בראיון שנתן ל60 דקות בCBS שחרר אובמה שתי הצהרות דרמטיות בכל הנוגע ליחסי ארה"ב-ישראל:
1. אובמה ציין שהגם שחשוב לו למנוע התחמשות גרעינית של איראן, והגם שהוא רואה (לדעתו) עין בעין עם ראה"מ נתניהו, הרי שהלחץ היחיד שהוא חש בנוגע לצורך לפעול (או לקבוע קווים אדומים שיובילו לפעולה) הוא האינטרס של ארה"ב, וכל מה שמעבר ללחץ זה הוא בגדר "רעש". דברים אלה נאמרו בתשובה לשאלה ישירה בנוגע לאפשרות שאובמה חש לחץ מצידו של ביבי בנוגע לקביעת קווים אדומים לאיראן.
2. אובמה הגדיר את ישראל כ"אחת מבעלות בריתנו הקרובות ביותר במזה"ת". זו הצהרה חריגה, שונה לחלוטין גם מהצהרות קודמות שלו. כל קודמיו של אובמה, משנות הששים ואילך, כולל הוא עצמו, הגדירו את ישראל כ"בעלת בריתנו הקרובה ביותר במזה"ת". ההתבטאות הזו היא מסר לישראל, ולא פחות מכך - היא מסר לערבים ולאיראנים.



http://www.weeklystandard.com/blogs...ise_652967.html


----------------------------------------------

די קשה למצוא מלים שיכולות לתאר את חומרת הביטויים של אובמה, כאשר נזכרים בעיתוי (העיתוי שבו היה אמור להיות ידידותי יותר מאי-פעם, טרם בחירות). אלא מה? כשנזכרים בכמות שריקות הבוז שעלו מציבור משתתפי הוועידה הדמוקרטית כאשר אובמה החזיר את אזכור י-ם בירת ישראל למצע הדמו', קשה שלא להניח שהגיע למסקנה שהבסיס שלו נמצא בשמאל הקשה, והם לא מוכנים לראות כל פשרה ביחס לישראל.
מי שמחפש איזושהי תקווה שהגרעין האיראני ייבלם בידי האיש הזה, במידה והדבר יהיה תלוי רק בהחלטה שלו - יכול לאפסן את התקווה הזו. רומני היה עדיף לישראל מההתחלה (בדיוק כמו מקיין לפני ארבע שנים), אבל אין ספק שאובמה רק מסלים בעויינותו כלפינו, מן הסתם כתוצאה מרוח גבית שהוא מקבל מהאגף השמאלי המתחזק במפלגה שלו.

הזחיחות המדהימה הזו של אובמה מפחידה אותי. האם האיש באמת לא קולט שגרעין איראני איננו רק איום לישראל אלא גם איום אמיתי לארה"ב?

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

אם סכנה קיומית לישראל זה בשבילו "רעש", ואם תושבי ארה"ב רוצים בו לנשיא לקדנציה שניה, אנחנו צריכים לחפש בעלי ברית חדשים.

האירופאים היו צריכים למשוך את חוסיין אובמה מהצוואר כדי שיתקוף בלוב...אין סיכוי שהוא יתקוף באיראן.

אולי בחירת המילים היא לא דיפלומטית במיוחד (ולא במקרה), אבל המסר הוא מסר שימצא לו קהל גדול בארה"ב. הנשיא אומר - מה שמעניין אותי זה האינטרס של ארה"ב, וכל השאר רעש. אני מאמין שעבור האמריקאי הממוצע, אפילו זה שתומך בישראל, הרעיון של לצאת לעוד מלחמה במזה"ת נשמע גרוע מאד.

+½

בעיקרון זו אמירה נכונה - נשיא ארצות הברית צריך לדאוג לביטחון הלאומי של ארצות הברית. נקודה. סוף פסוק. אנטר. ביוש.

אלא שבמקרה הספציפי הזה, נטישת בעלות ברית ותמיכה דה-פקטו (או לפחות enabling) של תוכנית הגרעין של איראן רעים לביטחון הלאומי של ארצות הברית, גם אם מצידנו שישראל תלך לאלף עזאזל.

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

אבל הסיכון לארה"ב הוא (עדיין) לא מוחשי ולא מובן מספיק לאמריקאי מן הרחוב. בתקופת בחירות המסר צריך להיות חד ופשוט. אובאמה אומר: "תסמכו עלי, אני דואג לאינטרס של ארה"ב, והמועמד השני מבטיח לכם מלחמה (וחמישה או שישה דולר לגלון של דלק). עכשיו תבחרו".

