שלום לכולם,

התקבלתי לאונ' תל אביב למגמת הנדסת חשמל ואלקטרוניקה. ניסיתי להכנס למגמה לתואר כפול בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה וגם פיזיקה, אך לא התקבלתי, כך שלפסגות כנראה לא אגיע. אני יכול להתחיל ללמוד שם כעתודאי רגיל בחודש הבא. אני נורא חושש ויש לי מלא שאלות. אני כל הזמן קורא באינטרנט ושומע שעתודאים אינם מרוצים מהמצב שלהם ושלפעמים הם משובצים במקומות מסריחים. אני גם שמעתי שזה טעות ושאסור לעשות את זה.
אני יודע שיש חבר'ה לא אובייקטיבים שמסיבות כאלה ואחרות (כמו אי קבלה למסלול עתודה כלשהו) אומרים כאלה דברים, אבל אני באמת חושש שזאת תיהיה טעות.
ניסיתי לעלות את היתרונות והחסרונות במסלול, שהם:
יתרונות - מרוויח תואר בחינם, מקבל מענקים, מקום עבודה מובטח, ניסיון במקצוע מובטח וגם באיזשהו מקום לא נותן שירות קרבי.
חסרונות - מעיב על חיי החברה בגיל הכייפי של החיים, אפשרות לשיבוץ במקומות לא אטרקטייבים בלשון המעטה, מקצוע לכל החיים וחייב לאהוב את זה ממש.

אני בעקרון אוהב ללמוד ואני מאוד רוצה לעסוק בפיתוח נשק וכדומה, אני ארצה להיות בתוך התעשייה הזאת ואני יודע שדרך המסלול הזה אני אוכל. אני חושב שאצליח בלימודים ואוכל אפילו להיות מצטיין. יש לי כמה שאלות בנושא:
1. עתודאים רגילים מקבלים הטבות? לפטופ, נסיעות, מזון?
2. עתודאים רגילים משרתים על מדים ? מתי והאם בכלל עושים קורס קצינים ?
3. אוכל להשתלב במסלול פסגות אם בין השנים ייראו שהציונים שלי ממש טובים ?
4. אפשר לקרוא למי שלומד הנדסת חשמל ואלקטרוניקה מטעם הצבא ורוכש ניסיון על חשבון הצבא "מסודר בחיים"?


עוד לא קיבלתי תשובות, אבל אני גם ממוין ליחידת מצו"ב של חיל התקשוב (רשום עליה בויקיפדיה כך שאני מניח שלא עברתי עברת בט"ש). אם אתקבל, מה לדעתכם כדאי לי לבחור ? האם אפשר לשלב שירות ביחידה ולימודים באונ' תל אביב במגמה שנרשמתי אליה ?

נ.ב - החלום שלי זה להיות טייס כך שמתישהו בדרך אני מניח שאני אבקש מיונים לטיס. עשיתי ניתוח לייזר בעיניים לשם כך.

אשמח לכל פרט מידע בנושא וכל דעה תתקבל.
תודה מראש

ציטוט:

במקור נכתב על ידי matan0805 אני בעקרון אוהב ללמוד ואני מאוד רוצה לעסוק בפיתוח נשק וכדומה, אני ארצה להיות בתוך התעשייה הזאת ואני יודע שדרך המסלול הזה אני אוכל. אני חושב שאצליח בלימודים ואוכל אפילו להיות מצטיין.

ביטחון עצמי זה חשוב, אבל למה אתה בטוח שדרך המסלול הזה תוכל להגיע לפיתוח נשק ושות'? יש אינספור עתודאים (גם להנדסת חשמל), ואא"כ אתה מקומבן בצורה כזו או אחרת, אין לך דרך לדעת מראש לאיפה ישבצו אותך.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי matan0805 1. עתודאים רגילים מקבלים הטבות? לפטופ, נסיעות, מזון?

במהלך התואר אתה לא באמת בצבא (אתה בדח"ש), אז אתה לא מקבל אוכל או החזרי נסיעות, או שום דבר בסגנון.
http://www.aka.idf.il/giyus/general...918&docId=61089
בזמן השירות אתה חייל (כמעט) כמו כל חייל אחר. אם תעשה את הקק"צ תקבל ישר דרגת סגן ולא סג"ם. אם לא, תקבל דרגת קמ"א. זה משפר את המשכורת קצת. לאפטופ? לא ממש.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי matan0805 2. עתודאים רגילים משרתים על מדים ? מתי והאם בכלל עושים קורס קצינים ?

