סקר בזק שערכה CBS אחרי העימות, נותן את התוצאות הבאות: 46% מהצופים נתנו נצחון לרומני, 22% לאובמה, ו-32% אמרו שהיה תיקו.
http://www.nationalreview.com/corne...mney-rich-lowry

להלן כמה ציטוטים שהביא האתר www.hotair.com מפי כתבים ופרשנים שאינם בדיוק עויינים לאובמה:
כריס מת'יוז מMSNBC:


פרשן NBC צ'אק טוד:


פרשן "טיים" מארק הלפרין נותן ציונים לשני המתנודדים

הפרשן השמרני (והמאוד פרו ישראלי) ביל קריסטול, מגדיר את הופעת רומני כטובה ביותר של רפו' בעשרים שנה האחרונות - דהיינו מאז רייגן

רייצ'ל מאדו (פרשנית אולטרה-שמאל) מגדירה את העימות כ"תיקו"

אנדרו סאליבן (פרשן אולטרה שמאלי, אנטי-ישראלי עד לגבול האנטישמיות ומעבר לו) טוען שהופעת אובמה עלולה לגרום לו נזק גם בקרב עצמאים שלא שקלו להצביע רומני קודם לכן

ההופעה של אובמה זעזעה רבים בשמאל - אבל הם מצאו אשם: - ג'ים לרר (המנחה העדין, שניווט עימות לא קל, באופן סביר לגמרי). מסתבר שהוא מתחנף למיט רומני, וביל מאהר (קומיקאי שמאלני שנוהג למצוא את רוב הדאחקות שלו על הרפו' באזור בית השימוש), צייץ בטוויטר שלו ללרר ש"אתה לא צריך לפחד מרומני. הוא לא יכול לפטר אותך". גם מאדו כועסת על לרר, כמובן...

תוספות בעריכה:
לינק לפוסט המעניין של אללה פאנדיט על נצחון רומני (זרוע צילומי מסך של כותרות, ולינקים רלוונטיים) :
http://hotair.com/archives/2012/10/03/romney-wins/

הוא גם מעדכן שבסקר בזק של CNN, קבעו 67% מהצופים שרומני ניצח, ו025% נתנו ת'נצחון לאובמה. בשאלת מי נראה כמנהיג חזק יותר, קיבל רומני 58% ואובמה קיבל 37%

----------------------------------------------------------------------


התרשמות אישית: הייתה הופעה טובה מאוד של רומני, ולמרבה ההפתעה, אובמה אכן הופיע לא כ"כ טוב. בהתחשב בכך שבאמת מדובר בסופרסטאר בכל הנוגע להופעות טלוויזיוניות, ההססנות שלו, שלעתים נראתה כמו העדר שליטה מלאה בחומר (רומני שלט בפרטים באופן גמור ומוחלט), נראתה רע. אני כמובן מוטה לחלוטין, אבל בכנות לא ציפיתי להופעה כ"כ בינונית של אובמה. היא הייתה כ"כ חלשה, שהבלוגר של הוטאייר "אללהפאנדיט" (שבמהלך העימות העלה ניחושים לגבי הספין התקשורתי שבו ייאחזו בתקשורת כדי להציג את אובמה כמנצח), טען שלא היה ספין כזה - כי פשוט לא היו נקודות חזקות בהופעה של אובמה. קשה שלא להסכים עימו...

אין לי מושג מה המשמעות של העימות, אבל זה בטח לא רע...

מעולם לא הייתי מאלה שהתלהבו מהרהיטות או הכריזמה שלו. מבחינתי הוא בינוני לגמרי משתי בחינות אלה גם יחד. בעיני הוא סוג של כתם רורשך שכל אחד רואה בו מה שהוא רוצה. זה שרומני לא היה גרוע יותר זו ההקלה.
ואגב, לפני העימות דווקא הזהירו מפני הטיה של לרר לטובת אובאמה. לרר עובד עבור PBS- שקיומה תלוי במידה רבה בתקציב נדיב שהיא מקבלת מהמימשל האמריקאי. רומני הכריז בבירור שהוא מעונין לקצץ באותו תקציב כך שללרר דווקא אינטרס אישי (לכאורה) בניצחון של אובאמה. מצד שני, שמו מצלצל כיהודי אז בטח שהוא שותף לאיזו קונספירציה נגד אובאמה (מה, לא? הבה נישאל את ג'רמי רייט...).

הוא מצליח לעורר אהדה. אני מסכים שהוא מאוד חלש כשאינו מוכן (ומכאן התלות שלו בטלפרומטרים), אבל היה מקום להיות מופתע מהופעה מאכזבת בעימות שהפרמטרים שלו היו ידועים מראש, ושהוא התכונן לו במשך שבועות, עפ"י התקשורת (ג'ון קרי שיחק את רומני בהכנות).

בעיני הוא לא בר השוואה מבחינות אלו לנשיאי עבר כמו רייגן, קלינטון או קנדי. האמת? אפילו נחות מבוש האב או ניקסון. נכון, הוא גבר נאה ללא ספק וחביב ומעורר אהדה כשמדובר בתיקשורת אינטימית יחסית (יענו, בראיונות בתיקשורת). אולם, הוא בעיני לא מבריק, לא מקורי, לא באמת כריזמטי ולא רהוט. בתור אחד שהרבה לעמוד מול קהל אני יכול להעיד שמי שמדבר כמוהו (לאט ולוקח את הזמן בין מילים) איננו מתנשא כפי שחושבים בטעות רבים ממתנגדי אובאמה ("מדבר אלינו כמו לילדים מפגרים") אלא פשוט לא שולט מספיק בחומר ולא חושב מהר מספיק ומספיק בביטחון. כנ"ל מי שמרבה כמוהו בביטויים חוזרים וחסרי משמעות שכל מטרתם להרוויח זמן לחשוב-ע"ע המשפט שמזוהה אצלי יותר מכל עם אובאמה:
"Let me be very clear...."
אני כמובן מתייחס כאן רק לתכונות הרלוונטיות לנושא. אני חושב שבגדול הוא כן אדם אינטליגינטי ופיקח. הבעיה איתו כנשיא היא פחות היכולות הבסיסיות ויותר האידיאולוגיות שמנחות אותו.