האמריקאי מהרחוב הוא טיפש, כמו כל אדם מהרחוב. זה לא מיוחד לאמריקאים כמובן. כולם טיפשים. כמו שכתבתי לך פה: https://www.fresh.co.il/vBulletin/s...837#post4264486

אובאמה צריך לדבר אליו כדי לנצח בבחירות. זה לגיטימי. אבל התוספת לא הייתה נחוצה.
הניסוח שלך למעלה טוב מאוד - "תסמכו עלי, אני דואג לאינטרס של ארה"ב, והמועמד השני מבטיח לכם מלחמה (וחמישה או שישה דולר לגלון של דלק). עכשיו תבחרו." - ולא כולל את האלמנטים השליליים במה שאובאמה אמר בפועל. הוא יכול גם להתחייב לעשות את מה שטוב לאמריקה, וגם לא לשלוח לאיראן (ולמדינות אחרות) מסר של "תעשו מה בראש, לא אכפת לי חיחיחיחי" שפוגע בביטחון הלאומי של ארצות הברית, אפילו אם באופן שאינו מוחשי ואינו ברור לאידיוט מהרחוב.

האידיוט מהרחוב יסתפק בניסוח שלך באותה מידה שהוא מרוצה מהניסוח של אובאמה.
לעומת זאת, ההשפעה על הלא-אידיוטים - הן מהרחוב האמריקאי והן במדינות אחרות, שלילית בניסוח של אובאמה באופן שלא קיים בניסוח שלך.

אני בכלל מעדיף את הניסוח שלי: "אני מדבר כל הזמן עם ראש הממשלה נתניהו, ואני מעריך את דעתו, כמו שאני מעריך את עמדתן של בעלות ברית חשובות אחרות שלנו. עם זאת, בשורה התחתונה מה שהנחה אותי לאורך כהונתי הוא האינטרס הלאומי של ארצות הברית - וזה מה שינחה אותי גם בקדנציה הבאה שלי." (כמובן שאבחר)
אני אומר איזה ג2-ג2ר ביבי (בלי לזלזל בו או לדבר על "רעש"), אבל מבהיר שבסופו של דבר אני מתעניין באמריקה, כי אני נשיא ארצות הברית של אמריקה. הו הא!
גם בניסוח הזה אני יוצר ניגוד בין מה שביבי אומר למה שאני אבחר לעשות, וזה מה שמתבקש שהנשיא יעשה. אבל אני לא מזלזל בו ומשתין עליו מהמקפצה, אלא בסך-הכל מציין שבעוד שמה שהוא רוצה זה יפה מאוד, זה לא מה שמנחה אותי בקבלת ההחלטות. גם הניסוח הזה נמנע מלשלוח למדינות אחרות את המסר שלא אכפת לאמריקה מכלום.

לו הייתי אמריקאי (אבל לא הטיפש הממוצע) לא הייתי מרוצה מהאמירה הזאת כמוך, כי היא משדרת לי שאובאמה כל-כך לחוץ מהבחירות שהוא לוקח מרווח ביטחון מוגזם במסר שהוא מעביר לאמריקאי האידיוט מהרחוב (הוא כנראה מניח שהניסוח שלו והניסוח שאתה הצעת אינם טובים באותה מידה לאמריקאי מהרחוב) במחיר של פגיעה בביטחון הלאומי של ארצות הברית. זה לאו דווקא מה שהיה שולח אותי לזרועותיו של רומני, אבל זה בהחלט היה מוריד נקודות לאובאמה ולא מעלה.


[אגב, להזכירך, כבר ב-NSS מ-2010 אובאמה - הוא ולא אחר - הגדיר מניעת תפוצה גרעינית ומניעת הגעה של יכולות גרעיניות לידי גופים תת-מדינתיים כאינטרס עליון במעלה של ארצות הברית, ויש טיעונים טובים בעד התיעדוף הזה. פתאום כשביבי מבקש ממנו לעשות את מה שהוא בעצמו הגדיר כאינטרס אמריקאי עליון, הוא מתחיל להתפתל? גם לא מעלה נקודות. כמובן ששוב, בניגוד לאמריקאי מהרחוב, אני זוכר מה כתב אובאמה ב-2010...]

