היי,

אני רוצה לשתף אתכם בהתלבטות שיש לי, והייתי רוצה לקבל קצת עזרה והכוונה מכיוון שיש כל כך הרבה מסלולים ודרכים לכל מטרה.

בגדול אני רוצה ללמוד רפואה. המטרה היא ללמוד ולעבוד קשה מההתחלה בשביל להצטיין בלימודים, ולקוות שינתבו אותי למסלול מחקר, שזה משהו שאוניברסיטאות נוהגות לעשות עם סטודנטים מצטיינים ברפואה. אני לא אצטער גם אם לא ינתבו אותי ללימודי מחקר, כי אני רוצה לא פחות להיות רופא קליני.

השאלה היא אם באמת כדאי לי להשקיע כל כך הרבה מאמץ בשביל להתקבל לרפואה, כאשר אני יכול לבחור מסלול שהוא יותר פשוט בקבלה ללימודי תואר. הבנתי שאפשר בעצם לעשות תואר במדעי החיים, ואחרי זה להמשיך לתארים מתקדמים במחקר. האם התארים המתקדמים האלה רלוונטיים למחקר בתחום הרפואה? אני מניח שכן, לכן אשאל שאלה נוספת. תואר ראשון באיזה מקצוע הכי רלוונטי במדעי החיים כדי להתקדם לאחר מכן למחקר רפואי?

אני שוקל לפנות למסלול "עקיף" גם משום שזה משרת את ההתלבטות שלי. אם אני הולך ללמוד קודם מדעי החיים, הרי אני יכול לבחור לאחר מכן ללמוד במסלול הארבע שנתי לרפואה. שוב נשאלת השאלה, איזה מקצוע משרת הכי טוב את המטרה?

לצורך העניין, אני עדיין לא עומד בתנאי הסף לקבלה ללימודי M.D. רק התחלתי בתהליך: כרגע אני משפר 5 יחידות במתמטיקה, לאחר מכן מתכנן לעשות פסיכומטרי, ואז להמשיך לשפר בגרויות במקצועות אחרים... לאור המצב הזה, אני שוקל ללכת במסלול ה"עוקף". יהיה לי הרבה יותר קל להתקבל עם הבגרות הנוכחית שלי לפקולטה של מדעי החיים. אני רק צריך פסיכומטרי שהוא לא בשמיים.

בקשה קטנה: כאשר אתם מציינים מקצועות ופקולטות, תציינו בבקשה באיזה מוסד אקדמי מדובר, כי בכל מוסד המסלולים שונים לפי מה שאני רואה.

תודה לכל העוזרים.

באוניברסיטה העברית יש מסלול לא-קליני שנקרא "מדעי הרפואה הבסיסיים". מטרת המסלול הזה, בגדול, זה להכין סטודנטים למחקר (תארים שני-שלישי ואח"כ אף קריירה) בתחום של מחקר רפואי.
אני עצמי בוגרת החוג למדעי החיים באונ' העברית, בעלת תואר שני מהמחלקה לביוכימיה שם ומסיימת את הדוקטורט שלי במיקרוביולוגיה בטכניון. כיום אני גרה בירושלים ועובדת במעבדת מיקרוסקופ אלקטרונים במחלקה לפתולוגיה בבי"ח הדסה (לא מחקר, אלא עבודה קלינית לחלוטין).
חברים וחברות שלמדו איתי לתואר ראשון המשיכו ברובם לתארים מתקדמים בפקולטות לרפואה השונות ברחבי הארץ, חלקם מסיימים בימים אלה פוסט דוקטורט ומחפשים עבודה במחקר רפואי, חלקם עוסקים במחקר רפואי יישומי בביוטק וחלקם במחקר רפואי בבתי חולים.

אתה צריך לשבת עם עצמך ולחשוב טוב טוב מה אתה רוצה "לעשות כשתהיה גדול". אם אתה רוצה להיות רופא - לך על זה. זה בודאי לא ימנע ממך מחקר (בהדסה יש רופאים רבים מאד שעוסקים במחקר במקביל לעבודה הקלינית שלהם), ואני בספק אם תקבל ציונים סבירים, אם מישהו ימנע ממך לעשות PhD תו"כ לימודי הרפואה.