הזעם ואובדן העשתונות של כריס מת'יוז על ההופעה העלובה של "הנבחר" עשה לי את היום כל החודשים האלו שמת'יוז וMSNBC עובדים קשה להוציא את אובמה מוצלח ולהרוס את שמו הטוב של רומני, והנה באות 90 דקות שלעורכי MSNBC אין יכולת לעוות והופה, יצא המרצע מן הסנדלריה

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

הדיבייט עצמו: http://www.cnn.com/election/2012/de...idential-debate

(במבט מהיר באשכול לא מצאתי קישור; אם בכל זאת יש, עמכם הסליחה)

נמאס לכם לזכור סיסמאות? לחצו כאן!

הקלטתי את העימות מכיוון שהוא התחיל בשלוש לפנות בוקר (שעון ישראל) וכרגע סיימתי לצפות בו. העימות (שעסק בענייני כלכלה ותפקיד הממשל הפדרלי) נמשך שעה וחצי כאשר לאורך כל הדרך מיט רומני פשוט לא הפסיק להרשים.

א. לרומני יש את הדבר הזה שמכנים אותו הקול הנשיאותי. הוא הפגין שילוב של: רהיטות, סמכותיות, בקיאות עמוקה בפרטים, עמידה על שלו בנחישות (אך לא בדורסנות) ואנושיות. אני משוכנע שכל אדם שפוי שצפה בעימות הזה מסוגל לדמיין את רומני יושב על הכיסא בחדר הסגלגל ועושה את העבודה בצורה המקצועית ביותר שניתן לדמיין.

ב. שפת הגוף של רומני והאנרגיות שהוא שידר היו מעולות. מצד אחד היה לנו את אובמה שהיה מאופק וקצת נוקשה ומצד שני היה לנו את רומני שהפגין התלהבות ותשוקה גדולה להעביר את המסרים שלו.

ג. כאשר רומני אמר לאובמה משהו בסגנון: "יש לי חמישה ילדים ככה שאני רגיל לזה שמישהו אומר שוב ושוב את אותם דברים גם כשזה לא נכון" (והוא אמר את זה בצורה שהרגישה לא מתנשאת) הרגשתי כאילו צפיתי ברוקי בלבואה מכניס את האגרוף החזק הראשון לאפולו קריד והקהל (שבהתחלה התבקש להפגין איפוק) התחיל לצחוק.

ד. רומני הפגין בקיאות פשוט מעלפת בפרטים ולא ניסה להתחמק מאף כדור שאובמה זרק לכיוונו. תוך כדי העימות הוא רשם על נייר דברים שאובמה אמר ואז תקף אותם נקודה אחר נקודה. דווקא אובמה היה זה שהתחמק מלהתמודד עם ביקורת כאשר רומני הטיח בו שהוא אחראי להטבות בהיקף מפלצתי לתעשיות הירוקות (ועקץ אותו שמשם הוא מקבל תרומות) שלא הוכיחו את עצמן תוך שאובמה תוקף הטבות קטנות יותר שניתנות לתעשיית הנפט תוך שהוא מתעלם מכך שההטבות האלה ניתנות כבר שנים תחת כהונות של נשיאים רפובליקנים ודמוקרטים.

ה. היו לרומני המון רגעים טובים - ההתייחסויות לכך שלרומני (כמושל מסצ'וסטס) יש רקורד מוכח ומרשים של קידום חקיקה תוך שיתוף פעולה דו-מפלגתי (בעוד שאובמה ניסה לכפות חקיקה על אפם וחמתם של הרפובליקנים) ולכך שמערכת החינוך במסצ'וסטס מדורגת בתור אחת המצטיינות באיחוד היו רק חלק מהדברים שנתנו תחושה חזקה שהאיש יכול לעשות עבודה טובה יותר מהנשיא הנוכחי אילו רק יתנו לו את ההזדמנות.

חשבתי שהעימות יהיה משעמם כי שני המתמודדים לא ירצו לומר משהו שיתסיס את המתלבטים אבל העימות היה מאוד אנרגטי (בזכות רומני) ומהנה לצפייה.

וכן, רומני לגמרי ניצח

אני צופה בעימות ברגעים אלה ממש כאן:

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

גם אני מופתע לטובה מרומני, הוא רהוט, רגוע, סמכותי, לא מתנשא ורואים עליו שהוא מעורה בפרטים הקטנים עד היסוד ונראה לי שאלה נקודות החוזקה שלו בבחירות האלה.

העם! דורש! אוכל תימני!

השאלה המעניינת היא כמה רייטינג קיבל העימות הזה. אני משוכנע שאם כל המתלבטים היו יושבים וצופים במשדר אז מצבו של רומני בסקרים היה משתפר.

לפי פוקס ניוז הבוקר, בערך 50 מיליון צופים עקבו אחרי הדיבייט אתמול. אם ניקח את ההערכה שבערך 20% הם מתנדנדים, זה אומר שבערך 10 מיליון מתנדנדים צפו בדיבייט. האם כן או לא? אני לא יכול להגיד

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

הייתי צריך לקרוא פעמיים את הכותרות כדי להאמין.
כנראה שהתצוגה הייתה כל כך משכנעת שכל הספין-דוקטורס אפילו לא מנסים. (אין לאובמה איזה וויסגלס/רוני בראון?)
מקווה שיהיה לי זמן לדגום כמה קטעים.