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

הוא אדם רגיל, וכאדם רגיל הוא דואג קודם כל לרווחתו הוא, ואחר כך הוא מתעניין בסביבה שלו ואולי במדינה שלו. אבל הוא לא ממש מתעניין בלבנטינים, אלא אם כן הם מרסקים מטוסים לתוך בניינים בניו-יורק או הורגים שגריר אמריקאי, או מעלים את מחירי הנפט. כדי שהוא יהיה מוכן לשלם את מחיר המלחמה (גם אם לא באופן אישי) הוא צריך להיות משוכנע שזה אינטרס שלו. לכן, כשנשיאים מחליטים ללכת למלחמה הם יוצאים במסע הסברה רחב שייצור את דעת הקהל הדרושה. דעת קהל כזאת לא מעצבת את עצמה, למעט מקרים קיצוניים (11/9 לדוגמא).

לאמריקאים יש די והותר בעיות בבית, הם לא זקוקים לעוד צרות בצד השני של העולם. בינתיים הבעיה של איראן גרעינית היא אמורפית ותאורטית, ולכן המסר של אובאמה יכול לדבר לאמריקאים. העובדה שהמסר לא עטוף בשפה הדיפלומטית המקובלת לא מזיקה.

כמובן שלא מדובר בתמיכה דה-פאקטו. גם אם ארה"ב לא הייתה עושה כלום נגד איראן (והיא כן קידמה
סנקציות כלכליות נגד הרפובליקה האסלאמית) - זה עדין לא נקרא תמיכה, או "תמיכה דה-פאקטו".

לגבי סכנה לארה"ב, אני דווקא לא חושב שגרעין איראני מאיים ישירות ל ארה"ב. איראן לא תרצה באמת
לאיים ישירות על ארה"ב (בנות ברית זה לא ארה"ב), כי המשטר בטהרן אמנם משיחי, אבל בינתיים פועל
בצורה מאוד רציונלית ומבין היטב את החולשות של המערב.

אהה, וגם צפון קוריאה לכאורה מהווה איום על ארה"ב (וזה בטח מה שאמרו לפני התחמשותה הגרעינית),
והנה, ארה"ב לא ממש חוששת מהאיום הזה. כן, הצפון מאיים על הדרום ועל מדינות באזור, אבל זה לא
גרם לארה"ב לשבור את הכלים.

איך בדיוק המשטר באירן נהג בצורה ראציונאלית?

המשטר כבר תקופה די ארוכה מקפיא את התוכנית הגרעינית מהתקדמות לשלב האל-חזור. זה לא יד המקרה.
המשטר מודע ומבין את הסיכונים במעבר שכזה. בינתיים הוא בצורה יזומה נותר במקום. כמו כן, גם הסנקציות
הכלכליות משפיעות על טהרן,שהרי היא כן פונה למערב בניסיון להפחית את רוע הגזירה ולמשוך זמן.

אגב, יש רבים וטובים שמאמינים שהמשטר נוהג ברציונליות ולא בצורה כל כך משיחית.כמובן שהרבה פעמים
אנחנו מבלבלים בין מושגים שלנו למושגים שלהם. כשמשטר אסד שוחט עשרות אלפים מבני עמו, למערב זה
נראה כשגעון. בעולם הערבי זה לא נראה כך. כשאנחנו רואים את איראן שואפת להשגת נשק גרעיני זה נראה
לנו שיגעון.

לפי מה החלטת שהם הקפיאו את ההתקדמות?