אם החלק הקליני-טיפולי פחות מעניין אותך, לך לכיוון מחקר ביו-רפואי, ואז אתה יכול לבחור באחד מהמסלולים שציינתי למעלה.

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

אשתדל לענות בתגובה כללית לשלושתכם.

Tallyco, האם הכוונה היא למדעים ביו-רפואיים. זה הדבר הכי קרוב למה שאת מתארת שהצלחתי למצוא באתר של האוניברסיטה העברית. נשמע דווקא מאוד מעניין וזו אופציה לא רעה בשבילי.

זה לא שהחלק הקליני פחות מעניין אותי. פשוט אני מעוניין לשלב בין עבודה קלינית למחקר. בעצמך אמרת שבהדסה יש הרבה רופאים שעוסקים במחקר במקביל לעבודה הקלינית שלהם. אני יודע את זה גם מניסיון אישי כמטופל שנמצא במעקב רפואי אצל פרופ' באחת המרפאות בבי"ח הזה. המרפאה הזאת היא אחת המתקדמות בעולם במחקר רפואי בתחומה. ואני יודע שלפחות חלק מהרופאים שם עוסקים במחקר במקביל לטיפול באנשים.

האם מדעים ביו-רפואיים זהים לשלוש השנים הפרה קליניות? אשאל את זה אחרת - האם אני יכול להמשיך ללימודים הקליניים לאחר התואר הזה במסלול רגיל (לא ארבע שנתי)? אני שואל את זה כי אני יודע שעקרונית אפשר לעשות תואר ראשון במדעי הרפואה, כלומר ללמוד שלוש שנים פרה-קליניות בנפרד. אני רק לא מצליח למצוא פקולטה שאפשר לעשות את זה בה.

מכיוון שאני מאוד רוצה ללמוד באוניברסיטה העברית מלכתחילה ובנוסף לזה, אתם טוענים שיש בה את הפקולטה הטובה ביותר למדעי החיים (אגב, אתם לא הראשונים שאומרים לי את זה). יש לי מספר שאלות.

אני גר בחדרה. מה שאומר שאם אתקבל ללימודים בעברית, אצטרך להעתיק את המגורים שלי לירושלים. מה מצב המעונות שם? הבנתי שבשנים האחרונות בנו שם עוד מבנים וממשיכים בבניה. מה הסיכוי שלי להשיג מגורים במעונות? יש מקום לכל מי שרוצה? יש רשימת המתנה? על סמך מה מחליטים מי מקבל? מה העלויות? זרקתי הרבה שאלות באוויר, כי אין לי מושג ירוק בנושא המעונות. מקווה שתוכלו לעזור לי בזה.


תודה רבה על ההיענות.

טוב...
כמו שאני מבינה, "מדעי הרפואה הבסיסיים" שינו את שמם ל"חוג למדעים ביו-רפואיים". לא מצאתי בשום מקום שיש אופציה להמשיך לשנים קליניות (שלא בתוכנית ה-4 שנתית המיוחדת לבוגרי מדעי החיים) לאחר התואר.

כחוקר בפקולטה לרפואה אתה לא בהכרח מתעסק בפן הקליני של המחקר. אם אתה רוצה להיות רופא, לך על לימודי רפואה במסלול MD/PHD, ותהפוך לרופא-חוקר. אם עבודה מול חולים, עבודה קלינית פרופר מעניינת אותך פחות, תחשוב על מסלול אקדמי.

לגבי מרחק ומעונות - אני הגעתי ללמוד בעברית מהצפון (יקנעם) ולא היתה שום בעיה בקבלה למעונות. אני יודעת שיש עדיפות בקבלה למעונות לסטודנטים מישובים מרוחקים, ככה שאני לא מאמינה שתהיה לך בעיה. עם זאת, קח בחשבון שההפרש בין שכ"ד למעונות לשכ"ד בדירה עם עוד 2-3 שותפים לא כ"כ גדול, וההבדל בתנאים הוא בכל זאת משמעותי (מטבח שלך, שירותים ומקלחת שלך, חדר לבד...).