אגב בשער ידיעות אחרונות היום בבוקר: "אובמה ניצחה את רומני"... באפיית עוגות
מעניין מה תהיה הכותרת מחר על העימות ובאיזה גודל ביחס לניצחון המפואר במטבח.

יש משבו מאוד מוזר בתקשורת הישראלית, בשבועות האחרונים כל הפרשנים הפוליטיים מתעקשים שאובמה פתח יתרון עצום על רומני אבל בבלוגים אמריקאים ובתקשורת האמריקאית אני קורא שהמרוץ צמוד...

אני באמת לא מבין מה קורה כאן.

העם! דורש! אוכל תימני!

כשכולם רוצים אותו דבר וחושבים אותו דבר נוצרת דינמיקה מוזרה. מפרסמים כמה סקרים שמראים שאובמה מוביל באחוזים יפים וכשנתקלים בסקר שמנבא אחרת לא מפרסמים אותו כי הוא לא נראה הגיוני לפי תמונת המציאות שהם יצרו בעצמם.

לכן גם כל עוד הסקרים מחמיאים לא תשמע כמעט ביקורת על האמינות של הסקרים. דיווחים על הבעיתיות בסקרים יופיעו כדי לתרץ סקרים לא טובים.

תוסיף לזה את שיטת הבחירות בארה"ב שדורשת להשיג רוב של אלקטורים ולא של מצביעים ותקבל מצב שקל מאוד להציג בו כל דבר שרוצים.

קירשנבאום שאל עכשיו את נדב אייל ״מה קרה לגיבור שלנו?״.... טוב שדרוקר לא בוכה מול המצלמה.

הנה נדב אייל: ״זה היה בסדר, הוא עדיין יותר טוב מכל אחד במזרח התיכון...״

עכשיו נדב אייל מתעצבן על כך שאובמה לא תקף את רומני אישית. ״רומני הפך לנשיאותי, זה הדבר הכי נורא כאן...״

והנה נדב בוכה על קח שג׳ים לרר לא עצר את רומני...

פשוט פתטי היחס של התקשורת השמאלנית בארץ.

לפחות הם גם מראים את הפניקה אצל הדמוקרטים.

העם! דורש! אוכל תימני!

זה היה פשוט מביך לראות את אובאמה בעימות הזה
אבל יותר כאב לי שנזכרתי שרוב היהודים בארה"ב תומכים בו

בהתחשב בנטייה המסורתית של היהודים האמריקאים לכיוון הדמוקרטי אני מתקשה להבין איך זה שהרפובליקנים לא פיתחו כלפיהם עוינות. לפעמים זה נראה כאילו הרפובליקנים יוצאים מגדרם כדי להפגין חום כלפי היהודים (וישראל) ואני לא מזהה ניסיון זהה לתת את אותו חיבוק חם לקהילה הלטינית ו/או השחורה למרות שיש שם הרבה הרבה יותר קולות.

הרפובליקנים בעד היהודים שבישראל, יהודי שלא חי בישראל דווקא לא עומד בקריטריונים שלהם (כשכל היהודים יחיו פה ויתנצרו וכו' וכו').

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

בניסיון המאוד צר שלי הייתי עד לזה אישית.

המחנה קיץ שהייתי בו במישיגן כונה בפני המקומיים כ"jew camp" (על אף שלא היה זה מחנה יהודי בצורה רישמית).

בהתחלה כשיצאנו מהמחנה הייתי משתדל להסתיר את המוצא שלי ככל שניתן (בעיקר דואג שמדריכים אחרים ממדינות זרות לא יפלטו שום דבר) עד שפעם אחת מישהו פלט משהו והופתעתי לראות תגובה כל כך חמה ואוהבת (עד רמת נבוכות)

בקשר ליהודים - גם בראיה מאוד צרה של חברים בפייסבוק וקצת ממה ששמעתי מהם - רובם דמוקרטים ואם היו משתתפים בבחירות בארץ סביר להניח שהיו מצביעים ליכוד.

בנושא לא קשור כל כך אבל הזכיר לי בגלל ארה"ב - אני חושב שכבר כתבתי את זה פעם, יצא לי להיות בכנס שדרות שאפשר לראות בו נוכחות דיי מוגברת של ח"כים מהליכוד: רוב הפוליטקאים מכל המפלגות מאוד לא הרשימו אותי בלשון המעטה, יש שניים שעל אף שדעותיי שונות לחלוטין משלהם הייתי מאוד שמח לראות בעמדות משפיעות יותר בממשלה ובכנסת - מישהו בכיר בתנועת הליכוד האמריקאית שאינני זוכר את שמו לצערי, אבל מאוד קינאתי בזה שהוא פועל בפוליטיקה האמריקאית ולא הישראלית. וציפי חוטבלי שבניגוד לכל ח"כ אחר שהיה שם, נראה שהיא דיברה לעיניין ואף הבינה בנושאים שבהם התבטאה.

הגלריה שלי בפליקר

תגובה חמה ואוהבת- לזה שאתה ישראלי, נכון? לא לזה שאתה יהודי.
אגב, JEW CAMP עשוי להעלות קונוטציות שמזכות בחסימה מפרש..

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

כמובן - לעובדה שאני יהודי ישראלי, כמו שאמרתי - לא הייתי מרגיש בנוח להגיד שאני יהודי.
(דרך אגב, אני מדבר על תקופת מלחמת לבנון השנייה, פרט למפגש לא נעים אחד בשיקאגו לא הרגשתי אף שינוי שלילי בייחס לישראל)

בקשר לjew camp, זה היה הכינוי של המקומיים - והכוונה לחלוטין לא הייתה תמימה, זה מה שאתה חושב שזה.

