17-09-2012, 16:23
|
|
|
חבר מתאריך: 24.09.06
הודעות: 2,222
|
|
אני כתבתי שדו קיום בשלום הוא האינטרס של כולם. אני לא כתבתי שכולם אכן שואפים לדו הקיום ובדיוק בגלל זה אני מדגיש בכל פעם מחדש בהודעות שלי את חשיבות קיומו של רוב יהודי מוצק ועל כך אני מוכן להוסיף טיפוחה של אוכלוסיה משכילה ויצרנית.
שם לב שאני לא כותב דמוקרטית. ללא קשר להעדפות האישיות שלי (שהן, כפי שאתה בוודאי מנחש, ליברליות, חילוניות ודמוקרטיות) אני סבור שגם תחת מודל כמו המודל הסינגפורי, למשל, ישראל יכולה בהחלט לשרוד. המפתח הוא, כאמור, אוכלוסיה משכילה ויצרנית שתוכל לתמוך, כלכלית וטכנולוגית, בקיומו של צבא שיוכל להגן על המדינה מאויביה המרובים. לצורך קיום מודל כזה נדרשת חברה שעונה על חלק מהערכים של החברה המערבית (אם גם לא כולם); חופש כלכלי, כיבוד שלטון החוק, שוויון הזדמנויות לנשים (כי חברה קטנה לא יכולה לוותר על הפוטנציאל של מחצית מההון האנושי שלה), טיפוח השכלה, חופש יחסי של מידע וכו׳.
ככזו חברה כזו לא יכולה להרשות לעצמה״מותרות״ מהסוג שתיארת למעלה כהעדפותיהם של הערבים. חברה יהודית במזה״ת עוין פשוט לא תשרוד עם רעב, עוני, שחיתות ובורות. דו הקיום עליו אני מדבר נובע מרוב יהודי מוצק שמושך את החלקים הנכשלים בחברה (ואלו לא רק הערבים אלא גם החרדים) מעלה, לא מירידה למכנה המשותף הנמוך ביותר.
אני לא בטוח איך למשוך את הערבים למעלה (למרות שלא בטוח שהם כאלו נכשלים, לפי טיבי, אאל״ט, אחוז הסטודנטים הערבים באוניברסיטאות בישראל גבוה מאחוזם באוכלוסיה) אבל אני די בטוח שלתייג אותם כ״אונסי יהודיות״ לא יפתור שום בעיה לא להם ולא ליהודים.
_____________________________________
Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006
|