משרתים על מדים, אא"כ תגיע לאחת היחידות המתלהבות או שתשובץ בכלל מחוץ לצבא (שב"כ, מוסד וכאלה).
מתי עושים קק"צ וכאלה: http://www.aka.idf.il/giyus/general...918&docId=61090
(אגב, בתור מהנדס וקצין, כדאי שתלמד לחפש דברים כאלה בגוגל לבד.)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי matan0805 עוד לא קיבלתי תשובות, אבל אני גם ממוין ליחידת מצו"ב של חיל התקשוב (רשום עליה בויקיפדיה כך שאני מניח שלא עברתי עברת בט"ש). אם אתקבל, מה לדעתכם כדאי לי לבחור ? האם אפשר לשלב שירות ביחידה ולימודים באונ' תל אביב במגמה שנרשמתי אליה ?

תלוי מה דעתך בקשר ליתרונות ולחסרונות שכתבת למעלה.
שירות במצו"ב יכול להיות נחמד. מבחינה טכנית זה יכול להיות מעניין. יש שם אנשים מוכשרים (ופחות מוכשרים - אבל כאלה יש בכל מקום). מבחינת אווירה ומסגרת, אלה דברים שמשתנים. בפעם האחרונה ששמעתי, אמרו לי דברים לא כל-כך חיוביים.

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

הנדסת חשמל זה התואר שבו העתודאים הכי פחות מרוצים מהשיבוצים,
גם אם תהיה מצטיין זה לא מבטיח לך שיבוץ טוב.
הסיכוי שתגיע לפיתוח נשק אפסי.

לגבי מצו"ב, אני אישית לא התרשמתי יותר מידי מהתפקידים שם, אבל זאת דעתי האישית.

איחלתי לחייל בהצלחה

ציטוט:

במקור נכתב על ידי matan0805 שלום לכולם, אני בעקרון אוהב ללמוד ואני מאוד רוצה לעסוק בפיתוח נשק וכדומה, אני ארצה להיות בתוך התעשייה הזאת ואני יודע שדרך המסלול הזה אני אוכל. אני חושב שאצליח בלימודים ואוכל אפילו להיות מצטיין. יש לי כמה שאלות בנושא: 1. עתודאים רגילים מקבלים הטבות? לפטופ, נסיעות, מזון? אם אתה מהפריפריה (מחוץ לגדרה-חדרה) תהיה שייך לעתידים ותקבל לפטופ, חוץ מזה תקבל 8500 שקל מענקים (אלא אם כן תהיה בעתידיאם ואז אולי תקבל יותר) בשנה. 2. עתודאים רגילים משרתים על מדים ? מתי והאם בכלל עושים קורס קצינים ? אתה בדח"ש בתקופת הלימודים, קקצ עושים אחרי החזרה לשרות (בסוף התואר) 3. אוכל להשתלב במסלול פסגות אם בין השנים ייראו שהציונים שלי ממש טובים ? כן, אולם זה אפשרי רק אם אתה לומד חשמל-פיזיקה 4. אפשר לקרוא למי שלומד הנדסת חשמל ואלקטרוניקה מטעם הצבא ורוכש ניסיון על חשבון הצבא "מסודר בחיים"? ממש לא! רוב האנשים מקבלים תצפקיד שלא באמת תורם להם מקצועים, ורק מנוון את המוח. הרבה אומרים שעתודאים להנדסת חשמל מצליחים על אף השירות. יש יחידות בודדות שבהן השירות מקנה ניסיון אמיתי, אולם הרוב המוחלט של העתודאים מגיע לתפקידים שלא תורמים לניסיון. עוד לא קיבלתי תשובות, אבל אני גם ממוין ליחידת מצו"ב של חיל התקשוב (רשום עליה בויקיפדיה כך שאני מניח שלא עברתי עברת בט"ש). אם אתקבל, מה לדעתכם כדאי לי לבחור ? האם אפשר לשלב שירות ביחידה ולימודים באונ' תל אביב במגמה שנרשמתי אליה ? נ.ב - החלום שלי זה להיות טייס כך שמתישהו בדרך אני מניח שאני אבקש מיונים לטיס. עשיתי ניתוח לייזר בעיניים לשם כך. אשמח לכל פרט מידע בנושא וכל דעה תתקבל. תודה מראש