הגלריה שלי בפליקר

לא הייתי מכליל ככה על כל הרפובליקנים, לא כולם אוונגליסטים.
בכללי היהודים הישראלים יותר מגניבים לעומת הסטיגמה של היהודי האמריקני החנון והרכיכה...

אבל מעט מאוד מהם ליברטריאנים ובדלנים, כך שלישראלים ולהם אינטרסים משותפים.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

ובלי קשר בכלל למי עומד בראשם
בקשר לנסיון של הרפובליקנים להפגין חום כלפי היהודים לעומת ההיספאנים והשחורים
התשובה די פשוטה ברגע שמועמד רפובליקני יעשה זאת דהיינו יפגין חום ואהבה כלפי היספאנים ושחורים ויהיה עויין ליהודים הוא כבר לא יהיה מועמד מטעמם

ציטוט:

במקור נכתב על ידי צ'אקי. בהתחשב בנטייה המסורתית של היהודים האמריקאים לכיוון הדמוקרטי אני מתקשה להבין איך זה שהרפובליקנים לא פיתחו כלפיהם עוינות. לפעמים זה נראה כאילו הרפובליקנים יוצאים מגדרם כדי להפגין חום כלפי היהודים (וישראל) ואני לא מזהה ניסיון זהה לתת את אותו חיבוק חם לקהילה הלטינית ו/או השחורה למרות שיש שם הרבה הרבה יותר קולות.

למה? כי היהודים שם תמיד היו ליברלים בדיעותיהם (לא החרדים, יותר החילונים והרפורמים), הם תמכו בזכויות לשחורים בשנות ה-60, אני יודע שהיו קולות רבים בקרבם נגד ויטנאם, בעד זכויות ללהט"ב וכו'.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

למה הכוונה בעוינות?
זה לא כאילו שהרפובליקנים פיתחו עוינות כלפי היספאנים ושחורים, אז למה שיפתחו עוינות כלפי המיעוט העשיר בארה"ב (מישהו אמר שלדון אדלסון? )?
אגב, כמו שכבר רשמתי כמה פעמים, דווקא יש לרפובליקנים בסיס איתן אצל האורתודוסקים (חסידים, אורתודוקסים-מודרנים, וכדומה...). ניראה לי שאת הביטוי לזה אפשר היה לראות לפני שנה כשגלן בק תקף ספציפית את היהדות הרפורמית...

מקור: YNET

הטענה של אובמה מאוד מעניינת. הוא למעשה אומר שהוא הפסיד בעימות למישהו שיש לו חזון טוב יותר לגבי אמריקה, שהוא הפסיד למישהו שהציג פתרונות טובים יותר לאתגרים שארה"ב מתמודדת איתם, שהוא הפסיד למישהו מרשים יותר ממנו - אבל המישהו הזה לא אמיתי. זה כאילו הוא אומר: "נכון, יש חלופה אחרת שהינה יותר טובה ממני והחלופה הזו יכולה להביס אותי אבל רומני רק העמיד פנים שהוא מאמין בדברים שאמר במהלך העימות אז אל תאמינו שהוא החלופה הטובה הזו".

שוב, זו טענה מעניינת שלא גורמת לאובמה להיראות טוב כי בשורה התחתונה הוא למעשה מכיר בזה שיש שם בחוץ סט של רעיונות שטובים משלו.

לא שאני לא חושב שהמשפט הזה לא אידיוטי (אתה נשיא ארה"ב, אתה לא מסוגל להוציא משפט טוב יותר מ"זה לא הוגן הוא רימה"(לקרוא כילד בן 6)?)

מה שכן, אני בטוח שלמועמד לנשיאות יש עמדה טובה הרבה יותר בעימות - הוא יכול להבטיח מה שבא לו והוא לא חייב להציג שום קבלות.

אבל (וזה אבל גדול), אלו חוקי המשחק ואובמה יודע את זה. הוא נהנה מהיתרון הזה בעבר (על אף שלא התמודד מול נשיא מכהן, היה לו את יתרון האופוזיציה) - זה לא תירוץ ללמה הוא נכשל בעימות.

בתחושה האישית אבל, אני לא מבין מה ההתלהבות הגדולה מרומוני, אני לא בטוח בכלל בבטחון הרב שנותנים בכך שהוא יהיה תומך ישראל נלהב.

הגלריה שלי בפליקר

מבחינתי, ברומני יש משהו (מבחינת תפיסת עולם כלכלית) שמזכיר לי את נתניהו. שניהם לא אוהבים את הקונספט שאומר "בואו נגדיל את החוב הלאומי שלנו כדי שהדור הנוכחי יוכל לחיות ברמה גבוה מזו שהוא מסוגל לייצר בעצמו ונדפוק את הדורות הבאים שיצטרכו לשלם את החשבון". כאילו, אַחֲרַי הַמַּבּוּל. הדבר שמפחיד אותי באנשים מן הסוג הזה (גם שלי יחימוביץ' היא כזו) זה שאין להם קמצוץ של מושג שהם כאלה. הם רוצים לפתור בעיות ע"י זה שהם ישפכו עליהן כסף. הם כמו אישה שלא מבינה מה רע בלחיות על מינוס של 100,000 ש"ח בבנק כי החיים נראים לה יפים כל עוד הבנק לא סוגר לה את ברז הכסף.

מבחינה מדינית/ביטחונית - אובמה הפך את ארה"ב למשהו רופס ועלוב. נמר של נייר. ארה"ב לא קיימת יותר כישות מרתיעה. האם איראן וסוריה היו מכסחות למפגינים/למורדים את הצורה באותה צורה ברוטאלית אילו ארה"ב לא הייתה מאבדת את המעמד שלה?האם איראן הייתה מרשה לעצמה לצפצף על העולם ולרוץ לגרעין אילו ידעה שבעל הבית בארה"ב עלול להשתגע? רומני עושה רושם של אחד שיודע לדפוק על השולחן כשצריך. הוא מדבר על להחריף את הטון מול סין ומהקלטת שדלפה לא מזמן עולה שיש לו הבנה מאוד טובה של מורכבות העניין הזה של הקמת מדינה פלסטינית. הוא הפגין הבנה לחששות הישראליים שמדינה כזו תהווה איום ביטחוני על ישראל. רומני יהיה מתנה משמים מבחינת ישראל. עזוב את ישראל - מתנה לעולם.

