כמעט חמישה חודשים אחרי שאני ומישהי הגענו לסוף דרכנו אחרי מערכת יחסים
מדהימה של שנה, קשר עמוק כ"כ ברמה שאין לתאר. היא זו שסיימה את זה, עם סיבה מאוד מאוד לא ברורה שעד היום השאירה אותי עם שאלות , לאחר מכן צללתי בדיכאון עמוק במשך כמעט שלושה חודשים, פניתי לתחום הפסיכולוגי לקבלת טיפול. אך היום אני כבר לא במקום הזה,
המשכתי את חיי הלאה, כאילו הכל רגיל על פני חוץ אבל בתוכי נשאר משהו מת.
משהו חסר מוטיבציה להמשך, היא שינתה אותי מאז הטראומה הזו קבלתי תפנית חדה בחיי.
מכל החברים המשותפים לי ולה שהייתה לנו חברות מאוד טובה, נתקתי קשר בצורה מוחלטת.
נהפכתי ללא רגוע מאז, אני מעביר את היום יום שלי בצורה רגילה אך המחשבות של הכישלון אוכלות אותי כל יום, המחשבה על זה שהיא התקדמה ושאני לא רק באותו המקום אלה חזרתי חמישים צעדים אחורה אוכלת אותי. נעשתי אדם חלש חסר מוטיבציה וביטחון מאז.
היא שברה אותי מכל הכיוונים. מקווה שהתקופה הזו תגמר ושיבואו ימים טובים יותר!
עוד אנשים חוו דבר כזה?

Wake up Homeland, sometimes we are tired of you
Beloved homeland, give us the strength to forgive

כשהייתי בן 17 - 18 הייתי בפעם הראשונה במערכת יחסים מאוד כבדה. אהבתי את הבחורה בצורה טוטאלית על כל הפלוסים והמינוסים שלה. הרגשתי שבפעם הראשונה בחיים אני מרגיש משהו מאוד... עגול. שזה נכון וזה עמוק וכו'.

יום אחד היא פתאום נפרדה ממני בפתאומיות כשהייתי בשיא הרגש כלפיה. זה הרגיש לי הזוי. הרי בראש שלי אני הייתי משוכנע שאנחנו בכלל נתחתן ואפילו דמיינתי איך זה יהיה כשתהיה לנו ילדה קטנה שתיראה כמוה

זה ריסק אותי והשפיע בצורה רעה על כל התחומים בחיים שלי. למזלי, אחרי כמה שנים, הקשר שלנו התחדש ברמה של ידידות ופתאום שמתי לב עד כמה היא בכלל לא התאימה לי ואני שמח שיצא לי להגיע להכרה הזו כי אחרת הייתי יכול להיות אובססיבי לגביה כל החיים.

מה אתה אומר בעצם צ׳אקי איך חוזרים מההריסות להיות חזקים ומכושלים?

Wake up Homeland, sometimes we are tired of you
Beloved homeland, give us the strength to forgive

הדרך היחידה להרגיש טוב יותר היא להתנסות בקשר עם בחורות חדשות. כל עוד לא תמלא את הראש בזיכרונות של חוויות חדשות עם בחורה חדשה אתה תמשיך להריץ בראש שלך את מערכת היחסים הישנה שלך כמו סרט מדכא שרץ בלופ אינסופי. חבל להיזכר ולהתגעגע יום אחרי יום כשאפשר פשוט להמשיך הלאה. יש מיליארדים של נשים בעולם. אני הגעתי עם עצמי להבנה שמבחינה הגיונית זה פשוט מאוד לא הגיוני "לבכות" על זה שאיבדתי את האקסית שלי כי אין מצב שמכל הבנות בעולם היא הייתה ההתאמה הכי מושלמת שקיימת עבורי (למרות שככה אתה מרגיש אחרי פרידה - כאילו איבדת את האחת) ואחרי שצברתי עוד ניסיון ההבנה הזו התחדדה. כשאתה עם בן אדם חדש זה מכניס אותך לפרופורציות לגבי האדם הקודם שהיית איתו.

מחזק את דבריו של צ'אקי. תזכור שעצם ההשלמה עם העניין, הוא פשוט להמשיך הלאה. אתה לא צריך לחפש להיות מחושל, כי אתה מחושל כבר עכשיו. אולי נראה לך שאתה חלש, אבל התחזקת, כי קרה לך דבר שפחדת ממנו נורא, והצלחת לשרוד. אבל אתה חייב לזכור שזה רק השלב הראשון ואחריו אתה חייב להמשיך לשלב הבא שישלים את התהליך וזה להתקדם. תצור קשרים חדשים, תכיר בנות חדשות, עכשיו אתה כבר בעל ניסיון כלשהו, ובטוח מבין דברים יותר משהבנת אותם לפני החברה הראשונה שלך. הניסיון הזה יעזור לך ויהפוך אותך למחושל ומוכן יותר להמשך הדרך בתחום הנשים.

אז יאללה גבר, תאסוף את עצמך, ותמשיך הלאה! שיהיה לך המון בהצלחה, ואני מבטיח לך שיום אחד תמצא את האחת שלך.