שוב זה מתחיל מהתחלה, אומנם אב לא ילך בעקיבותנו ולא נלמד שירים של סתיו אבל עוד שנה אקדמית מתחילה וזה הזמן לאסוף ולתת עצות מכל סוג שהוא, החל בשכירות, סוג העט וטכניקות לימוד, וכלה בתפיסתו את הלימודים. גם לאלו שזאת השנה הראשונה או סתם כאלו שמתחילים ללמוד.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

1. רב הפרופסורים בארץ מעדיפים שלא יקראו להם 'פרופסור', אלא בשמם הפרטי, אבל יש יוצאים מהכלל. בכל מקרה, לקרוא להם "אחי" או "גבר" זה לא מקובל.
2. אם אתה בהרצאה של 300 איש, אל תשאל את המרצה אם מותר לצאת לשירותים.
3. אם את סטודנטית שנה שלישית לביולוגיה, ועל הלוח מופיעה נוסחה כימית, השאלה "מה זה העיגולים האלה?" היא אינה שאלה לגיטימית לשאול את המתרגל, ואם בכל זאת חשוב לך לדעת, התשובה היא "העיגולים האלה הם האות האנגלית O, שמסמלת חמצן".

* כן, כל הנ"ל מבוססים על סיפורים אמיתיים.

Vi Veri Veniversum Vivus Vici

אני חולק על הסעיף השלישי. צריך לא להתבייש לשאול שאלות. המרצה יכול לבחור לא להתעכב על שאלה בסיסית (בשביל זה יש בגבעת רם שעות קבלה).
במקרה שאתה מתאר יתכן מאוד שהאשמה היא על המרצה שלא רשם ברור וזה היה נראה כמו ציור.

זה לא היה נראה כמו ציור.
זה היה נראה כמו CO2.
זה נכון שאם לא מבינים צריך לשאול, אבל השאלה הזו הייתה שקולה לסטודנט שנה שלישים במתמטיקה, שעוצר את ההרצאה כדי לבקש מהמרצה להזכיר לו את לוח הכפל.

Vi Veri Veniversum Vivus Vici

1. רק עט כדורי, מהסוג הלא נמרח ולא נשטף במים (שלא תצטערו אח"כ כשיישפך קפה על הסיכום בלימוד למבחן)
2. אם אתה סטודנט בטכניון - הפרד לשלום מהחיים וצלול...
3. אם יש חורים במערכת - נצלו אותם לפתרון תרגילים. עד כמה שהישיבה בשמש על הדשא מפתה, זה יחסוך זמן סופ"ש/בית שיכול להתפנות לעיסוקים מהנים יותר
4. לסטודנטים בגבעת רם - גלו את המזנון של מחלקת בינוי. זה האוכל הכי טעים שתמצאו בקמפוס (ואני מקווה שעדיין קיים)
5. לסטודנטים לתארים מתקדמים - לא, אתם לא הוזים, הסתיים לו עוד קיץ בו חשתם עבדים למעבדה ללא חופש...

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

לגבי 4, איפה הוא נמצא? (הנה מפה אם את לא יודעת איך קוראים לבניין)

הוא אפילו מסומן במפה! הסימון של סכין ומזלג בין בניין ברגמן לויצמן (דרומית מערבית למרכז קוסל, מזרחית לבניין סילברמן למדעי החיים)

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

לא הכרתי. רחוק למדי מכל מקום שאני מגיע אליו אבל אשתדל לנסות.