לגבי המעונות לסטודנטים לרפואה - לא יודעת מה מצבם וכמה מהם יש כל שנה. במקרה הכי גרוע תקבל מעונות מרוחקים ותצטרך לנסוע יותר בבוקר...
לגבי עלויות של מעונות - הידע שלי הוא נכון לשנת 2000, לא ממש עדכני...

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

תודה

במדעי הרפואה וביולוגיה שנבנה כמעט 1:1 ממסלול שקיים באוניברסיטת ת"א. עקרונית מדובר בתואר למחקר אבל אם אתה מעוניין (כמוני) ניתן להמשיך ממנו למסלול ה - 4 שנתי לד"ר לרפואה. אני לומד במסלול הזה אם אתה מעוניין לדעת עוד משהו אשמח לענות.

NZSAS

האמת שיש לי כמה שאלות. למעבר לתואר ד"ר לרפואה במסלול הארבע שנתי צריך לעבור מבחני GRE, כפי שהבנתי. מה המשמעות של זה? כמה זמן צריך להשקיע בשביל לקבל ציון מתאים במבחן הזה? האם יש צורך בלימודי השלמה לפני שנרשמים לקבלה למסלול הארבע שנתי?

ממה מורכב המסלול הארבע שנתי? אני מניח שרובו מלימודים קליניים וחלקו מלימודים פרה קליניים. כמה אחוזים בערך תופס כל חלק?

הראשון ובו אתה נבחן על מה שלמדת במהלך התואר ובעיקר כימיה , ביולוגיה וביוכימיה. אני לא יודע כמה צריך להשקיע בו כי עוד לא נבחנתי... לגבי צורך בלימודי השלמה אז זה תלוי מה למדת בתואר הראשון וכאן אני חייב לתקן את ההודעה הקודמת שכתבתי לך באמצע הלילה ולהגיד שהדגש במסלול שנרשמתי אליו הוא לימודי הכנה לקבלה למסלול ה - 4 שנתי ואנחנו תכלס מוכוונים לשם הן מבחינת התכנים והן מבחינת ההשקעה בסטודנטים. אנחנו לומדים אנטומיה השנה (שנה ב' ) וגם שנה הבאה כשמי שלומד רק ביולוגיה עד כמה שידוע לי לא לומד אותם והקורסים האלו נגיד יכולים להיחסך ממך כשאתה מגיע למסלול הארבע שנתי וזה יכול להיות יתרון. לגבי ממה מורכב המסלול הארבע שנתי אפשר לראות באתר של בר אילן או של תל אביב.

NZSAS

תודה רבה.

אתחיל בכך שאומר שאני, באופן אישי, מאמין שללימודי רפואה צריכים ללכת האנשים שרוצים לעסוק בראש ובראשונה ברפואה. זה לחלוטין לגיטימי שסטודנט לרפואה יביע עניין גם במחקר, אבל אם כל המטרה שלו היא מראש לעסוק במחקר, אני חושב שמקומו אינו בלימודי רפואה.
אם אתה רוצה להיות חוקר בתחומים הנוגעים לרפואה, הייתי ממליץ לך ללמוד באחד המסלולים הביולוגיים. האופציה הכי סטנדרטית היא פשוט לעשות תואר ראשון בביולוגיה, אם כי ניתן להגיע ללימודים מתקדמים בביולוגיה גם מפקולטות כמו רוקחות, מדעי הרפואה, כימיה וכו'. אני באופן אישי ממליץ מאוד על מסלולים שמשלבים תואר בביולוגיה וכימיה, שכן הכרה טובה של תחום הכימיה היא כלי חיוני ביותר לביולוג, ולימודי הכימיה בתואר ראשון רגיל בביולוגיה הם פחות ממספקים.
לגבי מסלולים ספציפיים במוסדות ספציפיים - האוניברסיטה העברית היא המובילה בישראל בתחום הביולוגיה (לצד מכון וויצמן, אבל שם אין לימודי תואר ראשון), כך שאם אתה רוצה לקבל את הטוב ביותר, הייתי ממליץ לך להתחיל לחפש שם.
אם משלבים את כל מה שכתבתי, זו יכולה להיות דוגמה למסלול לא רע בכלל למישהו שרוצה להתחיל את דרכו לקריירה מחקרית:
http://science.huji.ac.il/cdshnaton/maslulim.html