אז אתם אומרים שבעצם אני עושה דחיית שירות שבמהלכה כל ההוצאות הן עליי, אני מרוויח מהעניין תואר רציני ומכובד אבל הסיכויי שאקבל שיבוץ טוב אינו תלוי בכלל בי והוא מאוד נמוך.
אם אני אהיה בעתידים אקבל יותר כסף (אני ביישוב בשומרון בין אריאל לפ"ת) וגם לפטופ. אני התקבלתי למגמה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה ופיזיקה לא נכללת במגמה - עדיין אוכל להתקבל לפסגות ?

בשורה התחתונה, אני לא מבין איזה רווח יש לצבא להשקיע כל כך הרבה במהנדסי חשמל בשביל שבסוף יתנוון להם המוח בתפקיד לא רלוונטי, זה נראה לי קצת אבסורד...

נ.ב - התכוונתי אם אני אהיה על מדים בזמן הלימודים וכו', אבל הבנתי כבר שלא.

שירות במצו"ב מעניין אותי מבחינה מקצועית, כי גם תחום אבטחת המידע ונגזרותיו מאוד מעניינים אותי, לכן קיימת ההתלבטות. אם אני רוצה משהו מעניין ומאתגר לעשות, שייתן לי הרבה לאזרחות ותנאים טובים בצבא, במה לדעתכם אצטרך לבחור ?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי matan0805 אז אתם אומרים שבעצם אני עושה דחיית שירות שבמהלכה כל ההוצאות הן עליי, אני מרוויח מהעניין תואר רציני ומכובד אבל הסיכויי שאקבל שיבוץ טוב אינו תלוי בכלל בי והוא מאוד נמוך. כן עם הסתייגות שממוצע גבוה, יכול לעזור לך לקבל שיבוץ טוב (אבל לא מבטיח) אם אני אהיה בעתידים אקבל יותר כסף (אני ביישוב בשומרון בין אריאל לפ"ת) וגם לפטופ. אני התקבלתי למגמה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה ופיזיקה לא נכללת במגמה - עדיין אוכל להתקבל לפסגות ? לא בשורה התחתונה, אני לא מבין איזה רווח יש לצבא להשקיע כל כך הרבה במהנדסי חשמל בשביל שבסוף יתנוון להם המוח בתפקיד לא רלוונטי, זה נראה לי קצת אבסורד... ההשקעה לקבל מהנדס חשמל מאוד נמוכה, סהכ 8500* 4. והם מקבלים על זה בוגר תואר שחתום ל 3 שנים. מבחינת הצבא גם תפקיד שנחשב מבחינת מהנדס לא טוב, נחשב תפקיד חשוב , ונקבע שצריך לאייש אותו מהנדס. נ.ב - התכוונתי אם אני אהיה על מדים בזמן הלימודים וכו', אבל הבנתי כבר שלא. שירות במצו"ב מעניין אותי מבחינה מקצועית, כי גם תחום אבטחת המידע ונגזרותיו מאוד מעניינים אותי, לכן קיימת ההתלבטות. אם אני רוצה משהו מעניין ומאתגר לעשות, שייתן לי הרבה לאזרחות ותנאים טובים בצבא, במה לדעתכם אצטרך לבחור ?

שמע, אני יודע מה עתודאים במצוב עושים, אני לא יודע מה עושים שם החיילים הרגילים.

אני חושב שלהגיד שהסיכוי לקבל תפקיד טוב הוא "מאוד נמוך", זו הקצנה.
אני מכיר הרבה עתודאים שמרוצים מהשירות שלהם, וגם לא מעט שלא מרוצים מהשירות שלהם. כמו תמיד, את אלו שלא מרוצים שומעים הרבה יותר, כי הם עושי הרבה יותר רעש.
בסופו של דבר, זו גם במידה רבה סוגיה של אופי של העתודאי עצמו - יש אנשים שלא יהיו מרוצים, לא משנה איפה ישימו אותם, ויש כאלה שילמדו להפיק את המירב, גם מתפקיד שלא היה בראש רשימת העדיפויות שלהם.
אני חושב שאת השאלה הכי חשובה, אתה דווקא לא העלית פה, והיא עד כמה תוכל להתמודד במשך שש שנים עם המערכת הצבאי. זו שאלה שקשה לענות עליה, מכיוון שלא היית עדין יום אחד בצבא, אבל מהנסיון שלי, זה מה שהכי משפיע על הסיפוק של עתודאים בשירות שלהם.