http://glz.co.il/newsArticle.aspx?newsid=112881

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/...ct=1&snopcmdt=1

http://www.globes.co.il/news/articl...?did=1000733908

כל המקורות מסכימים שפרוייקט העשרת האורניום לא הופסק לשנייה, ובכל מקרה השלב שבין החלטה על ייצור פצצה, להשלמת ייצור הפצצה, אחרי שיש כמות מספקת של אורניום מועשר, הוא של שבועות בלבד.
כדי לייצר נשק, איראן צריכה למעלה מ-20 ק"ג של חומר בקיע כשהוא מועשר לרמה של 90%. כדי להגיע לכמות זו, יש צורך ברבע טון הועשר לרמה של 20%. כרגע, לפי הפרסומים, יש להם סביב ה-190 ק"ג, והם יגיעו ליעד הבא מתישהו ב-2013. המעבר מ-20% ל-90% הוא מהיר מאוד (שבועות ספורים) ואינו מצריך קפיצה טכנולוגית. השאלה אם באותו שלב יעצרו, היא יפה מאוד באופן תיאורטי - אבל מלבד החרמת החומר הבקיע, בשלב זה הם יהיו ב99% מהדרך ליצירת פצצה, כשכל מה שמפריד בינם לבין הפצצה, זו החלטה. נכון לרגע זה, יש להם דרך להגיע עד שם, והם ממשיכים ללכת בה, ולא עצרו לשנייה. למעשה, הפרסום היחיד שטען שעצרו את תכנית הגרעין שלהם (הערכת המודיעין האמריקני מ-2007), תוקנה מאז בידי אותם גורמים שחיברו אותה, וגם הם וגם ה-IAEA טוענים שאיראן ממשיכה ברציפות בהעשרת אורניום.
מה שהמקורות האלה כן טוענים, זה שייתכן שכאשר יושלם מהלך ההעשרה, ייתכן שהאיראנים לא ימשיכו ברצף, למהלך של הרכבת רש"ק גרעיני. הדבר לא ישנה כלום, כי כאמור - המרחק לרש"ק גרעיני, הוא קצרצר, וןממש לא בטוח שיהיה מודיעין בזמן אמת לגביו.

באשר להגדרה של רציונליות - צדקת כשטענת שמה שרציונלי בעיניהם לא חייב להיראות רציונלי בעינינו - גם שליחת אלפי ילדים לפתוח בגופם שדות מוקשים, לא תיחשב לרציונלי במערב, ובכ"ז איראן (במשטר הנוכחי) נהגה כך, כשבכיריה סברו שזו הדרך היעילה ביותר לפתוח שדות מוקשים לקראת התקפה על הכוחות של צדאם.
מעבר לכך, לא ראיתי שיש מישהו שטוען שבניית פצצה היא מעשה לא רציונלי מבחינת איראן: להיפך, בניית פצצה, תבטיח אותם מפני תקיפה חיצונית (בדיוק כמו שקרה עם צפון קוריאה). הויכוח בעניין הרציונליות היה לגבי שימוש בפצצה, וכאן בהחלט יש פערים בין תפיסה תרבותית פונדמנטליסטית, שעשוייה לראות יתרונות בשימוש בגרעין, גם אם יספגו בעצמם תגובה נוראית, במידה והדבר יקדם אג'נדה של קירוב יום הדין. אין לנו שום דרך לחזות את התנהגותם, ולקבוע שהם "רציונליים", זה דבר מסובך, היות והם רואים אחרת את הדברים, ומה שנראה לנו הגיוני, יכול להיות להם תמוה - ולהיפך.

בסופו של דבר, אין החלטה איראנית לייצור פצצה, נכון להיום (ע"פ גופי המודיעין).

ציטוט:

הערכות קולקטיביות של כל סוכנויות המודיעין בארה"ב, מ-2007 ו-2010, קבעו שאיראן הפסיקה את מאמציה לייצר פצצה גרעינית ב-2003 ולפי שעה אין כל סימן שהתקבלה החלטה אחרת. כאמור, המוסד שותף להערכה זו, למרות שההנהגה הפוליטית בישראל דוחפת לפעולת מנע מהירה נגד איראן.

על פניו, וכמובן שההסתמכות שלי היא על אילנות גבוהים ממני ויודעי דבר (למרות שאין שום דבר מוצק בהקשר האיראני),
המשטר האיראני פועל בצורה מאוד ברורה ורציונלית, בייחוד באופן הפרשנות שלו את המערב וניצול חולשותיו.

כל זמן שהעשרת האורניום נמשכת - הרי שהם ממשיכים לעבר פצצה, גם אם לא קיבלו החלטה על הרכבתה בפועל. השלב שבו באמת תהיה משמעות לשאלה אם החליטו על הרכבת פצצה, הוא השלב שבו כל החומר הבקיע יהיה ברשותם (וכאמור, זהו תהליך קצר מאוד, ובכלל לא ברור שבזמן אמת נדע על ההחלטה שיקבלו)
כל זמן שהם מעשירים אורניום, כל השאלה הם החליטו על הרכבת פצצה, היא בגדר ויכוח תיאורטי, שכן בפועל הם ממשיכים במהלך שמקדם את אפשרות בנייתה - וכל גופי המודיעין וה-IAEA מסכימים שתהליך ההעשרה נמשך באופן רציף.