Vi Veri Veniversum Vivus Vici

על פניו נראה לי ללכת ללמוד רפואה כאשר עיקר המטרה היא לעסוק במחקר זה בזבוז של זמן ואנרגיה יקרים.
ראשית זה סזיפי להיכנס לפקולטה לרפואה בארץ, לפעמים ההבדל בין קבלה לאי קבלה זה תשובות בודדות בבחינה הפסיכומטרית. כשאי אפשר להתעלם מהראיונות, מבחני מור ושאר ממיינים.
שנית, חלק לא קטן מהלימודים ברפואה לא קשורים בכלל לעולם המחקר. בעיקר בשנים הקליניות.
כך שבעוד בתואר שני במדעי יסוד תרכוש כלים חשובים למחקר יסודי ואמיתי. במהלך שנים ד-ו בבית ספר לרפואה תלמד בעיקר קליניקה. קרי, תשנן קלסיפיקציות ותתאים סימפטומים לתחלואים. מעניין אבל לא בהכרח עוזר כדי לפתח נוגדן חד שיבטי למחלת הסרטן.

אבל, ויש אבל גדול. הפקולטות לרפואה, כולן לדעתי. מעודדות מאוד סטודנטים במסלול MD PhD/ קרי לימודי רפואה ועשיית דוקטורט במקביל. במקרה כזה לימודי הרפואה לוקחים בין שנה לשנתיים יותר אבל הסטודנט עושה מחקר אמיתי במהלך הלימודים. במקרה כזה יש לך אינטגרציה מאוד גדולה בין עבודת המחקר ליכולות הקליניות.
בכל מקרה בהצלחה.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

הייתה לי התלבטות דומה לשלך בזמנו, ולמרות שבסוף הצלחתי להשיג ציונים שמספיקים לזימון לראיונות וכו' של רפואה החלטתי ללכת עם הלב והחלטתי ללכת על תואר שיוביל אותי יותר לכיוון המחקרי מאשר הקליני שעניין אותי הרבה פחות.
אני ממליץ לך להתעניין בחוג "מדעי התרופה" באוניברסיטה העברית, בסיום המסלול אתה יוצא עם תואר ראשון ושני ברוקחות(B.Sc Pharm, M.Sc), מה שיפה ברוקחות שזה מקצוע מאוד רב-גוני ואתה נחשף להרבה מאוד תחומים ויכול ללכת בכיוונים שונים בין אם הכימיה, ביולוגיה, מדעים ביו רפואיים, מדעי הרוקחות, והרוקחות הקלינית כי יהיה לך ידע מקיף בכל אחד מהתחומים האלה. עוד בונוס בתוכנית הזאת הוא שאתה מסיים את שני התארים תוך חמש שני (קיצור של שנה כי לימודים לתואר ראשון ברוקחות אורכים 4 שנים) ומקבל ב4 השנים הראשונות (בהם אתה תלמיד לתואר ראשון) מלגה של חצי שכ"ל ובשנה החמישית (לימודי מוסמך) מלגת שכ"ל מלאה ומלגת קיום מהגבוהות שניתן לקבל באוניברסיטה העברית לתואר שני (כ3500 ש"ח בחודש ללא משרת מתרגל). ואם זה לא מספיק אחרי 4 שנים אתה מקבל תעודת רוקח, ותוכל להכניס מהצד משכורת נחמדה בזמן שאתה ממשיך ללמוד הלאה.
אמנם המסלול מאוד תובעני אבל לדעתי זה יהיה שווה את זה (כך לפחות אני מקווה). דרישות הקבלה גבוהות, צריך לעבור ראיון קבלה ולשמור על ממוצע מעל 85 במהלך התואר. אני כרגע מתחיל שנה רביעית במסלול אני מהמחזור הראשון של התוכנית (ככה שעדיין אין בוגרים שלה בשוק) מתקבלים כ10 אנשים בשנה ואחוז הנשירה עד כה עומד על כ-50% נשירה\פרישה (לפי מה שראיתי) עד השנה הרביעית, אבל האופציה לעבור למסלול רגיל לרוקחות תמיד תהיה פתוחה בפניך.

http://info.huji.ac.il/Showpage.asp?prog_id=225

נשמע ממש מעניין. רק רוצה להסב את תשומת לבך למה שרשום בדף שאליו קישרת:

ציטוט:

ביה"ס ישתתף בתשלום חלק משכר הלימוד של התלמידים (בהתאם לרמת הישגיהם ועל פי אפשרויות ביה"ס).