שניהם גם לא אוהבים שחלק גדול מאזרחי מדינתם חיים על חשבון אלו שעובדים קשה.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

אובמה דיבר בפירוש, אבל בפירוש, על לקחת מהדונלד טראמפים ולתת לעניים(בשביל שיצביעו לו, מין הסתם..)

אני אוהד קטן מאד של אובמה, אבל אני חושב שאי אפשר להגיד שהוא זה הפך את ארה"ב לנמר של נייר. הוא סה"כ המשיך בקו שהתוו הנשיאים הקודמים והתחיל אי שם בשלהי שנות השבעים של המאה הקודמת. ארה"ב היא נמר של נייר כבר כמעט 40 שנה.

זה פשוט לא נכון. ארה"ב יזמה המון מהלכים התקפיים לאורך השנים. הנשיא הנוכחי מתנהל לפי דוקטרינה שאומרת שארה"ב צריכה להתרכז יותר במה שקורה אצלה בבית ופחות במה שקורה בשאר העולם וגם כאשר יש משבר צריך להשתמש בכלים דיפלומטים כדי לפתור אותו. ארה"ב לא יכולה להיות מעצמה עולמית מובילה אם הממשל האמריקאי משדר לכל בריון בעולם שעצם הרעיון של פעולה צבאית אמריקאית (כתגובה למהלך פסול של הצד השני) מעורר אצלם סלידה. ארה"ב של היום כאילו אומרת: "אם לא מכוונים לנו אקדח לראש ואם לא הוכיחו לנו שהאקדח טעון בכדורים אנחנו לא מוכנים לעסוק באפשרות של פעולה צבאית".

היא לא יזמה המון, היא יזמה כמה (3 אם אני זוכר נכון) וחלק מהם היו כושלים ברמה זו או אחרת. בקיצור ארה"ב יותר נמנעה מלפעול מאשר פעלה ואני אתן כמה דוגמאות:

ב - 1973 נחטפו ונרצחו השגריר האמריקאי וסגנו בסודן, ע"י אנשי ספטמבר השחור. האמריקאים שידעו מי אחראי לרצח לא רק שלא פעלו נגד אנשי הארגון, הם גם לא פעלו נגד אנשי הפת"ח שהוא ארגון האם של ספטמבר השחור.

בשנת 1983, ובהפרש של מספר חודשים, פיצצו אנשי החיזבאללה את השגרירות האמריקאית ואת מבנה המגורים של הנחתים בלבנון. למרות שהאמריקאים איבדו יותר משלוש מאות בני אדם התגובה היחידה שלהם הייתה לברוח מלבנון.

ב - 1988 קדאפי הורה על פיצוץ מטוס PAN-AM מעל לוקרבי. 370 איש נהרגו אבל לקדאפי לא קרה כלום.

אלו רק 3 דוגמאות וזה בלי לדבר על הניסיון הראשון לפוצץ את מגדלי התאומים שלא הצליח, הפיגוע בבסיס האמריקאי בסעודיה וכו'. כל המעשים האלה נותרו ללא תגובה ולדעתי פשוט הפכו את ההרתעה האמריקאית ללא קיימת למעשה. אני מסכים שאובמה הוא הנשיא הכי גרוע מהבחינה הזו, אבל להגיד שאובדן ההרתעה הוא רק בגללו זה לא נכון עובדתית.

משנות ה 80 ארה"ב בעיקר פוגעת בעצמה.
אם היא הייתה נמר אמיתי, היא לא הייתה צריכה לקחת כל כך הרבה כסף ממדינות אחרות, ובמקום לחזק את ארה"ב כלכלית נשיאים כמו אובמה (יש לו פרק שלם בנושא) ,בוש הבן וקלינטון (יש לו פרק שלם בנושא) עזרו לכל מי שפגע בארה"ב.

לפי אופן ההתנהלות של ארה"ב כיום ארה"ב לא תהיה המדינה מספר אחת בעולם עוד הרבה שנים ומדינה אחרת תיקח את המקום שלה סביר להניח.

will you marry me nesli barda? Operating system: Linux The day Microsoft & apple makes a product that does not suck will be the day they start making vacuum cleaners. say no to Apple&Facebook&MS&Samsung IL&Nokia&Hot&Yes,but say yes to Google

נכון. אובאמה הוא לא הראשון שכשל בכך.
לא נכון. בוש עשה לא מעט כדי לשקם ולשפר את ההרתעה האמריקאית (אפילו אם בחר במדינות האסלאמיות הלא נכונות לתקוף, ולא תמיד פעל בצורה המושלמת ביחסיו מול רוסיה). אובאמה לא רק שהשיג את רוב הדברים האלה לאחור, אלא הצליח להרוס עוד יותר.

ההיסטוריה האמריקאית לא מתחילה בבוש ג'וניור
גם אם אתה צודק זה לא ממש משנה את המסקנה שלי.
וחוץ מזה אני לא בטוח שהתוצאות של המלחמה בעירק
היא הצלחה כזו גדולה. וזה בלי לדבר על אפגניסטן.....

