http://www.news1.co.il/Archive/001-D-310881-00.html

מה שמוזר בעיני הבלתי בקיאות היא העובדה ששניים משופטי ההרכב הקודם שפסק בעד אילנה דיין ובעד זכותו של עיתונאי להרוס חיי אזרח רק בגלל 'חיפזון ותאוות פרסום לשעתם' - נכללים בהרכב הנוכחי בעוד שופט שלישי [סולברג] שפסק בשבתו במחוזי להפך מדעתם אינו נכלל בו.

כלומר בהנחה שהנ"ל לא ישנו דעתם ועמדתם צריך רוב של 5:2 [בין שאר השופטים] כדי להפוך את ההחלטה ולהשיב את חזקת החפות ואת הזכות לשם טוב גם למי שאינו מחזיק תעודת עיתונאי וקשרים-כישורים של שמאל.

לפי הפרסום 8 מהיושבים בהרכב יהיו - גרוניס, נאור,חיות ומלצר. לצידם ישבו ארבל, ג'ובראן וכאמור פוגלמן ועמית. מנקודת מבט של הדיוט במצב שכזה זהות השופט התשיעי והשקפתו יכריעו אם יהיה בכלל סכוי קלוש להפיכת ההחלטה של עמית-פוגלמן-רבלין.

זילברטל ורובינשטיין נפקדים מהרשימה המפורסמת הנוכחית.

קביעת ההרכב היא בעצם הנקודה שבה מוכרע גורלו של דיון, וזו הסיבה לחשיבותו העצומה של נשיא ביה"מ העליון. ההרכב שקבע גרוניס כולל לדעתי חמישה באנקרים של השמאל: פוגלמן ועמית (שהיו שותפים לחרפה של הפס"ד המקורי, שחיבר ריבלין), ג'ובראן (מסיבות ברורות - ועובדה שמעולם לא הפתיע...), עדנה ארבל (נו, באמת...) ומרים נאור. מבין ארבעת האחרים, גרוניס עצמו, ואולי גם מלצר, הם הפוטנציאל הסביר ביותר לדעת מיעוט חיובית, כשמרובינשטיין אין לי ציפיות גדולות (הוא הוכיח הססנות פעם אחר פעם) ואסתר חיות בדר"כ יודעת להתיישר עם "הנאורים"...

תופעה מגוחכת היא שהנהלים פוסלים את סולברג מלדון בתיק, מכיוון שדן בו בערכאה נמוכה יותר - אבל לא פוסלים את עמית ופוגלמן מלדון בו שוב. תופעה זו היא אבסורדית כי אין ביקום אדם שחושב ברצינות שפוגלמן ועמית יבזבזו שנייה מחייהם בכדי לגבש עמדה שונה מזו שהייתה להם קודם - כאשר זה בדיוק הנימוק לפסילת סולברג (או כל שופט מחוזי שקודם לעליון, כאשר תיק שבו ישב במחוזי, הגיע לערעור בעליון), הוא שיש להם ניגוד עניינים בתיק.


ההחלטה על דיון נוסף היא החלטה ראוייה ואמיצה - אבל ההרכב שקבע, נועל כל אפשרות לתיקון החרפה וביטול ההלכה ההזוייה של "אמת לשעתה", שבעצם מאפשרת לכל עיתונאי להפיץ דיבות ושקרים, ואח"כ להתגונן בטענה ש"בשעתו זה היה נראה נכון"...

לגבי תוצאות הדיון-לא הייתי ממהר לקבוע מראש מה תהיה התוצאה. ברור לי שבית המשפט העליון (מעבר לשאלת הרכב ההרכב) לא ממהר לפסול פסיקות של עצמו אבל שום דבר לא סגור.

לא הבנתי למה אורי ציין את מה שנראה ברור מאליו - שבית המשפט העליון יפסוק לפי ההרכב שלו.
אבל אתה חושב שזה לא סגור מכיוון שיש דברים "מעבר להרכב". נאיביות משעשעת שגורמת להסבר של אורי להיות ממש נדרש.

היחידה שיכולה להפתיע כאן היא מרים נאור. יש יותר סיכוי שגמל יעוף באוויר, אבל למען ה 0.0001 סיכוי שזה יקרה אני לא אגיד שהפרוספקט לפיו בית המשפט העליון יהפוך את ההחלטה הוא בלתי סביר.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

אבל דומני שלא ירדת לסוף דעתי. כוונתי הייתה שמעבר לעניין ההרכב, ובלי קשר אליו, בית המשפט העליון לא נוטה לפסול פסיקות שלו עצמו (גם כשלא מדובר באותם שופטים). כלומר, הסיכויים לדחיית הפסיקה הקודמת היו נמוכים גם אם ההרכב היה "אופטימאלי". ולמרות זאת, הסיכויים נמוכים אך לא אפסיים. אל תופתע אם תופתע.