http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/...ml?hp=1&cat=402

'משום מה' אין אפשרות לתגוביות למאמר זה כמו למאמריו של אחד, בן כספית. מענין למה?

אולי אולי מאותה הסיבה בגינה אין 'תיבת הצעות לשיפורים ופניות לשף' בחדר האוכל של כלא שש?
כלומר, הקהל שבוי, הוא בין כה יאכל הכל, אז את מי מעניין מה הוא חושב על מה שאנו מגישים לו?

מספר מאמרים מענינים המסבירים את קריסת מעריב התפרסמו באופן לא מפתיע באתר החופשי, היעיל והקריא יותר שיל יואב יצחק.

"מי אשם בקריסת מעריב?' שואל יואב יצחק שפעם עבד שם כעיתונאי לא מוערך ע"י ההנהלה וכיום מחזיק לבדו באמצעים זולים ויעילים בהרבה אתר חדשות איכותי מזה של בית מעריב עם קהל קוראים לא קטן.
http://www.news1.co.il/Archive/0024-D-76526-00.html

כפי שכבר הסביר במאמר שהובא כאן בעבר http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=566926 קרס מעריב בשל הצימצום בשוק הפרסום הכללי ובשל התחרות שהתפתחה הן מעולם האינטרנט והן מצד ישראל היום. אבל לא רק כיווץ שוק הפרסום הפיל את מעריב אלא גם הבעיטה שבעט מעריב בקהל המסורתי שלו. אותה ירידה שגררה ירידה במספר הקוראים עוד הרבה טרם הגיח אדלסון לעולם התקשורת הישראלי.

עיתון מרכזי בין ימין לייט לשמאל לייט ועמוק בתוך הציונות הפך מאז ימי אמנון דנקדנר כעורך לעוד פמפלט פוסט ציוני שעד אז הוכיחו עצמם כנמכרים ל3% מהאוכלוסיה. [אם כי משווקים בכח על חשבון הציבור או דרך זכיונות למקורבים ל100% מהאזרחים]. מעריב התעקש לבזות את ערכיו של קהל קוראיו פעם אחר פעם ושבוע אחר שבוע במשך שנים ארוכות. המדהים הוא שהדבר נעשה תוך כדי שאנשי עסקים מזרימים במרוצת השנים 300 מיליון דולר [!!] לתוך העסק הכושל מבלי להבחין שהעסק נכשל כי הוא פשוט מגרש את לקוחותיו.

לי כמובן יש תאוריה אחרת. זה לא שהם לא הבחינו. הם כולם אנשי עסקים ממולחים, הם לא אוהבים להפסיד כסף והם יודעים אפילו איך להרוויח אותו. במקרה של מעריב הם סברו כי בעלות על העיתון תעניק להם השפעה פוליטית ומעמד בקרב הבראנז'ה משפטית-עסקית-אקדמית השלטת בארץ ובאירופה ותאפשר להם לייצר רווחים גדולים יותר בעסקיהם האחרים. מחשבתם אינה בגדר דעה תלושה כמובן שהרי מוזס שגשג בעזרת דרך חיים זו לנגד עינהם. השינויים בשוק הפרסום וירידת כח ההשפעה הפוליטית שהגיעה עם כניסת אדלסון והתבססות עיתונות אינטרנט מעט יותר חופשית - קיזזו את היתרונות שבאחזקת דינוזאור והאכלתו ולכן נמלטו נמרודי, רכיב ודנקנר ושבו לאחוזותיהם ללקק פצעים ולהתנחם בעסקיהם האחרים.

נועם לניר, לא בדיוק איש ימין - מסביר את קריסת מעריב מנקודת מבטו של איש עסקים מיומן http://www.news1.co.il/Archive/003-D-76527-00.html . עסק צריך להיות יעיל, דינמי ולהתאים עצמו למציאות.

מעריב לא היה כזה וכעת הוא מגיש לנו את החשבון, מסתתר מאחרי גבם של עובדי הדפוס והמובילים שמעולם לא ספר ולא מציב בחלון הראווה כשלונות בסגנון בן כספית [שלפי י.י מקבל שווי שכר של 80,000 רק ממעריב לא כולל חלטורות בערוצי נפל אחרים]. עסק שמאפשר לעילגת כבילי מוסקונה לפמפלט על שווי דף מוסף של 10000 ש"ח 40 שבועות בשנה, מה לו כילין על הפסדיו? אלו אנשים קונים מעריב בשביל בילי מוסקונה? כמה אנשים מסתקרנים טרם קריאת מאמר מערכת של שי גולדן?

את מעט הכסף שיש בקופה מבזבז מעריב על קיבוץ נדבות ומסע התבכיינות בפני הקוראים בהם בגד ועליהם ירק שנים כה רבות. אפילו את עלי התאנה הימניים הוציאו מהארון וקלמן ליבסקינד הפך לסוציאליסט המודה לדב חנין על עזרתו. יומיים אח"כ הוא יבכה את הרס מיגרון ולא יבין לכאורה את הקשר בין הדברים... דב חנין הרי לא בא לעזור לו אלא בא לעזור לחגי מטר בקרב על עוד מוצב שנפל בידיהם לפני זמן רב וכעת הם מתקשים להפרד ממנו ורוצים שקורבנות דרכם הפוליטית הקיצונית יתחזקו אותו בעבורם.

