מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל, יקיים ב-7 בספטמבר יום עיון מיוחד, שיעסוק בניתוח תהליכי קבלת ההחלטות האסטרטגיות בדרג המדיני והצבאי סביב מבצע "עופרת יצוקה" שהתקיים בין החודשים דצמבר 2008 וינואר 2009. יום העיון יתקיים לרגל השקת מחקרו החדש של ד"ר שמואל גורדון, מטעם המכון, "דב נגד עקרב".

יום העיון, שיתקיים בין השעות 8:00 ל-13:20, יתחלק לשני מושבים, שיחלו לאחר דברי הפתיחה של תא"ל מיל. אסף אגמון, ראש מכון פישר. המושב הראשון, בהנחייתו של ד"ר אל"מ אביאם סלע, יעסוק בתהליכי קבלת ההחלטות לפני המבצע ובמהלכו, על-ידי הדרג המדיני והצבאי. בחלקו הראשון של המושב ישתתפו הרמטכ"ל בזמן המבצע, רא"ל מיל. גבי אשכנזי, ומפקד חיל האוויר במבצע, אלוף עידו נחושתן. לאחר הפסקה, יחל חלקו השני של המושב, בו ישתתפו שרת החוץ בזמן המבצע, ציפי לבני, ומפקד פיקוד דרום במבצע, אלוף (ב(מיל.)) יואב גלנט.

המושב השני, בהנחייתו של אלוף מיל. הרצל בודינגר, מפקד חיל האוויר לשעבר ויו"ר מכון פישר יעסוק בהיבטים הרחבים יותר של המבצע ובהשלכותיו האסטרטגיות, המדיניות והצבאיות של ישראל, מנקודת מבט ביקורתית. ד"ר אלון ליאל, מנכ"ל משרד החוץ לשעבר, יעסוק באסטרטגיה המדינית-דיפלומטית בכל הקשור למבצע. אחריו, יסקור סא"ל אלון אביתר, רע"ן יעוץ לענייני פלשתינים, מתאם הפעולות בשטחים, את הערכת ההישגים מנקודת מבטו של החמאס, ופרופ' מרטין ון קרפלד יעניק נקודת מבט כללית על הערכת ההישגים במבצע.

תוכנית הכנס:

http://www.fisherinstitute.org.il/?...39&ArticleID=61


08:00 – 08:30 : התכנסות
דברי פתיחה תא"ל (מיל) אסף אגמון ראש מכון פישר
08:30 – 10:30 : תהליכי קבלת החלטות
- יושב ראש המושב – ד"ר, אל"ם (מיל) אביאם סלע
- רא"ל (מיל) גבי אשכנזי, הרמטכ"ל בזמן המבצע
- אלוף עידו נחושתן , מפקד חיל האוויר בזמן המבצע
הפסקה
- אלוף (מיל) יואב גלנט, מפקד פיקוד דרום בזמן המבצע
- גב' ציפי לבני, ממלאת מקום ראש הממשלה ושרת החוץ לשעבר

11:00 – 12:30 : הסתכלות ביקורתית
- יושב ראש המושב – אלוף (מיל) הרצל בודינגר
- האסטרטגיה המדינית / דיפלומטית – ד"ר אלון ליאל לשעבר מנכ"ל משרד החוץ.
- הערכת ההישג מנקודת מבט החמאס - סא"ל אלון אביתר, רע"ן יעוץ לענייני
פלסטינים, מתאם הפעולות בשטחים
- הסתכלות כללית על הערכת ההישג – פרופ' מרטין ון קרפלד
12:30 – 12:50 : משיב – ד"ר, אל"ם (מיל) שמואל גורדון
12:50 – 13:20 : הרצאה מסכמת
- שר הביטחון ,רא"ל (מיל) אהוד ברק (הוזמן)


דמי השתתפות:- 30 ש"ח. לרישום יש להתקשר למכון, 09-9510260, שלוחה 0.