Vi Veri Veniversum Vivus Vici

זה נכון. מצד שני, צריך לזכור שזה לא או 6 שנים או 0, אלא או 6 שנים או 3. זה אולי נראה פי 2, אבל האמת שזה פחות, כי ה-3 שנים הנוספות הן בתנאי קבע, ואפילו את 3 שנות החובה יש הבדל בין להעביר כרב"ט לבין סגן.
(לא שאני ממליץ על עתודה, כן? אבל גם בלי קשר לשיבוץ ולתפקיד ולתואר, יש יתרונות ללהיות קצין מהיום הראשון שלך בצבא.)

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

זה נכון שצריך לעשות 3 שנים בכל מקרה, אבל ברגע שאתה עושה את השירות הצבאי שלך במסגרת הסכם שחתמת עליו, ולא כי זה מה שכולם עושים, יש פוטנציאל יותר גבוה לתחושת נדפקות ומרמור קיצוניים.
בנוסף, זה נכון שיש יתרונות ללהיות קצין, אבל מצד שני יש גם חסרונות, במיוחד עבור אנשים שלא ממש מסתדרים עם המערכת, ונדרשים לא רק לעמוד בדרישותיה, אלא אף לייצג אותה במקרים מסוימים.
אלה, לדעתי, הסיבות לכך שעתודאים רבים (אך, כפי שאמרתי, ממש לא כולם) מוצאים את עצמם ממורמרים ברמות קיצוניות.

Vi Veri Veniversum Vivus Vici

שוב, אני מסכים עם מה שאתה אומר, אבל רק מציג את הצד השני של המטבע כדי שהבחור יקבל את ההחלטה על בסיס מקסימום מידע שיש לו.

לגבי התחושה שנובעת מכך שמדובר בהסכם ולא חובה - יכול להיות שאתה צודק, אבל מי שהולך לעתודה צריך לחשוב על זה מראש ואולי לבחור נקודת מבט אחרת. נקודת המבט האלטרנטיבית היא שהוא יכול לעשות 3 שנים רגילות (כחפ"ש ולא כקצין), ואחר כך לעבוד כמאבטח, מלצר, ברמן, מתדלק או עוד מספר עבודות סטודנטים קלאסיות במקביל ללימודים (מה שעושה את הלימודים גם קשים יותר וגם את התקופה לפחות כיפית), ואחר כך ללכת לחפש לעצמו עבודה. העבודה שהוא יקבל מהצבא אולי לא תהיה איי איי איי, אבל לפחות היא מובטחת לו. (ליתר דיוק, העבודה לא מובטחת - אולי הוא בכלל יכין מצגות פאוור פוינט במשך 6 שנים, אבל המשכורת מובטחת...)

ודאי שיש חסרונות ללהיות קצין, אבל במסלול של עתודה, לדעתי היתרונות עולים על החסרונות.
אני לא בטוח שהבנתי למה אתה מתכוון ב"לייצג את המערכת". כשאני רואה קצין יושב כמו ברברי עם רגליים על המושבים באוטובוס, בעיני הוא מייצג את המערכת יותר מרב"ט עם נעלי ספורט צהובות על חצי א'. נכון. אבל למי אכפת מזה?
כזה נוגע לתפקיד שלו - זה מאוד תלוי ביחידה ובשיבוץ הספציפי. יש מקומות שבהם עתודאי מגיע מהלימודים וישר הופך למפקד, ואז הוא באמת צריך לייצג את המערכת מול הפקודים שלו (אבל אם הוא ממש ממורמר ממילא זה לא יחזיק מעמד ובסוף יעבירו אותו לתפקיד לא פיקודי). במקומות אחרים עתודאי (וספציפית אני מדבר על מהנדסי חשמל) יכול לבלות 3 שנים של חובה ואפילו כמה משנות הקבע שלו כאיש צוות מן המניין שמפקד רק על עצמו ומייצג רק את עצמו.
[לצורך העניין, ביחידה שלי יש מדור שכולו מהנדסי חשמל, וזה לא יוצא דופן בכלל לראות סרן על מדי קבע שהוא 'חפ"ש', וברור למה - כי צריך רק ראש צוות אחד על 3-5 מהנדסים וצריך רק רמ"ד אחד על 3-5 צוותים...]