אין ספק שלשיטתם הם פועלים בצורה רציונלית לגמרי - הם רואים מולם את אובמה ויודעים שלעולם לא תהיה הזדמנות טובה יותר להגיע ליעד הסופי (ובהקשר הזה - מדינת-סף שנמצאת על גבול הפצצה, זהה לגמרי למדינת בעלת פצצה).

אי אפשר להוציא התבטאות מההקשר שלה: ההתבטאות הראשונה והשנייה מתחברות למהות של הפקרת בת ברית נוספת, באזור שבו בעלות הברית של ארה"ב נוטות להעלם, או שהן חלשות מכדי למנוע אונס של שגרירים אמריקנים בתחומן.

לו הייתי "אמריקני ממוצע", לא הייתי מתרגש משום התבטאות. הניסיון להפוך את ה"התנגדות למלחמה" לאבן בוחן עבור האמריקני הממוצע, היא תעמולה תקשורתית חסרת בסיס. רוב האמריקנים לא מרגישים את המלחמות (גם לא את זו שבעראק, שכל הזמן סיפרו להם שהם מובסים בה בענק...), כיוון שמיעוט זעיר נמצא בצבא, וגם אם מצרפים אליו את כל קרוביו, הרי שרוב מוחץ לא מעורב במלחמה בשום צורה ודרך (כאשר מיעוט גדול למדי, שמונה מליונים בודדים, מתפרנס מתעשייה ביטחונית, והאמת היא שהמלחמה היא ערובה מוצקה למדי להמשך קבלת תלוש בעידן של חוסר וודאות כלכלית).

דבריו של אובמה לא כוונו ל"אמריקני הממוצע", אלא אם כן האמריקני הממוצע הוא זה שצועק בוז בוועידה הדמו' לעניין שינוי המצע בנושא י-ם...


האמריקני הממוצע מוטרד מהעניין הכלכלי, ובו מטפלים אנשי אובמה עם קמפיין ההשמצות סביב רומני והמסים...

איפה

האמריקאי הממוצע (מי שהוא לא יהיה) יודע לחבר אחד ועוד אחד, והוא שמלחמה עולה כסף, והרבה. אין ויכוח על כך שהאמריקאי הממוצע מודאג מהכלכלה, כך שהוא ממש לא מעוניין במלחמה, ואני מתכוון באופן אקטיבי. יתר על כן, התאוריה אומרת שמלחמה תעלה את מחירי הדלק, וזה עוד פרמטר פשוט אבל משמעותי ל"ממוצע" שנוסף לתיבת ה"ממש לא".

ועכשיו אם נדבר על האמריקאי שאנחנו לא רואים כ"ממוצע", יותר בגלל שאנחנו לא רוצים לראות כ"ממוצע", הוא האמריקאי שמצביע אובמה כי הוא מייצג אותו נאמנה. האמריקאי הזה לא גדל על קלינט איסטווד. הוא לא רוצה את התפקיד של השוטר העולמי. הוא רוצה לחיות על האי הגדול שלו ולא לנער את סיר הבשר שהתדלל בשנים האחרונות. הוא לא רוצה להתערב בצרות של אחרים. בקושי מענינת אותו אידאולוגיה בביתו שלו, כך שבטח שהוא לא לחוץ לכפות את האידיאלים שלו על אחרים. הוא רואה את הקשר לישראל כנטל ולא כנכס. הוא רואה את האירופאים שיושבים בצד ונותנים לאחרים לעשות את העבודה המלוכלכת, ומקנא. הוא אומר לעצמו שאם המצב יהיה גרוע, ישראל תחטוף ראשונה, ואז נתכונן אנחנו.

האמריקאי הזה הרבה יותר "ממוצע" ממה שהיינו רוצים לחשוב. גם האקבי לא ישלח את הבן שלו למות בשבילינו, אם כל הסימפטיה שלו.

אם יש בוחרים לרומני, זה בגלל הכלכלה. אני בטוח שבנושא מדיניות חוץ רוב האמריקאים הולכים לכיוון בדלני יותר ויותר, ואני לא מאשים אותם. אנחנו חיים בדור שדואג לתחת של עצמו, לא לאידיאלים חובקי עולם.

מעצמות מנצחות מצליחות להרוויח ממלחמות. - בעיקר כאלה שמתנהלות רחוק מהבית. מלחמת העולם השנייה, הייתה הנס שהוציא את ארה"ב מהמשבר הכלכלי...