מחקרו של ד"ר שמואל גורדון מ"מכון פישר", מעלה כי מבצע "עופרת יצוקה" לא היה מבצע צבאי בלבד אלא מערכה מקיפה שכללה ממדים מדיניים, דיפלומטיים, הגנת העורף והשפעה על דעת הקהל. עד עתה, נחשבת המערכה בעזה כמוצלחת למדי ולכן לא נידונו ולא הופקו לקחים חיוניים. לפיכך, מוקדש חלק נכבד מהספר להפקת לקחים מהשגיאות ומהתוצאה הסופית הבלתי-מספקת ברמה האסטרטגית-מדינית. לקחים אלו נחוצים למדינה ולצה"ל על-מנת להתכונן בצורה טובה יותר לאתגרים הביטחוניים העלולים להתרחש בעתיד, טוען גורדון.

מחקר זה, השלישי בסדרת מחקרים על החלטות אסטרטגיות במלחמות ישראל (קדמו לו מחקרים על מלחמת יום כיפור ומלחמת לבנון השנייה), מתמקד בהחלטות אסטרטגיות עקריות במערכה בעזה, מנתח את ההחלטות המדיניות והצבאיות; את המטרות המדיניות והיעדים הצבאיים; את הדוקטרינה האופרטיבית והתכנונים המדיניים והצבאיים.

המחקר מגיע למסקנות שונות ומפתיעות למדי: המערכה בעזה הייתה חזרה כושלת על מהלכי מלחמת לבנון השניה ותוצאותיה. תופעת "הדשדוש" שחזרה על עצמה מחייבת בדק-בית בחשיבה הצבאית והביטחונית. אי-תכנון של אסטרטגית יציאה גרם לכך שהמערכה נמשכה פרק זמן ארוך והסתיימה ללא תוצאה ברורה מבחינה מדינית, ובכשלון צבאי.

המחקר מעלה כמה סוגיות, בהן: הרתעה והכרעה במערכה והשלכותיהן לעתיד, האסטרטגיה האווירית, שאלת ניצול היתרונות והיכולות של זרוע האוויר, ועתיד הלוחמה האווירית נגד טרור וגרילה. סוגיה חשובה נוספת היא מוסר הלחימה, מקור האחריות והשלכות לעתיד. כמו-כן, ממליץ הספר על שינויים במערכות קביעת ההחלטות המדינית והצבאית.

איפה ניתן לקרוא את המחקר

ציטוט:

במקור נכתב על ידי yoel301 איפה ניתן לקרוא את המחקר

אינו זמין ברשת, ניתן להשיג במכון בגרסא מודפסת.

אתה יכול להרחיב מעט לגבי הערכת תוצאות המבצע? צויין שהוא הסתיים בכשלון צבאי, ומעניין אותי לדעת אילו מטרות צבאיות היו אמורות להיות מושגות ולא הושגו (למשל, אם השתלטות על ציר פילדלפי לא הוגדרה לצה"ל כמשימה אז אי-השגתה אינו כשלון).

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ninesouls אתה יכול להרחיב מעט לגבי הערכת תוצאות המבצע?

לא ליוויתי את המחקר הנ"ל ואין לי פנאי לתרגם (הוא נכתב באנגלית), לערוך ולהביאו לכאן.

וואו, גורדון משיב למושב של ון קרפלד. רק בשביל זה שווה להגיע. חבל שאינני בארץ ביום זה.

שפונדרה
Good People, Good Food
http://www.shpondra.com/

גם ציפי לבני תגיע.