מי שממש לא מסתדר עם המערכת ישוחרר מהצבט בטירונות.
מי שלא מסתדר קצת פחות עם הצבא (או לא מתאים מסיבות אחרות) יהיה קצין, אבל לא ישובץ בשום תפקיד פיקודי.
מי שלא מסתדר קצת פחות עם הצבא (או לא מתאים מסיבות אחרות) לא יהיה קצין בכלל, ויהיה עתודאי עם דרגות קמ"א/קא"ב. יש כאלה. אלה בכלל לא צריכים לייצג אף אחד.

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

אני לגמרי בעד הצגת כל הצדדים שלי המטבע.
למעשה אני התחלתי בזה שאמרתי שיש לא מעט עתודאים שמאוד מרוצים מהשירות הצבאי שלהם.
עם זאת, הצבא לא תמיד הגיוני, והרבה פעמים אנשים מגיעים לתפקידים שלא מתאימים להם (גם לתפקיד פיקודי, לאדם שממש לא מתאים לפקד על אנשים), וזה יוצר הרבה מרמור.
אני בהחלט חושב שאדם שיכול להגיד לעצמו שהוא לא בטוח בכלל שהוא יוכל להתמודד בצורה טובה עם מערכת נוקשה, היררכית, ולא הגיונית במקרים רבים, לא צריך ללכת לעתודה. מצד שני, אין הרבה אנשים עם מודעות עצמית מספיק גבוהה בגיל 18, בשביל לענות על השאלה הזו.

Vi Veri Veniversum Vivus Vici

אני שוב מסכים. לאן הגענו?

אני מסכים שהצבא לא הגיוני, אבל מה שתיארת קורה לדעתי (לא בדקתי את זה לעומק) בעיקר כשיש מעט קצינים, ולכן 'נאלצים' לשים מישהו שלא מתאים כל-כך לפיקוד. כשיש המון קצינים מתרחש התהליך ההפוך שממציאים תפקידים פיקטיביים למחצה כדי שקצינים לא ירגישו מבוזבזים (לדוגמה, מפצלים תפקיד של קצין לשניים, אפילו אם אין באמת צורך, ממציאים "פרויקטורים" יש מאין וכו'). וזה מתקשר ל"תלוי בשיבוץ" שהוא אחדש מגורמי אי-הוודאות הגדולים בקשר לעתודה.

המשפט האחרון שלך הוא הדילמה הגדולה, והיא נורא בעייתית פשוט כי אין למלש"ב מספיק מידע כדי להכריע לכאן או לכאן. השאלה היא איזה סיכון מפחיד אותו יותר: לא למצוא עבודה אחרי הצבא כי אין לו ניסיון (והעתודה נותנת לפחות ניסיון על הנייר, אפילו אם השיבוץ בפועל היה גרוע), או לסבול שלוש שנים נוספות במערכת פאשיסטית, דיקטטורית, X-ית (הצב במקום X עוד המון דברים רעים).

אני נוטה לחשוב שעתודה זה לא כזה נורא, כי אם מדובר במישהו שממש לא מסתדר בצבא, לא רק שיבטלו לו את הקבע, אלא שאולי הוא ישוחרר עוד במהלך הסדיר, if you know what I mean. אם זה לא המצב, אז כנראה שזה לא כזה נורא. זה לא שאין בוסים גרועים או סתם מסגרות מעפנות גם באזרחות. ההבדל העיקרי בין שיבוץ גרוע בצבא לסביבה גרועה באזרחות הוא לא 'רמת הגריעות', אלא הדברים שממילא רעים ו/או מעצבנים בצבא (אוכל גרוע; אבט"שים למיניהם - כאן קצין ייאלץ לפקד גם אם ביחידה שלו הוא בתפקיד 'חפ"ש'; מסדרים, מדים ונושאי דיגום לסוגיהם; זה שעקרונית הוא לא מקבל הוראות ממנהלים אלא פקודות ממפקדים והאפשרות התאורטית שבמקרה של מלחמת יום דין יישלחו אותו לחזית). זו לא החלטה קלילה, אבל נראה לי שכשזה מסוכם כך קצת יותר קל לאדם לחשוב האם הדברים האלה כל-כך נוראים מבחינתו. עבור רוב האנשים הם לא כל כך נוראים, ממה שראיתי, אבל זה כמובן לא אומר שום דבר לגבי האדם הספציפי. שיחשוב האם להימנע מאוכל גרוע, מדי א' מעפנים ומנהל חולה סגמת שווים את מימון התואר לבד והסיכון המוגבר לא למצוא עבודה...

