כפי שידוע, ארמית תופסת חלק נכבד מאוד ביהדות - התלמוד כתוב בארמית, חלקים מסוימים מהאגדה של פסח כתובים בארמית, שירים והקדיש. השאלה שלי היא- למה יש לה כזו חשיבות? הרי זו הייתה שפת העם בימי בית שני ועוד לפני כלומר, שגם פשוטי העם דברו בה. נכון שאומרים שמלאכים לא מבינים ארמית אבל עדיין, למה התעקשו כל כך לכתוב את התלמוד רק בארמית, הרי התלמוד הוא פירוש המשנה על ידי חז"ל שנוצר בבבל שארמית הייתה שפתם, האם זה כל כך משנה אם דברי חז"ל ( לא המשנה עצמה) היו נכתבים בשפה אחרת? אם אני לא טועה, האותיות העבריות הן באמת קדושות ויש משמעות לכל אות ומילה בעברית שנכתבה בתורה ובמשנה. השאלה התעוררה בי בעקבות כתבה שראיתי שיש רב בשם שטיינזלץ אם אני לא טועה בשמו, שכתב את כל התלמוד בעברית ולא בארמית וזה עורר מהומה בעולם החרדי. אני שואל, למה? האם חייב לקדש את השפה הארמית כל כך שאסור לוותר עליה? הרי באותה מידה אם היו מדברים בזמן בית המקדש יידיש או לדינו, יכול להיות שהתלמוד היה נכתב בשפה הזו.

אשמח אם אוכל לקבל הסבר על חשיבות השפה הארמית על פי היהדות.

אין לשפה הארמית חשיבות ליהדות! זו פשוט הייתה השפה שדיברו בה ביומיום, ולכן כתבו בה את חלק מהטקסטים.
בנוסף, יש מנהג שנקרא "תרגום", בו קוראים את הפרשה בעברית ולאחר מכן בארמית. מקור מנהג זה בתקופה בה לא דיברו עברית, ולכן היה צורך לתרגם את הדברים לארמית, לטובת השומעים.
למרבה האירוניה, ממשיכים לנהוג כך היום, למרות שהיום כולנו מבינים עברית ומעטים ארמית.
הסיבה לשימור מנהג זה ולמהומה שאתה מתאר בנוגע למהדורת "שטיינזץ" של התלמוד (אגב, הוא רב די מפורסם. זכה בפרס ישראל על תרגום התלמוד) היא אותה סיבה: חוסר הרצון לשנות דברים. מבחינת רבים בדת, עם ישראל הוא כמו עדר של כבשים, שהולכות אחת אחרי השניה. אם קדמונינו דברו ארמית ולמדו גמרא בארמית, גם אנחנו נלמד כך.

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

http://ravsharki.org/content/view/489/841/
http://ravsharki.org/content/view/684/574/
http://ravsharki.org/content/view/172/457/

www.meirtv.co.il

בהקשר לשאלתך אתה צריך להבחין בין המישור המעשי ובין העיוני.

במישור המעשי אין בקרבנו מי שהוא בעל ידיעת התורה מושלמת שתאפשר לו לתרגם את חלקי התורה כמו התלמוד לעברית. תרגום שכזה יכריע בעקיפין בשאלות הלכתיות שונות שדנו עליהם גדולי הפוסקים לאורך הדורות. בתור פירוש עבודה שכזו תתקבל בברכה, אך לא בתור תחליף. הדברים נכונים כמובן לכל ספר יסוד תורני אחר.

במישור העיוני אציין בהקשר זה את דברי המהר"ל בנתיב העבודה פרק י"א.

(מתייחס לאמן יש"ר שנאמר בארמית אותה לא מבינים המלאכים) אבל בודאי אין הפי' שלכך אומרים אותו בלשון ארמי שלא יקנאו בנו המלאכים שאין קנאה במלאכים, רק מפני שהשבח הזה מגיע למדריגה עליונה שאין מגיע שם מדריגת המלאכים, יש לומר אותו בלשון שאין שייך למלאכים.

יש להבהיר ענין זה והוא שישנה הנהגה שהיא כביכול גלויה. במסגרתה יש את שבעים האומות שלכל אחת מהן שר המנהיג אותה, וכלי פעולה כמו ארץ ולשון. עם ישראל הוא חלק ה' שהוא לבדו מנהיג אותם, וכלי עבודתו הם ארץ ישראל ולשון הקודש.

לבריאה שתי הנהגות (אני מקצר בעניין זה) האחת גלויה כביכול והשנייה נסתרת. המלאכים לא מבינים את ההנהגה הנסתרת, כלומר הנהגה זו לא נפעלת במסגרת סדרי ההנהגה הגלויים, שעליהם ממונים המלאכים. ההתייחסות או הפניה שלנו להנהגה זו היא בלשון ארמי שלא מתייחסת לעם מסוים או להנהגה גלויה מסוימת. השבח של יש"ר וכו' מתייחס להנהגה עמוקה ונסתרת זאת ולכן אנו אומרים אותו בלשון ארמי. גם מסירת התורה שבעל פה וכחם של חכמי ישראל להכריע ולקבוע את המציאות הרוחנית בעולם (בסוד לקל גומר עלי) היא מעבר להשגת המלאכים (הויכוח של מרע"ה עם המלאכים, ובחינת נצחוני בני - נצחוני). מלכתחילה תושב"ע לא ניתנה להיכתב ומשנכתב התלמוד זה נעשה בלשון ארמית הרומז לענין זה. (המשנה כן נכתבה בלה"ק אך התלמוד שמגלה את השורשים נכתב בארמית).

תודה על תשובתך.