אבל הנה דעתי בקצרה:

במחינה טקטית, צה"ל מחץ את חמאס במחיר אבדות נמוך מאוד לכוחותינו (כ-1160 פלסטינים, מתוכם לפחות 700 מחבלים, לעומת 13 ישראלים שנהרגו). מבחינה אסטרטגית - המבצע אכן נכשל. למעט הקטנת ירי הרקטות אף מטרה לא הושגה והדרך המדיני לא רק שלא ניצל את המבצע כדי לשפר את המציאות הביטחונית בדרום אלא אף לא הצליח למנוע את הנזק המדיני שנגרם בעקבותיו (הסכסוך עם טורקיה לדוגמה). הצרה היא שלצה"ל לא הוגדרו מטרות חד-משמעיות - להפיל את שלטון חמאס ולהוציא מכלל פעילות את רוב כוח המחבלים שלו (כ-20,000 פעילים) - והדרג המדיני לא היו נחוש בהמשכת המבצע עד שהמטרות יושגו. גם ההסברה כשלה בעת המבצע. הייתה כאן הזדמנות אדירה שהוחמצה וחבל...

אולי כדאי להעביר הודעה זו לאשכול חדש?

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

נצחון לא סופרים רק כמה אבדות נגרמו לאויב וכמה לך. מה שווה אם הכל חוזר לקדמותו. הגראדים והקסאמים ממשיכים ליפול. צריך היה להגיע למצב כזה לפחות השורר בגבול הלבנון. אם לא הושגה מטרה דומה בעוטף עזה, האם נצחנו???

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

ההצלחה הייתה חלקית. לתקופה מסויימת שרר כאן שקט מופתי, עד שהלקח נשכח. וכאשר השקט הזה הופר בצורה משמעותית היה צריך לשחזר את ההצלחה הזאת, עד לפעם הבאה.

או"ם שמום.

ידידי, מי שאומר כך, הוא גם לא מבין גדול בענייני לידה וילדים.
או שיש או שאין - אין חצי, והתוצאה היא יום יומית ב"עוטף"
(תגיד להם בבקשה שזה חלקי ותביא לכאן את תשובתם)

נ.ב.
אתה בוודאי לא אחראי לזה, אך אם תשים לב, מייד לאחר כל מבצע שלא הושלם כמו שצריך התחילו לדבר
על "עופרת יצוקה-2", "מלחמת לבנון-3" וכד'

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

הוא ביצוע טבח רבתי של אלפים רבים שיזכר לנצח
מכיוון שאין לכך לגיטימציה בינלאומית או אפילו פנים ישראלית
סיטואציית "חצי הריון" תמשיך

אני יושב במחשבים של האוניברסיטה כל היום.

נכון??

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

אין פתרון אפקטיבי לירי הרקטות שהוא לא פשע מלחמה
עצוב אבל נכון

אני יושב במחשבים של האוניברסיטה כל היום.

ומה עם כיבוש מחדש של רצועת עזה? מעין "חומת מגן" בשלבים הבאים:
1. "הלם ומורא" - תקיפה שמטרתה למנוע לחימה מצד חמאס, להרוג מאות מחבלים (עם שאיפה לאלפי מחבלים הרוגים) ולהשמיד חלק ניכר מהאמל"ח, בדגש על נשק נ"ט ונ"מ.
2. חיפוש והריסת מחסני נשק ומעבדות חבלה.
3. הקמת מערכת משלטים והחזקת נקודות מפתח השולטים ברצועת עזה ובשטחי השיגור.
4. פעילות מעצרים נרחבת.
5. פעילות שיטתית אינטנסיבית אך מבוזרת כדי לנקות את מה שנותר בשטח.
6. הגהה למצב דומה למצב כיום ביהודה ושומרון, בו גם אם יש טרור, הוא מאיכות נמוכה ולא מצליח לגרום נזק בממדים שהוא גרם לפני המבצע הצבאי.
7. היום שאחרי - זה כבר עניין של המדינאים.

אני מאמין שצה"ל יכול להשיג את המטרות הנ"ל במבצע צבאי ברצועת עזה, בתנאי שהדרג המדיני יספק גב מדיני לפעילות המלחמתית, עם דגש על הסברה נכונה ויעילה, נחישות להמשיך במבצע עד שהיעדים יושגו והשגת גיבוי מדיני מארצות הברית ומדינות המערב (אנגליה, אירופה, קנדה וכו').