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

יש מקצועות בעתודה שהשיבוצים בהם טובים כמו מדעי המחשב, ויש מקצועות שהשיבוצים בהם לא טובים - הנדסת חשמל בולט לרעה בשיבוצים.

לפותח האשכול
תקרא פה כמה עמודים ראשונים
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/F...ForumId=159&r=1

הגעתי לכמה מסקנות מהאשכול הזה בזכותם. אני יודע שאני מסוגל להתמודד עם המערכת ויש לי את מה שצריך בשביל להיות מפקד. בדברים האלה אני מאמין שאני מסודר.
בחירת המקצוע שלי היא לא אופטימלית ואני הייתי רוצה לשנות את הבחירה עכשיו, רגע לפני הלימודים. האם זה אפשרי? הייתי רוצה ללמוד הנדסת תוכנה עם דגש על רשתות תקשורת.

אני גם בטוח שהסיכוי לשיבוץ טוב יהיה גבוה יותר, וגם אעסוק במקצוע שאני אוהב. מה אתם אומרים ?

לגבי האם אתה יכול לשנות את בחירת המקצוע, אני לא יודע - תפנה למדור עתודה, והם יוכלו להגיד לך. למען האמת בשלב כה מאוחר, אני אפילו לא בטוח שמבחינת האוניברסיטה תוכל להירשם לפקולטה אחרת מזו שנרשמת אליה.
בכל מקרה, אפילו אם לא יאשרו לך עכשיו להחליף מקצוע, הלימודים בשנה הראשונה בהנדסת חשמל ובמדמ"ח, הם די דומים להבנתי, ותוכל לבקש להחליף מסלול גם לאחר סמסטר (אם כי אין וודאות שיאשרו לך).

לגבי הסיכוי לשיבות יותר טוב - אני לא עשיתי סטטיסטיקה כזו, אבל אם reason אומר שהשיבוצים במדמ"ח יותר טובים מאשר בהנדסת חשמל, אני מניח שהוא יודע על מה הוא מדבר.

Vi Veri Veniversum Vivus Vici

הכל תלוי בציונים שלך.

פשוט לא נכון.

לחלוטין נכון.
הרשה לי לחדד. הכל תלוי בציונים ובכמה אתה יודע לאן אתה רוצה להגיע(מקום ספציפי, לא תיאור של תפקיד)

הרשה לי לחדד. זה ממש אבל ממש לא נכון.

עריכה: תגיד אתה עתודאי? אם כן אתה בשלב הלימודים, נכון?

לא, אני בשלב האכזבה מהשירות.

אם אני מבין נכון, התכוונת לזה שאני בשלב האכזבה מהשירות.
אם כן, אז זאת עוד טעות שלך.
אני במקום שבו רציתי להיות , עם אנשים שאני נהנה לראות כל בוקר ועושה עבודה מקצועית.
ככה שאני ממש לא מאוכזב מהשירות, אלא נהנה ממנו.

אבל אני מכיר מספיק סיפורים של עתודאים שפגשתי במהלך השנים , ככה שאני יודע שהטענה "הממוצע זה מה שקובע" פשוט אינה נכונה.

לא, כשאני אומר "אני בשלב האכזבה מהשירות" אני מתכוון לזה שאני בשלב האכזבה מהשירות, לא אתה. אם הייתי מתכוון אליך, הייתי אומר "אתה בשלב האכזבה מהשירות".