מלחמה תעלה את מחיר הנפט - אבל גם מתיחות ללא מלחמה תעלה אותו (ולטווח זמן הרבה פחות מוגדר) - ומתיחות היא מצב שאינו תלוי-אובמה (יותר נכון, הוא תלוי המשך המדיניות של אובמה, שדוחף את ישראל להגביר את המתיחות מהכיוון שלה).

האמריקני שתומך באובמה, הוא לא ממוצע (בדיוק כמו שהאקבי אינו הממוצע). האמריקני הממוצע שתומך באובמה, הוא אכן כל מה שתיארת לגבינו - אבל כאמור, זה הממוצע, ויש חריגות לגביו. לא כל תומכי הדמו' הם אנטי ישראלים. אני מש לא חושב שאנחנו חשובים מספיק בכדי לגרום לרובם להחליף מחנה, אבל מספיק שמיעוט משמעותי מתוכם יעשה כן, בכמה מדינות מפתח - וזה יכול ליצור לו בעייה.

מלחמה בארה"ב, כאמור, היא עסק של מיעוט זעיר מהציבור. רוב האוכלוסיה לא סובל ממלחמה, בהכרח, אלא מסיטואציה בטחונית (שחלקה יכול להגרם דווקא מכך ש-א-י-ן מלחמה, מה שמחזק את כוחם של מיני רודנים עתירי נפט).

אובמה אכן בחר לקחת את הקו של האגף השמאלי יותר במפלגתו, שההתלהבות שלו היא חיונית להיותו תחרותי בבחירות (בדיוק כמו שמועמד רפו' חייב להשיג תמיכתם של האוואנגאליסטים בבחירות) - אבל זה ממש לא אומר שזה המהלך האידיאלי מבחינתו, ולא דבר שנכפה עליו, אחרי סיטואציה בעייתית בוועידה (שגרמה לרבים בשמאל לחוש שאובמה "מתחנף שוב לישראלים").

לא מתיימר להבין בפוליטיקה האמריקאית,
אבל נניח שרומני ייבחר.
האם אנחנו בטוחים שהוא ייגבה אותנו בנושא איראן?
מבחינתי כנשיא "חדש" שזה עתה נבחר, לרוץ לעזור לנו ייתפס בציבור האמריקאי כמעשה פזיז, חובבני, כזה שמאוד לא ימצא חן בעיניי ג'ון מקפרייד צ'יקן מקנטאקי שהצביע לו בשביל מדיניות הכלכלה והפנים.
לעומת זאת, אובמה, נניח שנבחר לקדנצייה שנייה, יהיה עם ראש יותר "פתוח" לנזקים שהוא כבר גרם במזרח התיכון, ותקיפת מנע באיראן תהיה פיצוי הולם על ההתערבות ההרסנית שלו כאן.
בהנחה והשכל אי פעם יחזור אליו.

תרחישים סבירים?

נכון אתם אנשים כשרים, אך לא לזאת הייתה כוונתי. רציתי שתהיו כחיות הנוהמות ביער לילות שלמים.

זה ישנה את האווירה. אם בראש ארה"ב יעמוד אדם שמקרין נחישות ושמציב קווים אדומים (או לפחות שהטון שלו תוקפני יותר משל אובמה) אז האווירה תשתנה וגורמים בעייתיים בעולם ירגישו שהימים היפים בהם אפשר היה להשתולל נגמרו וצריך לקחת בחשבון שעל השתוללות נוספת הם יידרשו לשלם מחיר.

אם הנשיא מיט רומני יבקר בישראל ויכריז, כשלצידו ראש הממשלה נתניהו, שאויב של ישראל הוא אויב של ארה"ב ושהצנטריפוגות שמסתובבות באיראן משפיעות על האינטרסים של כל בירה מערבית בעולם אז הסיפור יקבל תפנית חזקה לטובתנו.

אובמה לבטח ייזכר כאחד הנשיאים הפחות טובים של ארה"ב, ואני מדבר על העתיד שיבוא.
הוא מעדיף לשבת על הגדר בכל הנוגע לנושא הגרעין האיראני, הוא מפחד לתקוף משום שהוא מפחד מהשלכות התקיפה. הוא פשוט מעדיף לטמון את הראש בחול תוך כדי הפעלת סנקציות עלובות (בכדי שאח"כ יהיה קיים התירוץ "ניסיתי לעצור אותם בכל כוחי") כאשר בתאכלס זה נראה כאילו הוא כבר מחכה שאיראן תתחמש בגרעין ונסיים עם כל הסאגה הזאת.