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ArmouredDov_D9 ומה עם כיבוש מחדש של רצועת עזה? מעין "חומת מגן" בשלבים הבאים: 1. "הלם ומורא" - תקיפה שמטרתה למנוע לחימה מצד חמאס, להרוג מאות מחבלים (עם שאיפה לאלפי מחבלים הרוגים) ולהשמיד חלק ניכר מהאמל"ח, בדגש על נשק נ"ט ונ"מ. 2. חיפוש והריסת מחסני נשק ומעבדות חבלה. 3. הקמת מערכת משלטים והחזקת נקודות מפתח השולטים ברצועת עזה ובשטחי השיגור. 4. פעילות מעצרים נרחבת. 5. פעילות שיטתית אינטנסיבית אך מבוזרת כדי לנקות את מה שנותר בשטח. 6. הגהה למצב דומה למצב כיום ביהודה ושומרון, בו גם אם יש טרור, הוא מאיכות נמוכה ולא מצליח לגרום נזק בממדים שהוא גרם לפני המבצע הצבאי. 7. היום שאחרי - זה כבר עניין של המדינאים. אני מאמין שצה"ל יכול להשיג את המטרות הנ"ל במבצע צבאי ברצועת עזה, בתנאי שהדרג המדיני יספק גב מדיני לפעילות המלחמתית, עם דגש על הסברה נכונה ויעילה, נחישות להמשיך במבצע עד שהיעדים יושגו והשגת גיבוי מדיני מארצות הברית ומדינות המערב (אנגליה, אירופה, קנדה וכו').

"שכחת" דבר קטן. אם ישראל תכבוש שוב את הרצועה, האחריות לכל ליטר דלק, כוס חלב, קילוואט חשמל ומ"ק ביוב - עליה. זה מה שנחוץ?

מעבר לכך, באם בעתיד יתקיים מהלך של כיבוד מחודש של רצע"ז - סעיף 7 אצלך הוא הראשון שצריך להיות מבורר ומוגדר.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי טל ענבר "שכחת" דבר קטן. אם ישראל תכבוש שוב את הרצועה, האחריות לכל ליטר דלק, כוס חלב, קילוואט חשמל ומ"ק ביוב - עליה. זה מה שנחוץ?

ככה זה המצב גם היום. את החשמל אנו מספקים, וכל פעם שבעזה עושים הצגה של מחזור העולם תמיד מאשים אותנו.

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

בגדה המערבית קיים שלטון מקומי (רש"פ) שמקיים איתך שיתוף פעולה ברמות כאלה ואחרות (אני מכוון לצד הבטחוני, הצד הפוליטי ממש לא רלוונטי). כל זמן שהמצב הזה קיים, יש לך שותף - אפילו חלקי - שעוזר להשיג שליטה על המצב. מצב כזה לא קיים ברצועה, בה השלטון בהגדרה רואה בך אויב ולכן כל פעילות שם תתבצע תחת לחימה בעצימות גבוהה.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

ב"חומת מגן" היה שיתוף עם הרש"פ? למיטב זיכרוני הפעולות היו נגד פתח ואש"ף.

התכוונתי לעופרת יצוקה. בחומת מגן אכן כוחות הביטחון של הרש"פ די קרסו/נהרסו.