מידת ההצלחה היא לא העיקר. עצם זה שבעידן בוש ג'וניור מדינות וארגונים ידעו שהם עלולים לשלם מחיר היה דבר כבד משקל. היום כמעט אין גבול לדברים שמדינות/ארגונים יכולים לעשות בחסות החולשה האמריקאית. בימיי ביל קלינטון, כאשר אל-קאעידה ביצע פיגועים בשגרירויות אמריקאיות באפריקה הוא דאג להפציץ באפגניסטן מטרות של אל-קאעידה. הוא גבה מהם מחיר סמלי. אובמה היה עושה דבר כזה? בוא נגיד, תאורטית, שהיו מתנפלים על השגרירות האמריקאית בלוב ורוצחים את השגריר האמריקאי שם. איך אובמה היה מגיב לתרחיש דמיוני כזה? בתבוסתנות הטיפוסית שלו.

ציטוט:

עצם זה שבעידן בוש ג'וניור מדינות וארגונים ידעו שהם עלולים לשלם מחיר היה דבר כבד משקל.

אם הטענה הזו הייתה נכונה אל קעידה לא היו מעזים להפיל את התאומים. אני חושב שעצם העובדה שהם הרשו לעצמם לתכנן ולבצע מגה פיגוע שכזה על אדמת ארה"ב מוכיחה את הטענה שלי ומוכיחה שהם לא פחדו מהאמריקאים ו/או מבוש. כשהם באמת מפחדים ממישהו הם משתדלים לא להתעסק איתו, למה אתה חושב שהרוסים ספגו כמות הרבה יותר קטנה של פיגועים מגורמים כדוגמת אל קעידה ודומיהם?

כי הם ספקי הנשק שלהם? כי אין להם נציגות במזה"ת כמו לאמריקאים? וגם כי אין להם אלוהים..

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

ציטוט:

במקור נכתב על ידי פסטן אפילו אם בחר במדינות האסלאמיות הלא נכונות לתקוף, ולא תמיד פעל בצורה המושלמת ביחסיו מול רוסיה

מהמקלדת שלך זה נשמע כמו טעות בסגנון "אופס, התבלבלתי בין מלח לסוכר בקפה..."

ציטוט:

במקור נכתב על ידי rubber_duck אני אוהד קטן מאד של אובמה, אבל אני חושב שאי אפשר להגיד שהוא זה הפך את ארה"ב לנמר של נייר. הוא סה"כ המשיך בקו שהתוו הנשיאים הקודמים והתחיל אי שם בשלהי שנות השבעים של המאה הקודמת. ארה"ב היא נמר של נייר כבר כמעט 40 שנה.

נשיאי ארה"ב הדמוקרטים הם נמרים של נייר, לא ארה"ב...

תשים לב מה קרה ביום שרוני ריי-גאן ז"ל הושבע (למקרה שאתה לא זוכר מי חשש והתקפל, לינק). סדאם טעה וחשב שבוש (הרברט ווקר) לא רציני, קיבל סופה במדבר. אוסמה חשב שבוש (ווקר) לא רציני, ראינו איך זה נגמר. נשיאי ארה"ב הדמוקרטיים, עם דגש מיוחד על קרטר וממשיך דרכו אובמה, הם אלה שהם נמרים של נייר.
אתה תראה את ההבדל אם רומני יבחר - סין תוריד הילוך מההצקות שלה ליפן למשל.

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

אז איך אתה מסביר את העובדה שפיגוע הטרור הכי גדול על אדמת ארה"ב קרה במשמרת של נשיא רפובליקני?

הפיגוע תוכנן ב1998 וההכנות לו כבר היו בעיצומן כשבוש נבחר.

תשים לב שאחרי פיגועי ה11 בספטמבר אל-קעידה העדיף להתעסק עם אירופה ואסיה

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

אם הם היו מפחדים מבוש כמו שאתה טוען הם היו יכולים להפסיק את ההכנות ולא להוציא את הפיגוע לפועל. אתה בטוח שאחרי ה - 11 בספטמבר אל קעידה העדיפו לא להתעסק עם ארה"ב? כי עד כמה שאני זוכר ריצ'רד ריד למשל דווקא כן היה משוייך לאל קעידה. בכל מקרה אל קעידה לא הפסיקו לפגוע בחיילים ואזרחים אמריקאים בעירק ובאפגניסטן, אז גם במקרה הזה אני לא חושב שנשיא רפובליקני הפחיד אותם.

כפי שאמרתי, אוסאמה טעה וחשב את בוש לנמר של נייר. עובדתית, מול דוקטורינת "ציר הרשע" של בוש, לוב של קדאפי וסוריה של אסד התקפלו וירדו מעצים. ארדואן לא העז לעשות יותר מאשר נהמות כלפי ישראל עד שאובמה נבחר ומיד התקפל בפני הסעודים. אם אתה חושב שארדואן היה עושה שרירים מול ישראל, קפריסין ויוון כפי שעשה בשנים האחרונות (עד שחלה) מול נשיא כמו בוש אתה טועה.

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

ישראלי שחי פה בארבע שנים האחרונות, לא אמור להתקשות לזהות את העובדה שהנשיא האמריני הוא הפחות ידידותי מכל אלה שהיו בעשורים האחרונים. כאשר הוא עומד לבחירה, יריבו, מי שלא יהיה, תמיד יהיה עדיף. רומני, אגב, הוא כן ידידותי - והיועצים המקיפים אותו, הם במובהק ידידי ישראל וותיקים. יועצי אובמה, לעומת זאת, כוללים את זו שקראה לכבוש את ישראל בכוח כדי להגן על הפלסטינים...

יותר עויין גם ממגדל הבוטנים האנטישמי?

נראה לי שאתה קצת סלחן לאובמה לגבי המינויים שלו, הוא רצה למנות גם מישהו שעבד עבור הסעודים, רצה למנות איזה מישהו שטען שמגדלי התאומים פוצצו ע"י ישראל או משהו כזה..בלי קשר לקשרים עם ג'רמיה רייט ועוד אנשים מפוקפקים...