אובמה כנראה לא חושב שאיראן גרעינית מהווה איום גם על ארה"ב ועל העולם כולו.
כנראה שהאמריקאים והאירופאים השאננים אומרים לעצמם "אה, אם מדינת ישראל עדיין קיימת אחרי כל הבלאגן הזה עם המוסלמים, אז לנו בטח אין מה לפחד מהם". מזל שיש לעולם שפן נסיונות בשביל לבחון את האלימות המוסלמית.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי hwarang אובמה לבטח ייזכר כאחד הנשיאים הפחות טובים של ארה"ב, ואני מדבר על העתיד שיבוא. הוא מעדיף לשבת על הגדר בכל הנוגע לנושא הגרעין האיראני, הוא מפחד לתקוף משום שהוא מפחד מהשלכות התקיפה. הוא פשוט מעדיף לטמון את הראש בחול תוך כדי הפעלת סנקציות עלובות (בכדי שאח"כ יהיה קיים התירוץ "ניסיתי לעצור אותם בכל כוחי") כאשר בתאכלס זה נראה כאילו הוא כבר מחכה שאיראן תתחמש בגרעין ונסיים עם כל הסאגה הזאת. אובמה כנראה לא חושב שאיראן גרעינית מהווה איום גם על ארה"ב ועל העולם כולו. כנראה שהאמריקאים והאירופאים השאננים אומרים לעצמם "אה, אם מדינת ישראל עדיין קיימת אחרי כל הבלאגן הזה עם המוסלמים, אז לנו בטח אין מה לפחד מהם". מזל שיש לעולם שפן נסיונות בשביל לבחון את האלימות המוסלמית.

אנחנו צריכים לשים את זה בצד, למרות שבתור ישראלים זה הדבר הראשון שחשוב לנו.
אם הייתי אמריקאי הייתי מודאג ממדיניות החוץ הכללית של אובמה ולא רק בהקשר האיראני, שגריר אמריקאי נרצח, פשוט כך ואיפה התגובה האמריקאית? אפילו תגובה דיפלומטית ראויה לא ראינו. המדיניות הפייסנית שהוא ניסה לשדר מאז שהוא עלה לשלטון לא עולה בקנה אחד עם השינויים של המזרח התיכון, והמנטליות, המנטליות הכל כך שונה של המזרח התיכון-הבחור פשוט לא מצליח לקרוא את המפה ולהבין את זה.
אובמה הפקיר בעלי ברית במזרח התיכון,עכשיו נשק לובי זורם לארגוני טרור וג'יהאד עולמי, מצרים היא שעון מתקתק של הסכמי שלום שיופרו צעד אחרי צעד, ולמעשה אובמה חפר בעצמו את הקבר של מדיניות החוץ שלו והשאיר נזק שיקח לתקן שנים.
אבל, לדעתי יש לזה יתרון, או לפחות היבט חיובי מסוים- והוא שעם השינויים במזרח התיכון, והעובדה שמצרים היא כבר לא בעלת ברית יציבה של האמריקאים, זה מעלה את החשיבות של ישראל והצורך בה כבעלת ברית אסטרטגית לאמריקנים במזרח התיכון.

אז מה אם תעלה חשיבות ישראל כבת ברית אסטרטגית עם מצרים?
ברגע האמת אנחנו לבד לעצמנו, האמריקאים לא יכולים למנוע מטיל גרעיני ליפול על ת"א.
הניסים שעבדו במלחמות העבר כנראה לא יחזרו על עצמם. מצרים מכרסמת בהסכם השלום, אבל מה ארה"ב יכולה לעשות בתור "בת בריתנו" בכדי למנוע מהערבים לקום עלינו בשנית בנסיון למחוק אותנו מהמפה?
אנחנו רואים איך ה"איומים" שלהם עובדים על האיראנים, ואותו הדבר יהיה עם מצרים ושאר מדינות ערב בעתיד.

אל תשכח שארה"ב מנצלת אותנו בדיוק כפי שאנחנו בטוחים שאנחנו מנצלים אותם. כל השת"פ הזה הוא אינטרס אמריקאי, ברגע שהאינטרס ייעלם, ככה גם התמיכה האמריקאית.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי hwarang אז מה אם תעלה חשיבות ישראל כבת ברית אסטרטגית עם מצרים? .