ובכל מקרה, אין דין לחימה נגד מחבלים ושו"פים חמושים בנק"ל ומטענים מאולתרים לדין חמאסניקים וג'יהאדיסטים עם מטענים כבדים וטנ"ט מתקדמים.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

אנסה להבהיר: בשלב הראשון של המבצע אני לא מצפה לשיתוף פעולה מצד הפלסטינים, בטח שלא מצד חמאס. אני מודע לכך שזה יהיה קשה יותר מ"חומת מגן" ו"עופרת יצוקה" (אם כי גם במבצעים אלה הפלסטינים היו חמושים בנשק נ"ט, בעיקר RPG ומטעני חבלה קטלניים) אבל אני סבור שכמו במבצעים אלה גם הפעם צה"ל ישכיל לנצח בקרבות ולשבור את ההתנגדות הפלסטינית ללא ספיגת יותר מידי אבדות (פחות מ-50 חיילים הרוגים). אחרי שההתנגדות תישבר ורוב הכוח הלוחם של החמאס ונשק הנ"ט שלו יושמדו, יתבצע טיהור יסודי יותר, כפי שהתבצע ב"מבצע דרך נחושה" ולאחר מכן, של פעילות אינטנסיבית מבוזרת יומיומית של מעצרים והשמדת תשתיות טרור. זה יכול לקחת זמן, ובמהלך הזמן הזה יהיה שלטון צבאי או אם הרש"פ תסכים לקחת מחדש את השליטה, של הרש"פ על רצועת עזה, ואחרי פרק זמן כלשהו (שיכול לנוע בין שנים לחודשים) תימסר רצועת עזה לידי הרש"פ או אולי לידי מצרים (אם כי אני מניח שהמצרים יסרבו) (אלא אם כן המדינאים ימצאו רעיון טוב יותר) ואז יתקיים מצב כמו ביהודה ושומרון.

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

היא תעלה מיליאדים באופן ישיר (עופרת יצוקה + ) ועוד מיליארדים באופן עקיף (ניהול המזבלה המכונה עזה )
התוכנית שלך תהרוג מאות בביצוע (חיילי צה"ל ) ועוד עשרות כל שנה בפיגועי ירי ומכוניות תופת (סטייל דרום לבנון)
אין יכולת להחזיק 30,000 חי"רניקים קבוע בעזה(מילואים) ולכן גם הירי הרקטי לא יגמר אלא רק יחלש
וכל זה כדי להחזיר אותנו למחבש המדיני של 2006

אני מעדיף לתת לעזה להתפוצץ מבפנים ללא התערבות ישראלית

אני יושב במחשבים של האוניברסיטה כל היום.

א. מצד התועלת של מבצע כזה- אסור לשכוח שמבחינת הממשלה הנוכחית, יש יתרון מדיני ברור לכך שיש שלטון חמאסי בעזה ושלטון רש"פ בגדה. זה מונע חלק מהלחץ להתקדם להסדר עם הרש"פ ולהעביר לה שטחים נוספים. מבחינת הממשלה הנוכחית, דומני שאם היתה כפתור שמאפשר, בעלות שיחה סלולארית, להוציא את החמאס מעזה ולהכניס את אבו-מאזן במקומו, הממשלה לא היתה לוחצת עליו.

ב. מצד המחיר: תלוי מה ההישג המבצעי הנדרש. אם המטרה היא "רק" למנוע זליגת נ"ט ורק"ק ארוך-טווח- הרי שמבצע בכל השטח+שליטה בציר פילדלפי יספיקו. הם יוכלו לבנות קסאמים מאולתרים שיגיעו לשדרות, אך לא גראדים שיגיעו לאשדוד ולבאר-שבע, ולא טילי נ"ט מתקדמים. ולדעתי זה לא יביא לעשרות הרוגים בשנה ולא יחייב "עשרות אלפי חי"רניקים קבוע בעזה" (אגב, מתי היה מצב כזה? אפילו לא כששלטנו בכל השטח לפני 93', כולל אבטחת יישובי גוש-קטיף, נצרים וצפון הרצועה).

ויחמיר את מצבו כיום, כשהוא מבצע עבודת שיטור בשטחים.
האם אנחנו צריכים גם את עזה, ולשקוע בעבודות שיטור נוספות?.
לסרס את צה"ל לקראת פעילות אופרטיבית רחבת יד?.

"בגבורה ובענוווה"

האם ההרצאות יעלו אח"כ ל- YOUTUBE בדומה למה שנהוג במכון למחקרי ביטחון לאומי?