הטענה שלו נשמעת כמו אחד שבראיון עבודה מציין את זה שהוא חרוץ מדי וישר כמו סרגל בתור מגרעות.
הוא היה יכול לנצח אם רק הוא לא היה כזה אמיתי וישר... על זה נאמר: יאללה יאללה.

התקשורת, כתקשורת, הייתה ועודנה מוטה ברמה מביכה. העובדה שאמירת אמת מצדיקה כותרת, היא הסממן המובהק ביותר למצבה העגום...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ori העובדה שאמירת אמת מצדיקה כותרת, היא הסממן המובהק ביותר למצבה העגום...

אתה באמת מאמין שהעובדה שאתה כתבת כותרת שמביעה פליאה נוכח תמימות דעים בתקשורת
האמריקנית - זה איזשהו סממן שמעיד על מצבה העגום?

מודה שזה העלה בי חיוך

כמובן שאצלי זה חיוך עצוב - סה"כ, עדיף היה לכולנו לדעת שאלה שאמונים על דיווחים, הם אנשים נטולי פניות...

לא יעזור, התקשורת מוטה. דיווחים אמינים בה בנושאים פוליטיים - הם דבר נדיר.

אתה התפלאת שהתקשורת הכריזה באופן גורף על ניצחון של רומני. זה שהתקשורת קרובה יותר
בדעותיה לדמוקרטים (או לשמאל, במקרה שלנו), לא פוגע בשיקול הדעת הבסיסי.

אתה מבלבל בין קרבה אידיאולוגית ואירועים אובייקטיבים (בהם היא לא משקרת)

מספיק לקרוא את הדרך שבה ביבי מסוקר בעמודי החדשות (לא הדיעות) של "ישראל היום", כדי לדעת שזה עיתון שתומך בו ללא סייג.
כנ"ל מספיק לעבור על עמודי החדשות (או לשמוע כותרות ברדיו וטלוויזיה) כדי לדעת ששאר התקשורת עויינת אותו באופן חריף.

היו וישנן דוגמאות לסיקור שתכליתו ליצור תמונת מצב שאינה בהכרח המציאות. גם וגם פה. שם, למשל, ניתן לראות את סיקור פרשת סולינדרה (יותר נכון, העדר סיקור נרחב של פרשה זו) כדי לזהות מגמה של הגנה על הממשל, למרות שתקשורת אובייקטיבית אמורה לסקר אירוע חמור כ"כ. אצלנו ניתן לראות כיצד פרשיות אולמרט (שיואב יצחק דיווח עליהן לפני בחירות 2006) לא סוקרו בשום מקום אחר, עד אחרי שנבחר.

אין מה לעשות, הטייה תקשורתית מביאה לסיקור לא-אמין. לא משנה לאיזה כיוון ישנה הטייה - גם תקשורת ימנית לא תסקר באופן אירועים שיכולים להזיק לימין.

כמו גם במקרה משה קצב, ששמועות על מעשיו היו קיימות במשך שנים, ובסוף החליט אברמוביץ' להרים את
הכפפה. זה לא קשור להטייה, אלא לעניין ציבורי (אגב, למען ההגינות, בינתיים תיקי אולמרט רק מבזים את
הפרקליטות וגורמים לחוסר אמון מוחלט בה, אז אפשר להירגע...).

בכל אופן, יש גבולות שהתקשורת לא תעבור. אף אחד לא יטען שהתקשורת לא מוטה. מאידך, הכללות גסות
וצורמות גם לרוב לא עומדות במבחן המציאות, כמו דוגמת העימות בין אובמה ורומני, שאתה מתפלא שהכריזו
על הרפובליקני כמנצח. אנחנו כן מסכימים על כך שאותך הם כן הצליחו להפתיע. זו גם הסכמה.

זה הסבר שמוצאים לו שימוש פעמים רבות, וזה ממש לא קשור להטייה פוליטית. שמועות זה דבר שלא קיים
רק בתקשורת. יש גם פרקליטות וגורמי אכיפת החוק. אלה ממש לא צריכים את אברמוביץ' כדי להתחיל חקירה
- אז למי להפנות אצבע מאשימה, לתקשורת או למדינה?

כנ"ל לגבי קצב - האמן לי שעדיף היה לכולנו שהיו מורידים אותו כבר לפני שנים וחוסכים מעם ישראל את החרפה
והפיאסקו של נשיא אנס.

חקירות בעניין אולמרט החלו הרבה לפני שהגיעו הפרסומים בעניין (למעט יואב יצחק). הימנעות מפרסום בעניין, נבעה, מן הסתם, יותר מרצון לא לפגוע בקדימה לפני הבחירות, יותר מאשר בגלל "חוסר עניין לציבור" (מושג, שציינת בצדק את בעייתיותו).

הגדרת "עניין לציבור" היא בעצם הגדרת "האם העורך/המו"ל חושב שטוב לפרסם או רע לפרסם". לעתים השיקול הוא של רייטינג - ולעתים (ואברמוביץ' אמר זאת במפורש בכנס סגור) השיקול הוא לקדם/לבלום אג'נ'דה פוליטית/מדינית.

ההטייה התקשורתית משפיעה באופן עקבי ומובהק על הסיקור. זה מצער, אבל זה בלתי נמנע.

אז הטענה שלך היא שעניין אולמרט לא סוקר בגלל שהיה בגדר "שמועות"? ומה תאמר על דברי אברמוביץ' שצריך למנוע סיקור חקירות שרון כדי להגן על ההתנתקות? האם הדבר לא בא לידי ביטוי בפועל, בסיקור סופר-מפרגן?

ועובדה שכן הפילו את אולמרט בסופו של דבר בגלל התקשורת. ואני גם חושב שאברמוביץ לא מייצג
את התקשורת בכללותה, וזאת טעות להגדיר אותו כ"התקשורת". הוא אומר הרבה שטויות, כמו מושג
האתרוג ועוד ועוד. אלה דברים פשוט לא אתיים ולא מקצועיים.