כנראה כבר אין מימון מלא + מלגת קיום.

אני תמיד שמח לשמוע על מסלולים מעניינים שעדיין לא נחשפתי אליהם.
תודה.

המימון המלא ומלגת הקיום היא בשנה החמישית בלבד, במשך 4 השנים הראשונות מקבלים מלגה של חצי שכ״ל.
כמו שאמרתי אני סטודנט שנה ד׳ בתכנית הזאת, בעצם המחזור הראשון, והמנחה שלי הוא המנהל של התכנית, ואני מעודכן בכל הפרטים כך שאם יש לך עוד שאלון אענה בשמחה.

יש לי שאלה בנוגע לרקע המדעי שנדרש. אני רואה שנדרש רקע בביולוגיה וכימיה או בביולוגיה ופיסיקה.
יש לי רק ביולוגיה. הבנתי שהם בוחנים מועמדים שלא עומדים בדרישות האלה רק בעדיפות שניה.
האם במחזור שלך או במחזורים אחרייך התקבלו מועמדים חסרי רקע מדעי או בעלי רקע חלקי כמוני?

לא יודע מה בנוגע למחזורים אחריי אבל אני אישית הגברתי ביולוגיה ומערכות ביוטכנולוגיות בבגרות, כך שבאתי ללא רקע בפיזיקה או כימיה, אך הדרישות האלה עלו אחרי שמנהלי התוכנית התייעצו איתנו בעניין כי הרגשנו שרקע בפיזיקה או כימיה יעזור לצלוח את שנה א' יותר בקלות

אני מבין את הקשר של הכימיה. אתה יכול להסביר לי אילו נושאים נלמדים בפיסיקה ויכולים לתרום?
אשמח אם תשאל את המנחה שלך מה הסיכויים שלי להתקבל בשנה"ל הקרובה עם רקע בביולוגיה בלבד.
אני שוקל ברצינות ללכת על זה.

פיזיקה לרוקחים היא ברמה מאוד בסיסית, מכניקה (סמסטר א') וחשמל (סמסטר ב') ברמה של תיכון, למדתי למבחנים עם ספרים של יום אשל. אני אנסה לברר בשבילך...

דיברתי איתו, הוא אמר שהם לא שוללים בלי זה על הסף, אבל מעדיפים רקע במקצועות הנ"ל כי סטטיסטית אלו שהגבירו את המקצועות האלה נשרו פחות במהלך השנים.
הרבה תלוי ברושם שאתה משאיר בריאיון

חשבתי שכבר שכחת מזה.
תודה על הבירור

פיזיקה תורמת בעיקר ללימודי פיזיולוגיה בהמשך. כוללים מכניקה וחשמל (כמו במדעי החיים)

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

אממ... אני עדיין תוהה מה הקשר בין מכניקה לפיזיולוגיה.
חשמל מתחבר לי איכשהו לנושא, אבל מכניקה עדיין לא מתחבר לי.
את יכולה בבקשה להסביר בקצרה? סתם בשביל ההשכלה הכללית שלי.

בשתי מילים כי אני חייב לעוף.
ידע בהידרודינמיקה הוא קריטי כדי להבין זרימה של נוזל בצינורות, במקרה שלנו דם.
בפעולת השרירים והעצמות יש לא מעט מכניקה, למרות שכאן בלימודים לא ממש חופרים לתוך זה.
תנגדות בנודיות כדאי להכיר את חוק לפלס לבועית.

יש עוד, זה רק על בקצרה.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

עכשיו זה מתחבר יותר טוב בראש.

תודה.