עצות בעיקר ללימודי מתמטיקה אבל בטח רלוונטיות גם לדברים אחרים. הנקודה העיקרית היא שבמתמטיקה קשה להבין את החומר וגם אם מבינים קשה לפתור את התרגילים.
1. להבין כמה שיותר מוקדם את החומר. להתאמץ להבין כמה שיותר בהרצאה, אם יש פערים להשלים אותם מיד אחרי ההרצאה.
2. להבין כמה שיותר טוב את החומר. אם יש כמה דקות פנויות אף פעם לא מזיק לקרוא שוב את החומר כדי להבין אותו יותר טוב ולזכור אותו.
3. לשאול שאלות. יש תופעה נפוצה ושגויה שאף אחד לא מבין את המרצה אבל אף אחד לא שואל. מותר להכריח את המרצה להיות ברור וככל שעושים את זה יותר מוקדם זה יותר בר תיקון.
4. לנסות לסכם. אני לא הייתי מסכם בכלל בתיכון. התחלתי לסכם באוניברסיטה ובהרבה קורסים שלא עשיתי את זה בסוף התחרטתי. זה לא קל לרשום ובנוסף להקשיב אבל אינו דומה טקסט שכתבת לטקסט שמישהו אחר כתב. הכלל שלי הוא שאם אני הולך לאבד את המרצה אני מפסיק לכתוב.
5. לעבור על התרגיל לפני שפותרים אותו. אני בד"כ עובר על התרגיל ברגע שהוא מתפרסם ללא קשר למתי אני מתכנן לפתור אותו. ככה אפשר בינתיים לחשוב איך לתקוף את התרגיל או ממש לחשוב על פתרונות.
6. לפתור את התרגילים. לדעתי (הלא נפוצה) זה לא אתי להעתיק תרגילים אבל גם אם עושים את זה זאת אשליה לחשוב שזה בכלל מתקרב ללפתור את התרגיל מבחינה לימודית. ברוב הקורסים יש מבחן בסוף ושם זה בדיוק יבוא לידי ביטוי.

במישור הטכני לשקול כיסא יפני שומר מצויין על הגב.
שולחן גדול + מנורת שולחן זה די חשוב.

במישור העקרוני לקרוא את זן ואומנות אחזקת האופנוע. (ולשם שינוי להתקדם יותר מהשטקווא הראשונה) נותן מושג על איך נכון, לדעתי, להתייחס לחוית הלימודים האונברסיטאית.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

הסבר בבקשה מה הקשר עבורך בין זן ואמנות אחזקת האופנוע לחווית הלימודים

האוניברסיטה עלולה לצמצם את המחשבה שלנו.
אנחנו דואגים לציונים ולעבודות, כך שכדי לשרוד ולהצליח אנחנו מקריבים את הסקרנות, היצירתיות ואת היכולת באמת לחשוב.
האקדמיה יכולה וצריכה להיות כנסיית השכל, לצערנו האוניברסיטה עושה הכל כדי שהיא לא תהיה כנסיית השכל. אבל אם משתדלים, מצליחים.
זן ואומנות אחזקת האופנוע מלמד שיעור חשוב לגבי זה.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

העצה הכי חשובה שלי היא ללמוד במהלך הסמסטר!
כשעוברים על החומר, למשל אחרי כל הרצאה כדי להבין שוב מה בדיוק לימדו (במיוחד במתמטיקה/כימיה/מחשבים...)
החומר לא נשכח, וגם יותר קל ללמוד למבחן כי אנחנו זוכרים אותו.
למשל בכימיה אורגנית שהיה הקורס הקשה בתואר שלי עד כה (וכנראה בכל התואר בכלל8) -
סיכמתי, שאלתי את המרצה שאלות תו"כ הרצאה אם לא הבנתי משהו [ואם לא הבנתי - סימן שעוד הרבה לא],
עברתי על החומר לאחר ההרצאה, עברתי על החומר בערב שלפני ההרצאה הבאה - כדי להיות בקיא בחומר לקראת השיעור.
בפעם הבודדת שלא עברתי על החומר לפני ההרצאה - נשארתי פעור פה חצי ממנה ולא הבנתי כלום.
קשה מאוד להשיג פער שנתפס, ולכן תמיד כדאי להיות עם היד על הדופק בהבנת החומר ובהישארות בקו של ההרצאות.
בהצלחה לכולם

הכי חשוב זה לשרוד.... כל השאר זה אוברייטד.
אהה, וציונים זה כלום.