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי marloweperelab89035 האם ההרצאות יעלו אח"כ ל- YOUTUBE בדומה למה שנהוג במכון למחקרי ביטחון לאומי?

גם אצלנו נהוג וכך ייעשה.

מצוין תודה

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

הרמטכ"ל לשעבר, רב-אלוף במיל' גבי אשכנזי אמר ביום עיון על "עופרת יצוקה": "המטכ"ל והעומד בראשו לא יכולים שלא להיות בשיח עם הדרג המדיני על אפשרות למלחמה. מטכ"ל חייב להבין את הממשק עם הדרג המדיני שבו צריך ליזום מהלך של מלחמה. דרג צבאי צריך להיות שותף וממליץ. יש לזה השפעה על הכרעת המלחמה".

אשכנזי הוסיף: "הייתי ממליץ לגנץ שיעשה זאת ביסודיות. במלחמות עתידיות נהיה חייבים מודיעין טוב כי לצה"ל יש כוח האש הקטלני במזרח התיכון".

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4278399,00.html


הרמטכ"ל לשעבר שיבח את חופש הפעולה שהעניק השר ברק לדרג הצבאי בזמן מבצע "עופרת יצוקה" בעזה, אולם הבהיר כי בכל הקשור למלחמה "המטכ"ל והעומד בראשו לא יכולים שלא להיות בשיח עם הדרג המדיני. אם לא, הם צריכים לייצר זאת"


אשכנזי אמר עוד כי "מטכ"ל חייב להבין את הממשק עם הדרג המדיני שבו צריך ליזום מהלך של מלחמה. דרג צבאי צריך להיות שותף וממליץ, יש לזה השפעה על הכרעת המלחמה, זו חובתנו הפיקודית. עלינו לוודא שהפעולות ברות השגה, לא במובן של הטייס בקוקפיט או הלוחם בטנק אלא במובן הרחב. הפעלת כוח צבאי הוא אמצעי ולא מטרה. צריך שיהיה תיאום ציפיות בין הדרג הצבאי למדיני. השיח הזה קריטי לעיצוב התוצאות. לפעמים זה מביא לוויכוחים".

בפן אישי כלפי מחליפו בתפקיד אמר אשכנזי כי "הייתי ממליץ בתוקף לגנץ שיעשה זאת ביסודיות. תשתדל בני, לדעת איך אתה רוצה לצאת מהעניין. יש קשר הדוק בין הישגים גבוהים למחירים שצריכים לשלם ולא במובן של סיכון החייל. הקבינט המדיני-ביטחוני אפשר לנו אז ב'עופרת יצוקה' להשמיע את כל העמדות שלנו. לא היה אז יעד במלחמה להחזיר את גלעד שליט וזה עלה בדיונים. צריך לדעת את מנגנון הסיום של מלחמה. השלישייה אז: ראש הממשלה, לבני ושר הביטחון היו מפוצלים - דבר שהביא לדחיית הכניסה הקרקעית".

"היה אפשר לסיים אחרי שבועיים"
מנחה הכנס - אלוף-משנה (במיל') ד"ר אביאל סלע שמכהן כראש מכון פישר למחקר אסטרטגי, אוויר וחלל - אמר כי אשכנזי הקדיש 60 אחוז מזמנו לשיח עם הדרג המדיני בזמן הלחימה בעזה, ועל כך השיב הרמטכ"ל לשעבר כי "הייתי שמח להיות יותר עם הכוחות או בחדר המבצעים אבל הקדשתי זמן רב לדרג המדיני. תפקידך לשמור גם עם המתווה שהוחלט. היה אפשר לסיים המבצע לדעתי אחרי שבועיים והוא נגמר כמעט אחרי חודש אבל בגלל ויכוחים בדרג המדיני. לטעמי גם היינו צריכים לעשות המבצע עוד קודם, בקיץ 2008. יצאנו מאוחר מדי למבצע. שלא יהיה ספק, היה אפשר לכבוש את כל עזה".