הניסיון של התקשורת לקחת לעצמה קרדיט בעניין - הוא לא מדוייק בעליל.

אברמוביץ' אמר המון דברים, שהם אכן לא אתיים - אבל הם ממש לא שטויות. מושג ה"אתרוג" הוא מציאות תקשורתית בארץ כבר כמה עשורים טובים (כאמור, לא רק בארץ, ובוודאי שלא רק בהקשר של שרון).

ציטוט:

במקור נכתב על ידי EtEoR שוב, שמועות עוברות כאש בשדה קוצים - ולמדינה יש אחריות הרבה יותר כבדה מאשר לתקשורת(ל"ת)

מעניין. אז העיתונות היא כבר לא "כלב השמירה של הדמוקרטיה"?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי EtEoR כמו גם במקרה משה קצב, ששמועות על מעשיו היו קיימות במשך שנים, ובסוף החליט אברמוביץ' להרים את הכפפה. זה לא קשור להטייה, אלא לעניין ציבורי (אגב, למען ההגינות, בינתיים תיקי אולמרט רק מבזים את הפרקליטות וגורמים לחוסר אמון מוחלט בה, אז אפשר להירגע...). בכל אופן, יש גבולות שהתקשורת לא תעבור. אף אחד לא יטען שהתקשורת לא מוטה. מאידך, הכללות גסות וצורמות גם לרוב לא עומדות במבחן המציאות, כמו דוגמת העימות בין אובמה ורומני, שאתה מתפלא שהכריזו על הרפובליקני כמנצח. אנחנו כן מסכימים על כך שאותך הם כן הצליחו להפתיע. זו גם הסכמה.

צודק. הפרקליטות היא שמתבזה.

בית המשפט שקובע שאולמרט לא ידע שהוא לא אמור לקבל מתנות בשווי עשרות אלפי שקלים ומעטפות מזומנים צודק לחלוטין. מאיפה הוא היה אמור לדעת את זה? עד פרשת אולמרט גם אני קיבלתי מעטפות מזומנים מדי יום ביומו ממכרים למיניהם ולא היה לי מושג שיש פה בעיה.

התקשורת שיצאה בכותרות נוסח "הוא זכאי" אחרי שאולמרט הורשע 'רק' בחלק מסעיפי האישום הגונה ואובייקטיבית לחלוטין. בשלב הבא: כותרות "הוא זכאי! מבוכה לפרקליטות! משה לדור תתאבד!" אחרי שאדם מורשע ברצח אבל נמצא זכאי בגניבת כבלים מהשכן...

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

כל כך מהר שכחת את אמנון "המאתרג" אברמוביץ?

התקשורת זקוקה לדרמה כדי למכור. אם לא היה "נצחון" לרומני בעימות, היתה הרבה פחות דרמה היום ובשבועות הקרובים. לא שאני טוען שרומני לא היה טוב, או שהוא לא היה טוב יותר מאובאמה, אבל דומני שיש בטורי הדעה ובניתוחים קצת הגזמה.

מקור: YNET

כשלוקחים בחשבון שסביר להניח שרק אנשים שמתכוונים להצביע הטריחו את עצמם לצפות בעימות זה נראה כמו חשיפה די מרשימה. 67 מיליון נשמע לי מרשים במיוחד כשלוקחים בחשבון שלאמריקאים דווקא יש מוניטין של כאלה שלא מתעניינים בפוליטיקה.

אם לשפוט לפי ניסיונות נואשים של MSNBC וABC לטעון שרומני שיקר או בילף או שלרר בכלל היה לטובתו של רומני, נראה שכן אף כי מוקדם לקבוע

ביום חמישי הקרוב, ביידן הולך למצוא עצמו מול פול ראיין ולדעתי, בשל התוצאה של העימות האחרון, יהיה רייטינג רב לעימות זה (בו לראיין יש יתרון ברור)

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

מעניין שעד שתי דקות לפני העימות כל הזמן טרחו להזכיר לנו את הסקרים שיוצאים כל הזמן, ופתאום, באופן מפתיע, החליטו הסוקרים לקחת הפסקה
בכל מקרה, ראיין שפיץ.

http://www.rasmussenreports.com/pub...l_tracking_poll

The Rasmussen Reports daily Presidential Tracking Poll for Saturday shows Mitt Romney attracting support from 49% of voters nationwide, while President Obama earns the vote from 47%

ניתן לראות כאן
http://www.realclearpolitics.com/ep...ollege_map.html

אני מתכוון למדינות שהייתה להן נטייה קלה לאובמה ועכשיו הן מתנדנדות
אוהיו היא החשובה שבהן

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

שזה בעצם אומר שהכל פתוח...

http://www.ynetnews.com/articles/0,...4289055,00.html

דוגמא טובה הוא רייגן. אחרי העימות הראשון שלו מול מונדייל ב-1984 כולם הספידו אותו וכבר התחילו לדבר על זה שהוא חלש וסנילי ושהמפלגה הרפובליקנית צריכה להיפטר מימנו. ההמשך ידוע. העימות הראשון לא אומר הרבה, והעימותים בכלל לא משפיעים במידה שיש שמייחסים להם. צריך לקחת הכל בפורפורציה.

שעד עכשיו כולם הספידו את רומני, במיוחד התקשורת פה בארץ.

כרגע המירוץ נראה צמוד מתמיד.

כן, ההבדל הוא שרייגן לא הגיע לעימותים עם תקשורת שמכסה על כל השגיאות, כל הטעויות וכל הצעדים הדפוקים שהוא עשה. העימותים חושפים לראשונה כמות נכבדת של בעלי זכות בחירה לרמת הדפיקות של אובמה

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים