במקור נכתב על ידי Vladin
אתה תופס את הגישה שלי באופן שגוי. אני לא אומר שצריך למנוע מתלמידים פידבקים, אלא למנוע מהם ציונים. ציון זה לא פידבק. בעיקרון מורה בבית ספר לא צריך מבחנים בשביל לתת פידבקים לתלמידים שלו. כל מורה יודע טוב מאוד מה הרמה של התלמידים שלו. בוא נהיה כנים, מבחנים זה לא משהו שנועד לתת פידבקים לתלמידים, אלא נטו לדרג מורים (בדרך שהיא לא הוגנת לדעתי וכבר הסברתי למה). אני, בתקופה שלמדתי בתיכון, כמעט ולא קיבלתי פידבקים שתורמים לי במשהו במבחנים, אלא רק ציונים שלא אומרים כלום בעצם. כיום אני לומד במסגרת פרטית מתמתיקה, ואני מקבל אין ספור פידבקים, שמאוד עוזרים לי להשתפר למרות שאני בכלל לא מקבל ציונים על מבחנים.
אני תופס מצויין את הגישה שלך. ציון הוא פידבק מצויין - הוא מראה לך בדיוק היכן אתה נמצא ביחס למה שאתה נדרש לדעת. אם אתה לא יודע את זה, אתה תקבל פידבקים עד מחר, אבל אתה לעולם לא תדע מה הסטטוס שלך עד שתבחן
הסיטואציה, שאתה מתאר, שבה מורים מחלקים מדליות על כך שתלמידים הגיעו אחרונים במירוץ, זו לא סיטאציה בריאה, כי התלמידים האלה עדיין נמצאים בסביבה שיפוטית פסולה, כי מה שאומרים להם בעצם: "אתם כושלים אבל אנחנו נפרגן לכם בכל זאת כי אתם ממש משתדלים". זה שיפוט סמוי וזה פסול מבחינתי. כדי להגיע לסביבה לא שיפוטית באמת, צריך יותר מלחלק מדליות לתלמידים כושלים שמפגינים מוטיבציה. זה משהו שלוקח המון זמן אבל בסופו של דבר מניב פירות.
אין שום קשר בין מה שאתה אומר למציאות. הסיבה שעושים זאת היא בשביל להמנע מלדרג תלמידים
הגישה שלי אומרת שלא צריך לשפוט, אלא לתת ביקורת בונה. למשל, אחרי שעשית מבחן במתמתיקה, המורה לא צריך להגיד לך: "אתה לא טוב בחקירת פונקציות", אלא להגיד "מהמבחן שלך הגעתי למסקנה שאתה מבין טוב את החומר בחקירת פונקציות, אבל לא הצלחת ספציפית במבחן הזה כי אתה עדיין לא שולט מספיק טוב בזהויות טריגונומטריות. תחזור לתרגילים בסיסיים בזהויות עד שאתה מגיע לשליטה ברמה גבוהה".
אתה מבין איפה הבעיה? אם המורה היה נותן לו רק ציון על המבחן, סביר להניח שאותו תלמיד היה מתבאס מאוד, ולא היה יודע מה לעשות הלאה וגם במבחן אחרי זה היה נכשל, כי הוא היה מתעל את המאמצים שלו למקומות לא נכונים. לדוגמא, היה חוקר הרבה פונקציות, כאשר כל חקירה נמשכת קרוב לחצי שעה, במקום לעבוד על זהויות טריגונומטריות נטו, שכל תרגיל כזה אורך דקות ספורות, ואז הלמידה שלו היתה הרבה יותר פרודוקטיבית. כאשר המורה נותן ביקורת בונה, לתלמיד יש את הכלים להבין איפה הבעיה שלו ולפתור אותה.
אין קשר בין אחד לשני. אתה מתאר הוראה כושלת ותו' לא. אתה צריך לקבל גם פירוט לגבי מה עשית נכון ומה לא, וגם ציון. ביקורת בונה לא באה במקום ציון
כאמור, זה לא קיים במערכת החינוך הציבורית, שאני הכרתי לפחות, ואני הייתי דווקא בתיכון מאוד איכותי עם אחוזי זכאות לבגרות מאוד גבוהים וממוצעים מאוד גבוהים.
"מערכות הישגיות מצליחות הרבה יותר"
אני גם חשבתי פעם ככה. למעשה יש מחקרים שמוכיחים שאירגונים שיש בתוכם תחרות פחות מצליחים, אבל זה חסר טעם לדבר על מחקרים, כי על כל מחקר יש מחקר שמוכיח את ההפך.
|