כל הנושא של פיתוח רק"מ ברוסיה הינו מאד מעניין. רוסיה מבצעת שינויים גדולים בצבא היבשה שלה ובמסגרתו היא מחלקת את השריון ל-3 משפחות עיקריות של רכבים והם:
1. חטיבה כבדה: משקל הרכבים במשפחה זו יהיה בין 50-60 טון וזו משפחת ה-Armata
2. חטיבה בינונית: שמשקל הרכבים במשפחה זו יהיה 25 טון. במשפחה זו יש שני סוגי כלי רכב: אחת אופנית שנקראת Boomerang והשניה זחלילית שנקראת .Kurganets
3. חטיבה קלה: שמשקל הרכבים במשפחה זו יהיה כ-10 טון שנקראת Typhoon.
בחטיבת ה-Armata יהיו מספר כלי רכב שונים ובניהם: טנקים, רכבי לחימה, נגמ״שים, רכבים נושאי מרגמה, תומ״תים ועוד. כל הרכבים יהיו בנויים על אותה שילדה עם חט"כ זהה כאשר עוצמת המנוע תותאם לסוג הרכב. עוצמת המנוע תהיה בין 1,200 ל-1,600 כ"ס.
המכלולים שיותקנו בכל רכבי חטיבת ה-Armata יהיו זהים. למשל נהג של טנק יוכל לנהוג את הנגמ״ש או רכב הלחימה בלי בעיות, מפני שמערכת הנהיגה תהיה זהה, מערכות הראיה והשליטה של המפקד יהיו זהות בכל סוגי הרכב, אותו דבר נכון גם לתותחן שמערכות הראייה שלו, הבק״ש ועוד אביזרים נילווים יהיו זהים בכל הרכבים.
נושא האחידות הוא בראש סולם העדיפיות במשפחות הרק״מ הרוסיות, זה יכול להיות פרוייקט יקר לרכישה, אבל לטווח הארוך הנושא הלוגיסטי יהיה הרבה יותר פשוט, והזנב הלוגיסטי יהיה הרבה יותר קטן.
הטנק נבחן כידוע במספר תכונות עיקריות והן: ניידות, עוצמת אש, ומיגון.
1. ניידות.
הניידות של הטנק תהיה גבוהה ביותר. בטנק מותקן מנוע של 1,500 כ"ס, משקל הטנק הינו כ-55 טון, וזה נותן יחס של 27 ל-1 בין עוצמת המנוע למשקל הטנק. זהו יחס גבוה ברכבים זחליליים, (במרכבה היחס הוא 20 כ״ס לטון), היחס הזה יתן לטנק מהירות גבוהה, ובעיקר יכולת ההאצה גבוהה, שתאפשר לטנק לשנות מקום במהירות בהתאם לצורך.
2. עוצמת האש.
עוצמת האש של הטנק כוללת תותח 125 מ"מ משופר, שנקרא 2A82. הקנה הוא באורך של 53 קליברים, שאינו נופל באיכותו מתותח ה-120/55 הגרמני. לתותח מערכת טעינה אוטומטית עם מחסנית של 32 פגזים מסוגים שונים כולל טילי נ״ט, ועוד כ-20 פגז מתחת לריצפת הצריח.
אם כי לא ראינו בתמונות תותח קטן קליבר, לדעתי תותח 23/30 מ״מ שיותקן מחוץ לצריח, בדומה להתקנה שראינו על ה-BMPT, יאפשר לתותח הגבהה והנמכה, כך שהטנק יוכל לעסיק מטרות בגגות, ובקומות עליונות של בתים, וזה יהיה יתרון גדול בלחימה בשטח בנוי.
על הצריח מותקנת יחידת RWS עם מקלע 7.62 כמו שניתן לראות על הצריח של הטנק T-90.
3. מיגון.
להבדיל מהתפיסה הישנה בשריון הסוביטי שבה הצוות מקבל הכי פחות תשומת לב במבנה הטנק, הרי שהפעם שרידותם של אנשי הצוות עומדת בראש סדר העדיפויות במבנה הטנק.
בהתאם לכך הופרדו אנשי הצוות מהתחמושת והדלק, הטנק מחולק לשלשה איזורים: איזור אנשי הצוות שנמצא בחזית הטנק, איזור הצריח שנמצא באמצע הטנק, ואיזור המנוע שנמצא באחורי הטנק.
הצוות יושב בחזית הטנק במה שנקרא ״קפסולה״ שמוגנת בצורה טובה ע״י שריון עבה גם מחזית הטנק וגם מצידי הקפסולה. המבנה הקטן יחסית של הצריח, והעובדה שלא יושבים בו אנשי צוות, מאפשרת להקטין את משקל הצריח, ואת משקל השריון שנחסך, הוסיפו למיגון איזור אנשי הצוות. בין הקפסולה לאיזור הצריח ישנה מחיצה עבה שתמנע פגיעה באנשי הצוות והיה והאיזור הצריח נחדר. גם המושבים של הקפסולה עצמה מוגנים, ויושבים על בולמי זעזועים כך שיוכלו לעזור במניעת חבלות לאנשי הצוות.
בנוסף למיגון פסיבי וריאקטיבי, מותקנת בטנק מערכת הגנה אקטיבית שנקראת Afghanistan. אין לי פרטים על המערכת, אבל להבנתי בתמונות של הטנק/מודל ניתן לראות באיזור שמעל טבעת הצריח את צינורות השיגור של המיירטים וגם את אנטות המכ"מ.
ראשי
צ'אט
27-09-2012, 21:57
מצב כלאיים