מי ששרף את מקור פרנסתם של עובדי הדפוס, המזכירות, המגיהים [יש עדיין?] והמובילים - אלה הבוסים הציניים ובעיקר שכבת עושי דברם, הפוליטרוקים המדושנים שקרעו את הקופה בזמן שאת ההפרשות של הדפס לא בטוח שתמיד זכרו. הם כמובן כבר עשירים מספיק ומקושרים מספיק כדי לעבור כטפיל למאכסן הבא אבל שלפחות לא יכו על החזה של אחרים...

אני באמת לא מבין למה. מה הקשר בין דמוקרטיה, או חוסר בדמוקרטיה, לבין עסק כלכלי שלא יודע להתנהל כמו שצריך ולהתאים את עצמו לדרישות הקהל. בין הסגירה של מעריב, או ערוץ 10 לצורך העניין, לבין הדמוקרטיה אין קשר. הדמוקרטיה תמשיך להתקיים גם בלי מעריב וכולי תקווה שעיתון אחר יקום במקומו, עיתון שהבעלים שלו ידע להתנהל כמו שצריך מסחרית וכלכלית.

נסגרו לא מעט עיתונים במדינת ישראל, וכיום עם הטכנולוגיה שמאפשרת לכל אחד להיות עיתונאי שכמעט לא כפוף לצנזורה, ולהגיע למאות ולאלפי אנשים דרך האינטרנט בשניות, אין שום סכנה לדמוקרטיה בישראל.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

אתה ממחזר את הטענה שסגירת עיתון היא סכנה לדמוקרטיה, אבל עובדתית מאז שהחלו להסגר עיתונים ועד היום לא הייתה שום "סכנה לדמוקרטיה". תיקון טעות : הייתה סכנה לדמוקרטיה מכיוון העיתונים שנשארו וניסו לסגור עיתון שלא מצא חן בעיניהם.

חוץ מזה, מאזש שקראתי את מאמרו של יגאל סרנה השבת בידיעות, אני מייחל לכך שמוזס יפשוט רגל

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

אין להם קהל קוראים גדול דיו,ולכן מה כאן פוגע בדמוקרטיה?
יש מספיק כלי תקשורת של השמאל,ככה אין פה פגיעה באמת.

חוץ מעיתון אחד פוליטית במרכז,ואחד ימני כל כלי התקשורת שייכים לשמאל.

will you marry me nesli barda? Operating system: Linux The day Microsoft & apple makes a product that does not suck will be the day they start making vacuum cleaners. say no to Apple&Facebook&MS&Samsung IL&Nokia&Hot&Yes,but say yes to Google

משמעותה היא שיש אנשים "דמוקרטיים" שמצביעים ל"מפלגות דמוקרטיות", ועכשיו אחד העיתונים ה"דמוקרטיים" נסגר - ולכן יש "סכנה לדמוקרטיה".

מולם עומדים המון "אנטי דמוקרטי" שמצביע בעד מפלגות "לא דמוקרטיות" שיוצרות רוב "לא דמוקרטי".
הם העזו להקים עיתון "לא דמוקרטי" שמסכן את הדמוקרטיה כי הוא מציג מגוון דעות וגוזל שטחי פרסום מ"עיתונים דמוקרטיים".

למי שלא הבין - המשתמשים בלשון המכובסת הזו מייחלים לחזרת ה"דמוקרטיה העממית".

וסגירתו הייתה הדממה של אותו 'קול'.

חרות, על המשמר, דבר, הבוקר, הצופה ולמרחב וקודם לכם המשקיף והדור. כולם הביעו אמירה שלא הייתה לה דרך אחרת להאמר. כולם הופקו על ידי מפלגות ותחת דגלן. כלומר בשקיפות. הם לא שרדו כלכלית בשל הצטמצמות הקהל הנאמן למפלגה כלשהי ונסגרו ברובם.

העתונים המתימרים להיות על מפלגתיים ומושלים בכיפה כיום - אינם כאלה. הם עסקים ואפילו עסקים ציניים. הם משמשים את בעליהם כדי ללחוץ על פוליטיקאים לטובת עינינם, לסנן חדשות, להשתיק דעות ולהטות דיונים ע"י פיזור עשן במקום אחר ולא כדי לעורר משהו מרוחה של הדמוקרטיה.

לאזרח יש היום פתחון פה בכל כך הרבה מקומות. מי חלם לפני עשרים שנות שציבי וישראלה יוכלו לכתוב משהו שיוצג בפרהסיה בלי לעבור את המסננת הפקטיבית של עורך מדור המכתבים? בלחיצת מקש אתה יכול ליצור לך בלוג או כתב עת למורים להסטוריה שיצבור קהל ובלא מעט פורומים אתה יכול לבקר בחופשיות את הנושאים המוצגים בחדשות. היכן לא תוכל לעשות זאת בחופשיות? דווקא באתרי העיתונים הגדולים.

אנחנו, אני ואתה, בכתיבתנו החופשית כאן הם אלה שנועצים מזלג בעוגת הפרסום של מעריב ודומיו ואני סבור שאין רע בדבר.

אני חושב שאין זה נורא אם נהרסת מעצמה בימה סלקטיבית ובזבזנית שמפנה מקומה למדשאת הייד פארק גדולה.

אם יכול עיתון לשאת עצמו - אדרבא ואדרבא שיעשה זאת ואם לאו אין סיבה להגדיל את מיסינו כדי לסייע לו לעמוד על רגליו. הבעלים של העיתון מעולם לא חשב הרי לתרום לי או לך משהו מרווחיו.