושים מילואים.
לא ממש הבנתי איזו גישה תיארתי - הצבא כ-ב-ר הולך לקראתכם. מוכן להדבר ומוכן למיסגרות מיוחדות לציבור החרדי. יש לי תחושה שמי שמהווה כאן את הבעיה היא דןקא הציבור עצמו או מנהיגיו, שפשרה היא מילה זרה עבורם...
|