זה לא מה שהתכוונתי אליו.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי hwarang אל תשכח שארה"ב מנצלת אותנו בדיוק כפי שאנחנו בטוחים שאנחנו מנצלים אותם. כל השת"פ הזה הוא אינטרס אמריקאי, ברגע שהאינטרס ייעלם, ככה גם התמיכה האמריקאית.

בדיוק, וכרגע האינטרס מתחזק(או לפחות אנחנו צריכים לקוות כך) משום שישראל הייתה ועדיין המדינה הכי יציבה במזרח התיכון.

אולי פשוט אובמה יודע שיש עוד ה-ר-ב-ה יותר זמן עד שנגיע לנקודת האל חזור מאשר מה שביבי מספר?
אולי הוא יודע שאפשר להשמיד את פרויקט הגרעין האירני גם בעוד שנה?

לכל היותר הוא יכול להעריך.

אז זה מה שהוא מעריך וכנראה שיש לו אנשי מקצוע טובים בתחום.

האמת היא פשוטה, לארה"ב ובעיקר לממשל הנוכחי יש מרווח טעות גדול עשרות מונים מזה שיש לישראל. ארה"ב יכולה להרשות לעצמה איראן גרעינית, ועל פי נאום אובאמה באו"ם זה עתה, נראה גם שזה מה שיקרה.

בהנחה שמדובר באותם אנשי מקצוע שלא הצליחו לאתר את הכור הסורי עד שאנחנו גילינו להם שהוא קיים (ע"פ מקורות זרים כמובן), תרשה לי להטיל ספק בקביעה שלך. זה כמובן לא אומר בהכרח שהמודיעין שלהם לא טוב ושלנו כן טוב, זה רק מראה לך שאי אפשר לסמוך על מודיעין במאה אחוז. וכל זה בלי שנדבר על האפשרות שיכול ליהיות שהוא יודע דברים קצת אחרים ממה שהוא מספר בתקשורת...

אתה יודע כמה זמן נשאר? גם בישראל אף אחד לא מוכן להעריך את הזמן שנשאר.

אם צריך לבחור למי להאמין הבחירה קלה, אני מאמין לביבי. לאובמה יש הרבה יותר סיבות לשקר בקשר לנושא הזה.

+[tex]\omega_{\omega_\omega}[/tex]

בזאת אני מסמיך אותך לענות כך גם בשמי לכל הטוענים "אבל לאובאמה יש את העין הצופה-בכל ויודעת-כל של סאורון והוא יודע בכל שניה את המצב המדויק של תוכנית הגרעין האיראנית ומה עובר לח'אמנהאי בראש". תודה.

חתימה טובה.

אם יש דבר שהוכח באופן עקבי, זה שארה"ב מפשלת באופן עקבי בזיהוי ההתפתחויות במזה"ת בכלל, ובאיראן בפרט.

מי שמסתכל על ההערכות שיצאו מארה"ב בנוגע לתכנית הגרעין האיראנית, לא יכול שלא להתפעל מהקפיצות שלהן אחורה וקדימה: פעם טענו שיש תכנית שמתפתחת לאט, אח"כ טענו שהיא בכלל הופסקה שלוש שנים קודם לכן, אח"כ טענו שבעצם היא המשיכה כל הזמן ובקצב גבוה, ועכשיו הם טוענים שהיא טסה קדימה "אבל לא נתקבלה החלטה לפתח נשק גרעיני". הגירסא האחרונה, אגב, כנראה זהה להערכה פה (עפ"י הפרסומים) - אלא שאובמה ואנשיו קבעו שהקו האחרון-לכאורה שלהם, הוא אשכרה בניית ראש נפץ גרעיני. לא יודע, אבל אם לך זה לא נראה מאוחר מדי - כנראה שאתה באמת אופטימיסט-על. הרבה יותר סביר שכשיגיע הרגע, הוא יוחמץ - ואז, כאשר יש איראן עם פצצה, כבר לא ניתן יהיה לעשות דבר.

דו-קיום גרעיני עם איראן, הוא דבר שהרבה יותר קל לעשות מוושינגטון, מאשר מת"א. הטקסטים של אובמה מלמדים שכנראה הוא בהחלט יכול לחיות עם זה (למרות שלהגיד זאת במפורש, זה צעד פוליטי בעייתי - והוא פשוט יעדיף להגיד אח"כ ש"טעינו בהערכות ועכשיו כבר מאוחר מדי לעשות משהו, ויש לנקוט במדיניות של הכלה", או משהו בסגנון...).