אשכנזי הוסיף כי "חובתנו להיות מוכנים ומנומקים אסטרטגית. כך הדברים משפיעים. לדוגמה, לי היה חשוב לפתוח המבצע במהלומה מפתיעה. ביום רביעי אושר המבצע בקבינט אבל דברים דלפו וחמאס נעלם מהמוצבים והמפקדות. אז ביקשנו מהדרג המדיני שאנו נקבע את מועד עיתוי המבצע והוא הסכים. ואז ישבתי עם גלנט, נחושתן וידלין וראינו שאי אפשר בחמישי ואי אפשר בשישי אז עשינו תרגילים, הודענו שמשחררים חיילים הביתה ושיהיה דיון נוסף עם הקבינט ביום ראשון ואז בשבת ב-11 בבוקר המטוסים של נחושתן המריאו. כך תיקנו את ההדלפות".

בנוגע למלחמות עתידיות אמר אשכנזי כי "בעתיד נהיה חייבים מודיעין טוב ורציפות מודיעינית כי לצה"ל יש את כוח האש הקטלני במזרח התיכון. אסור לנו ליפול במלכודת של מלחמה א-סימטרית (מלחמה בשטח בנוי. י.ז) גם בסיכון של עוד דו"חות גולדסטון. זו בחירה של האויב ללכת לשטחים

בנויים כי הם יודעים את עוצמות האש שלנו בשטח פתוח. אסור לתת פטור לחוליית גראדים שיורה משטח בנוי".

אשכנזי הוסיף בהקשר זה כי "צה"ל לא פעל ב'עופרת יצוקה' כפי שפעלו בערים בעיראק. צלצלנו בטלפון ל-60,000 בתי אב בזה וביקשנו מהם לצאת מהבית לפני התקיפה. לא צריך להיבהל מזה. צריך להסביר לעולם ולדרג המדיני וללוחמים את זה. אסור שנשחק לתפישה של האויב שרוצה לגרור אותנו למלחמת התשה".

יצוין כי הרמטכ"ל לשעבר נמנע ממפגש בכנס עם מי שהיה אמור להחליף אותו, אלוף (במיל') יואב גלנט, שכיהן בזמן המבצע כמפקד פיקוד הדרום. מפקד חיל האוויר לשעבר, אלוף (במיל') עידו נחושתן נאם בין שניהם וגלנט הגיע לאחר שאשכנזי עזב את המקום. עם זאת, במהלך נאומו הזכיר אשכנזי ארבע פעמים את גלנט בהקשרים של הישגי המבצע בעזה.

http://news.walla.co.il/?w=/2689/2565583


אשכנזי: "החלטה אסטרטגית צריכה להתקבל בדיאלוג עם הצבא"

הרמטכ"ל לשעבר, רב אלוף במילואים גבי אשכנזי, התייחס הבוקר (שישי) בכנס של מכון פישר בהרצליה שעסק במבצע "עופרת יצוקה" לדיאלוג בין הדרג המדיני למטה הכללי תוך שהוא רומז למתיחות היום בצמרת המדינה. ״החלטות אסטרטגיות צריכות להתקבל בדיאלוג בין הדרג המדיני לדרג הצבאי. הדרג המטכ״לי צריך להיות חלק מהשיח הזה ואם הוא לא קיים - לייצר אותו. גם ביחס למה שעומד על הפרק וגם ביחס למה שלא עמד על הפרק״.