בכל אופן, אני שמח בשבילך שאתה לא מאוכזב מהשירות אבל אני גם לא יודע מה הממוצע שלך.
אני כן יודע מה הממוצע שלי, של העתודאים שלמדו איתי בתואר ושל העתודאים שמשרתים איתי ביחידה.
ואני רואה שכמה שיותר גבוהים הציונים שלך, ככה יש לך יותר אופציות. זה לא אומר שעם מעט אופציות לא תהיה מרוצה, אלא שהסיכוי להיות מרוצה גדל עם הממוצע.

הבחור למעלה שאל על להחליף מקצוע וכמו כן על שיבוץ, וברור שהממוצע משפיע על שני הפרמטרים האלה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Scattered mind לא, כשאני אומר "אני בשלב האכזבה מהשירות" אני מתכוון לזה שאני בשלב האכזבה מהשירות, לא אתה. אם הייתי מתכוון אליך, הייתי אומר "אתה בשלב האכזבה מהשירות". בכל אופן, אני שמח בשבילך שאתה לא מאוכזב מהשירות אבל אני גם לא יודע מה הממוצע שלך. אני כן יודע מה הממוצע שלי, של העתודאים שלמדו איתי בתואר ושל העתודאים שמשרתים איתי ביחידה. ואני רואה שכמה שיותר גבוהים הציונים שלך, ככה יש לך יותר אופציות. זה לא אומר שעם מעט אופציות לא תהיה מרוצה, אלא שהסיכוי להיות מרוצה גדל עם הממוצע. הבחור למעלה שאל על להחליף מקצוע וכמו כן על שיבוץ, וברור שהממוצע משפיע על שני הפרמטרים האלה.

מצטער, הייתי בטוח שזאת עקיצה, כי לפני זה רשמת שהממוצע קובע את השיבוץ.
אז אני מצטער על אי ההבנה.

הבעיה שלי מקודם הייתה עם הניסוח שלך כי כתבת בהחלטיות "הכל תלוי בציונים שלך." ולהגיד את זה זה פשוט לא נכון.
אני אסביר גם את עצמי, למודיעין וימלי"ם יש עדיפות על חילות כמו תקשוב , חימוש וכו בבחירת העתודאים שהם מקבלים אולם גם החילות האלה יקבלו עתודאים עם ממוצעים גבוהים. ואני מכיר עתודאים עם ממוצע 90+ שמשרתים בחילות האלה.
גם בחילות האלה יש תפקידים מקצועיים, אבל זה שבאת עם ממוצע 90+ לא מבטיח שתקבל את התפקיד. יש עוד גורמים שמשפיעים : האם היית מצטיין השלמה, האם יש תקנים, האם יצאת לשנת שטח (מבטיחים שאם אתה יוצא לשנת שטח תקבל אחרי זה את התפקיד שתרצה), או סתם מזל.
ואין מה לעשות, זה סיכון מאוד גדול.
מה שכן לאנשים במועדון ה 100 מבטיחים שהם יקבלו את השיבוץ שהם רוצים בהנחה שאותו החיל ירצה אותם.

ובדיעבד, עם כל מה שאמרת, זה עדיין תלוי בציונים.
אני מכיר כמה עשרות עתודאים. מהם כל בעלי הציונים הגבוהים מרוצים וחלק מבעלי הציונים הנמוכים מרוצים. לא יצא לי להתקל במקרה של מישהו בעל ממוצע גבוה שלא מרוצה מהשירות שלו.

סתם דוגמה לסיפור שירות של עתודאי מצטיין שהגיע לשיבוץ לא טוב כי לא היו תקנים
http://www.tapuz.co.il/forums2008/a...=159&aId=105649

גם אצלך בחיל אני מכיר עתודאים להנדסת חשמל\מערכות תקשורת שסיימו בממוצע 90+ שלא מרוצים.

סיפור מדכא ממנו "למדתי" שמזל משפיע על השיבוץ לא הרבה פחות מאשר הממוצע. זה ידוע לכל עתודאי שחוזר לשירות, אבל על מזל אי אפשר לעבוד, ועל ציונים כן.
מבחינתו של כל עתודאי הדבר הכי חשוב אמור להיות הציונים, בסופו של דבר הם הדבר היחיד שניתן לשנות ושיכול להשפיע על שביעות הרצון מהשירות, ועל כן בחרתי להתעלם מהאלמנט של המזל בהודעה הראשונה שלי.

אני שמח להודיע שהתכנסנו להסכמה