אשכנזי סיפר על אחת השיחות שהתנהלו בין הצבא לדרג המדיני בזמן המבצע: ״שרת החוץ לבני אמרה לי באחד הדיונים הללו, 'אני מרגישה לא נעים עם מה שהצבא עובר בדיונים הללו'. זה תפקיד שלך כעומד בראש הצבא לוודא שבכל המציאות הזו אתה שומר על המתווה ועל מה שהוחלט. זה לא יהיה נכון לחכות, אחרת לא תוכל להשמיע על הדברים, או לחכות לראות איך זה יקרה. בסוף נכנסנו לפעולה קרקעית ברצועת עזה. הייתה דילמה איך מסיימים את המבצע. לקח לנו יותר משלושה שבועות לסיים אותו. אבל בגלל שהיה ויכוח עם הדרג המדיני ובתוך הדרג המדיני, ישבנו שם (ברצועת עזה) והמבצע לא הסתיים אלא רק אחרי שלושה שבועות. היו כאלה שסברו שצריך להמשיך כי אין נפגעים. והיו כאלה שמאוד התנגדו לכך. הבאנו את ההישג לצאת החוצה. זה שיקף את המחלוקת של אלו שמעלינו״.

שכנזי טוען כי הדילמות הללו לא יהיו שונות בפעולות רחבות יותר. ״אני חושב שזה לא יהיה שונה במבצעים עתידיים. אני מייעץ למטה הכללי להיות שותף להחלטות הדרג המדיני. כשאתה בא מבפנים, ברמה האסטרטגית הדברים נשמעים ומשפיעים על מקבלי ההחלטות״. אשכנזי, התייחס באריכות לדיאלוג בין המטה כללי לדרג המדיני. ״סוג השיח הזה הוא חובתו של הדרג המדיני עם הדרג הצבאי. זה ברור שזה חייב להתבצע ויביא להפעלה יותר נכונה של הכוח. לפעמים זה כרוך בוויכוחים. היו שחשבו לפני מבצע עופרת יצוקה שצריך למוטט והיו שחשבו שצריך להגיע להסדרה. היה מי שחשב שצריך לכבוש חלקים מהרצועה״.

״אני הייתי ממליץ בתוקף, וכך גם אמרתי למחליפי בני גנץ, שיעשה ביסודיות את השיח הזה", סיפר אשכנזי. "אמרתי לו - 'בני, תשתדל להבין איך אתה רוצה לצאת מהעניין'. יש קשר הדוק בין הישגים גבוהים לבין מחירים שאתה מוכן לשלם. ככל שהצבא יביא הישג גבוה אתה צריך לשלם מחיר כבד. ככה אני מצאתי את זה. הדרג המדיני איפשר לנו שיחה מקצועית. עניינית. ביקשו מאתנו להציג את כל מנהל המטרות. בסוף התוצאה הייתה פגיעה קשה בחמאס. השגנו הרתעה ושקט בדרום״.

בכנס דיברה גם שרת החוץ לשעבר, ציפי לבני. בכנס, שעסק בתהליך קבלת ההחלטות במבצע עופרת יצוקה, אמרה לבני: ״פעולה צבאית ללא לגיטימיות בינלאומית לא יכולה להתקיים. אני אומר דברים קשים אבל במצב המדיני שבו נמצאת מדינת ישראל מבצע כמו 'עופרת יצוקה' לא יכול להתקיים. צריך לייצר לגיטימיות בינלאומית עם הגורמים הפרגמטיים באזור״. השרה התייחסה גם ליחסים בין וושינגטון לירושלים, ואמרה: ״ככל שאנחנו מחצינים את הוויכוחים עם ארה"ב כך ישראל נחלשת בהיבטים של אפשרות לפעולה צבאית. אני ניהלתי כשרת חוץ שיחות בצעקות עם קונדוליסה רייס בצעקות שאפילו הפריעו לשכנים אבל אף אחד לא ידע עם מי או מה היה תוכן השיחות הללו. את ההיערכויות צריך לעשות בשקט בעצמנו ואחר כך לגייס את העולם. המצב שבו אומרים תחזיקו אותי לא מקובלת עליי".

חלק מן ההרצאות עלו ל- YOUTUBE

http://www.youtube.com/user/2Conference?feature=g-all-u

מומלץ לצפות.

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)